ימים ספורים לאחר שחילות האוויר של מצרים וסין פתחו בתרגולים של מתקפות משותפות אצל שכנתה של ישראל, נשיא סין שי ג'ינפינג מגיע לקהיר לביקור ראשון מזה עשור. נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי מקווה שבעזרת אירוח מקבילו הסיני, בייג'ינג תסייע לו בהשקעות, בהעברת טכנולוגיה, ובפיתוח ענף הבינה המלאכותית.
● רחפני נפץ, איומים והצתות: באירופה חוששים שפוטין מגביר את הלהבות
● בכירים ביטחוניים לשעבר מזהירים: זה האיום שמדאיג יותר מאיראן
על הפרק כבר עומדת הצעה של הענקית הסיני וואווי לבניית דאטה סנטרים ובינה מלאכותית במדינתו של א־סיסי. צעד סיני שנתפס במערב ככזה שנועד לדחוק את קהיר מפנייה למקבילות האמריקאיות, כמו אנבידיה שמעמיקה את פעילותה בישראל, או מיקרוסופט.
בעיתון "נשיונל" האמירותי דווח, כי מצרים מעוניינת בהשקעות סיניות ברכבים חשמליים, אלקטרוניקה, אנרגיה מתחדשת ופיתוח תעשייתי, במיוחד במרחב תעלת סואץ.
ההשקעה תואמת את האינטרסים של סין, הלקוחה של יותר מ־80% מהנפט המיוצא מאיראן, וגם העיתוי של ביקור שי ג'ינפינג במצרים אינו מקרי. ארה"ב ואיראן מחליפות מהלומות כתוצאה מהחסימה המתמשכת כבר חצי שנה במצר הורמוז, המורדים החות'ים מקשים על הנפט הסעודי לצאת מבאב אל־מנדב, שער הכניסה והיציאה הדרומי של הים האדום, ואילו מצרים היא הבעלים של תעלת סואץ.
תעלת סואץ היא מלאכותית - ועל כן בניגוד להורמוז, מצרים גובה תשלום על מעבר בה כסף. עלויות המעבר הן מגוונות ומתחילות בכ־400 אלף דולר לספינה קטנה, ועשויות להאמיר עד לכ־2 מיליון דולר למכליות נפט גדולות.
עד המשבר שיצרו החות'ים בים האדום במלחמת חרבות ברזל, היוותה תעלת סואץ מקור לכ־2% מהתוצר המצרי, וכתוצאה מהחסימה המוחלטת והצניחה בהיקף המעברים באותה תקופה, בשנת הכספים 2024/25 צנח השיעור התעלה מהתוצר לכ־1.2%.
עבור בייג'ינג, עם כל עוצמתה הכלכלית, הגישה למעברי מים אסטרטגיים ובמיוחד לאנרגיה מעצם היותה יבואנית האנרגיה הבולטת בתבל, היא קריטית.
היחסים בשיא
הביקור של נשיא סין בקהיר מגיע בתקופה שבה היחסים בין המדינות פורחים באופן חסר תקדים בכל ההיבטים, ובמיוחד כלכלית וחברתית.
מנתוני סוכנות פיתוח המסחר של מצרים עולה, כי היקף הסחר בין המדינות הגיע בשנה שעברה לשיא כל הזמנים של 20.8 מיליארד דולר, בתום צמיחה שנתית של 16.3%. העודף המסחרי לטובת סין הוא מובהק, ועומד על כ־19.1 מיליארד דולר.
בה בעת, מצרים הפכה למוקד פעילות של "החגורה והדרך" (BRI) הסינית באפריקה, לצד ניגריה ודרום אפריקה, אף שהיבשת הזו במילא היא מרכז פעולה משמעותי של תוכנית השקעות הדגל של בייג'ינג.
החגורה והדרך מוכרת בגלל שיטת מלכודת החוב הסינית, שבמסגרתה בייג'ינג מספקת מימון למיזמי ענק בידיעה שהמדינות לא יוכלו להשיב את ההלוואה, ואז כשהפירעון נכשל - סין מארגנת מחדש את החוב עם הארכת זיכיונות, הקצאת מניות, או אפילו חכירה לעשרות של נכסים.
השקעה סינית
סך ההשקעות הסיניות במסגרת BRI במצרים עמד ב־2025 על כ־10.2 מיליארד דולר, שנייה רק לקזחסטן (25.8 מיליארד דולר).
בחציון הראשון של 2026, מצרים הייתה אחת מהמדינות הבולטות במונחי צמיחה של התקשרויות החגורה והדרך ברמה השנתית (9.7 מיליארד דולר ביחס לתקופה המקבילה אשתקד), כשבמוקד עמדו מיזמים בענפי המתכות והכרייה.
בכל מקום במצרים ניתן למצוא פרויקטים סינים. כך, למשל, תאגיד הנדסת הבנייה הממלכתי של סין בנה את "רובע העסקים המרכזי" (CBD - Central Business District), שממוקם כ־50 ק"מ מזרחית לקהיר.
מעבר לכך, הסינים הקימו את הרכבת הקלה של העיר רמאדן שסמוכה לבירה המצרית, ואת מתחם שיתוף הפעולה הכלכלי והמסחרי סין־מצרים בעיר סואץ.
שיתוף הפעולה של א־סיסי עם החגורה והדרך הוא חריג, אפילו במושגים סיניים. בדצמבר 2023 הפכה מצרים למדינה הראשונה שמשגרת לוויין לחלל, מיסרסאט־2, במסגרת תוכנית הדגל של שי ג'ינפינג.
הסינים דאגו לתלות של קהיר בכל נדבכי החלל, בהם מחקר ופיתוח, תחנות קרקע, והעברת ידע, תוך שב־2024 חתמה מצרים על מזכר הבנות לשימוש במערכת הלוויינים הסינית "ביידו", המקבילה הסינית ל־GPS.
פרופ' אמירה אל־שינאווי מהמועצה המצרית ליחסים בינלאומיים (ECFA), אמרה בראיון לסוכנות "אהרם" כי היחסים בין מצרים לסין התפתחו בשנים האחרונות לכדי קשרים אסטרטגיים. לדבריה, תוכנית החגורה והדרך שזורה בתוך חזון 2030 של א־סיסי, לפיתוח מצרים בתחומי הכלכלה, האנרגיה, והחדשנות.
עסקאות הנשק
ההגעה של שי ג'ינפינג לקהיר ישירות מפסגת ארגון שנגחאי לשיתוף פעולה (SCO) בבישקק, בירת קירגיזסטן, משקפת גם את הקשרים הביטחוניים המתהדקים בין הצדדים. מערכות מתוצרת סינית הפכו לחלק בלתי נפרד מצבא מצרים ככלל ומחיל האוויר בפרט. אלו כוללים, בין השאר, את מערכת ההגנה האווירית לטווחים רחוקים HQ-9BE, המקבילה הסינית לפטריוט; מל"טי איסוף מדגם WJ-700; ומל"טי תקיפה מדגם ווינג לונג 2.
התרגיל האווירי שמתקיים שנפתח לפני כשבוע ויימשך לתוך ספטמבר הוא "נשרי הציוויליזציה", ונתפס כהזדמנות מצרית לבחון את מטוסי הקרב מדגם J-16, שהובאו מסין לטובת האירוע. בתרגיל הדומה שהתקיים אשתקד, סין הביאה את מטוסי J-10C, כששניהם נמנים על דור 4.5. לצורך ההשוואה, מטוס הקרב המתקדם ביותר בחיל האוויר הישראלי הוא F-35, מהדור החמישי.
בתפיסה המצרית, רכש מטוסי קרב מסין יבזר סיכונים ותלות במדינות המערב. כיום, חיל האוויר המצרי מסתמך על מטוסי רפאל מתוצרת צרפת, F-16 מתוצרת אמריקאית, ואף מיג 29 רוסיים.
קהיר צפויה גם לבצע רכש מאסיבי של מכ"מים ומערכות שליטה ובקרה מבייג'ינג, כהמשך לקניית מערכת ההגנה האווירית האיכותית ביותר של סין: HQ-9BE.
הבכיר לשעבר במשרד ההגנה המצרי, מייג'ור גנרל סמיר פרג', אמר לעיתון "א־שרק אל־אווסט", כי פריסת המטוסים הסינית במצרים משקפת שגם בייג'ינג מניבה רבות משיתוף הפעולה הביטחוני. לשיטתו, אין קשר ישיר בין התמרונים שמתקיימים בימים אלה לבין עסקאות ספציפיות, ובמיוחד J-10. "לתרגיל אין קשר לנושא", אמר פרג'.
מנגד, סניור קולונל צ'ן שי, דובר משרד ההגנה של סין, מסר כי "התרגיל מתמקד בנושאים כמו טקטיקות קרב אוויריות, פעולות עליונות אווירית, ואיתור והצלה קרביים". מעבר לכך, לדבריו, האימון המשותף יעמיק את האמון ההדדי והידידות בין הצדדים, וירחיב את שיתוף הפעולה בין צבא סין לבין צבא מצרים".
