1 בארה"ב מאשימים בנק מצרי שסייע לאיראן לעקוף את הסנקציות
הבנק המרכזי של איחוד האמירויות הודיע כי יבחן את פעילות Banque Misr במדינה, לאחר שמשרד האוצר האמריקאי טען כי סניפיו באמירויות סייעו לאיראן לעקוף את הסנקציות, כך לפי הניו יורק טיימס.
במוקד הטענות עומדות עסקאות בהיקף של כ־1.8 מיליארד דולר, שעברו דרך הסניפים בין ינואר 2024 ליוני 2026. לפי האמריקאים, חלק מהכספים הועברו במסגרת מערך של חברות וגורמים פיננסיים שאיפשרו לאיראן להמשיך להעביר כספים ולקבל גישה לדולרים למרות הסנקציות. משרד האוצר האמריקאי אף הגדיר את הבנק כ"צומת קריטי בגישה של המשטר האיראני לדולרים אמריקאים".
● הסכם היסטורי? ייקח זמן עד שהנפט מוונצואלה יחלחל לכלכלה האמריקאית
● ארדואן מאיים, ולא רק על ישראל: הסיבה שעסקת הענק נחתמת דווקא עכשיו
בעקבות הממצאים מציע משרד האוצר לנתק את סניפי Banque Misr באמירויות מהמערכת הפיננסית האמריקאית ולאסור על מוסדות פיננסיים בארה"ב לעבוד עמם. לפי המשרד, הבנק ביצע בין היתר עסקאות עבור חברות קש שפעלו באמירויות, שחלקן היו מעורבות בהעברת כספים למשרד ההגנה האיראני ולמשמרות המהפכה. שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט הבהיר כי המהלך הוא חלק מהלחץ הכלכלי המחודש שמפעיל ממשל טראמפ על איראן. לדבריו, "משרד האוצר הבטיח לנתק כל עורק כלכלי שנותר לטהרן ולשים סוף אחת ולתמיד לאיום מצד המשטר האיראני".
הפרשה מפנה כעת את הזרקור גם לאיחוד האמירויות, שמקיימת קשרי מסחר ענפים עם איראן למרות המתיחות הפוליטית בין המדינות. במשך שנים הייתה דובאי מרכז חשוב למסחר האיראני, ולפי הרשויות האמריקאיות פעלו בה גם חברות ומתווכים שסייעו לטהרן לעקוף את הסנקציות. Banque Misr מסר בתגובה כי הוא מתייחס לטענות "במלוא הרצינות ותשומת־הלב" ומתכוון לשתף פעולה עם משרד האוצר האמריקאי. הבנק המרכזי של האמירויות, מצדו, הודיע כי הוא בוחן את האפשרויות בנוגע למעמדו של הבנק במדינה, במקרה שוושינגטון תחליט להתקדם עם המהלך.
עוד לפי הכתוב, הפרשה מגיעה בעיתוי רגיש במיוחד. מוקדם יותר החודש הודיעה איחוד האמירויות על הפסקת המסחר והפעילות הפיננסית עם איראן, ויום לאחר מכן הכריז ממשל טראמפ על חידוש המערכה הכלכלית נגד טהרן. כעת, הטענות נגד Banque Misr מפנות את תשומת־הלב דווקא למערכת הפיננסית באמירויות ולשאלה עד כמה הצליחה איראן להשתמש בה בשנים האחרונות כדי להמשיך להעביר כספים למרות הסנקציות האמריקאיות.
מאת ויויאן נריים, מתוך "הניו יורק טיימס". לקריאת הכתבה המלאה
2 בעימות עם ארה"ב, רוסיה ומדינות נוספות: בית הדין בהאג במשבר
בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג נקלע לאחד המשברים הקשים בתולדותיו, זאת בין היתר לאחר שהוציא צווי מעצר נגד בנימין נתניהו ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין, כך לפי הוול סטריט ג'ורנל. במשך שנים ספג בית הדין ביקורת על כך שהוא מתמקד בעיקר בפשעים שבוצעו במדינות אפריקאיות, בעוד מנהיגיהן של מדינות חזקות כמעט שאינם נדרשים לתת דין וחשבון בפניו. צווי המעצר נגד נתניהו ופוטין נועדו להראות שגם מנהיגים רבי עוצמה אינם חסינים. אלא שהמהלך הכניס את בית הדין לעימות עם ארה"ב, רוסיה ומדינות נוספות, וכעת מאיים גם על יכולתו להמשיך לפעול.
העימות החריף במיוחד בעקבות צו המעצר נגד נתניהו. ממשל טראמפ הטיל סנקציות על נשיאת בית הדין, טומוקו אקאנה, ועל עבדולאי סייה, שמוביל את החקירה נגד ישראל. במקביל, התברר שוב עד כמה קשה לבית הדין לאכוף את החלטותיו. פוטין כבר ביקר במונגוליה ובטג'יקיסטן, שתיהן חברות בבית הדין, אך אף אחת מהן לא נענתה לדרישה לעצור אותו. גם באירופה עלו ספקות אם כל המדינות החברות אכן יעצרו את נתניהו במקרה שיגיע לשטחן.
הלחץ האמריקאי כבר משפיע על בית הדין בפועל. ונצואלה וצ'אד הודיעו כי יפרשו מאמנת רומא, שעל בסיסה הוקם בית הדין, והסנקציות אף הקשו על העבודה השוטפת שלו. לפי הכתבה, מחשש שמיקרוסופט תפסיק לספק לו שירותים, בית הדין ויתר על תוכנות אופיס ועבר למערכת קוד פתוח גרמנית, שלדברי גורמים פנימיים דווקא הקשתה על העבודה. אלא שמאחורי המשבר הנוכחי מסתתרת בעיה ותיקה יותר: לבית הדין אין כוח משטרתי משלו, ולכן הוא תלוי במדינות החברות כדי לעצור את האנשים שנגדם הוא מוציא צווים. מאז הקמתו הורשעו בו תשעה בני אדם בעבירות המרכזיות של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, וכולם ממדינות אפריקה. סטיבן ראפ, לשעבר השגריר האמריקאי לענייני פשעי מלחמה, מסכם את הבעיה כך: "הבעיה הכללית שלו היא שהוא לא מצליח להביא את האחראים למעצר". לדבריו, "בית הדין לא היה אפקטיבי כמוסד משפטי אפילו במקרים שבהם האחראים כבר היו בידיו".
לכל אלה נוסף גם משבר פנימי. התובע הראשי כרים חאן הודח בחודש שעבר בעקבות טענות שלפיהן כפה יחסי מין על אחת מעובדותיו במספר מקרים לאורך חודשים. הפרשה פגעה באמינותו של מוסד שאמור, בין היתר, להעמיד לדין חשודים בעבירות מין במסגרת פשעי מלחמה. במקביל, החקירה נגד ישראל וצו המעצר נגד נתניהו הפכו את היחסים עם ארה"ב לעימות של ממש. שר החוץ מרקו רוביו הסביר את ההתנגדות האמריקאית ואמר כי "בית הדין הפלילי הבינלאומי ניסה שוב ושוב להחיל את סמכותו על אזרחי ארה"ב ומדינות אחרות שלא הסכימו לסמכותו ולא אשררו את אמנת רומא". לדבריו, הדבר "יוצר תקדים מסוכן לכל המדינות". אלא שב"וול סטריט ג'ורנל" מזכירים כי ב־2022, כשהיה סנאטור, רוביו דווקא תמך בקריאה לבית הדין לחקור פשעי מלחמה באוקראינה.
כאן נמצאת גם הבעיה הגדולה שעמה מתמודד בית הדין כיום. הוא הוקם מתוך תפיסה שגם מנהיגי מדינות צריכים לתת דין וחשבון על פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, אך אין לו דרך לאכוף את החלטותיו ללא שיתוף־פעולה מצד המדינות עצמן. בית הדין עצמו מתעקש כי סמכותו אינה אמורה להיות כפופה לאינטרסים של מדינות. בהחלטה נגד מונגוליה, לאחר שסירבה לעצור את פוטין, כתבו שופטי בית הדין כי הוא "עצמאי מטבעו מהשפעתן של מדינות" וכי הוא פועל "לטובת הקהילה הבינלאומית כולה". אלא שצווי המעצר נגד נתניהו ופוטין ממחישים עד כמה קשה לממש את העיקרון הזה כאשר מדינות פשוט מסרבות לשתף פעולה.
מאת מתיו דלטון, מתוך "הוול סטריט ג'ורנל". לקריאת הכתבה המלאה
3 ארה"ב ממשיכה להזהיר מנסיעה לישראל בשל המצב הביטחוני
משרד החוץ האמריקאי חידש את אזהרת המסע לישראל וקורא לאזרחים לשקול מחדש נסיעה למדינה בשל חשש מטרור, אי־שקט ביטחוני והסלמה אפשרית, כך לפי פוקס ניוז. חשוב להדגיש שרמת האזהרה הכללית לא השתנתה והיא נותרה ברמה 3, כלומר "שקלו מחדש את הנסיעה". עם זאת, באזורים מסוימים בישראל נותרה בתוקף רמה 4, הרמה הגבוהה ביותר, שמשמעותה המלצה שלא להגיע כלל. באזהרה מדגיש משרד החוץ כי המצב הביטחוני בישראל יכול להשתנות במהירות וכי "אלימות יכולה להתרחש ללא התרעה".
ההגבלות החמורות ביותר נוגעות לאזורים הסמוכים לרצועת עזה, לחלקים בצפון ישראל ולאזור הגבול עם מצרים. גם עובדי ממשל אמריקאים בישראל מוגבלים בנסיעה לאזורים האלה. לפי האזהרה, ניתן להטיל עליהם מגבלות נוספות "בהתרעה קצרה מאוד או ללא התרעה כלל", במקרה של החרפה במצב הביטחוני או הופעת איום חדש. לצד זאת, העדכון האחרון כלל גם הקלה אחת: בני משפחותיהם של עובדי ממשל אמריקאים יכולים כעת להצטרף אליהם בישראל.
למי שבוחר בכל זאת להגיע לישראל, ההמלצות האמריקאיות מעשיות למדי. המטיילים מתבקשים להימנע מהפגנות ומהתקהלויות, לעקוב אחר הנחיות גורמי הביטחון ולדעת היכן נמצא המקלט או המרחב המוגן הקרוב. משרד החוץ גם ממליץ להחזיק מראש תוכנית ליציאה מישראל במקרה חירום "שאינה תלויה בסיוע של ממשלת ארה"ב". בנוסף, מומלץ לרכוש ביטוח נסיעות ולוודא שהוא כולל כיסוי לטיפול רפואי, פינוי וביטול הנסיעה.
הנקודה המרכזית היא שלא מדובר באיסור גורף על נסיעה לישראל, אלא בתזכורת אמריקאית לכך שהמצב יכול להשתנות במהירות ושחלק מהאזורים במדינה עדיין נחשבים למסוכנים במיוחד. בפוקס ניוז מציינים כי האזהרה לישראל מצטרפת לשורה של התרעות ביטחוניות שפרסמה ארה"ב לאחרונה לגבי יעדים שונים בעולם, על רקע החשש מטרור ומהסלמה אזורית. במקרה הישראלי, המסר לאזרחים הוא להגיע רק אחרי בחינה מחודשת של הסיכון ולהיות מוכנים לשינוי מהיר בתוכניות אם המצב יחמיר.
מאת קלי מקגריל, מתוך פוקס ניוז. לקריאת הכתבה המלאה
