על רקע הכאוס שהתחולל בנתב"ג בסוף השבוע שעבר, ולקראת עומסים כבדים גם בסופ"ש הקרוב, משרד האוצר מזהיר כי עד שנת 2034 נתב"ג יגיע לסף הקיבולת המקסימלית שלו - 40 מיליון נסיעות בשנה. בנוסף, האוצר תוקף באופן חריף את רש"ת, טוען כי מדובר בגוף יקר ולא יעיל, ומציע להפעיל את השדות המשלימים בעתיד באמצעות זכיין פרטי.
● "מי השבית את נתב"ג"? השאלה האמיתית היא מי הרוויח מהכאוס
● הנתונים המדהימים של השדה בחיפה והאם הוא יכול לסייע לנתב"ג?
"ללא קידום הקדמתם של שדות תעופה משלימים, החל ממועד זה, מדינת ישראל תיקלע למשבר תעופי חמור ביותר שיגביל את הטיסות לישראל וממנה", כך טוענים במשרד האוצר.
המשמעות תהיה ברורה - עלייה משמעותית במחירי יוקר המחיה. לטענת האוצר, העלייה הזו כבר החלה בזמן המלחמה והיא עשויה לגבור. "בשנתיים וחצי האחרונות, בשל המלחמה ועזיבת חברות התעופה הזרות, הציבור הישראלי חווה עליית מחירי טיסות בשיעור של עשרות אחוזים - מחירי הטיסות לפריז עלו ב-47%, לדובאי ב-51% ולניו ב-33%. ללא הקמת שדות תעופה מציאות זו תהפוך לשגרה".
למעשה, באוצר מתריעים שגם כעת אנחנו כבר באיחור משמעותי. ע"פ החישובים שערכו, יידרש לפחות עשור כדי להשלים את השלב הראשון של שדה התעופה החלופי (שנתיים להשלמת התכנון, שנתיים להליך מכרזי בין לאומי, ושש שנים לבנייה.
כיום, ע"פ החלטת הממשלה מקודמים שתי שדות - בצקלג שבנגב וברמת דוד. באוצר מדגישים את חשיבות הדבר ומציינים כי הקיבולת המרבית ברמת דוד עומדת על 35 מיליון נוסעים, בעוד צקלג יכולה להכיל כ-10 מיליון. "כלומר, הקמת שדה התעופה בדרום לא ייתן מענה מספק לביקושים החזויים.. יש לקדם שתי שדות תעופה במקביל".
"שכר העובדים אינו משקף כישורים, אלא קשרים"
אך הגורם באוצר לא רק מתייחס לחשיבות שדה התעופה המשלים, אלא עולה להתקפה ומאשים את רשות שדות התעופה. "רש"ת מהווה גוף יקר ולא יעיל, והתנהלותו מעלה את יוקר המחיה של אזרחי ישראל. מנגנוני השכר וההעסקה ברש"ת נקבעים מתוך לחצים של ארגוני עובדים וקיימת ברשות אבטלה סמויה והעסקה של עובדים רבים שאינם נדרשים... כל צד התייעלות נחסם ע"י ועד העובדים".
באוצר מציינים שהשכר ברש"ת גבוה משמעותית מהשכר במשק ועומד על 38 אלף שקל בממוצע לעובד - יותר מכפול מהשכר הממוצע במשק. "השכר אינו משקף כישורים ותרומה לפעילות הרשות והכלכלה, אלא פעמים רבות משקף קשרים. השימוש בחלק ניכר מהמערכים בעובדי רש"ת ולא בזכיינים אחרים לא מאפשר גמישות העסקה והתמודדות עם ימי העומס", נכתב. העלויות, שמגיעות לכ-60% מהוצאות הארגון מהוות "משקולת על היעילות ומתן השירות".
עוד לגבי שכר העובדים, באוצר טוענים ששיעור הגידול בהוצאות השכר ברש"ת בעשור האחרון עמד על פי שלושה משיעור הגידול בכמות הנוסעים ופי ארבעה מהגידול בהכנסות. "אם מגמות אלו יימשכו, רש"ת לא תוכל למממן שום פיתוח בשדות התעופה הקיימים שלה, שלא לדבר על הקמת שדות תעופה חדשים. חלופה אחרת היא להעלות באופן משמעותי את האגרות שהיא גובה ממטוסים ונוסעים כדי לממן את חגיגות השכר והעובדים".
האוצר אף מאשים את רש"ת בשיבושים הרבים. "היכולת לערוך שיבושים כאלו נובעת מהשליטה המוחלטת של רשות שדות התעופה בשמי ישראל. ההתנגדות של רש"ת להקמת השדות המשלימים ע"י זכיינים נובעת מהרצון לשמר את הכוח שלה ואת ההשפעה על מקבלי ההחלטות".
"מתכון בטוח לאי הקמת השדות"
לכן, במשרד הממשלתי מטילים ספק שרש"ת היא זו שיכולה להקים את שדות התעופה המשלימים. "תוכנית הפיתוח של רש"ת מתעכבת כבר מספר שנים ולכן הרחבה של נתב"ג אינה מתקדמת בקצב הנדרש. להטיל על רש"ת להקים במקביל עוד שני שדות תעופה יהיה מתכון בטוח לאי הקמת השדות".
בעקבות כך, הם ממליצים להפעיל את השדות באמצעות זכיין פרטי - "פרקטיקה נפוצה ומומלצת בעולם". הדבר יביא "לשירות טוב יותר שכן הזכיינים יידרשו לעמוד במדדי שירות מחייבים. כמו כן, כניסת מתחרים חדשים תביא להגברת התחרות וההתייעלות בענף והוזלת מחירי הטיסות לאזרחי ישראל".
יש לציין כי האוצר יחד עם משרד התחבורה גיבשו הצעת חוק להפעיל שדה תעופה ע"י זכיין והדבר שולב בחוק ההסדרים לשנת 2026 ואף עבר בקריאה ראשונה. באוצר טוענים כי "בעקבות לחצים שהפעיל ועד עובדי רש"ת על ח"כים, הצעת החוק פוצלה להליך חקיקה רגיל בוועדת הכלכלה. המשמעות של ההחלטה היא עיכוב משמעותי".
מרשות שדות התעופה טרם התקבלה תגובה.
