מה שהחל כהבטחה גדולה בשוק האגרו־טק, הפך לסכסוך משפטי. אחרי שבפרקים הקודמים, חברת רמי לוי והמיליארדר מיכאל מירילשווילי, שחברה בבעלותו בשם "באר יצחק אנרגיה" עומדת מאחורי הסטארט־אפ ורטיקל פילד, נקלעו סביבו למחלוקת והגיעו לפשרה שקיבלה את אישור בית המשפט, 11 עובדים של החברה דורשים עכשיו משכורות ואת כספי הפנסיה בסך 769 אלף שקל ופונים לבית המשפט במסגרת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים נגד החברה.
● אחרי 15 שנה ברשות המסים: העו"ד שעובר לכיסא הנאשם
● העליון: היעדר שיתוף בנכס אחד עשוי להשליך על גורלו של נכס אחר בגירושים
העובדים לשעבר של ורטיקל: החברה חדלת פירעון
העובדים של ורטיקל טוענים באמצעות עוה"ד אופיר רונן, שרון סעדיה מילגרום, נעמה זיגדון וענת אספאו כי עבודתם של כלל העובדים הסתיימה בינואר 2026 וכי למיטב ידיעת העובדים החברה נקלעה לקשיים כבר מחודש אוקטובר 2025, כאשר מאותו חודש "היא לא העבירה לקרנות הפנסיה של רוב העובדים את הניכויים שהיא ניכתה משכרם וכן חלק המעביד בהפרשות". נטען על ידם כי קופת החברה ריקה וכי החברה חייבת מעל כמיליון וחצי שקל לספקים.
מדוע הבקשה לצו לפתיחת הליכים נדחתה בעבר?
זהו לא ההליך הראשון שמוגש בעניין החברה בטענה שהיא חדלת פירעון אלא שתביעה קודמת כזו הוגשה על ידי בעלת השליטה בורטיקל, באר יצחק אנרגיה ונדחתה על ידי בית המשפט, שהותיר את הדלת פתוחה להגיש תביעה דומה על ידי העובדים בהמשך. את הרציונל להגיש הליך חדלות פירעון בשל חוב עתק כלפי חברת־האם, הסבירה עו"ד גלית שוקרון, בעלת משרד פדר ושוקרון במשותף ומומחית לחדלות פירעון, כמהלך שעשוי להשפיע על מאזן הכוחות מול יתר הנושים.
ככלל מי שפונה לבית המשפט לצורך ניסיון הפעלה או הבראה זו החברה שנמצאת בחדלות פירעון. לעומת זאת, בקשה לפירוק, מוגשת בדרך־כלל על־ידי נושה חיצוני שהחברה חייבת לו כספים. הפעם, הייתה זו בעלת השליטה. הטענה היא שורטיקל פילד הגיעה לסוף דרכה בשל שינויים בשוק החקלאות הגלובלי, בין היתר, וכי היא חייבת לבעלת השליטה סכום של 73 מיליון שקל - שניתן לה בהלוואת בעלים.
עו"ד שוקרון מסבירה כי זהות מי שהגיש את הבקשה לחדלות פירעון הדליקה נורה אדומה לבית המשפט שהחליט לדחות את הבקשה: "בגלל שמי שעומדת מאחורי החברה, בעלת השליטה, היא זו שמבקשת להכניס אותה לפירוק, זה מדליק נורה אדומה שגורמת לבית המשפט לבחון את הבקשה בזהירות".
לבקשת הפירוק התנגדה חברת רמי לוי (נושה ב־1.5 מיליון דולר), חברת משק שמיר (נושה ב־1.3 מיליון שקל) והממונה על חדלות פירעון. על אף תמיכת העובדים בבקשה בשל חוב שכר, בית המשפט קיבל את עמדת הנושים שביקשו להימנע מהליך קולקטיבי ולגבות את חובם בדרכים אחרות. הבקשה נדחתה בשלב זה עקב היעדר תשתית עובדתית מספקת באשר לחובות החברה לבעלת השליטה, אך בית המשפט הותיר לעובדים פתח להגשת בקשה עצמאית, בקשה אשר הוגשה עתה.
באותו הליך טענה חברת רמי לוי שהלוואה בסך 1.5 מיליון דולר שלא הוחזרה, וכי מדובר ב"בקשה (לפתיחת צו הליכים) פיקטיבית", שמטרתה להימנע מתשלום חובות והחזר כספי ההלוואה. לגישתה, דובר "במקרה מובהק שבו חברת־האם וחברת־הבת פועלות יד ביד תוך שימוש לרעה בהליכי חדלות הפירעון". בורטיקל פילד דחו זאת וטענו כי חברת רמי לוי "מבינה כי כבעלת מניות מכוח ההמרה היא נמצאת בתחתית סדר הנשייה, ולכן היא מנסה בדרך של לוליינות משפטית ל'המציא מחדש' את התביעה כתביעת נזיקין נגד בעלי השליטה". כאמור הצדדים הגיעו לפשרה במסגרת הליך משפטי נוסף, טענה רמי לוי כי נכנסו לעסקה רק בגלל הבטחה מפורשת של מירילשווילי מעל ראשה של החברה כי "יתמוך בכל התחייבות", וחברת־הבת הציגה את עצמה כבעלת "גב רחב".
מדוע רמי לוי התנגדה לבקשה הקודמת?
הבקשה שהוגשה לבית המשפט לבקשת חברת־האם שבבעלות מירילשווילי ביקשה להכניס את הסטארט־אפ להליכי חדלות פירעון ופירוק. ורטיקל פילד עוסק בפיתוח וייצור מערכות וגידולים חקלאיים. בתחילת העשור, כשנראה היה שההבטחה הגדולה מתממשת, בחברה האם אף דיברו על הנפקת החברה בבורסה. אלא שאז הקערה התהפכה, העסקים הדרדרו, והסטארט־אפ החקלאי נקלע לקשיים. כשעוד הכול נראה ורוד, החברה של רמי לוי נכנסה לתמונה וחתמה על הסכם לשיתוף־פעולה בשנת 2022. במסגרתו, העניקה רמי לוי הלוואה, שעומדת בלב המחלוקת הנוכחית במסגרתה מעלה החברה טענות נגד מירילשווילי והחברה־האם.
לטענת רמי לוי, מירילשוולי "יזם את החיבור בין התובעת לנתבעת כשהבטיח במפורש לרמי לוי, בעל השליטה, כי במסגרת ההתקשרות עם הנתבעת, התובעת בפועל מתקשרת גם איתו, שכן הוא יתמוך בה בכל התחייבות רלוונטית". על בסיס מצגים אלה נכנסה חברת רמי לוי לשיתוף־פעולה עסקי מלא, שכלל חתימה על הסכמים והקמת פרויקטים. לטענת החברה, זו הסיבה להעברת הלוואה בסך 1.5 מיליון דולר מרמי לוי לחברה. לגישתה של רמי לוי, הפרויקט לא קודם בסופו של דבר, וכספי ההלוואה בצירוף הריבית שסוכמה נותרו אצל ורטיקל פילד. לכן כך נטען, החברה סירבה להשיב את הכספים וההסכמים הופרו. ורטיקל, מצידה, טענה כי לרמי לוי אין עילת תביעה, שכן הסכם ההלוואה קובע מנגנון "המרה אוטומטית" במועד הפירעון. לשיטתה, משחלף המועד ללא "אקזיט", ההלוואה הומרה למניות, ולכן רמי לוי היא בעלת מניות בחברה ולא נושה. ורטיקל טענה כי רמי לוי אינה יכולה "להחזיר את הגלגל לאחור" רק משום ששווי המניות אינו לרוחה, בעוד חברת רמי לוי מדגישה כי המנגנון לא נכנס לתוקף מאחר שההסכמים ביניהן לא יצאו לפועל.
לפני כחודש הצדדים החליטו לפנות לגישור במחלוקת כאשר מאוחר יותר הגיעו הצדדים לפשרה שפרטיה אינם ידועים והיא אף קיבלה פסק דין. עתה עובדיה של ורטיקל מבקשים להכניס את החברה להליך ולתת צו לפתיחת הליכים כדי לפרוע את החוב הנטען.
