גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

ליברמן ואיזנקוט רוכבים על סוס? מיזם חדש בודק אם זה אמיתי ומתי זה לגיטימי

המיזם המחקרי "זה ב־AI" של האוניברסיטה הפתוחה, בהובלת פרופ' ענת בן דוד, מנטר את חשבונות המפלגות והמועמדים ומזהה שימושים בבינה מלאכותית ● החל מיום ראשון תארח המשרוקית של גלובס את המיזם, שיסקור את השימוש השבועי ב–AI בתעמולה

איזנקוט וליברמן על סוס טרויאני. לא קרה במציאות / צילום: צילום מסך מ־X
איזנקוט וליברמן על סוס טרויאני. לא קרה במציאות / צילום: צילום מסך מ־X

מערכת הבחירות לכנסת ה־26 נכנסת להיסטוריה הישראלית כראשונה שמתנהלת תחת עידן הבינה המלאכותית. על רקע האתגרים והחששות החדשים, קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה הפתוחה בהובלת פרופ' ענת בן דוד מהמחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת הקימה את המיזם "זה ב-AI".

עד 2028: התוכנית של סין להשתלט על התשובות שהצ'אט מספק
כך תגלו מה הצ'אטבוט יודע עליכם
המשפט הסתיים בפשרה ומטא קנתה שקט מסחרי בכ-17 מיליארד דולר

המיזם מנטר את חשבונות הרשת של המפלגות והמועמדים במטרה למפות את קשת השימושים בטכנולוגיה, החל מהוספת כתוביות ועד להמחזה של אירועים שלא התרחשו. כל תוכן חשוד נבחן באמצעות כלים ייעודיים ועובר אימות אנושי קפדני בטרם הוא מפורסם במאגר הציבורי.

מיום ראשון הקרוב, המשרוקית של גלובס תארח את מיזם "זה ב־AI" לפינה חדשה: "ה־AI שמאחורי הבחירות". באמצעות מסד הנתונים של המיזם, מדי שבוע נסקרו את המגמות השבועיות של השימוש בבינה מלאכותית במסגרת תעמולת הבחירות. זאת, במטרה להציג לציבור את השימוש בבינה מלאכותית לאורך תעמולת הבחירות ובזמן אמת.

ליברמן ואיזנקוט רוכבים על סוס

דוגמא לשימוש ב־AI בקמפיין פוליטי ניתן למצוא בסרטון שפרסם השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו, בו נראים אביגדור ליברמן וגדי איזנקוט רוכבים על סוס טרויאני בדרכם אל שערי הממשלה, כשיאיר גולן ומנסור עבאס מסתתרים בתוכו. איש אינו אמור לחשוב שהאירוע התרחש. זוהי קריקטורה בתנועה, שנועדה לדחוס טענה שלמה לכמה שניות. אולם עבור החוקרים הסרטון ממחיש עד כמה השתנה ארגז הכלים של הקמפיינים, וכמה דק עלול להיות הגבול בין המחשה גלויה לתוכן שנראה כמו תיעוד מן המציאות.

"זאת מערכת הבחירות הראשונה בישראל אחרי הופעת כלי הבינה המלאכותית היוצרת", אומרת לגלובס פרופ' ענת בן דוד, חוקרת תקשורת דיגיטלית מהמחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה. "היום אפשר לייצר תכנים בווידיאו, בתמונה ובקול בהיקפים מאוד גדולים. אנחנו מנסים להבין אילו סוגי שימושים עושים בטכנולוגיה הזו בתעמולת הבחירות".

התשובה אינה מתחילה ונגמרת בדיפ פייק. AI יכולה לשמש להוספת כתוביות, ליצירת ג'ינגל או לשיפור המראה של מועמד - אלו שימושים טכניים ועריכתיים גרידא. בקצה השני נמצאת האפשרות להמחיז סיטואציה שלא קרתה, להציב אדם בהקשר בדוי או לגרום לדמות להיראות כאילו אמרה או עשתה דבר שלא התרחש.

איך ניתן לזהות אם תוכן פוליטי נוצר ב־AI?

תעמולת בחירות השתמשה מאז ומתמיד במניפולציות חזותיות. בן דוד מזכירה את כרזות העבר שבהן שמעון פרס הוצג כמי שיחלק את ירושלים. אלא שכעת אפשר להפוך את אותו מסר לסרטון חי, להניע דמויות, לחקות קול ולבנות סצנה משכנעת. "בסרטון הסוס הטרויאני ברור שמדובר בהמחזה", היא אומרת, "אבל באותה מידה אפשר לייצר סרטונים מאוד ריאליסטיים, לפרסם ממש סמוך לבחירות ולהשפיע עוד לפני שיהיה זמן בכלל להבין אם מה שרואים קרה במציאות".

על רקע החשש הזה תוקן ביולי חוק הבחירות (דרכי תעמולה). החוק מחייב גילוי ברור ובולט בתעמולה שהיא בגדר "נחזות עמוקה" - כלומר תוכן חזותי או קולי שנראה כאילו תועד במקור, אף שנוצר או שונה באמצעים דיגיטליים. הכללים שקבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, מאפשרים לעשות זאת באמצעות הודעה או סמליל ייעודי. עם זאת, החובה אינה חלה על כל שימוש ב-AI, והוספת כתוביות או יצירת ג'ינגל, למשל, אינן בהכרח טעונות סימון.

כאן נכנס לתמונה מיזם "זה ב־AI". הוא אינו מסתפק בבדיקה אם המפלגות עמדו בחובת הסימון, ואינו מנסה לשמש בית דין לתעמולה. מטרתו לרכז את כל סוגי השימושים, לזהות דפוסים ולהציג מי משתמש בטכנולוגיה, כיצד וכמה. "אנחנו לא קובעים קביעה נורמטיבית שאומרת שבינה מלאכותית אינה טובה לבחירות", מדגישה בן דוד. "אנחנו עוזרים להבין איפה עושים בה שימוש ואיזה סוג שימוש נעשה".

המערכת מנטרת חשבונות של מפלגות ומועמדים בפייסבוק, באינסטגרם, ב־X ובטיקטוק. הפרסומים נאספים אוטומטית, והמדיה שמצורפת אליהם מנותחת בכמה שכבות. תחילה נבדק אם מופיע הסימון שקבעה ועדת הבחירות, אך היעדר הסמליל, מבהירה בן דוד, אינו מוכיח שנעשתה עבירה משום שהמחקר מאתר גם שימושים שאינם חייבים בסימון. לאחר מכן, נשלחים התכנים לשירותי זיהוי חיצוניים שמעריכים אם תמונה, סרטון או קול נוצרו באמצעות AI, ולעתים מנסים לזהות באיזה מודל. אלא שאין כלי שמספק תשובה ודאית, ולכן תוכן שקיבל הסתברות גבוהה עובר לשיפוט אנושי של בודקים בלתי תלויים. אם לפחות שניים מהם קובעים שנעשה שימוש ב-AI, הוא נכנס למאגר.

הבקרה האנושית נועדה להתמודד עם טעויות: מערכת זיהוי עלולה לסווג בטעות צילום מסך מכלי תקשורת כתמונה שנוצרה בבינה מלאכותית, ומנגד היא עלולה לפספס סרטון שרובו קטעי ריאיון אותנטיים אך בסופו נוסף ג'ינגל מג'ונרט. במקרה כזה הציון הטכנולוגי עשוי להיות נמוך דווקא מפני שהתוכן היברידי, והאדם הוא שצריך לזהות את הרכיב הסינתטי.

גם לאחר האימות, הופעתו של פריט באתר אינה אומרת שמדובר בדיפ פייק, בהטעיה או בהפרת חוק. המשמעות מצומצמת יותר - צוות המחקר קבע בוודאות גבוהה שנעשה בו שימוש כלשהו בבינה מלאכותית, שכן לעתים ה־AI אינו בפריים המרכזי אלא בכתוביות, בצליל או ברכיב קצר שהתווסף לחומר אותנטי.

כל פריט שאושר מתפרסם באתר, לצד דשבורד שמציג את שיעור תכני הבינה המלאכותית לפי מפלגה ומועמד. אפשר לעבור מגרף כללי לעמוד של פוליטיקאי מסוים, לעיין בגלריה או לפתוח טבלה של כלל הפריטים. כך אפשר להשוות בין שחקנים ולבחון אם השימוש בטכנולוגיה מתגבר סביב אירוע חדשותי, משבר או שלב בקמפיין.

לפי הדאטה שנאסף למשל, נכון להיום כ־66% מכלל תכני התעמולה שנאספו במיזם היו סרטוני וידיאו. שיעור הפריטים שבהם זוהה שימוש ב־AI עדיין אינו גבוה במיוחד, אך בן דוד מזהירה שלא נכון להסיק שהשפעת הטכנולוגיה שולית. ״תכני הווידיאו עולים בלי סוף. כל ריאיון ברדיו נגזר לחמישה פוסטים״, היא אומרת, ומציינת שגם רכיב AI קצר יכול להשתכפל בגרסאות שונות ולצבור נוכחות רחבה מהפרסום המקורי.

שקיפות מול מציאות משתנה

הסכנה, אם כן, אינה טמונה רק בסרטון מזויף אחד שיופץ ערב פתיחת הקלפיות, אלא בשינוי השפה הפוליטית. כשאפשר לייצר במהירות וריאציות של אותו מסר ולמחזר כל הופעה לעשרות יחידות תוכן, התעמולה נעשית זולה, מהירה ונגישה מאי פעם. שאלת המחקר המרכזית היא כיצד ההצטברות הזאת משפיעה על אמון הבוחרים. "זו כבר לא רק השאלה אם תמונה או סרטון נוצרו באמצעות בינה מלאכותית, אלא כיצד השימוש המצטבר בה משנה את תעמולת הבחירות", מסכמת בן דוד, "המטרה היא להעניק לציבור ולעיתונאים שכבת שקיפות נוספת בתקופה שבה ניתן לייצר ולהפיץ תוכן פוליטי במהירות ובהיקפים חסרי תקדים".

המחקר ממומן בידי מרכז הנשיא מאיר שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות ומרכז אדמונד י' ולילי ספרא לאתיקה באוניברסיטת תל אביב, ונתמך בידי The Bright Initiative של חברת Bright Data. כך או כך, אם הבינה המלאכותית כבר נכנסה ללב הקמפיין, החוקרים מבקשים לפחות לאפשר לציבור לראות בעיניים פקוחות כיצד היא פועלת בו.

עוד כתבות

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

דוחות חלשים לשופרסל עם ירידה בהכנסות, ברווח ובחנויות הזהות. המניה צוללת

שופרסל מציגה ברבעון השני שחיקה במרבית הפרמטרים המרכזיים, עם ירידה בהכנסות וברווח הנקי, שצנח במעל 30% ● המכירות בחנויות זהות ירדו ב-8.5% ברבעון

השוק לא מתאושש, אלא הולך אחורה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הקיץ הקשה של שוק הנדל"ן: מכירות הדירות נחלשו עוד יותר

דוחות יזמיות המגורים ברבעון השני הציגו עלייה מתונה במכירות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אך נתונים עדכניים מחודשי הקיץ מלמדים כי הביקושים שוב דועכים ● הסיבות וההערכות: מתי התמונה תשתנה?

מרכז אנבידיה במבוא כרמל / צילום: אסף גלעד

הרחק מעל כולן: ההכנסות של אנבידיה ישראל יכו אתכם בתדהמה

למרות שאנבידיה הפסיקה לחשוף בנפרד את הכנסות חטיבת התקשורת הישראלית, נתונים שנחשפו בשיחת המשקיעים מצביעים על מכירות של כ־17.5 מיליארד דולר ברבעון השני ● הפעילות שמבוססת על טכנולוגיות מלאנוקס, ממשיכה להוות כ־18% מהכנסות החברה ולתרום באופן משמעותי לצמיחת המשק הישראלי

קיבלתם מענק גדול? המהלך שיחסוך לכם עשרות אלפי שקלים במס

סיום עבודה מלווה לעיתים בקבלת מענק פרישה או סכום כסף גדול מסיבות אלו ואחרות ● לכאורה מדובר בכסף שחייב במס של עד 50%, אך בתנאים מסוימים תוכלו לחסוך עשרות אלפי שקלים בנטו ● כך עובדת השיטה של "פריסת מס" ● מומחי פרישה עונים על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

מתחם גרוויטי פארק בקניון שבעת הכוכבים הרצליה / צילום: ברוך גבסו

המאבק של הקניונים: "המשאב היחיד שבאמת נחשב הוא הזמן של הלקוח"

התחרות על הצרכנים, שלא פעם מעדיפים לרכוש באונליין או בחו"ל, מחייבת את הקניונים לשנות את התמהיל ● ממגרשי פאדל על הגג ועד מתחמי גיימינג, ובהשקעה של עשרות מיליוני שקלים

התרופה רסונוק (Rasonque) לטיפול בסרטן לבלב גרורתי / צילום: ap

תרופה חדשה לסרטן הלבלב הקפיצה את שווי החברה קטנה - מה עוד בצנרת שלה?

ה-FDA אישר את רסונוק של Revolution Medicines לטיפול בסרטן לבלב גרורתי, לאחר שהתרופה כמעט הכפילה את ההישרדות החציונית של המטופלים • מניית החברה זינקה ב־477% בשנה והיא כבר נסחרת לפי שווי של 46 מיליארד דולר • אבל הסיפור הגדול עשוי להיות הטכנולוגיה, שאותה החברה מנסה ליישם גם בסוגי סרטן נוספים

בתיה ועידן עופר / צילום: Jonathan GlynnSmith

נשארים בהרווארד: מלגת המנהיגות של בתיה ועידן עופר

משפחת עופר מרחיבה את מלגת המנהיגות בהרווארד, למרות הפרישה מהוועד המנהל אחרי 7 באוקטובר • האחים ישראל מצטיידים במשרד עיצוב לונדוני לפרויקט המגורים בשדה דב • מתחם המעצבים בקניון רננים מתפצל לשלוש חנויות עצמאיות ● לינוי אשרם נפגשה עם יזמיות ונשות מילואימניקים מהצפון • ובפרדס חנה־כרכור כ־120 אמנים יפתחו את הסטודיו לקהל ● אירועים ומינויים

מכלי גז עירוניים בגרמניה / צילום: Reuters, Michael Nguyen

מחירי הגז בשיא: אחרי קיץ קשה, לאירופה מחכה חורף קשה אפילו יותר

אירופה הקימה מאגרי גז אדירים, במטרה להבטיח אספקה שוטפת לחימום ולאנרגיה בחורף, אך אלו בשפל של קרוב לשני עשורים ● המתיחות במפרץ הפרסי מקשה על היבוא ומקפיצה מחירים ● ויש גם מי שמרוויח

ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה / צילום: Associated Press, Artyom Geodakyan

“השלכות קטסטרופליות”: רוסיה מאיימת לתקוף מטרות בריטיות

לאחר שבריטניה אישרה את העברת טכנולוגיית טילי השיוט ארוכי הטווח שלה לאוקראינה, רוסיה מחריפה את הטון ומאיימת על יעדים בריטיים בתוך אוקראינה ומחוצה לה

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

אנבידיה משיקה מרכז בכפ"ס ומעלה שאלה: למה להתרחב למקומות קטנים

אנבידיה תשכור עד 4 מגוואט בחוות השרתים סרברז בכפר סבא, בעסקה שצפויה להניב לשותפות של רני צים וקרדן־גבע 8 עד 18 מיליון שקל בשנה ● החווה, שפועלת כיום בקיבולת של 20 מגוואט, מתכננת להתרחב ל־200 מגוואט על רקע המחסור בחוות שרתים זמינות והקפאת חיבורי חוות חדשות לרשת החשמל

אימון שליטה ברחפן באונדס / צילום: רמי זרנגר

עם שבעה עובדים חדשים בכל שבוע: הפתרון היצירתי של חברות הרחפנים הצומחות

תעשיית הרחפנים הישראלית גדלה במהירות מסחררת, ובחברות המובילות כבר מדברים על קצב גיוס של לא פחות משבעה עובדים בשבוע ● כדי למלא את השורות הן מקימות בתי ספר פנימיים, שמכשירים חניכים עם ניסיון אפסי באמצעות תוכניות בזק ● הצצה לשער הכניסה החדש לעולם הדיפנס־טק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

הערכות בישראל: ארה"ב לא תתקוף באיראן עד בחירות האמצע בנובמבר

לפי דיווחים, נשיא ארצות הברית הבהיר למתווכות כי לא יחזור למזכר ההבנות המקורי עם איראן • טראמפ ברשת החברתית Truth Social: "האיראנים מתים להיפגש איתי ולסגור עסקה. אני לא רוצה" ● לקראת חגי תשרי ועל רקע הפשיעה הלאומנית, צה"ל מעלה כוננות בשטחים ● עדכונים שוטפים

גיל טופז, מנכ''ל משותף אלטשולר שחם אשראי / צילום: רמי זרנגר

"אני לא מזלזל בירידות מחירים של אחוזים בודדים, אבל זה לא 20%"

גיל טופז, מנכ"ל משותף של אלטשולר שחם אשראי, המעניק מימון לקבלנים שנתקעו עם דירות לא מכורות, לא מוטרד מביטולי עסקאות: "אלה ספקולנטים שמהווים לא יותר מ־15% מהשוק"

ביטלו דירה מ''סיבות כלכליות'' / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מרוויחים 60 אלף שקל בחודש וביטלו רכישת דירה "מסיבות כלכליות"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● תופעת ביטולי העסקאות מעוררת בחודשים האחרונים עניין גובר, על רקע העלייה במספר העסקאות שמבוטלות לאחר חתימת חוזה ● על פי ניתוח שפרסמה סגנית הכלכלן הראשי של משרד האוצר, כחמישית מהמבטלים בשל "סיבות כלכליות" - השתכרו בממוצע בכ-60 אלף שקל לחודש ● מה עומד מאחורי התופעה?

עופר גרינברגר / צילום: מיכה לובטון

"אין שבב בעולם שלא עובר תחת מכונה ישראלית של אפלייד מטיריאלס"

4 שנים לאחר שעזב את התפקיד, עופר גרינברגר חזר לשמש כמנכ"ל החברה המספקת ציוד ליצרני השבבים, והוגדרה בניו יורק טיימס כאחת "מהחברות החשובות בעולם" ● עם צפי להכנסות של יותר מ־10 מיליארד דולר, מספר גרינברגר לגלובס על הגאווה בייצור מהמפעל ברחובות: "הממשלה צריכה לעודד חברות שפועלות כאן"

ליפ בו טאן, מנכ''ל אינטל / צילום: Reuters, Laure Andrillon

אינטל חשפה: 250 סגני נשיא עזבו או פוטרו השנה

סמנכ"ל הכספים של אינטל, דיוויד זינסנר, חשף בוועידת הטכנולוגיה של דויטשה בנק את מהלכי ההבראה העמוקים של המנכ"ל ליפ-בו טאן ● מספר שכבות הנהלת הביניים נחתך בחצי, וצומצמו כ-250 סגני נשיא כדי להילחם בבירוקרטיה ולהאיץ פיתוח מוצרים ● זינסנר מעריך: המעבר לסוכני AI יגדיל פי 6 את הביקוש למעבדי הליבה (CPU) של החברה

מפעל של ''פולקסווגן'' / צילום: Reuters, IMAGO/Swaantje Hehmann

מפעל פולקסווגן בסכנת סגירה. הפתרון עשוי להגיע מישראל

כותרות העיתונים בעולם: הכטב"ם האיראני "ששינה את פני המלחמה המודרנית" נשען על רכיבים מסין ועולה כ־20 אלף דולר בלבד; בגרמניה בוחנים לייצר חלקים לכיפת ברזל במפעל של פולקסווגן שנמצא בסכנת סגירה; ובארה"ב הכריזו על הארגון הבריטי Palestine Action כארגון טרור ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

3 דירות בשדה דב, 12 דירות בירושלים: מה מגלים דוחות ישראל קנדה על השוק והמחירים?

זרוע המלונאות העבירה את ישראל קנדה להפסד חצי שנתי של 36 מיליון שקל, חרף מעבר לרווח ברבעון השני ● בפרויקט Rainbow בשדה דב, נמכרו 7 דירות בלבד במחצית, תוך ירידה במחיר למטר והורדת תחזית הרווח ● החברה הציגה את תוכנית המימון לעסקת אקרו והעריכה כי החשיפה מתנאי התשלום המיטיבים לרוכשים אינה מהותית

השקל מול הדולר / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

בנק ההשקעות מעריך: זה מה שעשוי להקפיץ את השקל

בסקירה שפרסם ג'יי. פי. מורגן, העריכו כלכלני הבנק כי הבחירות בישראל יכולות להביא לתזוזה של עד 3% בשקל כלפי מעלה או מטה ● בתרחיש של ניצחון לאופוזיציה, שהבנק מייחס לו סיכוי של 55%, השקל עשוי להתחזק להערכתו בין 2% ל-3%

טראמפ, ארדואן והחתימה על הסכם האנרגיה  / צילומים: AP-Alex Brandon,Petros Giannakouris, Achmad Ibrahim

איך יגיב ארדואן? טראמפ מעניק רוח גבית לפרויקט הענק שבו שותפה ישראל

בתום תקופה ארוכה של עיכובים, מיזם האינטרקונקטור לחיבור רשת החשמל של ישראל לקפריסין ויוון - ומשם לאירופה קיבל את תמיכת ארה"ב וצרפת ● עדיין לא ברור כיצד תגיב טורקיה, המתנגדת למהלך, ונראה שיוון שנמנעה עד כה מעימות כבר לא תשתוק