מרוקו השלימה את פריסת מערכות ההגנה האווירית ברק MX מתוצרת התעשייה האווירית, כך מדווח באתרים "מיליטרניי" ו"מיליטרי אפריקה" בהתבסס על צילומי לוויין שפרסמו חוקרים עצמאיים.
● בארה"ב בטוחים: לישראל יש יד בהיחלשות המשטר האיראני
● נשיא ארה"ב טראמפ שולף "נשק" חדש נגד איראן
ברק MX היא אחת מהמערכות הישראליות המבוקשות ביותר שאינה משמשת באופן מלא את צה"ל. זוהי מערכת הגנה אווירית שתומכת במגוון מכ"מים ומשגרים לכיסוי נגד מטוסי קרב, מסוקים, מל"טים, טילי שיוט, טילי קרקע־אוויר וטילי קרקע־קרקע. צילומי הלוויין מצביעים כי מיקום הפריסה של ברק MX הוא בבסיס ההגנה האווירית "סידי יחיא", 60 ק"מ צפונית־מזרחית לבירה רבאט.
המערכת מתוצרת התע"א מבוססת על מרכז שליטה חכם, שמאפשר שילוב של מגוון מיירטים. הראשון הוא MRAD שמיועד לטווח קצר, משוגר אנכית במהירות גבוהה, ומותאם לטיפול באיומים בטווח של עד 35 ק"מ, וכולל ראש ביות מכ"מי עם מנוע פולס אחד. שני המיירטים הנוספים נועדו לטווחים גדולים יותר.
מערכת ההגנה ברק MX
מפתחת: התעשייה האווירית
מטרה: הגנה אווירית שתומכת במגוון מכ"מים ומשגרים לכיסוי נגד מטוסי קרב, מסוקים, מל"טים, טילי שיוט, טילי קרקע־אוויר וטילי קרקע־קרקע
מיירטים: MRAD לטווח קצר (עד 35 ק"מ), LRAD לטווח בינוני (עד 70 ק"מ) ו־ER לטווח ארוך (עד 150 ק"מ)
LRAD שמופעל לטווח בינוני, משוגר אנכית במהירות גבוהה, מותאם לטיפול באיומים בטווח של עד 70 ק"מ וכולל ראש ביות מכ"מי עם מנוע דו־פולסי. זהו מיירט שנמצא על ספינות סער 6 של חיל הים הישראלי, לצד כיפת מגן (כיפת ברזל הימית). המיירט האחרון בברק MX הוא ER, שנועד לטווח ארוך, משוגר אנכית וכולל מנוע מאיץ, מנוע רקטי דו־פולסי וראש ביות מכ"מי מתקדם. הגדלת טווח היירוט שלו מתבצעת באמצעות הוספת מאיץ רקטי והתאמת יכולות התקשורת והמכ"ם ל־150 ק"מ.
מרוקו הפכה ללקוחה ביטחונית משמעותית
מרוקו, בדומה לאיחוד האמירויות, הפכה מאז הסכמי אברהם ללקוחה משמעותית של התעשיות הביטחוניות הישראליות. בד בבד, ישראל הפכה לספקית קריטית של מרוקו. מנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) עולה, כי בין השנים 2024-2020 ישראל היוותה את מקור היבוא הביטחוני השלישי בהיקפו של רבאט, עם 11%. לא הרחק מהספקית המסורתית של המדינה, צרפת, עם 15%. אולם, הסכמי אברהם עם מרוקו כוננו רק בדצמבר 2020, קרי מדובר על ארבע שנים בלבד של סחר ביטחוני בפועל.
בדרך לסיטואציה הזו, היו שורת עסקאות אסטרטגיות מרוקאיות־ישראליות. עסקת ברק MX נחתמה בפברואר 2022, תמורת כחצי מיליארד דולר. האספקות של רכיבים עבור אותה מערכת החלו בתוך כשנה, ותהליך המבצוע נמשך עד לאחרונה. ברק MX היא מערכת הגנה אווירית ישראלית אחת מבין כמה שמרוקו מפעילה לצד ספיידר מתוצרת רפאל, על פי פרסומים זרים.
תע"א הצליחה להגיע להסכם אסטרטגי במיוחד ב־2024 למכירת לווייני אופק 13 בסך כמיליארד דולר - על חשבון חברות צרפתיות כמו איירבאס ות'אלס, כך לפי פרסומים זרים.
שחקנית ישראלית נוספת במרוקו היא אלביט, שהשלימה באוגוסט האחרון ניסוי מוצלח ברקטות המונחות אקסטרא, מתוצרת שלה ושל תע"א, במסגרת אימון שהתקיים בדרום־מזרח מרוקו - כך לפי אתר MWN המרוקאי. אותן הרקטות בקליבר 306 מ"מ בעלות טווח של 150 ק"מ וראש נפץ במשקל 120 ק"ג.
הניסוי התבצע כשנתיים לאחר שמרוקו הפכה ללקוחה נוספת של PULS של אלביט, בעסקה שמוערכת ב־150 מיליון דולר - ואספקותיה נפרסות עד השנה. PULS זו מערכת שמספקת פתרון מקיף, שמסוגל לשגר רקטות לא מונחות, חימושים מדויקים וגם טילים בטווחים שונים. המשגר מותאם באופן מלא לפלטפורמות קיימות, ונועד לפגוע ביעדים בטווחים שונים של עד 300 ק"מ.
עבור תע"א, אפריקה היא עדיין יעד זניח
על אף כל זאת, ניכר כי אפריקה עדיין נותרה יעד זניח למדי של התעשיות הביטחוניות. מדוחות הרבעון השלישי של התעשייה האווירית, למשל, נמצא כי אפריקה היוותה רק 4% מהכנסות החברה ברבעון. מאידך, נתוני היצוא הביטחוני של סיב"ט על שיא כל הזמנים של 14.79 מיליארד דולר ב־2024 (עלייה של כ־11.7% ביחס ל־2023 והכפלה בתוך חמש שנים), מראים על צמיחה מחודשת בביקושים ממדינות הסכמי אברהם. אלו היוו 24% ב־2022, צנחו ל־3% בלבד ב־2023 - וקפצו מחדש ב־2024 ל־12%.
היבט נוסף שבו התעשיות הביטחוניות הישראליות הצליחו לשלב במערכת היחסים הביטחונית עם רבאט, הוא השתלבות בפעילות המרוקאית להגברת היכולות הביטחוניות העצמאיות. החברה הבת של תע"א "בלובירד" חנכה לפני חודשים ספורים מפעל לייצור מל"טים מתאבדים (חימושים משוטטים) מדגם SpyX במרוקו. כך לפי דיווח באתר "דיפנס פוסט".
המתקן, שנמצא בבנסלימאנה שבפרברי קזבלנקה, הוא הראשון מסוגו של החברה במזרח התיכון ובצפון אפריקה שמחוץ לישראל. החימוש המשוטט SpyX נושא ראש נפץ במשקל 2.5 ק"ג, מגיע למהירות של עד 250 קמ"ש, ויכול לבצע משימות אוטונומיות במשך עד 90 דקות. המל"ט המתאבד שפותח בישראל נועד לפגיעה בטנקים, רכבים משוריינים, ובסיסים. צבא מרוקו בחן אותו במרץ 2024, ועתה במסגרת הפרויקט - מהנדסים מרוקאים מוכשרים להרכבה ולתחזוקה מקומית.
אין עוררין כי התעשיות הביטחוניות הישראליות מממשות את ההזדמנות העסקית במרוקו, אבל זו עדיין מתרחבת. תקציב הביטחון המרוקאי עומד ב־2026 על 15.7 מיליארד דולר, כ־20.7% יותר מאשתקד (13 מיליארד דולר), וכ־30% יותר מתקציב הביטחון של 2024, שעמד על כ־12.09 מיליארד דולר "בלבד".
רבאט היא עודנה היבואנית הביטחונית השנייה בהיקפה באפריקה, לאחר אלג'יריה. בבחינה של SIPRI לסחר הביטחוני העולמי בין השנים 2024-2020 נמצא כי בעוד אלג'יריה התמקמה במקום ה־21 בטבלת היבואניות הביטחוניות בעולם, מרוקו ניצבה במקום ה־31. לצורך ההשוואה, ישראל נמצאת במקום ה־15. צלילה לעומק הנתונים ממחישה כי בזמן שהיקף היבוא האלג'יראי צנח ב־44% בין השנים 2024-2020 לעומת 2019-2015 - היבוא המרוקאי פחת ב־26%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.