בנק ישראל יפרסם בשבוע הבא את החלטת הריבית, ובאופן חריג יחרוג מהמסורת ויעשה זאת ביום שלישי במקום ביום שני. בשווקים ממתינים בדריכות להכרעת הוועדה המוניטרית בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, ותוהים האם נראה הורדת ריבית שלישית ברציפות.
בעוד שבימים האחרונים תמחרו החוזים סיכוי של כ-50% להפחתה נוספת, הציפיות התמתנו לאזור ה-40% בעקבות התחזקות הדולר, שחצה את רף ה-3 שקלים. המגמה מקומית בשוק המט"ח המנוגדת להיחלשות המטבע האמריקאי בעולם, שנרשמה בצל הסדקים בשוק אגרות החוב וזינוק תשואות האג"ח ל-30 שנה לשיא של שני עשורים.
● בכירים באוצר: הגדלת המיסוי על ההייטקיסטים, הדבר האחרון שצריך עכשיו
● בנט מבטיח לפרק מונופולים אבל שוכח שזה לא משחק ילדים
בענקית ההשקעות העולמית סיטי מעריכים כי בנק ישראל יבחר הפעם להותיר את הריבית על כנה. זאת, חרף העובדה שקצב האינפלציה ביולי ירד לשפל של חמש שנים - 1.5%.
"ההחלטה יכולה לנטות לכל אחד מהכיוונים. בהיעדר דחיפות לפעול, אנו סבורים כי החלטה להותיר את הריבית ללא שינוי סבירה מעט יותר מאשר החלטה להקל עוד יותר במדיניות בנקודת זמן זו", מציינים שם. עם זאת, בסיטי מדגישים כי להערכתם הריבית תרד עוד פעמיים במחזור ההפחתות הנוכחי, כך שתיעצר סביב ה-3%.
הם הוסיפו כי "ישנם טיעונים סבירים התומכים בכל אחת מההחלטות, וסביר להניח שאף אחת מהן לא תיחשב לטעות מדיניות מובהקת. הטיעון בעד הפחתה הוא שהריבית עדיין נמצאת בטריטוריה מרסנת, ועם אינפלציה שנמצאת מתחת למרכז טווח היעד (יעד היציבות של בנק ישראל, שעומד על 1%-3% - ב"ל), המסע לעבר ריבית ניטרלית יכול בהחלט להימשך.
"גורמים שעלולים להוות סיכון לעלייה באינפלציה, בעיקר שוק העבודה ההדוק, ההוצאה הפיסקלית ומחירי האנרגיה העולמיים, כבר היו קיימים במאי, וכשלעצמם אינם מחייבים מניעה של הקלה במדיניות. יתרה מזאת, השקל נותר חזק, ולמרות פיחות בהשוואה לרמות השפל שלו, השפעת תמסורת שער החליפין במונחים מצטברים היא ככל הנראה עדיין דיס-אינפלציונית במידת מה".
אז למה למרות זאת בסיטי מעריכים שבנק ישראל יעדיף לחכות? בשלוש מילים: "היעדר הדחיפות לפעול". בסיטי מפרטים כי "שלא כמו במאי, תנועות שער החליפין אינן חד-כיווניות, והסיכונים לתחזית האינפלציה הפכו שוב למאוזנים יותר; מדדי המחירים החל מחודש ספטמבר צפויים להיות קרובים שוב למרכז טווח היעד. לאחר שתי הפחתות ברצף, אנו מעריכים שבנק ישראל יעדיף לבצע הערכה מחודשת בהמשך השנה. את ההשפעה של אכזבת מחצית מהשוק שמתמחרת הפחתת ריבית ניתן למתן באמצעות תקשורת הולמת, שתבהיר כי מחזור ההפחתות לא הסתיים, אלא רק הואט".
בסיכומו של דבר, תרחיש הבסיס מבחינתם הוא הפחתה נוספת של 25 נקודות בסיס השנה, והפחתה אחת נוספת ברבעון הראשון של 2027 - עד לרמה של 3%.
גם בשוק המקומי חלוקים
הכלכלנים המקומיים מעלים סברות שונות באשר לשאלה מה יעשה בנק ישראל בשבוע הבא. עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, מעריך בדומה לסיטי כי הנגיד יותיר את הריבית ללא שינוי. קליין מציין כי "לאחר שתי הפחתות רצופות ובסביבה מקומית של שוק עבודה הדוק וסביבה עולמית שבה נוטים דווקא לכיוון ההפוך, סיכויים רבים לדעתנו שהריבית תישאר הפעם ללא שינוי", תוך שהוא מצביע גם על הסיכונים הגאו-פוליטיים והתקציביים כמקור לזהירות.
מנגד, במיטב מציגים עמדה נחרצת התומכת בהורדת ריבית מיידית ומעריכים כי בנק ישראל יבצע הפחתה נוספת. בבית ההשקעות מדגישים את הסביבה האינפלציונית הממותנת ואת התחזקות השקל, וכותבים כי "מכלול השיקולים דווקא תומך בהורדת הריבית... האינפלציה בישראל ירדה ל-1.5% - מתחת לאמצע היעד והנמוכה ביותר מאז 2021".
במיטב מוסיפים כי הפער השלילי הגדול לפי כלל טיילור וחוזקו של המטבע המקומי מצדיקים המרצה של הפעילות הכלכלית, ומסכמים בביטחון: "אנו מעריכים שבנק ישראל יוריד ריבית בהחלטתו הקרובה".
