גרמניה אישרה יצוא ביטחוני לישראל בסך קרוב ל־800 מיליון אירו (כ־930 מיליון דולר) במחצית הראשונה של השנה. כך מדווח ב"דר שפיגל", שמצטט נתונים שהציג משרד הכלכלה והאנרגיה המקומי, בתגובה לשאילתא של מפלגת השמאל האופוזיציונית.
● "פייננשל טיימס" קורא לאיחוד האירופי להשעות את הסכם הסחר החופשי עם ישראל
● מטוסי קרב על השולחן: האינטרסים בביקור נשיא סין במצרים
זהו זינוק כה משמעותי, עד שבמחצית הראשונה של 2026 סך היצוא הביטחוני הגרמני לישראל היה גבוה פי ארבעה מאשר בכל 2025 (260 מיליון אירו). חלק מסויים מהפער נגזר מהפסקת האמברגו החלקי של הקנצלר פרידריך מרץ, שהסתיים בנובמבר האחרון. מעבר לכך, 735.8 מיליון אירו מתוך הסכום (כ־91.9%) אושרו ברבעון השני, כאשר 67% מתוכם עבור "פרויקט ימי" ו־21% היו עבור רישיונות של פרויקטים משותפים שמבצעות חברות גרמניות וישראליות יחדיו, ומשרתים את צבא גרמניה.
בהתחשב בסכום ובעיתוי, המיזם היחיד שיכול להיות אותו "פרויקט ימי" הוא הצוללת היקרה ביותר שישראל רכשה אי פעם, אח"י דרקון . טקס השילוח של הצוללת השישית של מדינת ישראל התקיים ממש השבוע במספנת TKMS (טיסנקרופ מערכות ימיות) בקיל שבגרמניה, בראשות מפקד זרוע הים, אלוף אייל הראל, סמנכ"ל וראש מינהל הרכש הביטחוני (מנה"ר) במשרד הביטחון, זאב לנדאו, שגריר ישראל בגרמניה, רון פרושאור, ומפקד חיל הים הגרמני, ז'אן כריסטיאן.
אח"י דרקון היא הצוללת הגדולה ביותר שנבנתה בגרמניה מאז מלחמת העולם השנייה. עלותה מוערכת בכ-550 מיליון אירו. בתחום הצוללות, ישראל תלויה לחלוטין בגרמניה בכלל ובטיסנקרופ, היצרנית, בפרט, ותלות זו צפויה להימשך גם בעשור הקרוב. מנגד, בתחום שמעל המים חל שינוי מסוים: בדצמבר 2024 חתם משרד הביטחון לראשונה זה יותר משני עשורים על הסכם עם מספנות ישראל לרכישת חמש ספינות סער מתקדמות מדגם רשף, בהיקף של כ-840 מיליון דולר. ספינות אלה מיועדות להחליף את ספינות נירית, הצפויות לצאת משירות לאחר כ-40 שנות פעילות.
שלוש נוספות בדרך
ב־2018 החליט חיל הים לעצור את פיתוח הצוללת המתקדמת שהייתה כמעט מוכנה, ולבצע בה שינוי אסטרטגי ומקצה שיפורים, הכוללים החלפת רכיבים. השינוי המשמעותי ארך זמן והעלויות עלו בהתאם: שלב העיצוב והתכנון של כל צוללת נמשך כשלוש שנים, ואילו הבנייה כשבע שנים. בין השאר, שלא כמו שלוש הצוללות הראשונות של ישראל, אח"י תנין, אח"י רהב וגם אח"י דרקון הן בעלות מערכת AIP, שמאפשרת לטעון מצברים גם מתחת למים, וכך לאפשר זמן צלילה ארוך יותר.
על פי דיווחים בתקשורת הבינלאומית, אורכה של אח"י דרקון עולה על 70 מטרים. גודלה מאפשר נשיאת כוח אדם גדול יותר וכן ציוד ואמצעי לחימה בהיקף רחב יותר. משקלה עולה על 2,000 טונות, נתון ההופך אותה לצוללת הגדולה והעוצמתית ביותר במזרח התיכון. לפי דיווח של "דר שפיגל", הצוללות אח"י תנין ואח"י רהב מסוגלות לשהות מתחת לפני המים במשך עד 18 ימים ברציפות ולהגיע למהירות של 25 קשר, שהם כ-46.3 קילומטרים בשעה.
במבט צופה פני עתיד, שלוש צוללות נוספות מסדרת דקר צפויות להגיע לישראל החל משנת 2031, בקצב של אחת בכל שנה וחצי, ולהחליף את הצוללות אח"י דולפין, אח"י לווייתן ואח"י תקומה, שנכנסו לשירות בשנים 1999 ו-2000. ישראל חתמה עם טיסנקרופ על החוזה בשנת 2022, בעלות מוערכת של כ-3 מיליארד אירו. ממשלת גרמניה צפויה לממן כ-20% מעלות העסקה.
בסיכומו של דבר, ענף הצוללות צפוי להוות עוגן משמעותי במערכת היחסים הביטחונית הגרמנית-ישראלית בעשורים הקרובים. לצורך השוואה לשיא הנוכחי של קרוב ל־800 מיליון אירו - הזינוק הגדול הקודם היה ב־2023 עם 327 מיליון אירו - שהיה אז פי עשרה מהסכום ב־2022. ב־2024, היצוא הביטחוני הגרמני לישראל היה 161.1 מיליון אירו.
בינתיים, בהיבט המכירות הישראליות, עסקת חץ 3 מיצבה את גרמניה במקום השני בטבלת הרוכשות. מנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום עולה, כי בין השנים 2025-2021 הרכישות הגרמניות היוו כ־21% מהמכירות הישראליות. במקום הראשון נמצאת הודו, עם 29%; ובמקום השלישי, ארה"ב עם 7.8%.




















