ארצות הברית הגיעה להסכם עם ונצואלה שיעניק לה שליטה ביותר מ־65 מיליארד חביות מתוך עתודות הנפט המוכחות של המדינה, כך הודיע בסוף השבוע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
טראמפ כתב ברשת החברתית בשליטתו, Truth, כי ההסכם יגדיל ביותר מפי שניים את עתודות הנפט של ארצות הברית ו"יוריד באופן משמעותי את מחירי הדלק לכל האמריקאים".
● קורבן מלחמת המכסים בין קנדה לארה"ב - והנקמה של טראמפ
● איך יגיב ארדואן? טראמפ מעניק רוח גבית לפרויקט הענק שבו שותפה ישראל
ההודעה מגיעה בזמן שטראמפ נתון ללחץ הולך וגודל בתוך ארה"ב לרסן את מחירי הדלק, שזינקו בעקבות המלחמה באיראן והשיבושים באספקת הנפט דרך מצר הורמוז.
האם ההסכם באמת יסייע להוריד את מחירי הדלק של הצרכן האמריקאי? לא בדיוק.
ונצואלה אכן מחזיקה בעתודות הנפט המוכחות הגדולות בעולם, אבל עד כה היא לא הצליחה לתרגם זאת לתפוקה בפועל. תשתיות שהתיישנו, מחסור בהשקעות ובציוד, סנקציות וניהול כושל הביאו לכך שתפוקת הנפט שלה רחוקה מאוד מהשיאים שאליהם הגיעה בעבר.
שיקום שדות, צינורות ומתקני הפקה והגדלת התפוקה ידרשו השקעות של עשרות מיליארדי דולרים מצד ארה"ב, וכל התהליך ייקח זמן.
לכן, למרות שהעסקה צפויה לשנות בטווח הארוך את מפת האנרגיה העולמית, קשה לראות איך היא תוסיף בתוך חודשים כמות נפט שתספיק כדי להוריד באופן דרמטי את מחיר הבנזין בארה"ב לפני בחירות האמצע בנובמבר.
בנוסף, חלק גדול מהנפט הוונצואלי הוא נפט "כבד וחמוץ", כלומר, נפט בעל צפיפות גבוהה ותכולת גופרית גבוהה יחסית, שדורש תהליך זיקוק מורכב ויקר יותר. כדי להתמודד עם כמות הנפט המדוברת בעסקה יידרשו מתקני זיקוק מתאימים, מה שמגביל את יכולתה של העסקה לספק פתרון מהיר למחירי הדלק בארה"ב.
פרופ' יוסי מן, מומחה לשוק האנרגיה מהמחלקה למזרח התיכון באוניברסיטת בר־אילן, מסביר כי "לעסקה לא תהיה השפעה מיידית על מחיר חבית נפט. משך הזמן שייקח לחברות שיפעלו בוונצואלה לשקם את תשתית הצנרת במדינה והגדלת התפוקה של הנפט הגולמי בשדות צפוי להמשך על פי הערכות אופטימיות כחמש שנים, כלומר להביא את התפוקה הנוכחית מכ־1.2 מיליון חביות נפט לכ־2.5־3 מיליון".
פרטי ההסכם
בנאום טלוויזיוני שנשאה בשבת, נשיאת ונצואלה הזמנית דלסי רודריגס בירכה על ההסכם והגדירה אותו "היסטורי". לדבריה, ההסכם עם וושינגטון יהיה בתוקף למשך 25 שנה ויאפשר לוונצואלה לפתח מחדש את תעשיית הנפט שלה, תוך שמירה על "הבעלות והריבונות" שלה על משאבי הטבע במדינה.
רודריגס, שזוכה לתמיכת ארה"ב, אמרה כי ההסכם כולל פיתוח של 17 שדות נפט אסטרטגיים, שבהם פוטנציאל מוכח של 65 מיליארד חביות.
היעד הראשוני, לדבריה, הוא להגיע לתפוקה של 1.5 מיליון חביות ביום. התוכנית כוללת גם פיתוח של שמונה אזורי קידוח חדשים שעוד לא פותחו כלל, כחלק מהרחבה משמעותית של מגזר האנרגיה במדינה.
רודריגס חשפה גם פרטים על חלוקת ההכנסות מהפרויקט. לדבריה, מכל חבית נפט שתופק במסגרת ההסכם ותועבר לאר"הב, 19 דולר יועברו לקופת ונצואלה, הסדר שלטענתה עשוי להיות שווה למדינה עד 209 מיליארד דולר בשנה.
לדבריה, ההשקעות במסגרת ההסכם צפויות להסתכם ביותר מ־100 מיליארד דולר. "ההשקעות האלה יתרמו לא רק לשיקום ולמודרניזציה של התעשייה שלנו, אלא גם לצמיחה הכלכלית של ארצנו, לביטחון האנרגטי של חצי הכדור שלנו ולאיזון רב יותר בשווקים הבינלאומיים", אמרה.
גורם אמריקאי אמר לרשת CBS כי ממשלת ארצות הברית תחזיק בשליטה של 55% במיזם משותף עם "מפעיל פרטי מנוסה בוונצואלה". לדבריו, רודריגס העניקה למיזם זיכיון ל־100 שנה להפעלת שדות הנפט.
טראמפ מסר כי רוביו ושר ההגנה פיט הגסת' הגיעו להסכם עם הנהגת ונצואלה "באמצעות שותפות עם המגזר העסקי הפרטי". הנשיא לא מסר פרטים רבים על זהות החברות המעורבות, תנאי ההתקשרות או ההתחייבויות שקיבלה על עצמה ארצות הברית, אבל הדגיש כי ההסכם הושג "ללא כל עלות למשלם המסים האמריקאי".
האיתות לאיראן
מעבר לרווח עליו מאותתים שני צדדי ההסכם, יש כאן איתות לאיראן.
אחת מנקודות התורפה של שוק האנרגיה העולמי היא הריכוז הגדול של אספקת הנפט באזור המפרץ הפרסי ובנתיבי השיט העוברים בו.
הגדלת היכולת להפיק נפט בוונצואלה ולהעבירו ישירות לבתי הזיקוק בארה"ב מעניקה לוושינגטון גיבוי נוסף במקרה של משבר נוסף במזרח התיכון.
פרופ' מן מסביר כי "לעסקה יש השלכות מרחיקות לכת" בטווח הרחוק. "העסקה יכולה לאותת לאיראן מה המשמעות של הסרת סנקציות וכניסה אמריקאית לתעשיית הנפט באיראן. שכן שתי המדינות סובלות בעשורים האחרונים מירידה חדה בתפוקה בשל העדר השקעות זרות וידע כדי להגדיל את התפוקה המקומית.
"בנוסף, וונצואלה היא שחקנית חשובה באופ"ק ולמעשה מחזיקה כ־24% מרזרבות הנפט העולמיות. החתימה על הסכם יכולה להאיץ את היציאה של וונצואלה מאופ"ק ולפגוע קשות בכוחו של הארגון ששולט כעת על 73% מעתודות הנפט המוכחות בעולם אחרי יציאתה של איחוד האמירויות, ולאחר מכן עלול לשלוט בפחות מ־50% מעתודות הנפט בעולם. כמו כן, העסקה עלולה לפגוע בקנדה, בעיקר על רקע מלחמת המכסים. שכן ארה"ב מייצרת בעיקר נפט קל בעוד האחרונה מוכרת נפט כבד לארה"ב. עכשיו וונצואלה, שהנפט שבשטחה מאופיין ככבד מאוד, עלולה לתפוס את מקומה כספקית נפט כבד חשובה".
ארצות הברית נמצאת כיום במקום הראשון בעולם בהפקת נפט גולמי, עם כ־13.6 מיליון חביות ביום בממוצע נכון ל־2025, לפני רוסיה וסעודיה.
אבל מבחינת עתודות נפט מוכחות, היא רחוקה מההובלה. בסוף 2023 היו לארה"ב כ־55 מיליארד חביות של עתודות מוכחות של נפט גולמי, לעומת יותר מ־300 מיליארד בוונצואלה, שמחזיקה בעתודות הגדולות בעולם. כך שארה"ב היא מפיקת הנפט הגדולה בעולם, אבל ונצואלה היא זו שיושבת על מאגר הנפט המוכח הגדול ביותר.
העסקה מחברת, לפחות על הנייר, בין יכולת ההפקה, ההון והטכנולוגיה האמריקאיים לבין עתודות הנפט העצומות של ונצואלה.
לא כולם מרוצים
"צריך להיות ברורים: זה לא ניצחון", כתב הסנאטור הדמוקרטי כריס ואן הולן, ואמר כי טראמפ סיכן חיילים "כדי להשיג נפט ונצואלי עבור החברים המיליארדרים שלו".
הסנאטור טים קיין האשים את טראמפ בכך שניצל את הדחת מדורו כדי "לשלוט בנפט של ונצואלה".
"האם המחירים לאמריקנים יירדו? מי יודע", כתב קיין, וטען כי ההסכם "ירפד את הכיסים של משפחת טראמפ ושל חברות הנפט הגדולות".
כזכור, מהלך מגיע לאחר שבינואר לכדו כוחות אמריקאיים את נשיא ונצואלה דאז ניקולס מדורו ואת אשתו, בפשיטה על הבירה, כדי להביאו לניו יורק לעמוד לדין באשמת עבירות סמים. שעות לאחר המבצע אמר טראמפ כי ארה"ב תשלוט ללא הגבלת זמן במכירת הנפט של ונצואלה. עכשיו נדמה כי הנשיא האמריקאי מממש את האמירה הזו.
