מניות הפיננסים זינקו במאות אחוזים: האם הראלי יכול עוד להימשך?

סקטור הפיננסים נראה לעיתים כמו הר עצום של כסף, שרק הולך וגדל עם השנים. 7.7 טריליון שקל של נכסים פיננסים מתפזר בין הבנקים, חברות הביטוח ובתי ההשקעות. בעשור האחרון הסכום הזה הכפיל את עצמו.

מזומן, עו"ש ופיקדונות שוכבים בבנקים. קופות גמל, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות מתחלקים בין חברות הביטוח לבתי ההשקעות, וניירות ערך כמו מניות ואג"ח נפרסים גם הם על פני תעשיית הפיננסים. הסכומים העצומים האלה מתורגמים לצמיחה בהכנסות, וברווחים של הגופים הפיננסים, מיליארדי שקלים שנערמים בכל רבעון.

● הימים הטובים ביותר בבורסה מגיעים בדיוק כשלא מצפים להם
● מנהל ההשקעות הזה מסמן מניה אחת: "היא תפתיע ובגדול"
● הקיץ הקשה של שוק הנדל"ן: מכירות הדירות נחלשו עוד יותר

הנתונים הללו נחשפו בשבועות האחרונים בעונת הדוחות לרבעון השני של השנה. אחד אחרי השני פרסמו את התוצאות שלהם הבנקים, אחריהם בתי ההשקעות, ולבסוף חברות הביטוח.

וזה לא רק הרבעון הנוכחי. בשלוש השנים האחרונות מניות הבנקים, הביטוח ובתי ההשקעות זינקו במאות אחוזים והפכו לסקטורים עם התשואה הכי גבוהה בבורסה המקומית. התופעה הזו גם הביאה להשקה של אינספור מדדי פיננסים - לא פחות מ־7 במספר, האחרון שבהם הושק רק השבוע, מדד בנקים וביטוח. כעת עולה השאלה: האם הראלי הפיננסי בתל אביב מיצה את עצמו? או שהגידול בנכסים הפיננסים של הישראלים ימשיך באותו הקצב גם בעשור הבא ויתדלק ראלי נוסף.

אבל כדי להכריע בשאלה האם ראלי הפיננסים יימשך, יש לצלול לכל סקטור בנפרד. בעוד שהבנקים גוזרים קופון ממרווחי הריבית, חברות הביטוח ובתי ההשקעות נהנים בעיקר מהתשואות בשוק ההון והזינוק בהיקף הנכסים המנוהלים, שמשתרשר לדמי הניהול שהן גובות.

גלובס מציג את המדריך להשקעה בגופים שמרכזים את הכסף של הציבור: מי מהסקטורים כבר עלה יותר מידי, איפה עוד נשארו הזדמנויות לפי המומחים ולמה כדאי לשים לב לפני שבוחרים מניה של בנק, לחברת ביטוח או בית השקעות?

בנקים
מושפעים מריבית, אינפלציה ומשקיעים זרים

נתון בעל השפעה מכרעת על תוצאות הבנקים הוא מרווחי האשראי, כלומר ההפרש בין המחיר שהבנק משלם ללקוחות (ריבית על פיקדונות, וחסכונות) לבין המחיר שהוא גובה על ההלוואות שהוא מעמיד (משיכת יתר, קו אשראי, משכנתאות וכו'). לכן, הבנקים מושפעים בצורה משמעותית מריבית בנק ישראל, שמשפיעה באופן ישיר על המרווחים.

מכיוון שהבנקים מתבססים בצורה משמעותית על הכסף ששוכב בחשבונות העו"ש של הציבור וגם מגלגלים את ריבית בנק ישראל בצורה מלאה להלוואות שהם נותנים (אבל רק חלק ממנה לפיקדונות שהם נותנים לציבור), כשהריבית יורדת, המרווחים של הבנקים מצטמצמים, ולהיפך.

בהתאם, מניות הבנקים הניבו בשנה האחרונה, בצל הורדות הריבית, ביצועי חסר ביחס לשוק המניות. מדד מניות הבנקים אמנם עלה בשנה האחרונה ב־18%, אך מדד הדגל המקומי, ת"א 35, קפץ באותו זמן ב־37%, יותר מפי 2 ומדד מניות הביטוח השלים קפיצה של 62%, פי 3.5.

ובכל זאת, בבנקים ממשיכים להוכיח שהם יודעים להרוויח. למרות הירידה בריבית וחרף מס מיוחד שהטילה עליהם המדינה (בהיקף של 3 מיליארד שקל), הם מגדילים את תיק האשראי שלהם, מתייעלים, נהנים מהחגיגה בבורסה (באמצעות גביית עמלות), ומצליחים לשמור על רווחים אסטרונומיים.

בהתאם לכך, חמשת הבנקים הגדולים בישראל (לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי) סיכמו את הרבעון השני של השנה עם רווח נקי מצרפי של 8.5 מיליארד שקל, עלייה של 2% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, ורווח של 16 מיליארד שקל בחצי שנה (ירידה של 2% בהשוואה לאשתקד).

למרות זאת, יואב קבבלום, מנהל השקעות בקרנות האקטיביות של מיטב, מעריך ששיעור הריבית הוא זה שיקבע יותר מכל את הכיוון של מניות הבנקים: "הפרמטר שמשפיע הכי הרבה על תמחור הבנקים הוא התחזית לעוצמת ועיתוי ירידת הריבית. ככל שהריבית תרד מהר וחזק יותר, המרווח המימוני של הבנקים, שהוא הפער בין הריבית שגובים מהלווים לריבית שמשלמים לחוסכים, יצטמצם. ישנם כספים רבים בעו"ש שעליהם הבנק לא משלם ריבית, בעוד שכאשר הריבית יורדת גם הריבית על ההלוואות יורדת".

בנוסף, הוא מעריך שלתוצאות הבחירות בישראל באוקטובר הקרוב, תהיה "השפעה משמעותית על הבורסה ובפרט על מניות הבנקים שכן הבנקים נתפסים כלב הכלכלה הישראלית. תוצאות שיתפרשו כחיוביות יביאו משקיעים זרים להשקעה בישראל ובפרט במניות הבנקים. גם הגדלת הדיבידנד שהם מחלקים כעת ונראות טובה של שיעור הדיבידנד מסך רווחי הבנק היא חיובית למניות הסקטור".

נתון נוסף שכדאי לשים אליו לב בהקשר של הבנקים הוא התשואה להון, מדד שבוחן את הרווח של החברה ביחס להון העצמי שלה. ברבעון השני הציגו הבנקים הגדולים תשואה להון ממוצעת של 15.5%. עודד מקלר, מנהל השקעות בכיר באי.בי.אי ניהול תיקים מוסיף כי "כשמשקללים את זה אפשר לצפות בענף לתשואה למניה של 9%־10% בשנה, זו תשואה מאוד יפה, בטח ביחס ליציבות ולעקביות של הבנקים".

מבין מניות הבנקים הגדולים, איתי ליפקוביץ', מנכ"ל בית ההשקעות הורייזן, ממליץ כיום על מניית דיסקונט שהיא "המניה הכי זולה. אם יתבצע המיזוג של דיסקונט עם בנק מרכנתיל שבבעלותו זה פוטנציאל לשיפור משמעותי ביחסי היעילות של הבנק ואת הרווחיות, ויעניק לו אפסייד".

בנוסף, הוא ממליץ גם על מניית לאומי, שלדבריו "אמנם לא זולה, אבל מציגה יחסי יעילות גבוהים ותשואה להון גבוהה, שמצדיקים את מכפיל הרווח הנוכחי".

חברות ביטוח
חלון הראווה של שוק ההון

אם הבנקים הם חלון הראווה של הכלכלה הישראלית, "בתי ההשקעות ובמיוחד חברות הביטוח, הם תמונת מראה של שוק ההון", קובע מקלר מאי.בי.אי. "הציבור רגיל להסתכל על חברות הביטוח כחברות שמוכרות לו ביטוחים, אבל זה כבר ממש לא נכון. היום אלו גופים עם זווית פיננסית מאוד רחבה, שהציבור מפקיד אליהן כל הזמן כסף, פסיבית ואקטיבית, והם מאוד מאוד נהנים מזה".

ואכן, בשונה מהבנקים, שמרוויחים כאמור בעיקר מפערי הריביות, חברות הביטוח מושפעות יותר מהביצועים בשוק ההון, בדגש על זה המקומי. הן מנהלות כספי לקוחות בקופות גמל, קרנות פנסיה ופוליסות חיסכון, וגובות דמי ניהול כאחוז מהסכום המנוהל. הכנסותיהן, ולכן גם הרווחים שלהן מזנקים ככל שהיקף הנכסים שלהן גדל, בין אם כתוצאה מזרימת כספים חדשים ובין אם כתוצאה מעליות שערים בשוקי ההון והחוב.

בנוסף, לחברות הביטוח יש תיק השקעות עצמאי (נוסטרו), שיחד עם ניהול חסכונות הציבור הופך את מניותיהן לאופציה ממונפת על שוק ההון המקומי. כך שבתקופות של עליות בבורסה, גם רווחי חברות הביטוח עולים. הסיכון במקרה שלהן הוא היפוך המגמה של השנים האחרונות בבורסות. בזמני ירידות בשווקים הן סופגות פגיעה בביצועים. "לחברות הביטוח מתאם גבוה לשוק ההון, ככל שהציבור נהנה מתשואה גדולה יותר הן נהנות מדמי ניהול יותר גבוהים", אומר מקלר.

לפי הדוחות שפרסמו לאחרונה לרבעון השני של 2026 חמש חברות הביטוח הגדולות בת"א מנהלות נכסים בהיקף של 2.8 טריליון שקל, עלייה של 17% בשנה. הגידול בנכסים תוגרם לעלייה בהכנסות וברווח הכולל שקפץ במחצית השנה ב־11.5%. התוצאות החזקות לצד העלאת תחזיות להמשך, הקפיצו את המדד הענפי בשבוע האחרון, תוך שהוא משלים עלייה של 36% מתחילת השנה, וזינוק של 480% בשלוש שנים.

בענף הביטוח היו עסוקים השבוע בלהסביר שהפוטנציאל בתחום עדיין גבוה, והדבר חזר בכל שיחות המשקיעים של החברות. בנוסף, בכיר בענף הביטוח העריך השבוע בשיחה עם גלובס כי אם היקף הנכסים והרווחים ימשיכו לצמוח באותו הקצב, המניות עוד יכולות להמשיך לעלות מכאן בעוד 50%.

אלא שלא כולם חושבים כך. ליפקוביץ' מהורייזן אמנם מעריך שחברות הביטוח "לא מתומחרות במכפילי רווח גבוהים מדי", וממשיכות להראות ביצועים טובים, כולל בתחומי הליבה עם עלייה בהכנסות וברווחים של פעילויות הביטוח השונות. עם זאת הוא מעריך שהתלות בשוק ההון עשויה להיות גם בעוכריהן: "ראינו ברבעון האחרון דוחות חזקים בהחלט, שנסמכים על הגאות שהייתה בשוקי ההון. אבל צריך לקחת בחשבון שברבעון הקרוב נראה תוצאות פחות טובות, במיוחד על רקע היחלשות מסוימת של שוק ההון הישראלי. לכן, המשקיע שמסתכל על הסקטור הזה צריך להבין שהמכפילים האמיתיים יותר גבוהים כנראה". עבור מי שרוצה להצטרף להשקעה בסקטור, ההמלצה שלו היא על מניית מגדל, שלטעמו "מתומחרת טוב יותר ביחס לתחום".

"שוק ההון הוא גורם בולט בחברות הביטוח וימשיך להשפיע על מחירי המניות", מסכים עמית רוזנצוויג, מנהל השקעות בבית ההשקעות תמיר פישמן. עם זאת הוא מציין "שהמנהלים בחברות הביטוח מודעים למצב הזה ומנסים כל הזמן להכניס עוד פעילויות, שיטייבו להם את הרווחיות, באמצעות רכישת פעילויות אשראי חוץ־בנקאי, חברות כרטיסי אשראי או רכישה של תיקי לקוחות של חברות ביטוח קטנות יותר". כך למשל, חברת הראל עומדת בימים אלו בפני השלמת הרכישה של חברת כרטיסי האשראי כאל (יחד עם יוניון של ג'ורג' חורש).

עוד מסבירים בשוק שמי שמצפה ששוב מניות הביטוח יזנקו במאות אחוזים נוספים עלול להתאכזב, גם בתרחיש של עלייה נוספת בשוק ההון. בשנה וחצי האחרונות נהנו חברות הביטוח גם מתקן חשבונאי חדש (IFRS17) שאיפשר להם להכיר מוקדם יותר ברווחים מביטוחי בריאות וחיים, מה שבתורו הקפיץ בצורה דרמטית את רווחיהם, ובהתאם גם את המניות. בשוק מסכימים שהנתון העניק יותר ודאות למשקיעים, אך זה אירוע חד פעמי.

בתי השקעות
נהנים מהדור החדש של המשקיעים

לצד הבנקים וחברות הביטוח, הפכו בשנים האחרונות בתי ההשקעות הגדולים, שמניותיהם נסחרות בבורסה, לגורם דומיננטי בסקטור הפיננסי. הדבר בא לידי ביטוי בזינוק בהיקף הנכסים אותם הם מנהלים - מעל ל־1.2 טריליון שקל, הודות לקפיצה של 18% בנכסים המנוהלים שלהם. הנתון הזה משתרשר לקפיצה של 28% בהכנסותיהם של בתי ההשקעות הגדולים במחצית הראשונה של השנה ל־3.6 מיליארד שקל. קפיצה עוד יותר גדולה נרשמה בשורה התחתונה כשהרווח הנקי שלהם זינק ב־52%. זאת, הודות ל"מינוף התפעולי", שמקפיץ את הרווח שלהם (מדמי ניהול) בצורה דרמטית ככל שהיקף תיק הנכסים שלהם עולה.

בדומה לחברות הביטוח, גם בתי ההשקעות נהנו בשנים האחרונות מהצמיחה המתמשכת בשווקים הפיננסים, שהקפיצו את תיק הנכסים שהם מנהלים (גמל, פנסיה, קרנות נאמנות וכו'). "הקורלציה בין ביצועי בתי ההשקעות לשוק ההון היא מאוד גבוהה", אומר רוזנצוויג, מתמיר פישמן. לכך, הוא מצרף את העובדה שבתי ההשקעות נהנו גם מהשינויים המבניים שעברו על השוק המקומי.

"אם בעבר, התלות בבנקים בכל מה שקשור למסחר בני"ע, וחוסר ההבנה הפיננסית היו מאוד גבוהים, בשנים האחרונות נעשה שינוי והציבור יותר מתוחכם, מה שמועיל לבתי ההשקעות שמקבלים עשרות אלפי לקוחות חדשים מדי שנה (משקיעי ריטייל). בנוסף, נכנסו מוצרים חדשים כמו קרנות הגידור בנאמנות, שהיו פעם נחלתם הבלעדית של הלקוחות הכשירים, והודות לרשות ני"ע היום כולם יכולים להיחשף לסגמנט הזה".

מה שמביא אותו למסקנה שהתחום נסחר "ברמות הוגנות", אך השקעה בו תלויה באופן שבו "רואים את שוק ההון בהסתכלות קדימה". לדבריו, "כיום, שוק ההון לא זול בצורה משמעותית, אבל יחד עם זאת, אנחנו רואים הרבה תהליכים חיוביים שבאמת משפרים את רווחי החברות.

"יחד עם זאת, אנחנו צפויים שהשווקים ילכו ויהיו יותר ויותר תנודתיים, וזה משהו שגם בתי ההשקעות יצטרכו ללמוד להתמודד ולהתנהל איתו".

מבט על ביצועי המניות בתחום מגלה שוני גדול יותר בהשוואה לביצועים בתחומי הבנקים והביטוח. בעוד המניות של בתי ההשקעות מיטב, מור, אי.בי.אי ואנליסט נסקו בשלוש השנים האחרונות במאות אחוזים, מניותיהן של בתי ההשקעות אלטשולר שחם וילין לפידות (באמצעות חברת האם אטראו) עלו בכ־26% וכ־45% בלבד (בהתאמה). זאת, על רקע יציאת הכספים המאסיבית שנרשמה בפעילות הגמל שלהן בעקבות תשואות חלשות שרשמו.

לנוכח הפער הזה יש גם מי שמזהים הזדמנות: "השוק מתמחר עכשיו את ילין לפידות (באמצעות מניית אטראו) במכפיל יחסית אטרקטיבי להשקעה", מציין ליפקוביץ'. "מלבד ילין לפידות אני חושב שאנליסט נמצא גם כן במקום מעניין, הוא אומנם במכפיל רווח 12 שזה לא מכפיל זול, אבל עדיין סביר ביחס למניות אחרות בסקטור".