גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

המסמך שהסתתר באתר מבקר המדינה ומסביר איך נכון למדוד את יוקר המחיה

מחקר חדש של מבקר המדינה מטיל ספק בקביעה שישראל היא מהמדינות היקרות בעולם ● בין היתר, החוקרים מצאו כי מדד המחירים הבינלאומי הצביע לרעת ישראל בתחום מחירי המזון - אף שב־OECD נרשמה עלייה של פי 3

מדפי סופר / צילום: טלי בוגדנובסקי
מדפי סופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

במשך שנים הפכה הקביעה שישראל היא אחת המדינות היקרות ב־OECD כמעט לעובדה מוסכמת. היא הופיעה בדוחות ממשלתיים, בדיונים על יוקר המחיה וגם בכותרות בתקשורת. אלא שמסמך מקצועי שפרסם משרד מבקר המדינה לפני כמה חודשים, ולא הופץ באופן רחב, מעלה סימני שאלה סביב אחת ההשוואות שעליהן נשענת הקביעה הזאת, ומזהיר כי שימוש לא נכון במדדי רמת המחירים הבינלאומיים עלול לייצר תמונה מטעה לגבי מצבה של ישראל.

מנהל רשות המסים: "הכסף בקרן הפיצויים הולך לאזול. כנראה שבשנה הבאה יהיה צריך להביא כסף מתקציב המדינה"
דיון על בניית אלפי דירות ופגייה הידרדר לקרב האשמות בין בכירי האוצר

המסמך, שנכתב על־ידי החוקרים ירון פישמן וניר לסר, פורסם בפברואר האחרון תחת הכותרת "מדדים להשוואות בינלאומיות ומדינות בנות־השוואה לישראל בתחום יוקר המחיה". הוא נועד במקור לשמש מדריך מקצועי לצוותי הביקורת במשרד המבקר, אלא שהמסקנות שעולות ממנו רחבות הרבה יותר.

כלכלני המשרד מצביעים על כך שמדד רמת המחירים המקובל להשוואה בין מדינות מושפע באופן משמעותי משערי החליפין, ולכן עלול להציג את ישראל כיקרה או זולה יותר גם כאשר המחירים שהצרכן הישראלי משלם כלל לא השתנו בהתאם.

אחת הדוגמאות הבולטות לכך נרשמה ב־2023, אז עלה מדד המחירים לצרכן בישראל ב־4.2%. למרות זאת, במדד רמת המחירים הבינלאומי ישראל דווקא הפכה לכאורה לזולה יותר. המדד שלה ירד מ־131 ל־122, והיא ירדה מהמקום השני למקום הרביעי בין מדינות ה־OECD. ההסבר המרכזי לא היה ירידה במחירי המזון, הדיור או השירותים, אלא היחלשות של השקל מול הדולר.

מכאן מגיעה אחת הטענות המרכזיות במסמך: מדד שנועד להשוות את רמת המחירים בין מדינות בנקודת זמן מסוימת אינו בהכרח כלי מתאים כדי לקבוע כיצד השתנה יוקר המחיה בישראל לאורך השנים. התחזקות השקל יכולה להעלות את ישראל בדירוג גם אם המחירים המקומיים כמעט לא השתנו, ואילו פיחות יכול להוריד אותה בדירוג גם בתקופה של התייקרויות.

הפער בולט במיוחד כשבוחנים את תחום המזון. לפי הנתונים שמציג משרד המבקר, בין 2011 ל־2020 עלו מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים בישראל בכ־6.2%, לעומת עלייה של כ־19% בממוצע מדינות ה־OECD. למרות זאת, מדד רמת המחירים הבינלאומי הצביע באותה תקופה על התרחבות לכאורה של הפער לרעת ישראל.

גם בשנים האחרונות מתקבלת תמונה דומה. בין 2017 ל־2023 עלו מחירי המזון בישראל בכ־13.6%, בעוד שבממוצע ה־OECD נרשמה עלייה של כ־38.8%. הנתונים אינם מלמדים שמזון בישראל הוא בהכרח זול, אלא שקצב ההתייקרות בישראל בתקופה הזאת היה נמוך משמעותית מזה שנרשם במדינות רבות בארגון.

לא זול, אבל גם לא חריג

אלא שהמסמך גם לא נותן בסיס למסקנה ההפוכה, שלפיה בעיית יוקר המחיה בישראל היא אשליה סטטיסטית. כשמשרד המבקר בוחן את כוח הקנייה של הישראלים, התמונה מורכבת יותר.

כך למשל, לפי אחד המדדים שנבחנו, ההכנסה הפנויה החציונית בישראל אפשרה ב־2022 לרכוש כ־20.7 אלף יחידות של "סל מזון" סטנדרטי, לעומת כ־24.6 אלף בממוצע ה־OECD. כלומר, גם אם רמת המחירים לבדה לא מספרת את כל הסיפור, כוח הקנייה של משקי הבית בישראל עדיין נמוך מהממוצע בחלק מההשוואות.

כדי למדוד יוקר מחיה, לא מספיק לשאול כמה עולה מוצר בישראל לעומת צרפת, גרמניה או ארה"ב. צריך לשאול גם כמה זמן הישראלי צריך לעבוד כדי לרכוש אותו, ומה חלקה של ההוצאה מתוך ההכנסה הפנויה שלו.

בהתאם לכך ממליץ משרד המבקר לחוקרים שלו שלא להסתמך על מדד בודד, אלא להשתמש בשורה של מדדים משלימים, ובהם כוח הקנייה של השכר השעתי, השכר החציוני וההכנסה הפנויה, לצד מדדי המחירים עצמם. בדרך הזאת, על־פי המסמך, ניתן להבחין בין מצב שבו ישראל אכן יקרה יותר לבין מצב שבו הפער בדירוג נובע בעיקר מתנועות בשערי המטבע.

הבדיקה גם מראה שהתמונה משתנה מאוד בין ענפים. במדד המתחשב ברמת המחירים הכוללת בכל מדינה, הפער במזון בישראל כבר אינו חריג ואף נמצא מעט מתחת לממוצע, בעוד שבתחומים כמו מסעדות ובתי מלון או דיור, מים, חשמל וגז, ישראל עדיין יקרה משמעותית. מנגד, בתחומים אחרים, בהם תחבורה ותקשורת, התמונה טובה יותר.

השוואה לא נכונה

סוגיה נוספת שעולה במסמך נוגעת לשאלה למי בכלל נכון להשוות את ישראל. בדיונים רבים משווים את ישראל לממוצע של 38 מדינות ה־OECD, אלא שהפערים בין אותן מדינות עצומים: ברמות ההכנסה, בפריון, במבנה המס ובמדיניות הממשלתית.

במשרד המבקר מציעים להבחין בין מדינות שמצבן הכלכלי דומה לזה של ישראל לבין מדינות שאליהן ישראל מבקשת להתקרב. בקבוצה הראשונה נכללות בין היתר בריטניה, צרפת, איטליה, ספרד, יפן ודרום קוריאה. לצידן, מוצעת קבוצה נוספת של "מדינות סמן", ובהן הולנד, דנמרק, שבדיה, אוסטריה, פינלנד ושווייץ.

לכאורה מדובר בדיון מתודולוגי ויבש, אבל בפועל הוא נוגע בלב אחד הוויכוחים הכלכליים המרכזיים בישראל. כשהממשלה, הרגולטורים או התקשורת קובעים שישראל היא "המדינה השנייה היקרה ב־OECD", הבחירה במדד היא לא עניין טכני בלבד, והיא משפיעה על הדרך שבה מוגדרת הבעיה וגם על המדיניות שנועדה לפתור אותה.

אלא שהוויכוח המתודולוגי לא משנה את העובדה שבמדדים אחרים, שמנסים להביא בחשבון גם את רמת החיים ומאפייני המדינות שאליהן משווים את ישראל, מתקבלת תמונה קשוחה. מחקר של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן שפורסם השנה מצא כי סל המוצרים והשירותים של משק בית בישראל יקר בכ־21% לעומת קבוצת מדינות עשירות כמו אוסטריה, פינלנד, דנמרק, הולנד ושבדיה, למרות שהתוצר לנפש במדינות אלה גבוה יותר.

בהשוואה ליוון, קפריסין, איטליה וספרד, שהתוצר לנפש בהן נמוך יותר מישראל, הפער מגיע לפי המחקר לכ־68%. החוקרים העריכו כי יוקר המחיה שוחק בכ־14% את רמת החיים בישראל, על־פי המדדים שהציגו במחקר.

גם בתוך הסל הישראלי, יש תחומים שבהם הפערים מול העולם נותרו חריגים. לפי אותו מחקר, בעוד שב־2005 היו מחירי הדיור בישראל נמוכים בכ־31% מאלה שבקבוצת המדינות העשירות שנבדקה, כיום הם גבוהים מהן בכ־26%. מול מדינות דרום אירופה, הפער מגיע עד 85%.

גם במזון, עד לפני שני עשורים, המחירים בישראל היו נמוכים בכ־26% לעומת המדינות העשירות שנבדקו וכיום הם גבוהים בכ־27%. החוקרים מייחסים את הפער בין היתר לחסמי סחר, רגולציה, מבנה ריכוזי של חלק מהשווקים, עלויות ייצור והפצה ומאפיינים ייחודיים של השוק הישראלי.

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

בלב נתב"ג: מתחם המשרדים שמוצע באופן חריג להחכרה

רשות שדות התעופה פרסמה מכרז להחכרה של מטה הרשות ההיסטורי בנתב״ג לתקופה של כ-25 שנה ● המתחם מיועד בעיקר לחברות וגופים מענף התעופה, והזוכה יידרש לשפץ ולהתאים אותו לצרכיו ועל חשבונו ● מדובר בחלק מניסיון של רש״ת לממש נכסים ולהגדיל הכנסות, על רקע הקשיים הכספיים של השנים האחרונות

תל אביב / צילום: Shutterstock

דוח חדש: חברות הדיפנס-טק הסתערו על שוק המשרדים בת"א, והמחירים קפצו

סקירה של חברת המחקר נת"מ מגלה כי במחצית הראשונה התפוסה במשרדים הפרוסים על הצירים המרכזיים של ת"א טיפסה ל-99% ● סיבה מרכזית: ביקושים מצד חברות הפועלות בתחומי הביטחון

בית חולים שיבא תל השומר / צילום: תמר מצפי

דיון על בניית אלפי דירות ופגייה הידרדר לקרב האשמות בין בכירי האוצר

מחלוקת באוצר תוקעת פינוי קרקע של שיבא לבניית אלפי יח"ד והקמת פגייה ● בדיון סוער הטיחה החשבת הכללית בממונה על התקציב: ייעץ בעבר לשיבא על אותו הסכם שברצונו לבחון מחדש • ממשרד האוצר: "הדברים שכביכול נאמרו הוצגו באופן מגמתי ולא נכון"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט לאחר רצף של שלושה ימי ירידות; דל זינקה בחדות

ה-S&P 500 טיפס בכ-0.5% ● תשואות האג"ח במדינות המפותחות סביב שיאים של עשרות שנים, התשואה לעשור בארה"ב נגעה בשיא של מעל שנתיים ● נפט מסוג ברנט נסחר סביב 95 דולר לחבית ● דל זינקה בחדות בעקבות פרסום תוצאותיה הכספיות והעלאת תחזיתה השנתית, פאלו אלטו צנחה ● בורסת דרום קוריאה ירדה ב-4% ● נעילה שלילית באירופה

אילוסטרציה: Shutterstock

קרן כספית או פיקדון: איפה להשקיע סולידי כשהריבית יורדת?

הורדת הריבית של בנק ישראל אתמול הייתה הרביעית מתחילת השנה ● ההשלכות מורגשות בין השאר גם באפיקי החיסכון הסולידי - בפיקדונות שמציעים הבנקים ובתשואות של הקרנות הכספיות ● מה מתאים לכם?

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

סטארט-אפ הרובוטיקה של אביגדור וילנץ ומהנדסי אפל הגיע לשווי של 1.6 מיליארד דולר

סטארט־אפ הרובוטיקה Lyte, שהוקם בידי יוצאי אפל ומנוהל על ידי אחד ממייסדי פריימסנס, אלכסנדר שפונט, השלים סבב גיוס של 165 מיליון דולר הכולל גיוס הון ישיר של 107 מיליון דולר וקווי אשראי ● בין המשקיעים:  יזם השבבים הסדרתי אביגדור וילנץ, פידליטי ואטריידס

מפעל גת פודס / צילום: גת פודס

החברה המרכזית למשקאות צפויה לפטר 30% מעובדי מפעל גת פודס

כ-100 מעובדי מפעל גת פודס בבעלות החברה המרכזית למשקאות, שבו מיוצרים בין היתר התרכיזים המשמשים את מוצרי פריגת, עלולים לאבד את עבודתם במסגרת צמצומים שמקדמת החברה ● בוועד הכריזו על סכסוך עבודה וחוששים כי הפיטורים עשויים להיות רק השלב הראשון במהלך רחב יותר

הפגיעה בבת ים במבצע ''עם כלביא'' / צילום: ap, Ariel Schalit

הבניינים בבת ים נפגעו מטיל. ויכוח על הקמת חניון מונע את שיקומם

הקמת חניון תת-קרקעי שדורשת הממשלה מעכבת את שיקום 21 המבנים שנפגעו בבת ים ● אם ההכרזה על מתחמי השיקום לא תאושר עד יום ראשון, העיר תאבד את הזכאות למסלול השיקום המהיר

איור: Shutterstock

פסק דין של המחוזי מעורר תגובות בשוק: "עלול לפגוע בבעלי דירות"

פסק הדין של השופטת נועה גרוסמן, שקבעה כי יושבו כספי הרכישה לשתי משפחות בפרויקט תמ"א שנקלע לקשיים, מעורר הדים בענף ● מומחים: "בתי המשפט נדרשים להיות הרבה יותר אקטיביים לאור המצב המורכב בשוק"

בעלי רשתות המזון / צילום: גבע טלמור, איל יצהר, יונתן בלום, אסף לב

הרווחית, הצומחת והמאכזבת: רשתות המזון בישראל הגדילו מכירות - חוץ מאחת

בסיכום המחצית הראשונה של השנה בולט השיפור בתוצאותיהן של טיב טעם ויוחננוף - ומנגד הנסיגה בתוצאות שופרסל, הרשת הגדולה בישראל, שמאבדת נתח שוק ● וגם: הרשת שאיבדה לאחרונה שליש משווייה, והצפי של אי.בי.אי לתוצאות הענף ברבעון השלישי

דרכון טורקי / צילום: Shutterstock

משרד החוץ בודק: מנגנון צללים מאפשר לפעילים טורקים נגד ישראל להיכנס לארץ

טורקיה מנפיקה דרכונים המאפשרים להיכנס ולצאת מישראל ללא ויזה - על אף הדרישה לכך ● השיטה משרתת עשרות פעילים פרו־פלסטיניים מדי שנה לפעול בארץ

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

סם אלטמן יסיים את השנה עם קצב הכנסות של מיליארד דולר מפרסום. מה הלאה?

השבוע הודיעה OpenAI כי קצב ההכנסות השנתי שלה מפרסום יעמוד על מיליארד דולר - חצי שנה בלבד אחרי השקת המודל ● יונתן אידלסהיים, מנכ"ל חברת הפרסום הדיגיטלי נטורל אינטליג'נס ומהבודדים שנמצאים שם משלב הבטא הסגור, חושף איך זה נראה מבפנים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

יציבות בחוזים על וול סטריט; סנואופלייק מזנקת ב-23%

בבנק אוף אמריקה ממליצים לקנות את הין היפני וצופים התחזקות לרמה של 149 לדולר ברקע צפי להעלאות ריבית של הבנק המרכזי ● מחירי הנפט עולים והברנט חוצה את רף ה-97 דולר לחבית ● אופנהיימר מקפיץ את מחיר היעד של פאלו אלטו ברקע רוח גבית מתחום ה-AI

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

רכבת ישראל דרשה להסיר את האפליקציה. אלפים מיהרו להוריד אותה

מכתב התראה לפני תביעה ששלחה רכבת ישראל ל־Better Rail, אפליקציה עצמאית לתכנון נסיעות ברכבת ישראל, המהווה אלטרנטיבה לאפליקציה של הרכבת, הוביל לתוצאה הפוכה: בתוך יממה הורידו את האפליקציה יותר מ־5,000 משתמשים, והיא טיפסה לראש טבלת ההורדות בגוגל ● ברכבת טוענים לשימוש לא מורשה במידע ואף לפגיעה במערכותיה ● מפתחי האפליקציה דוחים את הטענות, אך הודיעו כי יעברו לשאוב את הנתונים ממשרד התחבורה

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

תשואה של מעל 6% בשנה: אג"ח חברות הטכנולוגיה הפכו לחוף המבטחים החדש

תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב, ובעקבותיה במדינות נוספות בעולם, מטלטלת את השוק ● למרות התשואות הגבוהות, משקיעים רבים כבר לא רואים באגרות הממשלתיות השקעה בטוחה, ומתחילים לשקול חלופה מפתיעה - אג"ח של גוגל, מיקרוסופט או אנבידיה

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Jeffrey McWhorter

13 מיליארד דולר: אנבידיה הודיעה על הרכישה השנייה בגודלה בתולדותיה

יצרנית השבבים מודיעה רשמית על רכישת Hugging Face, אחת הפלטפורמות החשובות בעולם להפצה ולפיתוח של מודלי בינה מלאכותית ● בחברה מבטיחים כי היא תישאר פתוחה גם למודלים ולחומרה של המתחרות

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל חברת טבע / צילום: דוברות טבע

תוצאות חיוביות לנוגדן שפיתחה טבע כטיפול בחולי צליאק

חברת התרופות מדווחת על הצלחה בניסוי שלב 2a בנוגדן TEV '408 לטיפול בצליאק, שמציג גם תוצאות מעודדות במחלת העור ויטיליגו ● בטבע מעריכים את פוטנציאל המכירות לצליאק לבדו ב-1.5-2 מיליארד דולר ● המניה תחילה הגיבה בעלייה במסחר בתל אביב, אך בהמשך ננעלה ללא שינוי

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

שלושה מקרי מוות הובילו לעצירת שני ניסויים מבטיחים

ענקית הפארמה איליי לילי ממשיכה במסע הרכישות שלה ומצטיידת בתרופה למחלות אוטואימוניות ● מה השתבש בניסוי של נוברטיס בו מתו שלושה מטופלים ● חברת אבוט, יצרנית מד הסוכר המוביל פריסטייל ליברה, קיבלה אישור FDA למכשיר המשלב מדידת סוכר וקטונים ● השבוע בביומד

נתיבי איילון / צילום: Shutterstock

נתיב חדש באיילון ייפתח בקרוב. מתי תגיע האגרה?

השלב השני של פרויקט "הנתיבים המהירים", בין תל אביב לראשון לציון, צפוי להיפתח בתקופת החגים ● כיום הנתיבים מיועדים לתחבורה ציבורית ושאטלים, ובהמשך ייפתחו גם לרכב פרטי עם 3 נוסעים ומעלה ללא תשלום ● רכבים עם נוסע אחד או שניים יוכלו להשתמש בנתיבים תמורת אגרה משתנה, שתיקבע לפי עומסי התנועה ומספר המקטעים • גלובס עושה סדר

מתי ברודו / איור: גיל ג'יבלי

השקעת מתי ברודו בטרנד הקנאביס וההסתבכות ב"הסכם למראית עין"

המסעדן תבע לקבל את שווי המניות שרכש בחברת הקנאביס "בטר" ● הנתבעים טענו כי הסכום שהעביר היה בגדר הלוואה ● בית המשפט פסק חלקית לטובתו, אבל זה עדיין לא סוף הסיפור