ממשלת גרמניה הפנתה הערב (ג') אצבע מאשימה ישירות לרוסיה, והטילה על ארגוני המודיעין שלה אחריות למעורבות בניסיון לפגוע במטוסים אוקראינים בשדה התעופה בלייפציג, המשמש כחלק מהמסדרון האווירי לאספקת ציוד לקייב, בתחילת אוגוסט. במסיבת עיתונאים משותפת הודיעו שר הפנים ושר החוץ הגרמנים על שורת צעדים חסרי-תקדים, אך נראה כי גרמניה אינה מעוניינת "לשבור את הכלים" מול מוסקבה בשלב זה.
● שלוש ישראליות בטופ: כך נראה דירוג ענקיות הביטחון בעולם
● רחפני נפץ, איומים והצתות: באירופה חוששים שרוסיה מגבירה את הלהבות
בין הצעדים שהוכרזו: סגירת הקונסוליה הרוסית בבון בעוד כשבועיים, הגברת הפיקוח על איסור כניסה של אזרחים רוסים לגרמניה, זימון השגריר הרוסי לשיחת נזיפה וכן ניתוק הקשרים עם "הבית הרוסי", ארגון להפצת תרבות רוסיה, המשמש לפעילות מודיעינית וממוקם במרכז בירת ברלין, בפרידריכשטראסה. "אנחנו לא נמצאים במלחמה, אבל אנחנו סופגים התקפות היברידיות על בסיס יומי", אמר שר הפנים הגרמני אלכסנדר דוברינדט.
הצעדים הגרמנים הוכרזו בתגובה לניסיון החריף ביותר עד כה של רוסיה לפגוע במטרות אוקראיניות על אדמת גרמניה. שלושה רחפנים עם מטעני נפץ התגלו באוגוסט בנמל התעופה של לייפציג, המשמש גם לטיסות אזרחיות זולות ועוברים בו מאות נוסעים ביום. אחד הרחפנים כנראה סבל מתקלה טכנית והמרעום שלו לא הופעל, למרות שהוא הצליח להתנגש בכנף של מטוס אנטונוב אוקראיני שחנה במקום. הוא התגלה על ידי עובד של שדה התעופה שגרם להתרסקותו. רחפן שני ככל הנראה התרסק לתוך המנוע של מטוס תובלה של DHL, והוביל לביטול נחיתתו. שלישי התגלה ליד שדה התעופה עם חומרי נפץ "מקצועיים" כשבוע לאחר התקריות.
"לא ניתן לזה לעבור ללא תגובה", הצהיר הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ בראיון בסוף השבוע, "זה לא ייקח זמן רב". לפי מומחים וארגונים אוקראינים, התקיפה שלא יצאה לפועל מסמנת נכונות רוסית חדשה לפעול באירופה בצורה חריפה הרבה יותר, ואלימה יותר, ומגבירה את הסיכון לעימות ישיר בין הצדדים.
דוברינדט אמר לתקשורת כי המבצע בלייפציג ככל הנראה נוהל על ידי "סוכנים בדרג נמוך" וכי "גרמניה חייבת להגן על עצמה". "בחינה של התקרית, חקירות משטרה, דפוסי תקיפה וממצאי מודיעין מצביעים על אחריות רוסית לניסיון הפיגוע בשדה התעופה של לייפציג", אמר השר, "לכן, ממשלת גרמניה הסיקה שרוסיה אחראית לפיגוע ההיברידי בלייפציג ב-4 באוגוסט".
"לא אירוע בודד"
"אנחנו לא רואים את לייפציג כאירוע בודד, אלא רואים אותו בשילוב עם פעולות היברידיות אחרות". למעשה, עצם הגדרת הפעולה כ"היברידית", תואר שהיה שמור עד כה למבצעי השפעה על דעת קהל או תקיפות סייבר, "מנמיך" את חשיבותה ומראה כי גרמניה מעוניינת לשמר את מה שנותר מהיחסים בין המדינות בצל המלחמה באוקראינה. היה מדובר בניסיון לפגוע במטוסים על ידי חומרי נפץ בלב גרמניה.
ביותר מארבע שנות מלחמה, הצד הרוסי הוכיח עד כה נכונות להשתמש במה שמכונה "איומים היברידיים" כדי לפגוע באירופה מבלי לפתוח במלחמה כוללת עם מדינות נאט"ו, התומכות באוקראינה. סוכנים נשכרו כדי לרסס גרפיטי שיערער את המצב הפנימי במדינות ביבשת (למשל נגד יהודים בצרפת); ספינות רוסיות חשודות בכך שקרעו במכוון כבלי תקשורת בעזרת העוגן בים הבלטי ועוד תוכניות שונות יצאו לפועל. ברובן, לא היה ברור מי עומד מאחוריהן, ושירותי המודיעין הרוסים השתמשו ברשתות קרימינליות כדי להרחיק את עצמם מהאירועים.
ה"וול סטריט ג'ורנל" פירסם בשבוע האחרון נתונים שסיפק מרכז אוקראיני המנטר את האיומים ההיברידיים, מהם עולה כי ישנה עלייה במספרם בחודשים האחרונים. "רוסיה מגבירה את הטמפרטורה בעימות מול בעלות הברית של אוקראינה", נכתב בעיתון, "בעזרת שורת פעולות היברידיות שמטרתן לזרוע פחד". המטרה, העריכו מומחים, היא להרתיע את אירופה מתמיכה כספית וביטחונית באוקראינה.
לפי הארגון האוקראיני Sahaidachnyi Security Center, מספר ההתקפות ההיברידיות (הכוללות סייבר, מבצעי תודעה, תקיפות תשתיות ועוד, אך ללא לקיחת אחריות ישירה) עלה ממקסימום של עשרה מקרים בחודש מאז 2024 ליותר מ-15 תקריות בחודש בחמשת החודשים האחרונים. מדובר בתמונת מראה של הניסיון האוקראיני "לגבות מחיר" מהצד הרוסי באמצעות תקיפת מרכזי לוגיסטיקה, בסיסים מרוחקים ומתקני אנרגיה, אך היעד במקרה הרוסי הוא מדינות אירופה, שהפכו לגב האסטרטגי של אוקראינה בשנים האחרונות.
בצד הרוסי מכחישים את האחריות לתקריות שהוזכרו. אבל מוסקבה החריפה את הרטוריקה נגד כמה מבעלות הברית של אוקראינה בשבועות האחרונים. טרם נרשמה תגובה להכרזה הגרמנית, אולם ההערכות הן כי יוטלו הגבלות על פעילות מכון גתה ברוסיה, בין היתר, בתגובה להגבלות על הבית הרוסי בברלין.
