בכיר יווני לגלובס: זה מועד החתימה על עסקת הנשק ההיסטורית עם ישראל

ישראל ויוון צפויות לחתום ביום שני הקרוב על ההסכם ההיסטורי במסגרת "מגן אכילס", למכירת שלוש מערכות הגנה אווירית לאתונה, תמורת כ־3.1 מיליארד אירו (כ־3.6 מיליארד דולר). כך מאשר בשיחה עם גלובס בכיר יווני, בהמשך לדיווח באתר "סקאי" המקומי. לגלובס נודע כי מי שיחתום מטעם ישראל על ההסכם ביום שני הוא מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (מיל') אמיר ברעם.

לפי הדיווח היווני, כלל האספקות יתבצעו תוך 35 חודשים, כאשר כ־700 מיליון אירו מתוך העסקה יילכו לחברות מקומיות. כלומר, כרבע מן העסקה. החברות היווניות שצפויות ליטול חלק בעסקת הענק הן מטלן, סקיטאליס, EAS, PPC, EAV , פריזמה, ואיוניקס. את מתווה העסקה אישרה המועצה לביטחון לאומי של יוון (KYSEA) לפני כחודש, והוא כולל מערכות מתוצרת רפאל והתעשייה האווירית.

מערכות ההגנה האווירית הישראליות שיוון רוכשת הן קלע דוד של רפאל בשכבה העליונה, ברק MX מתוצרת התעשייה האווירית בשכבת ביניים וספיידר של רפאל בשכבה התחתונה. ככלל, קלע דוד היא לא מערכת שמרבים למכור, ולא בגלל חוסר ביקוש, אלא בשל האיכות הטכנולוגית שלה. העסקה המרכזית שלה עד היום הייתה באוגוסט 2023 לפינלנד, תמורת כ־316 מיליון אירו.

המערכת בעלת טווח של עד 300 ק"מ ומהירות של 2.55 ק"מ בשנייה (7.5 מאך), והיא רלוונטית ליירוט טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים. המערכת משקפת גם שיתוף־פעולה פנים־ישראלי: היא כוללת מכ"מ MMR שמפתחת חברת אלתא, חטיבה וחברה־בת של התעשייה האווירית, ואת מערכת השליטה והבקרה "שקד זהב" - פרי פיתוח של חברת אלישרא מקבוצת אלביט. הצלחת קלע דוד הביאה את מערכת הביטחון להחליט במאי 2024 על הוצאה מפעילות של סוללות הפטריוט ("יהלום") האמריקאיות.

במשך שנים רבות, היוונים לא השקיעו בטכנולוגיות צבאיות, וכעת הם מוצאים את עצמם בפער ככלל ומול האיום המרכזי של טורקיה בפרט. הסכום הגדול של העסקה מיועד לכיסוי בשלב ראשוני רק של מרחבי תראקיה ומזרח הים האגאי, כשבהמשך צפויות עסקאות נוספות. בצל איום הטילים והרקטות של טורקיה, שמכסה את כל המדינה, ביוון נדרשים למענים מגוונים.

שילוב של טילים מיירטים

מערכת ברק MX תומכת במכ"מים ומשגרים שונים לכיסוי נגד מטוסי קרב, מסוקים, מל"טים, טילי שיוט, טילי קרקע-אוויר וטילי קרקע-קרקע. המערכת מבוססת על מרכז שליטה חכם ומוכח מבצעית, המאפשר שילוב של טילים מיירטים נוספים: המיירט ברק MRAD לטווח קצר משוגר אנכית במהירות גבוהה, מותאם לטיפול באיומים בטווח של עד 35 ק"מ וכולל ראש ביות מכמ"י עם מנוע פולס אחד בלבד; המיירט ברק LRAD לטווח בינוני משוגר אנכית במהירות גבוהה, מותאם לטיפול באיומים בטווח של עד 70 ק"מ וכולל ראש ביות מכמ"י עם מנוע דו־פולסי; וכן המיירט ברק ER לטווח ארוך משוגר אנכית וכולל מנוע מאיץ, מנוע רקטי דו־פולסי וראש ביות מכ"מי מתקדם. הגדלת טווח היירוט של ברק ER מתבצעת באמצעות הוספת מאיץ רקטי והתאמת יכולות התקשורת והמכ"מ לטווח 150 ק"מ.

את המנועים למיירטי ברק MX מייצרת החברה הממשלתית תומר, שנחשבת למקור ידע לאומי בתחום. הדגם היחיד שנמצא בשימוש במערך ההגנה האווירית הישראלי הוא LRAD, שנמצא בשימוש בספינות סער 6. מערכת ברק MX של התעשייה האווירית נמכרה לשורת מדינות בעולם, כשאחת הבולטות שבהן היא אזרבייג'ן, שרכשה אותו בנובמבר 2023 תמורת 1.2 מיליארד דולר.

את מערכת ספיידר הציגה רפאל לפיקוד הבכיר של חיל האוויר היווני בחודש אפריל 2024. המערכת עלתה לאחרונה לכותרות בעולם, בזכות מכירתה לרומניה בעסקה גדולה בסך יותר מ־2 מיליארד אירו. ספיידר מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים ואל מול מגוון איומים אוויריים, לרבות כטב"מים, מטוסים, מסוקים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים. המערכת מיירטת את האיומים באמצעות שתי משפחות של מיירטים מתוצרת רפאל - פייתון (PYTHON) ודרבי (DERBY).

הישג היסטורי

בסיכומו של דבר, אישור של המועצה לביטחון לאומי של יוון יהווה הישג בקנה־מידה היסטורי למשרד הביטחון. לאחר שאשתקד הגיע היצוא הביטחוני לשיא של 19.2 מיליארד דולר, ומתוכם כ־10 מיליארד היו בעסקאות ממשלה מול ממשלה (G2G) - כעת עשויים להשלים עסקה בקנה־מידה היסטורי. כל זאת, זמן קצר לאחר העסקה עם רומניה וביקור של מנכ"ל המשרד אלוף (מיל') אמיר ברעם בהודו, שנועד להעמיק אף יותר את שיתוף־הפעולה הפורה במילא.

עד עתה, העסקה הביטחונית הגדולה ביותר אי־פעם של מדינת ישראל, הייתה מכירת חץ 3 של התעשייה האווירית לגרמניה ב־2023, תמורת כ־3.5 מיליארד דולר. בדצמבר אשתקד, כפי שנחשף בגלובס, התבצעה עסקת המשך בסך כ־3.1 מיליארד דולר, לטובת הגדלה משמעותית של קצב ייצור מיירטי ומשגרי חץ 3. לאחר מכן, נמצאת כעסקה בודדת מכירת ספיידר לרומניה.

עד אותה עסקה ראשונה של חץ 3 לגרמניה, השיא היה שייך למכירת מערכות ברק 8 (MRSAM) להודו באפריל 2017, תמורת כ־1.6 מיליארד דולר. כחודש לאחר מכן, נמכרו טילי ברק 8 בווריאנט הימי, תמורת כ־630 מיליון דולר נוספים.

ממשרד הביטחון לא נמסרה תגובה.