העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות המדינה נסגרת - והעיתוי לא מקרי

מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (במיל') אמיר ברעם, יחתום בשני בתל אביב על הסכם היסטורי עם יוון: שלוש מערכות הגנה אווירית תמורת כ־3.1 מיליארד אירו (כ־3.6 מיליארד דולר). לצורך ההשוואה, עסקת חץ 3 עם גרמניה כללה מערכת בודדת, תמורת כ־3.5 מיליארד דולר - לא כולל עסקת ההמשך, שנחשפה בגלובס, בסך 3.1 מיליארד דולר.

העסקה חסרת התקדים הזו מושפעת במישרין מהמתיחות יוצאת הדופן בין יוון לבין טורקיה, שהרוחות ביניהן מאז ומתמיד היו לוהטות, אבל כיום יותר מאי פעם. ההתעצמות הצבאית היוונית תוך כדי התקרבותה לישראל, ספקית אמל"ח מובילה יותר ברמה העולמית מאשר אנקרה, מביאה את משטר ארדואן לנקוט בפעולות פיזיות ומילוליות כאחת.

● המדינה האירופית חתמה על הסכם ביטחוני חשאי עם ישראל. כך הוא נחשף
● באנקרה הגיבו בזעם: יוון מקימה בסיס מל"טים ברודוס

זוג מטוסי F-16 של חיל האוויר היווני הוקפצו ביום שישי האחרון לצורך הרחקת מל"ט טורקי שפעל במרחב האיים סמוטראקי ולמנוס. האיים היווניים הללו, שנמצאים בלב הים האגאי, סמוכים לטורקיה ומעוררים מחלוקת לוהטת בין הצדדים, לאחר שלפני כשבועיים החליטה אנקרה להוציא צו נשיאותי להקמת "פארקים ימיים לאומיים" באיים. כלומר, ממצב שבו יש מחלוקות מובהקות בין הצדדים על הגבולות הימיים ביניהם, טורקיה מנסה לכפות עובדות בשטח.

ההקצנה של ארדואן

היוונים מנסים בעצמם להיות אקטיביים ומתכננים להקים בסיס מל"טים חדש ברודוס, דבר שהביא את משרד ההגנה הטורקי להגיב על המהלך. לטענתם, הקמת בסיס המל"טים באי שקרוב לטורקיה, "תפר את מעמדו המפורז של האי ותפגע בשלום וביציבות בים האגאי, וכן ביחסי השכנות הטובים".

באותו היום שבו אנקרה שלחה מל"ט לסמוטראקי ולמנוס, התוקפנות של טורקיה, המדינה עם הצבא השני בגודלו בנאט"ו, השתקפה גם כלפי ישראל. מדי יום שישי מעבירה הרשות לענייני דת של טורקיה דרשה מוכנה למסגדים, אירוע תדיר שהפך ללוהט ברשתות החברתיות בעקבות המסרים שנראים כנוגעים לישראל. לפי הדרשה, פירוש "אהבת המולדת", בעת הצורך, הוא דבקות בציווי הנבואי: "עשו ג'יהאד בידיכם, בלשונותיכם וברכושכם". בסיום הדרשה, הוסיפו הדגשה עם פסוק מהקוראן: "הוי המאמינים, היו סבלניים; עמדו חזק מול האויב; היו מוכנים ודרוכים לג'יהאד, ויראו מפני אללה, למען הצלחתכם".

האסטרטגיה הישראלית

בד בבד, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הציג נאום אנטישמי במיוחד, אפילו במושגים שלו. "האידיאולוגיה הרדיקלית, הכובשת, רוצחת העם המכונה ציונות אינה מכוונת רק לשלום של שכנותיה", אמר ארדואן. "היא מכוונת גם נגד כל מי שמגן על השלום האזורי ועל ערכים הומניטריים".

משרד החוץ הישראלי מיהר להגיב כבר במוצאי שבת. "האנטישמי ארדואן מחפש, מדי כמה ימים, להגיע לשיאים חדשים של הסתה פרועה נגד המדינה היהודית, בניסיון להסיט את תשומת הלב מפעולותיו נגד עמו שלו ומחוץ לאזור", נמסר מירושלים. "ארדואן החריב את הדמוקרטיה הטורקית, כלא את יריביו הפוליטיים, מארח ותומך בארגון הטרור חמאס ופולש למדינות שכנות".

התוקפנות הזו, שמתווספת לאיום האיראני, משקפת במידה רבה את מה שעמד מאחורי נאומו של מנכ"ל משרד הביטחון בכנס הרצליה לפני כחודשיים. לדברי ברעם, ישנה "זהות אינטרסים לגיבוש ברית רחבה יותר ־ מהודו, דרך איחוד האמירויות ועד יוון וקפריסין". המנכ"ל מקדם בשנה האחרונה ביתר שאת איתור מדינות, שלישראל יש עמן אחידות ברמה האידיאולוגית, האינטרסים הגיאופוליטיים האזוריים ולכל אחת יש יתרון מניב עבור הצד השני.

 מנכ''ל משרד הביטחון, אלוף (מיל’) אמיר ברעם / צילום: אלעד מלכה, משרד הביטחון

באירופה ישנה גרמניה, מעצמה שהיא ידידה קרובה של ישראל, אבל יוון נתפסת באסטרטגיה הישראלית בתור השער לאירופה.

בראש ובראשונה, העסקה שכוללת אספקת קלע דוד וספיידר מתוצרת רפאל וברק MX מתוצרת התעשייה האווירית בתוך 35 חודשים, מעגנת שילוב חברות יווניות בכ־700 מיליון אירו (22.5% מסך ההסכם).

מעבר לכך, האסטרטגיה הישראלית היא להרחיב את תשתיות הייצור מבית ומבחוץ, כפי שגם משתקף במו"מ שמנהל ברעם מול הממשל האמריקאי לגבי מזכר ההבנות הבא של כספי הסיוע, שצפוי להתחיל ב־2029.

המקרה היווני גם עשוי לעודד מדינות אירופאיות לפנות לישראל, כתוצאה מהמדיניות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

 רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: ap, Khalil Hamra

באירופה גוברת ההפנמה של מדינות שונות כי הן נדרשות להגביר את עצמאותן, תוך כדי הפחתת התלות בארה"ב, ששואפת מצידה להותיר תשתיות ייצור בבית. כאשר חברות נאט"ו שאינן טורקיה ייראו כיצד עובד מודל העבודה עם ישראל, זה עשוי לעודד אותן לפנות לירושלים - במטרה לרכוש מערכות דומות. על אף הביקורת האירופית נגד ישראל, זו מצליחה להאריך שותפויות אסטרטגיות, למשל עם פינלנד שגובלת ברוסיה.

בניגוד לאינטרסים מולה שמתמקדים בהיבטים מדיניים וכלכליים, עם יוון - ישראל מסוגלת למצוא תועלות עבור הביטחון שלה עצמה. התהדקות השותפות הישראלית עם יוון וקפריסין ובמיוחד בהיבטי ההגנה האווירית יכולה להביא בהמשך ליצירת תמונת שמיים משותפת. קרי, מערך החיישנים, המכ"מים ומרכזי הבקרה, שמאפשרים לראות, לזהות ולעקוב אחרי כל מה שנע בשמיים. בהתחשב באופן הפעילות התוקפנית הטורקית, זהו נראה כצעד פוטנציאלי מהותי עבור הצדדים.