גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

"אין שבב בעולם שלא עובר תחת מכונה ישראלית של אפלייד מטיריאלס"

4 שנים לאחר שעזב את התפקיד, עופר גרינברגר חזר לשמש כמנכ"ל החברה המספקת ציוד ליצרני השבבים, והוגדרה בניו יורק טיימס כאחת "מהחברות החשובות בעולם" ● עם צפי להכנסות של יותר מ־10 מיליארד דולר, מספר גרינברגר לגלובס על הגאווה בייצור מהמפעל ברחובות: "הממשלה צריכה לעודד חברות שפועלות כאן"

עופר גרינברגר / צילום: מיכה לובטון
עופר גרינברגר / צילום: מיכה לובטון

תומאס פרידמן, הפרשן הוותיק של הניו יורק טיימס כתב פעם כי "אפלייד מטיריאלס היא אחת החברות החשובות בעולם שלא שמעתם עליה". הייתה סיבה, שבגללה לא הרבה שמעו עליה: המניה של החברה האפרורית, שמייצרת מכונות המוודאות ששבב כזה או אחר המשמש לשרתי ענן, טלפון חכם או רכב חשמלי לא נושא איתו פגמים - דשדשה במשך שנים ארוכות בבורסה בניו יורק.

אנבידיה ב"רבעון הטוב בהיסטוריה של שוק ההון" - אז למה הרווחיות יורדת?
אינטל חשפה: 250 סגני נשיא עזבו או פוטרו השנה
האם והבת מהכפר שסירבו ל-26 מיליון דולר ממרכז נתונים ל-AI

שמה הוזכר בעיקר בידיעות הקשורות לשינויים ארגוניים או פיטורים, מנהלי החברה מיעטו להתראיין - למעט על השקות של מוצרים חדשים - ונהנו מפרופיל ציבורי נמוך.

עופר גרינברגר (64), מי שזכור כנשיא ומנכ"ל החברה המתחרה KLA במשך רוב העשור הראשון של האלף, מונה לתפקיד מנכ"ל אפלייד מטיריאלס ישראל כבר ב־2017, עזב את התפקיד לטובת המטה הבינלאומי כאחראי על פיתוח עסקי ועסק במיזוגים ורכישות והנפקת אג"ח.

בשנה שעברה קיבל גרינברגר הצעה לחזור לתפקיד ההיסטורי שלו כאחראי על המרכז הישראלי. "הייתי על מסלול אחר בחיים, אז עשיתי הפסקה", הוא מספר בריאיון ראשון לגלובס.

"יצאתי לשיט של כמה חודשים - הסכמתי לחזור על טיקט שונה, שבו המרכז הישראלי הוא לא רק מרכז פיתוח של חברה גלובלית, אלא יחידה עסקית עצמאית שיש לה לא רק עומק טכנולוגי אלא הבנה עסקית, תודעה של יתרון תחרותי ורעב גדול לנצל את העליות בשוק".

גרינברגר מספר כי בחמש השנים האחרונות, החטיבה הישראלית שילשה את המכירות שלה בעולם, שיפרה את הרווחיות ושכללה את הפוטנציאל שלה. "עכשיו אנחנו מנצלים את העליות בשוק כדי לצמוח הכי חזק שאפשר", הוא מצהיר. "ואם פרידמן כתב שאפלייד היא אחת החברות הכי חשובות שלא שמעתם עליה, היום אני יכול להגיד שהחטיבה הישראלית שלה, חטיבת ה־PDC (מכונות הבדיקה והמטרולוגיה, א"ג), היא חברה חשובה לא פחות לכלכלה העולמית שלא רבים שמעו עליה".

גרינברגר לא בחר להתראיין בעיתוי מקרי. הוא מציין כעת הישג יוצא דופן שלא נרשם במשך 30 שנות פעילות החברה בישראל מאז שרכשה ומיזגה אליה את החברות הישראליות "אורבוט" ו"אופאל".

צפי לצמיחה של 50%

בשיחת המשקיעים שנערכה בשבוע שעבר, שפך מנכ"ל אפלייד גארי דיקרסון מעט אור על הנעשה בחטיבה הישראלית. לדבריו, החטיבה הגיעה לשיא הכנסות של כל הזמנים ברבעון האחרון והיא צפויה לצמוח ביותר מ־50% במהלך השנה, הקצב המהיר ביותר מכלל חטיבות החברה.

בהנהלה לא מפרטים כמה בדיוק מכניסה הפעילות הישראלית, אך ההערכה הרווחת בתעשייה היא כי היא מגלגלת מיליארדי דולרים מתוך 9 מיליארד דולר שרשמה אפלייד ברבעון השני של השנה ומחזיקה ב"צבר הזמנות חזק", שצפוי להמשיך ולצמוח גם ב־2027.

אפלייד מטיריאלס דיווחה על עלייה של 25% בהכנסות משנה לשנה ל־9.1 מיליארד דולר ועל עלייה ברווח הגולמי המתואם מ־48.9% ליותר מ־50% ועל רווח מתואם למניה של 3.5 דולר, עלייה של 41% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. החברה שיפרה את התחזיות שלה לרבעון הנוכחי עם הכנסות משוערות של 10.2 מיליארד דולר ורווח למניה של 4 דולר, כשהמנכ"ל דיקרסון מציין כי כמה מהלקוחות מספקים תחזיות הזמנה עד 2030 וכי ל"אפלייד יש יכולת לראות באופן חסר תקדים את הביקושים לשנה הבאה". כעת החברה מתכננת להכפיל את תפוקת המכונות שלה עד 2028.

כמו חברות שבבים רבות אחרות שדשדשו בעשור האחרון, גם אפלייד זוכה לעדנה בזכות הבהלה לשבבי בינה מלאכותית, ובפרט לשבבים המיוצרים על ידי חברות אחרות, שזינקו גם הן באופן מטאורי - כמו סמסונג, SK Hynix ומיקרון. אבל החברה נהנית מצמיחה לכל אורך השוק בשל העלייה במכירות מעבדי אנבידיה, אפל וגם בפסי הייצור של ענקיות כמו TSMC הטייוואנית ואינטל.

מנית אפלייד מטיריאלס זינקה ב־200% בשנה האחרונה ובפרט ב־88% מאז תחילת השנה, בזמן ש־ S&P 500עלה ב־12% בלבד והנאסד"ק ב־14%. מבלי להתייחס ללקוחותיו, משוכנע גרינברגר כי "אין שבב בעולם שלא עובר תחת מכונה ישראלית של אפלייד מטיריאלס".

הבהלה לשבבי זיכרון

החטיבה הישראלית, העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מכונות בדיקת שבבים אלקטרוניות ואופטיות, נהנית ממספר מגמות שצומחות במקביל: העלייה המטאורית בביקוש לשבבי זיכרון עבור עיבוד בינה מלאכותית, בפרט מעבדי הזיכרון בנפח גבוה (HBM) המקיפים את המעבדים הגרפיים של אנבידיה, והמגמה החדשה בשוק השבבים - לפתח יותר ויותר שבבים ב"קומות" באמצעות שכבות דקות זו על גבי זו. התוצר הסופי הוא שבב גדול יותר, שדורש לא רק יכולות אריזה נוספות אלא גם אפשרויות בדיקה נוספות.

חטיבת ה־PDC הישראלית היא השחקנית הגדולה ביותר בשוק מכונות הבדיקה האלקטרוניות, כלומר מכונות שמבצעות את בדיקת הפגמים על גבי השבבים באמצעות חישת אלקטרונים בכל "קומות" השבב השונות לאיתור נתקים, קצרים או מילוי חלקי של חיבורי הנחושת. שם, היא מתחרה בהצלחה בחברות כמו ASML ההולנדית והיטאצ'י היפנית. זאת, בהשוואה לשוק מכונות הבדיקה האופטיות, שם היא מחזיקה בנתח קטן יותר וכיום נשלט השוק על ידי KLA, קמטק ולייזטק.

אבל החברה מדווחת על צמיחה בשני סוגי המכונות, האלקטרונית (eBeam) והאופטית, בזכות הבהלה לשבבי זיכרון. המעבד הגרפי של אנבידיה, שמוגבל ביכולת הזיכרון שלו, זקוק לשבבי זיכרון גדולים יותר - מעבדי HBM שבנויים משכבות של מעבדים קטנים יותר בשם DRAM. אם אלה נפרסו בעבר באופן אופקי סביב המעבד, הרי שכיום הם מורכבים כמעין שכבות דקות בתוך שבב גדול יותר, מרובה "קומות".

חדר נקי באפלייד מטיריאלס / צילום: אפלייד מטיריאלס

כאן נכנסת לתמונה היכולת של החטיבה הישראלית לאתר פגמים בכל אחת מהקומות הללו באופן אלקטרוני כיוון שבדיקה אופטית היא כמעט בלתי אפשרית בשבבים מרובי שכבות. אבל הצמיחה המהירה של החטיבה הישראלית נעשית, לדבריו של גרינברגר, לא רק בעלייה בייצור השבבים, אלא גם בשל נטייה לרכוש מכונות בדיקה בקצב גבוה יותר מאשר מכונות ייצור: "זה נובע מהגודל ההולך וגדל של השבב, המעבר לתלת־מימד והצורך לבדוק שבבים בזויות שונות. אם אתה מייצר שבב אחד גדול שבנוי משמונה שבבים, יש צורך לבדוק את כולם".

"אנחנו חווים היום שיא חסר תקדים של ביקושים", מודה גרינברגר. "החוכמה בניהול חברה כזו היא למקסם את העליות האלה בצורה הכי אגרסיבית: ככל שתהיה חזק בעלייה, ככה יהיה לך טוב יותר ביום שאחרי העליות. זו אחת הסיבות שבגללן חזרתי לתפקיד בשנה שעברה. רציתי לוודא שאנחנו לא מפספסים את העליות. כשיש ירידות - כולם יורדים, אבל כשיש מומנטום חיובי אתה חייב לצמוח מעל לתעשייה. אחד היתרונות שלנו הוא שהכול נעשה מכאן, מישראל ובפרט מרחובות: הפיתוח, הייצור, השיווק, סמנכ"ל התפעול שלנו נמצא כאן בישראל והוא מאפשר לנו לקבל החלטות מורכבות. אין ספק שהשנים 2026־2027 שייכות לבונים (בוני המכונות, א"ג) ומי שבונה מכונות ינצח בשנים הללו".

במהלך השנה האחרונה התמקד גרינברגר בקיצור זמני התגובה לשוק באמצעות הצטיידות במיכון חדש, בניית תשתיות וחדרים נקיים והשקעה של 175 מיליון דולר בהקמת מרכז פיתוח חדש ברחובות. "הצמיחה בהכנסות שלנו היא תפעולית ונובעת משליחת מכונות שייצרת ושחררת, אבל אנחנו גדלים גם בתחום הפיתוח ועובדים על המכונות שיהיו שותפות לתהליכי הייצור עוד שלוש או חמש שנים".

מרכז הפיתוח החדש מרכז הייצור והפיתוח החדש של אפלייד מטיריאלס ברחובות / צילום: מיכה לובטון

החברה מעסיקה בישראל 2,400 עובדים, רובם ברחובות, ולטענת גרינברגר, נוספו 300 משרות בישראל ובכמה חברות בנות בחו"ל. ובכל זאת, באפלייד מטריאילס פיטרו בסוף השנה שעברה 100 עובדים: "לפעמים אתה נדרש לעשות התאמות בתמהיל הטאלנט ולהתאים את החברה לצרכים החדשים שלה. עשינו לא מעט שינויים, עברנו בין תחומי תוכן ובסופו של דבר אנחנו יחידת רווח והפסד שנדרשת לרווחיות. לא מדובר בצמצום כוח אדם אלא בהתאמות שמנהלים נדרשים לעשות אותן מפעם לפעם". בשלב זה, מדגיש גרינברגר, כי החברה מגייסת עובדים ללפחות מאה משרות.

יצוא במיליארדי דולרים

ההשוואה המתבקשת של אפלייד מטיריאלס ישראל היא לאנבידיה ישראל - המבוססת על מלאנוקס. שתי החברות רשומות בישראל, מתנהלות בעצמאות יחסית וזוכות למעמד גבוה בחברת האם האמריקאית בזכות הצמיחה יוצאת הדופן. אנבידיה דיווחה ברבעון הקודם על צמיחה של 263% לעומת הרבעון המקביל בפעילות הישראליות, לכמעט 15 מיליארד דולר, פעילות המבוססת על שבבי תקשורת ל־AI, החטיבה הצומחת ביותר בחברה.

עם זאת, בשונה מאנבידיה, באפלייד ישראל מתגאים בייצור כחול לבן ־ הייצור והמכירות נעשים כולם ממעבדות החברה ברחובות ובהשקעה בפעילות ייצור חדשה וכן על הוצאה של 500 מיליון דולר בשנה על ספקים ישראלים בשרשרת הערך של תהליך הייצור כמו הרכבת כרטיסים אלקטרונים וכבלים ועיבוד שבבים, רובם בפריפריה. כל אלה תורמים לייצוא המוערך בכמה מיליארדי דולרים בשנה. זאת, בזמן שאינטל ישראל, שמייצרת כאן מיליוני שבבים במפעל בקריית גת, הקפיאה את פעילות ההרחבה שלה.

כמו מנהלים אחרים של מרכזי פיתוח אחרים, גם גרינברגר פועל אל מול משרד האוצר והכלכלה כדי לעשות את חייהם של מעסיקים אמריקאים בישראל כדאיים יותר. "השקל החזק הוא אתגר, אבל הצלחנו לאזן את הפעילות שלנו בין מקצועות שאנחנו מגייסים במדינות אחרות בגלל טאלנט מסוים שקיים שם, לבין פעילות שמשתלם לי להחזיק בישראל בגלל ההבנה של עובדים מקומיים במוצר, בטכנולוגיה ובמערכת שאנחנו בונים כאן", מסביר גרינברגר.

המסר לממשלה

ובכל זאת, הוא אומר, סביבת ההשקעות בישראל צריכה להשתנות ובעבודה שמבצע ארגון הגג של חברות ההייטק, IATI, הפכה אפלייד ישראל למעין מקרה לדוגמא. בחברה מתרעמים על חוק עידוד השקעות הון שמזכה בהנחה רק בתנאי השקעה בפריפריה. גרינברגר, שהשקיע בתשתיות פיתוח בעיקר סביב רחובות, מצדיק את ההשקעה באזור המרכז.

"המוצרים שלנו כל כך מסובכים עד שיש חשיבות לכך שמהנדסים מבוקשים (שמתגוררים בדרך כלל במרכז הארץ, א"ג) יירדו לרצפת הייצור ויהיו חלק מתהליכי קבלת ההחלטות", הוא מציין. "לא מדובר בפס ייצור אוטומטי, שמייצר מוצר אחד בצורה המונית, אלא במכונות מעטות שדורשות קסטומיזציה ללקוח ומומחיות רבה - כזו שדורשת חיבור מקסימלי בין אנשי התפעול לפיתוח".

"מי שמשקיע בתשתיות בישראל צריך להכיר בחשיבות שלו", מוסיף גרינברגר. "אני מדבר על חברות שמשקיעות מאות מיליוני דולרים בתשתיות מקומיות. הטבות עבור יצרניות באזורי עדיפות לאומיים לא רלוונטיות לנו, למרות שאנחנו משקיעים 500 מיליון דולר בשנה בספקים בעיקר בפריפריה. הממשלה צריכה לראות איך היא מעודדת חברות שפועלות כאן באופן ורטיקלי (מהפיתוח ועד הייצור, א"ג) שמשפיעות על הצמיחה והכלכלה הישראלית כי הגיוון הזה חיוני לכלכלה.

"צריך כאן ראייה מערכתית ואסטרטגית ותכלול של אירוע לא רק דרך ההגדרות הצרות של טאלנט פיתוח אלא דרך עידוד תעשיות שלמות. לי אין שום תמריץ להיות כאן למעט הטאלנט הישראלי, אבל זה קשור לעובדה שהקמנו כאן. אם אני משקיע בחדר נקי ברחובות ולא יכול להביא אגורה מהמדינה בשל כך - זה חסרון משמעותי כי יש יתרון בקרבה למרכז, אבל רוב הספקים שלי בפריפריה".

"אם תראה כמה פעילות עברה מארה"ב לאסיה - היא גדולה לעין שיעור מכל מה שעובר מישראל לאירופה כי זה קורה תחת מדיניות גלובלית של ביזור אתרים", מסכם גרינברגר. "למרות האתגרים הגיאופוליטיים, רוב ההשקעות שלנו בישראל היו דווקא בשנים שאחרי אירועי 7 באוקטובר".

עוד כתבות

איזנקוט וליברמן על סוס טרויאני. לא קרה במציאות / צילום: צילום מסך מ־X

ליברמן ואיזנקוט רוכבים על סוס? מיזם חדש בודק אם זה אמיתי ומתי זה לגיטימי

המיזם המחקרי "זה ב־AI" של האוניברסיטה הפתוחה, בהובלת פרופ' ענת בן דוד, מנטר את חשבונות המפלגות והמועמדים ומזהה שימושים בבינה מלאכותית ● החל מיום ראשון תארח המשרוקית של גלובס את המיזם, שיסקור את השימוש השבועי ב–AI בתעמולה

אופק גבע / צילום: עופר בראון

בן 23, עובד בקונדיטוריה משפחתית באשקלון, וגם מנהל תיק השקעות של מאות אלפי שקלים

אופק גבע בן ה–23 עובד מגיל צעיר בקונדיטוריה של משפחתו באשקלון, ואת כל מה שחסך בעבודה השקיע בגיל 18 בשוק המניות. זה נגמר בהפסד כואב ● אחרי שלמד את התחום בשירות הצבאי, חזר להשקיע עם כללים ברורים: טווח החזקה ארוך וסיכון גבוה ● המשקיעים החדשים

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

3 דירות בשדה דב, 12 דירות בירושלים: מה מגלים דוחות ישראל קנדה על השוק והמחירים?

זרוע המלונאות העבירה את ישראל קנדה להפסד חצי שנתי של 36 מיליון שקל, חרף מעבר לרווח ברבעון השני ● בפרויקט Rainbow בשדה דב, נמכרו 7 דירות בלבד במחצית, תוך ירידה במחיר למטר והורדת תחזית הרווח ● החברה הציגה את תוכנית המימון לעסקת אקרו והעריכה כי החשיפה מתנאי התשלום המיטיבים לרוכשים אינה מהותית

מרכז אנבידיה במבוא כרמל / צילום: אסף גלעד

הרחק מעל כולן: ההכנסות של אנבידיה ישראל יכו אתכם בתדהמה

למרות שאנבידיה הפסיקה לחשוף בנפרד את הכנסות חטיבת התקשורת הישראלית, נתונים שנחשפו בשיחת המשקיעים מצביעים על מכירות של כ־17.5 מיליארד דולר ברבעון השני ● הפעילות שמבוססת על טכנולוגיות מלאנוקס, ממשיכה להוות כ־18% מהכנסות החברה ולתרום באופן משמעותי לצמיחת המשק הישראלי

השקל מול הדולר / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

בנק ההשקעות מעריך: זה מה שעשוי להקפיץ את השקל

בסקירה שפרסם ג'יי. פי. מורגן, העריכו כלכלני הבנק כי הבחירות בישראל יכולות להביא לתזוזה של עד 3% בשקל כלפי מעלה או מטה ● בתרחיש של ניצחון לאופוזיציה, שהבנק מייחס לו סיכוי של 55%, השקל עשוי להתחזק להערכתו בין 2% ל-3%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

הערכות בישראל: ארה"ב לא תתקוף באיראן עד בחירות האמצע בנובמבר

לפי דיווחים, נשיא ארצות הברית הבהיר למתווכות כי לא יחזור למזכר ההבנות המקורי עם איראן • טראמפ ברשת החברתית Truth Social: "האיראנים מתים להיפגש איתי ולסגור עסקה. אני לא רוצה" ● לקראת חגי תשרי ועל רקע הפשיעה הלאומנית, צה"ל מעלה כוננות בשטחים ● עדכונים שוטפים

מנכ''ל מטא, מארק צוקרברג / צילום: ap, Alex Brandon

תביעת הענק של לאומי נגד מטא: ביקורת של בית המשפט על בקשת הדחייה של מטא

בית המשפט המחוזי בתל אביב מתח ביקורת על מטא בתביעה של בנק לאומי, בסך 26 מיליון שקל ● בית המשפט הורה למטא להגיש את תגובתה עד 2 בספטמבר: "צר לי על תשובת מטא"

צילום: Shutterstock

שווייץ תשקיע למעלה ממיליארד פרנק לרכישת מערכות הגנה אווירית

התקיפות של ישראל וארה"ב לא הצליחו לעצור את תנופת הייצור הביטחוני באיראן, שלטענתה אף שילשה את הקצב ● במקביל טייוואן פותחת את הארנק מול האיום הסיני, ושוויץ חוששת להישאר בלי הגנה אווירית בעולם שבו הביקוש למערכות דיפנס רק הולך וגדל ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קמפיין yellow / צילום: צילום מסך מיוטיוב

הופ הופ: המותג yellow חוזר לזכורות והאהובות, ומתברג גבוה באהדה

הפרסומת של בנק הפועלים למתחם הג'וניור בנמל ת"א מתברגת גם השבוע בפסגת הזכירות והאהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● וגם: פרידה מפרופ' אבי דגני, מייסד ונשיא גיאוקרטוגרפיה, שהלך השבוע לעולמו

מפעל של ''פולקסווגן'' / צילום: Reuters, IMAGO/Swaantje Hehmann

מפעל פולקסווגן בסכנת סגירה. הפתרון עשוי להגיע מישראל

כותרות העיתונים בעולם: הכטב"ם האיראני "ששינה את פני המלחמה המודרנית" נשען על רכיבים מסין ועולה כ־20 אלף דולר בלבד; בגרמניה בוחנים לייצר חלקים לכיפת ברזל במפעל של פולקסווגן שנמצא בסכנת סגירה; ובארה"ב הכריזו על הארגון הבריטי Palestine Action כארגון טרור ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

הרמטכ''ל אייל זמיר (ארכיון) / צילום: דובר צה''ל

“הקופה ריקה, מוכנות צה"ל נפגעת”: האזהרה החריגה של הרמטכ”ל

הרמטכ"ל אייל זמיר הזהיר בהערכת מצב הבוקר כי המחסור בתקציב פוגע במוכנות צה"ל, שנמצא בכוננות גבוהה ● הדברים מגיעים על רקע הכוונה לפרוץ שוב את תקציב המדינה ולהוסיף עשרות מיליארדי שקלים לביטחון, בין היתר לרכש מיידי של אמצעי לחימה ● המהלך, בעיצומה של תקופת בחירות, עלול להגדיל את הגירעון ולהכביד על הממשלה הבאה

התרופה רסונוק (Rasonque) לטיפול בסרטן לבלב גרורתי / צילום: ap

תרופה חדשה לסרטן הלבלב הקפיצה את שווי החברה קטנה - מה עוד בצנרת שלה?

ה-FDA אישר את רסונוק של Revolution Medicines לטיפול בסרטן לבלב גרורתי, לאחר שהתרופה כמעט הכפילה את ההישרדות החציונית של המטופלים • מניית החברה זינקה ב־477% בשנה והיא כבר נסחרת לפי שווי של 46 מיליארד דולר • אבל הסיפור הגדול עשוי להיות הטכנולוגיה, שאותה החברה מנסה ליישם גם בסוגי סרטן נוספים

ביטלו דירה מ''סיבות כלכליות'' / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מרוויחים 60 אלף שקל בחודש וביטלו רכישת דירה "מסיבות כלכליות"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● תופעת ביטולי העסקאות מעוררת בחודשים האחרונים עניין גובר, על רקע העלייה במספר העסקאות שמבוטלות לאחר חתימת חוזה ● על פי ניתוח שפרסמה סגנית הכלכלן הראשי של משרד האוצר, כחמישית מהמבטלים בשל "סיבות כלכליות" - השתכרו בממוצע בכ-60 אלף שקל לחודש ● מה עומד מאחורי התופעה?

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

דוחות חלשים לשופרסל עם ירידה בהכנסות, ברווח ובחנויות הזהות. המניה צוללת

שופרסל מציגה ברבעון השני שחיקה במרבית הפרמטרים המרכזיים, עם ירידה בהכנסות וברווח הנקי, שצנח במעל 30% ● המכירות בחנויות זהות ירדו ב-8.5% ברבעון

גיל אגמון, מנכ''ל ובעל השליטה בדלק רכב / צילום: אוהד רומנו

יותר מ־20% ביומיים: מאחורי הזינוק במניית הרכב הזו עומדת רכישה מאסיבית

המנכ"ל גיל אגמון רכש מניות של החברה תמורת כ-148 מיליון שקל והעלה את שיעור ההחזקה שלו בה מכ-49% לכ-56% ● המניה ירדה בכ-67% מאז שיאה האחרון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

אנבידיה זינקה והקפיצה את וול סטריט: נאסד״ק עלה ב־1.4%

S&P 500 עלה ב-0.6% ● שווי השוק של אנבידיה טיפס היום ב-443 מיליארד דולר ● מניות הסייבר זינקו בעקבות הדוחות של קראודסטרייק ואוקטה ● תשואות האג"ח הארוכות עלו ● הלילה הדוח המסקרן של מארוול ● המשקיעים דרוכים לקראת נאומו של יו״ר הפד, קווין וורש מחר שצפוי לספק פרטים על עמדת הבנק המרכזי בנוגע לאינפלציה

טראמפ, ארדואן והחתימה על הסכם האנרגיה  / צילומים: AP-Alex Brandon,Petros Giannakouris, Achmad Ibrahim

איך יגיב ארדואן? טראמפ מעניק רוח גבית לפרויקט הענק שבו שותפה ישראל

בתום תקופה ארוכה של עיכובים, מיזם האינטרקונקטור לחיבור רשת החשמל של ישראל לקפריסין ויוון - ומשם לאירופה קיבל את תמיכת ארה"ב וצרפת ● עדיין לא ברור כיצד תגיב טורקיה, המתנגדת למהלך, ונראה שיוון שנמנעה עד כה מעימות כבר לא תשתוק

מכלי גז עירוניים בגרמניה / צילום: Reuters, Michael Nguyen

מחירי הגז בשיא: אחרי קיץ קשה, לאירופה מחכה חורף קשה אפילו יותר

אירופה הקימה מאגרי גז אדירים, במטרה להבטיח אספקה שוטפת לחימום ולאנרגיה בחורף, אך אלו בשפל של קרוב לשני עשורים ● המתיחות במפרץ הפרסי מקשה על היבוא ומקפיצה מחירים ● ויש גם מי שמרוויח

השוק לא מתאושש, אלא הולך אחורה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הקיץ הקשה של שוק הנדל"ן: מכירות הדירות נחלשו עוד יותר

דוחות יזמיות המגורים ברבעון השני הציגו עלייה מתונה במכירות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אך נתונים עדכניים מחודשי הקיץ מלמדים כי הביקושים שוב דועכים ● הסיבות וההערכות: מתי התמונה תשתנה?

טראמפ וארדואן בפגישה בבית הלבן, ארכיון / צילום: ap, Evan Vucci

טורקיה בדרך חזרה לעסקת ה־F-35? המהלך החדש של ארדואן בארה"ב

טורקיה חתמה על חוזה בהיקף של 2.4 מיליון דולר עם חברת הלובינג בלארד פרטנרס, המקורבת לנשיא דונלד טראמפ ● המטרה: לקדם את חזרתה לתוכנית מטוסי ה־F-35, שממנה הודחה בעקבות רכישת מערכות ההגנה הרוסיות S-400 ● באנקרה בוחנים כעת למכור את המערכות למדינה שלישית כדי להסיר את המכשול לעסקה