מאז כניסתו של ליפ בו-טאן לתפקיד מנכ"ל אינטל , האיצה חברת השבבים האמריקאית את מהלכי הקיצוצים והפיטורים שהחל קודמו, פט גלסינגר - תוך התמקדות בשכבות ההנהלה ורידוד בירוקרטיה ארגונית. כעת, מגלה סמנכ"ל הכספים הותיק בחברה, דיוויד זינסנר, כי אינטל צמצמה את מספר שכבות הניהול בחברה מתריסר לששה בלבד, ואת מספר סגני הנשיא מ-450 לכ-200.
● "אני לא מזלזל בירידות מחירים של אחוזים בודדים, אבל זה לא 20%"
● אגד נכנסת לשותפות עם ענקית התחבורה הסינית
זינסנר, שאמר את הדברים במהלך ועידת הטכנולוגיה של דויטשה בנק, הסביר כי הדבר נועד לצמצם בירוקרטיה להאיץ תהליכי קבלת החלטות ולקצר את הדרך מפיתוח להשקת מוצרים. לדבריו, השינוי בא לידי ביטוי בכך שיותר מוצרים מגיעים לרמת המוכנות הנדרשת כבר בגרסה הראשונה של הסיליקון, לעומת ארבעה או חמישה סבבי פיתוח שנדרשו לעיתים בעבר.
שינוי תרבותי: "בלי כוח וטו שמעכב קבלת החלטות"
בחודשים הראשונים בתפקיד הקדיש טאן זמן רב לשינוי התרבות הארגונית. "כשמביטים לאחור על האתגרים של אינטל בעשור האחרון, חלק ניכר מהם מתמצה בתרבות", הסביר זינסנר. "טאן הבין זאת עוד כשהיה דירקטור, וכשמונה למנכ"ל ידע שזה הדבר הראשון שעליו לתקן". לדברי זינסנר, השינוי התבצע באמצעות הזרמת דם חדש להנהלה: "הוא הביא אנשים שחושבים בצורה אגרסיבית יותר, בגישת 'לא לוקחים שבויים', אך יודעים לפעול בסביבה רזה ולהצליח כבר בניסיון הראשון".
הצעד השני של טאן היה מלחמה בבירוקרטיה, שהתבטאה בקיצוץ מחצית משכבות הניהול בחברה (מ-12 ל-6). מהלך זה נועד לסלק דרגי ניהול שהאטו את קבלת ההחלטות ואחזו ב"כוח וטו" רחב, שגרם לעיכובים ולסבבי פיתוח מרובים. זינסנר ציין כי השינוי כבר נושא פירות, וכי כעת מוצרים מגיעים למוכנות כבר בגרסתם הראשונה - בדומה לאופי הפעילות של חברות סטארט-אפ.
לדברי זינסנר, המהלך השלישי והמשמעותי ביותר של המנכ"ל היה הדגשת השקיפות הארגונית. "בעבר אינטל כשלה בשקיפות; מצגות שונו בדרך למעלה והציגו למנכ"ל תמונה שונה לחלוטין מהמציאות בשטח, מתוך גישה של 'לא אודה בכישלון'", סיפר זינסנר. "זה הוביל להחלטות שגויות. התיקון של הנושא הזה מחולל שינוי עצום: שינוי התרבות ייצב את תהליכי הייצור וההשקה, וכעת החברה נמצאת במסלול הנכון".
מהפכת ה-AI: זינוק בביקוש למעבדי הליבה
זינסנר עדכן את באי הכנס כי אינטל נהנית מהמעבר של תעשיית הבינה המלאכותית מאימון מודלים לשלב ההסקה והפעלת סוכני AI. תופעה זו משנה את דרישות החומרה ומכתיבה שילוב משמעותי יותר של מעבדי ליבה (CPU) בשרתים. "פעילות המבוססת על סוכני AI עשויה לדרוש פי 4 עד 6 יותר משאבים של מעבדי ליבה בהשוואה לחוות שרתים טיפוסית המשמשת לאימון מודלים", הסביר. לדבריו, השינוי כבר מתבטא בצמיחה דו-ספרתית במספר מעבדי השרתים ובעלייה במספר הליבות. הוא העריך כי בשנים הקרובות התחרות בשוק לא תוכרע רק לפי ביצועי המעבדים, אלא גם לפי היכולת של היצרניות לספק אותם בכמויות הנדרשות.
זינסנר סימן מספר מנועי צמיחה נוספים לאינטל בשנים הקרובות: חדירה לשוק הרובוטיקה הביתית והתעשייתית - כגון: זרועות רובוטיות ומכונות חכמות ואוטונומיות; הרחבת טכנולוגיית אריזת השבבים המתקדמת של החברה, המתחרה ב-TSMC וצפויה להגדיל את פעילותה באופן משמעותי החל מהמחצית השנייה של 2027; ופיתוח טכנולוגיית ייצור השבבים המתקדמים הקטנים מ-2 ננומטר (1.8 אנגסטרום).
גם בגזרה זו מזהה זינסנר מגמות חיוביות: "לא ראינו ביצועים כאלה מאז תהליך ייצור ה-22 ננומטר, שהיה ככל הנראה אחד מתהליכי הייצור הטובים שאינטל השיקה אי פעם", ציין. אבן הדרך הבאה של החברה (תהליך ה-14A) צפויה באוקטובר 2026, כאשר אינטל מתכננת להתחיל בייצור ראשוני בסיכון במהלך 2027 ולהגיע לייצור בהיקף נרחב ב-2028.
