רגע לפני פתיחת המשא ומתן על הסכם השכר הבא של המורים, אוהד אלקבץ, הממונה על עובדי ההוראה באגף השכר באוצר, מתראיין לגלובס ופורס את תוכניותיו למאבק במחסור בעובדי הוראה. הוא מסמן את ביטול הלימודים בימי שישי כצעד שובר שוויון, מסתייג מול התוכנית של אגף התקציבים להעברת העסקת המורים לרשויות המקומיות, מדבר על מאחורי הקלעים מול יפה בן דוד ורן ארז, ומשתף גם בחשבון הפרטי שלו והתשלום על גני ילדיו.
● מורים יעברו לאחריות הרשויות המקומיות? המהפכה שמתכנן האוצר למערכת החינוך
● רוצה שליטה מלאה: המהלך של הממונה על התקציבים שמעורר דאגה
ביצועים בירידה מתמדת
"מערכת החינוך בישראל רצינית, חזקה וטובה בהרבה מובנים, אבל יש בפניה אתגרים משמעותיים. הילודה כאן גבוהה יחסית לעולם המערבי, ולכן מערכת החינוך גדלה בקצב גדול מאוד", מצהיר אוהד אלקבץ בפתח הראיון. מעבר למסגרת הלימודית עצמה, הוא מזכיר כי "מערכת החינוך בישראל מאפשרת למשק לעבוד והיא אבן היסוד של בניית המבוגרים שתורמים אחר כך לפיתוחו".
כשבוחנים את הישגי התלמידים בהשוואה בינלאומית נראה שהכובע הראשון ממומש במלואו ומערכת החינוך לתפיסת רבים היא בייביסיטר. אבל בכובע השני, מצב ההון האנושי לא טוב.
"זה נכון מבחינת הביצועים של מערכת החינוך. למרות השקעה הולכת וגדלה, הביצועים בירידה. זה התקציב האזרחי הגבוה ביותר בתקציב המדינה, וההשקעה פר תלמיד גבוהה גם בהשוואה בינלאומית וגבוהה מממוצע ה־OECD. מצבת המורים בשיפור - אנו מגיעים לממוצע של מורה אחד ל־11.4 תלמידים - נתון המושפע מן החינוך המיוחד, אך נוגע למערכת החינוך בכללותה. אם ישראל היתה בית ספר אחד גדול, לא היה מחסור במורים. לצד זאת, יש לזכור שבשנים האחרונות תלמידי ישראל חוו קורונה, לצד מלחמות - ויעילות הלמידה מהבית שנויה במחלוקת".
אלקבץ מבהיר כי במשרד האוצר מזהים כי מה שהשקיעו בשנים האחרונות לא עבד", ומדגיש כי על רקע הוצאות הביטחון המאמירות "הצורך בשינוי מתחדד ואקוטי" להבטחת תמורות להשקעה. "הנתונים מלמדים שאם אתה לא בוחר איפה להשקיע או איך להשקיע אתה מפסיד", הוא אומר ושואל מונחים משוק ההון, שם אופן הניתוב חשוב לא פחות מגובה הסכום. אלקבץ סבור כי במערכת החינוך יש לאתר את הבעיות המבניות שדורשות טיפול שורש ולתכנן את ההקצאות מחדש. "הנתונים מלמדים שההקצאה לא יעילה. במבחן התוצאה השקענו המון והביצועים לא הגיבו בהתאם", הוא מסכם.
ובכל זאת נשמעות טענות רבות על מחסור במורים ועל איכות ההוראה.
"המחסור הוא מחסור איכותני", משיב אלקבץ. הוא מסביר כי קשה לגייס מורים למדעים, לצד מצוקת כוח אדם באזור המרכז. את הסיבה המרכזית לירידה באיכות הוא תולה בגידול בשעות הלימוד. "כל בעיה ניסינו לפתור על ידי תוספות שעות. כדי למלא את הביקוש המנהל חייב להוריד את האיכות, ואנחנו רואים תופעות של מורים שלא השלימו עדיין תעודת הוראה או תואר בצורה מלאה. יש לנו מורים איכותיים שמחזיקים את המערכת על גבם, אבל העובדה שמלמדים כאן הרבה יותר שעות מבשאר העולם יצרה עומס כל כך גדול שזה לא אפשרי".
יחסים טובים מדי?
ניתן לטעון כי במצב של מחסור בכוח אדם איכותי יש להעלות את השכר, אך אלקבץ מזהיר מכך. לטענתו, בשוק עבודה שבו המורים משתכרים היטב גם בהשוואה בינלאומית, העלאת שכר גורפת תייצר מחסור בענפים אחרים. "אנחנו משפיעים על 800 אלף עובדים במשק ואני יכול לייצר סחרור שכר במו ידיי", הוא מסביר.
לדבריו, שיפור איכות ההוראה מחייב שינויים מבניים, דרישות סף והכשרות, ולא תוספות שכר רוחביות. "בהייטק כשאני רוצה מתכנת מעולה אשלם לו יותר, אבל במאסות גדולות זה לא עובד ככה", הוא מדגיש. כחלופה, הוא מצביע על המהלך האחרון של משרד האוצר לגיוס מורים בחוזים אישיים, שנועד "לשפר את האיכות במענה ממוקד לצרכים ממוקדים".
שנים מדברים על זה, כמה מורים בחוזים אישיים יש היום?
"מעט מאוד, זו רק ההתחלה. ההסכם מול יפה בן דוד לחוזים אישיים נחתם ב־2022, אבל היישום יוצא לדרך השנה. הם יועסקו לעשרה חודשים, ישתכרו 19.5 אלף שקל למשרה של 30 שעות לימוד שבועיות, ובסופם יקבלו מענק של 20 אלף שקל. היתרון הוא הגמישות שתאפשר לעצב את המשרה, בשונה ממורים אחרים - הוא יוכל להפנות אותם לקבוצה פרטנית או להובלת פרויקט".
בסוף השנה יגיע ההסכם הנוכחי לסיומו, ואלקבץ יוביל את המשא ומתן על ההסכם החדש מול הסתדרות המורים, שצפוי לכלול שינויים משמעותיים. אלקבץ אומר כי "מערכת היחסים היא טובה ויש שיח פורה. אנחנו מציגים להם בשקיפות איך אנחנו רואים את המערכת, והם שותפים מלאים לשינוי".
אולי מערכת היחסים הטובה הזאת מונעת צעדים כואבים למורים? שר האוצר טען ששינוי עמוק במערכת החינוך דורש שר שמוכן לעמוד בפני שביתה של שנה.
"היקף השינויים הנדרש מחייב שרי אוצר וחינוך אמיצים, אך ארגוני המורים הם שותפים שכאן כדי להישאר. אנחנו משקפים להם את הבעיות בתקווה שיבינו את תפקידם הלאומי. אם ניתקל בחוסר הבנה מוחלט לגבי הצורך להתקדם, כמובן שנעשה מה שאנחנו יכולים לטובת האזרחים".
ובכל זאת, אחת הביקורות בממשלה היא שהאגף שלכם מעדיף שקט תעשייתי על פני שינויים מהותיים. איפה עובר הקו?
"האגף הזה הוביל רפורמות ענק בנמלים, בחברת החשמל ושינה לחלוטין את המגזר הציבורי עם הסכם המסגרת", הוא מזכיר. "לעומת זאת, כשלא הגענו להסכמות הלכנו עם רן ארז לשביתה עד שהוא שבר אותה. אנחנו ענייניים ובוחנים כל עסקה, אבל אנחנו גם יותר מתוחכמים מלהגיד כל הזמן 'בואו נלך לשביתה', כי זו לא תוכנית עבודה".
גן ב־8,000 שקלים
אלקבץ מזכיר את ההישגים שכבר עברו בהסכמים קודמים, בהם הטיפול בשכר המורים המתחילים, רפורמות כמו "אופק חדש", החלת החוזים האישיים ומתן גמישות תגמול למנהלים. עם זאת, הוא מצהיר כי ההסכם הקרוב יהיה משמעותי בהרבה ויכלול שינויים מבניים עמוקים, ובראשם המהלך לביטול הלימודים בימי שישי.
"אנו מלמדים המון שעות, מה שמייצר ביקוש גבוה למורים אבל לא תועלת בביצועים", מסביר אלקבץ. לדבריו, המורים קורסים תחת העומס ונאלצים לבצע מילויי מקום רבים בשל הדרישה לשעות נוספות, כל זאת במקביל להתמודדות השוטפת מול הורים, תלמידים ומשברים לאומיים. מטרת המהלך, הוא מסכם - "להפחית את העומס על עובדי ההוראה, לתת להם פנאי ולייצר חינוך איכותי יותר".
"הרעיון שלנו במעבר לחמישה ימי לימודים הוא הפחתת השעות מבלי לקצר את ראשון עד חמישי", מסביר אלקבץ. המצב הנוכחי, שבו המערכת פועלת שישה ימים והמורים עובדים חמישה, מוביל לכך ש־15% מהצוות נעדר מדי יום. "תחשוב על מנהל שהצוות שלו לא קבוע. אנחנו יודעים מה קורה כשהמחנך לא נמצא בבית הספר", הוא מוסיף. במקביל, המהלך יצמצם את פער החופשות העצום מול ההורים, ש"עולה למשק המון", באמצעות הסטת ימי שישי לימי הקיץ והפחתה מוגדרת של שעות הלימוד.
לדבריו, מטרת המהלך היא לאזן את הפער בין שבוע העבודה העמוס של המורה לבין שנת הלימודים הפנויה יחסית. לצידה, הוא מסמן עוד שתי מטרות מרכזיות. האחת היא הגדלת הגמישות הפדגוגית והתאמתה למציאות הטכנולוגית. "הקשב היום מוגבל ואולי צריך לבנות שיעורים של חצי שעה ולא 45 דקות", הוא מציע. היעד המרכזי הנוסף הוא טיפול בריכוזיות של משרד החינוך, שלטענתו פשוט אינה יעילה.
באגף התקציבים מנסים לקדם מהלך להעברת העסקת המורים ממשרד החינוך לרשויות המקומיות. אתה מסכים איתם?
"בראש ובראשונה צריך לטפל בביזור הסמכויות. זו מערכת מורכבת ורק אחר כך אפשר להתעסק בשאלת המעסיק. אי אפשר להתעלם מכך שיש לנו את עיריית תל אביב מצד אחד, נצרת עם ועדה קרואה מצד שני, וקריית גת שבה גדלתי. איך מייצרים מערכת שתעבוד טוב בכולן? המטרה היא חינוך איכותי בכל רחבי הארץ".
בתור אבא לילדים בגיל הרך, כמה אתה משלם על שירותי החינוך?
"יותר מ־8,000 שקל לחודש. זה מאוד יקר. אנחנו חייבים להבין כמה קריטית ההשקעה בגיל הרך ולמצוא את הדרך להשקיע שם יותר, כי התשואה על השקעה בגילים האלו גבוהה משמעותית".
