הרמטכ״ל, רב־אלוף אייל זמיר, התבטא בהערכת מצב הבוקר (ה') על הזירות שבהן צה"ל פרוס והזכיר כי "לצערנו, בימים אלה אנו מצויים גם במערכה על התקציב. בעת שבה צה"ל ומשרתיו מתוחים בכל הגזרות - עלינו להתמודד גם עם ‘קופה ריקה’". עוד הזהיר הרמטכ"ל כי "מצב כזה פוגע במוכנות צה"ל", ולמעשה הטיל את האחריות על משרד האוצר. הרמטכ"ל הוסיף: "אתגרים רבים לפנינו. אנחנו מקדמים נוהלי קרב בכל הזירות, מאיראן, דרך לבנון ועד לעזה, ומצויים בכוננות גבוהה אל מול נפיצות רב־זירתית".
● בשיתוף צה"ל: החשבת הכללית מקדמת מערכת חדשה לפיקוח על תקציב הביטחון
● הממשלה לא מחכה: תקציב המדינה ייפרץ כבר בימים הקרובים לרכישת חימושים
הודעת הרמטכ"ל מגיעה על רקע ישיבת הממשלה שאמורה הייתה להתקיים אתמול ונדחתה לפי שעה. בישיבה, כפי שנחשף בגלובס, אמורה הייתה הממשלה לפרוץ את תקציב המדינה כדי לעבות את תקציב הביטחון לצורך רכש מיידי, וכן כדי לקבע את תוכנית ההצטיידות של הצבא, בהיקף של 400 מיליארד שקל, כבר בממשלה הנוכחית - מהלך שעורר מחלוקת בממשלה.
הסכום, שלפי מקורות עדיין לא הוסכם אך מוערך בעשרות מיליארדי שקלים, ישמש לרכישת אמצעי לחימה, ובעיקר פגזי טנקים, ארטילריה ופצמ"רים. זאת לאחר שבמערכת הביטחון הזהירו כי קווי הייצור בחברות הביטחוניות נעצרים בחודש הבא, ועל כן יש לאשר במהירות את התוספת התקציבית. בנוסף, הרכש צפוי לכלול גם חימושי אוויר ומיירטים.
אמנם עדיין קיים קושי בהעברת תקציב מתוקן בתקופת הבחירות, והדבר מצוי בבחינת היועצת המשפטית לממשלה. אם יתאפשר משפטית לעשות זאת, ועדת ההסכמות, המורכבת מנציגי הקואליציה והאופוזיציה, תקבל את הפנייה לכינוס חריג ודחוף של הכנסת כדי להצביע על התקציב.
אין מקור תקציבי
אם התקציב ייפרץ, לא יהיה מדובר בעדכון הראשון של תקציב הביטחון מאז אושר בממשלה. תקציב הביטחון נקבע על 111 מיליארד שקל בעת אישור תקציב המדינה בממשלה בחודש נובמבר האחרון. כשהתקציב הגיע לאישור הכנסת, בעיצומו של מבצע "שאגת הארי", הוא כבר האמיר ל־143 מיליארד שקל.
מאז טענו במערכת הביטחון לפער של 40 מיליארד שקל מול הצרכים, ונוספו עוד 15 מיליארד שקל שנשמרו ברזרבה להוצאות ביטחוניות. כך, התקציב נכון להיום עומד על 158 מיליארד שקל - כמעט פי שלושה מתקציב הביטחון ערב המלחמה.
למרות זאת, במערכת הביטחון טוענים כי התקציב אינו מספיק ביחס לדרישות הקבינט ולמשימות הצבא, הכוללות, לצד היערכות לעימות עם איראן, גם החזקת רצועות ביטחון בסוריה, בלבנון ובעזה.
עד כה, תקציבי המדינה נפרצו בעת התלקחות בזירות הביטחוניות, ואילו פריצת התקציב כעת, בעיצומה של תקופת בחירות, עלולה לשדר מסר שלילי לשווקים. מנגד, יש בממשלה המעריכים כי גם פתיחת התקציב לא תשפיע על הגירעון השנה, לנוכח ההפתעות החיוביות בגביית המסים ובתוצר.
אבל גם אם התרחיש האופטימי הזה יתממש, מדובר בהתחייבויות לשנים קדימה מבלי שיש מקור תקציבי כנגדן. לכן, לא מן הנמנע שהממשלה הבאה תידרש לקיצוצים ולהטלת מסים כדי לכסות את הבור התקציבי שייפער כתוצאה מהוצאות הביטחון המאמירות.
תוכנית התקציב התלת־שנתית (הנומרטור), שפורסמה ביוני, חזתה גירעון בשנה הבאה של 3.4% תוצר. בפועל, תקציב ההתקשרויות של משרד הביטחון גבוה במיליארדי שקלים מתרחיש הבסיס שהוצג בה. על כן, תוספת תקציבית בסך עשרות מיליארדי שקלים מדי שנה תחייב את הגדלת הגירעון, שעשויה, על פי אזהרות סוכנויות הדירוג וקרן המטבע הבינלאומית, להעמיד באור שלילי את תמונת המצב הכלכלית של ישראל בפני השווקים.
