בתחילת החודש נתקל נהג אוטובוס גרמני בשדה התעופה בלייפציג בחפץ חשוד ליד אחד המסלולים. החפץ ריחף באוויר, מעט מעל האספלט, ליד כמה מטוסי מטען. הנהג בעט בו והוא התרסק בסמוך.
אחרי שהמשטרה הגיעה לאזור התברר כי מדובר ברחפן שנשא חומר נפץ מתקדם, וכי המטוסים שלידם ריחף היו מטוסי אנטונוב אוקראינים שנשלחו להצטייד בגרמניה ולשוב למדינה. מפעילי הרחפן האלמוניים, שתיקשרו איתו באמצעות כרטיס סים, חשודים כמי שפעלו בשירות רוסיה, לפי הדיווחים בתקשורת הגרמנית בסוף השבוע האחרון.
● מעצבת הרהיטים הצעירה שעומדת מאחורי הרחפנים שמכים ברוסיה
● ממצרים להודו וארה"ב: מנהיג סין פתח בסיבוב חובק עולם
● ראש הממשלה הספרדי מאשים את ישראל במשבר ההגירה בסאוטה
עדיין לא ברור מדוע הרחפן לא התפוצץ. בדיעבד, ראו החוקרים הגרמנים במצלמות האבטחה כיצד הוא נכנס לשטח השדה שעות לפני כן ומנסה לתקוף אחת מהכנפיים של מטוס אוקראיני.
באותו הלילה שבו התגלה הרחפן, מטוס תובלה של DHL דיווח שחפץ התנגש בו באוויר, ובעקבות זאת המטוס נאלץ לבטל את הנחיתה ברגע האחרון. גם כאן היה מדובר ברחפן שהסב נזק לזנב המטוס וככל הנראה נשאב למנוע ונהרס, לפי החקירה. עשרה ימים לאחר מכן, גילו הרשויות רחפן שלישי עם חומרי נפץ "מתקדמים" בשטח סמוך לשדה התעופה, כמו גם תחנת ממסר שככל הנראה היתה בשימוש לצורך הפעלת הרחפנים.
חצו קו אדום
סדרת התקריות הזו היא מהחמורות ביותר בעימות המתרחש מתחת לפני השטח בין רוסיה לגרמניה מאז פרוץ המלחמה באוקראינה.
בעבר דווח על פיצוץ "ניסיוני" של חבילות דואר במטוסי תובלה שהובילה קבוצה פרו־רוסית שפעלה במדינות הבלטיות. כמה מהן גרמו לשריפות במתקני אחסון בבריטניה ובליטא. אבל התקפה מתואמת שכזו על שדה התעופה בלייפציג, המשמש גם לטיסות אזרחיות רבות, וסיכון חיי אדם שכזה, הם חציית קו אדום.
הממשלה הגרמנית צפויה להפנות השבוע אצבע מאשימה כלפי מוסקבה, ולהכריז על שורת צעדים חריפים בתגובה. "לא ניתן לזה לעבור ללא תגובה", הצהיר הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ בראיון בסוף השבוע, "זה לא ייקח זמן רב".
נכונות לתקוף באירופה?
לפי מומחים וארגונים אוקראינים, התקיפה שלא צלחה מסמנת נכונות רוסית חדשה לפעול באירופה בצורה חריפה הרבה יותר, ואלימה יותר, ומגבירה את הסיכון לעימות ישיר בין הצדדים.
ביותר מארבע שנות מלחמה, הצד הרוסי הוכיח עד כה נכונות להשתמש במה שמכונה "איומים היברידיים" כדי לפגוע באירופה מבלי לפתוח במלחמה כוללת עם מדינות נאט"ו, התומכות באוקראינה.
סוכנים נשכרו כדי לרסס גרפיטי שיערער את המצב הפנימי במדינות ביבשת (למשל נגד יהודים בצרפת); ספינות רוסיות חשודות בכך שקרעו במכוון כבלי תקשורת בעזרת העוגן בים הבלטי; מזימה לחסל את מנכ"ל יצרנית הנשק הגרמנית "ריינמטאל" סוכלה ברגע האחרון, אחרי שהמתנקשים כבר נשלחו לדרכם, בין היתר.
אבל כעת, ישנן טענות כי היקף ההתקפות והרטוריקה של הממשל במוסקבה הולכים ומחריפים. הוול סטריט ג'ורנל פירסם בשבוע האחרון נתונים שסיפק מרכז אוקראיני המנטר את האיומים ההיברידיים, מהם עולה כי ישנה עלייה במספרם בחודשים האחרונים.
"רוסיה מגבירה את הטמפרטורה בעימות מול בעלות הברית של אוקראינה", נכתב בעיתון, "בעזרת שורת פעולות היברידיות שמטרתן לזרוע פחד". המטרה, העריכו מומחים, היא להרתיע את אירופה מתמיכה כספית וביטחונית באוקראינה.
לפי הארגון האוקראיני Sahaidachnyi Security Center, מספר ההתקפות ההיברידיות (הכוללות סייבר, מבצעי תודעה, תקיפות תשתיות ועוד, אך ללא לקיחת אחריות ישירה) עלה ממקסימום של עשרה מקרים בחודש מאז 2024 ליותר מ־15 תקריות בחודש בחמשת החודשים האחרונים.
מדובר בתמונת מראה של הניסיון האוקראיני "לגבות מחיר" מהצד הרוסי באמצעות תקיפת מרכזי לוגיסטיקה, בסיסים מרוחקים ומתקני אנרגיה, אך היעד במקרה הרוסי הוא מדינות אירופה, שהפכו לגב האסטרטגי של אוקראינה בשנים האחרונות.
בין רשימת התקריות שמונה המרכז: לפחות שלושה כטב"מים רוסים שיורטו בשטח רומניה - חברת נאט"ו - אך סמוך לגבול עם אוקראינה, כולל אחד שהתפוצץ והוביל לשריפה מקומית; ניסיון הצתה של מטה חברה ביטחונית אסטונית, על ידי פעילים שגויסו על ידי מוסקבה ב"טלגרם" ושורת פיצוצים ותקריות שאירעו בחודשים האחרונים במתקנים ביטחוניים בבולגריה, באיטליה ובפינלנד.
גם סלובקיה דיווחה בשבוע שעבר כי סיכלה "התקפה מתוכננת" על מפעל כטב"מים, שמאחוריה עמדו "שלושה אזרחים זרים".
ניסיון ההרגעה של ארה"ב
בניסיון להרגיע את הרוחות, בשבוע שעבר ביקר במוסקבה ראש ה־CIA לפגישה חשאית עם בכירים רוסים.
לפי הדיווחים, הביקור נועד להזהיר את רוסיה שלא להרחיב את המערכה נגד בעלות בריתה של אוקראינה מקרב מדינות נאט"ו.
לאחר הביקור אמר נשיא פינלנד אלכסנדר סטוב, הידוע בקרבתו לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ ובעבר היה בעל קשרים טובים גם במוסקבה, כי להערכתו רוסיה לא תתקוף אף מדינה החברה בנאט"ו באופן ישיר, כולל את המדינות הבלטיות החברות באיחוד האירופי.
לדבריו, פוטין "לא יסתכן בתקיפת הברית הצבאית החזקה ביותר בעולם". אבל הדבר אינו אומר כי מוסקבה אינה מנסה לערער את המצב ביבשת ולהפנות את דעת הקהל נגד אוקראינה. "רוסיה רוצה שאנחנו האירופאים נשב ונדון: האם רוסיה תסלים? האם רוסיה תשתמש בנשק גרעיני? האם רוסיה תתקוף את נאט"ו ואת אירופה?", אמר סטוב.
בצד הרוסי מכחישים את האחריות לתקריות שהוזכרו. אבל מוסקבה החריפה את הרטוריקה נגד כמה מבעלות הברית של אוקראינה בשבועות האחרונים. משרד החוץ הרוסי איים בימים האחרונים בגביית "השלכות קטסטרופליות" ובתקיפת יעדים בריטיים בתגובה לאספקת תוכניות הטיל ארוך הטווח Scalp לקייב.
במערב מנסים להבין אם מדובר בהסלמה מכוונת של העימות לקראת התנגשות עם אירופה, או חלק מהדוקטרינה הרוסית של איומים במטרה להפעיל לחץ על מדינות אירופה ולצמצם את התמיכה באוקראינה. בכל מקרה, מעריכים, הפעולות ההיברידיות של רוסיה נגד המערב ימשיכו להתבצע בהכוונת מוסקבה.
