"הכסף בקרן הפיצויים הולך לאזול. מאז שנכנסנו למלחמה הוצאנו כ-20 מיליארד שקל מהקרן, וב-2024 וב-2025 לקחנו 100% ממס הרכישה. עד היום לא היה צריך להביא כסף מתקציב המדינה לקרן הפיצויים, אבל הסיפור הזה נגמר. נשארו עוד מספר מיליארדים, ויש עדיין צבר תביעות, ולכן כנראה בשנה הבאה יהיה צריך להביא כסף מתקציב המדינה" - כך אמר שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים, בפורום Duns 100 השנתי של בכירי ענף המיסוי של דן אנד ברדסטריט.
● ראיון | "אין ארוחות חינם": הנגיד בראיון על הורדת הריבית, והאזהרה לממשלה
● ראיון | בכיר באוצר טוען: בממוצע אין מחסור במורים, ו"צריך לבטל את הלימודים בשישי"
במסגרת הפורום נדונו האתגרים הניצבים בפני מערכת המס בתקופה הנוכחית, הצורך בהגדלת הכנסות המדינה על רקע שנות המלחמה לצד החשש מהכבדה על נטל המס ופגיעה בצמיחת המשק, השינויים האפשריים ברפורמת הרווחים הכלואים והרפורמה החדשה במע"מ, הצפויה לחולל שינוי משמעותי באופן גביית המס.
"התפלאתי ולא התפלאתי מההתנגדות לרפורמה במע"מ", אמר אהרונוביץ' ביחס לביקורת שהגיעה מהשוק כנגד כוונת רשות המסים לקדם את רפורמת 'תשלום המע"מ המיידי', במסגרתה המשק יעבור לדיווח ותשלום מע"מ באופן מקוון ומיידי בעת ביצוע עסקאות. הרפורמה עדיין לא הבשילה לחקיקה, אך כבר מעוררת סערה והתנגדויות בקרב מומחי מס ומייצגי עסקים הטוענים כי היא תשפיע לרעה על החברות והעסקים במשק ותוביל לגלגול עלויות המהלך לצרכן".
לדברי אהרונוביץ', "ארגוני העצמאים והמייצגים לרוב ענייניים, אבל לפעמים יש איזושהי התניה שלא משנה מה מציעים, תמיד יש סיבה להתנגד. אני דווקא חושב שהרפורמה הזאת היא באמת ווין-ווין. הרעיון פשוט, להעביר את גביית המע"מ לבסיס מזומן. קיבלת את הכסף - אתה מעביר את המע"מ, לא קיבלת את הכסף - לא עובר המע"מ. זה דווקא בא להגן על העסקים הקטנים והעצמאים, שהרבה פעמים נאלצים היום להעביר את המע"מ עוד לפני שקיבלו את הכסף. באמצעות המהלכים המחשוביים שאנחנו מכניסים גם נחסוך הרבה ביורוקרטיה. לכן אני באמת לא רואה מה יש פה להתנגד".
החזרת המס על משקאות ממותקים וחד-פעמי
עוד התייחס אהרונוביץ' למהלכי חקיקה שצריך לקדם על רקע המציאות הכלכלית המורכבת. "צריך לבחון צעדים שלא פוגעים בצמיחה. להעלות מס חברות, אני לא חושב שזה נכון, וגם אני לא בטוח שנכון למדינת ישראל עכשיו להעלות את המע"מ, למרות שאחוז אחד של מע"מ הוא כמעט 8 מיליארד שקל בשנה. לעומת זאת, צריך לבחון החזרת מס רכוש על קרקע, מס נסועה על כלל הרכבים, מס על משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים, וגם ביטול פטורים והטבות מס קיימים. בקרנות השתלמות, למשל, אפשר לבחון מיסוי של התשואה שנצברת אחרי שהקרן משתחררת. גם הפטור ממע"מ באילת מוגזם בעיניי. בנוגע לשכר דירה, לפחות צריך להשית חובת דיווח על הפטור, לא לפגוע בו, אך חובת דיווח בלבד יכולה להביא עוד כ-1.5 מיליארד שקל למדינה. גם את הפטור על דירת מגורים צריך, לדעתי, לבחון. הוא שווה כ-4 מיליארד שקל בשנה, אפילו יותר. מותר לדבר על הדברים האלה ומותר לבחון אותם, ובסוף הפוליטיקה מקבלת את ההחלטה".
עוד הבהיר אהרונוביץ' על רקע היוזמה שנחשפה בגלובס כי יש לחייב את יוצאי היחידות הטכנולוגיות לרשום את החברות שלהם בישראל למשך עשור, כי "אין מלחמה עם עולם ההייטק. למרות כל מיני כותרות, רשות המסים מחבקת את עולם ההייטק. ברור לנו שעולם ההייטק הוא הקטר והוא חיוני ביותר למדינת ישראל. בגבייה ישירה, קרוב לשליש מגיע מההייטק, וחייבים את ההייטק פה. אין ספק שאנחנו במשבר של רישום חברות בחו"ל והאיזון התערער לחלוטין. אני הצבתי כמטרה את 2027 כשנה שבה ננסה להחזיר את רישום החברות ואת משקל רישום החברות למדינת ישראל, ונעשה צעדים בעניין. כולם צריכים לשמור על ההייטק בישראל".
