"התובנה המרכזית שלנו היא שהעסקה הכי גדולה של אדם היא המוות שלו" - כך אמרה עו"ד יפעת גינסבורג, שותפה-מנהלת במשרד GAC, בכנס החברות המשפחתיות של גלובס.
● "לא הייתה ברירה אלא לסיים בהצטיינות יתרה": יואל חשין על המורשת המשפחתית והשם המחייב
● בכיר בהמילטון ליין: "השווקים הפרטיים הם השקעה בעתיד"
גינסבורג הסבירה את החשיבות להסדיר את העסקים המשפחתיים. "אפשר לעשות את זה ביום אחד. המורשת מתחילה כשמפסיקים לפחד מהשיחות האלה. השיחות מייצרות תקשורת, הסכמות ומנגנונים. המנגנונים האלה צריכים לקבל ביטוי משפטי".
גינסבורג הוסיפה כי הדבר החשוב ביותר הוא תיאום ציפיות - "מה רוצים שייצר ההסכם המשפטי. הוא לא אמור לקבוע מה יקרה, אלא שכל בני המשפחה יידעו את הכללים. זה ייתן לנו מנגונים איך מכריעים בכל מיני מצבים".
"אנשים לא רוצים לעשות צוואה כי זה עין הרע", הוסיפה גינסבורג. לדבריה, "לרוב האנשים קשה לדבר על מה יהיה ביום שאחרי". היא ציינה כי העיסוק במוות מעלה פחד, חוסר נוחות, והימנעות. "הדרך הכי קלה להכנס בעולמות האלה זה הכסף. יש המון סוגיות מס בענייני פטירה, מיסי ירושה למשל", אמרה.
לדבריה, יש סיטואציות בהן ילדים גרים במדינות שונות, עם חוקים שונים לגבי תשלום מס על ירושה. "אם לא אכתוב צוואה - כל הכספים שיש לי יחולקו לילדים באופן שווה. אי-אפשר לחלק מניות לשלושה. הבנק יגיד לממש, וזה אובדן נוראי של מימוש הנכסים".
גינסבורג הציגה את הזווית של ילדי המייסדים. "יש להם נעליים מאוד גדולות - איך אני אכנס לעסק. לעתים יש להם פחד מכישלון". היא הוסיפה כי הילדים מפחדים לפנות למייסדים לשאול מה קורה במעבר הבין-דורי. "הם מפחדים לעשות את זה, כי יחשבו שהם 'גרידיים'. אחד המחקרים הראה שההון שעובר הוא אחריות, והילדים פוחדים - יש להם פחד להיכנס לנעליים של אבא/אמא/דוד, פחד להיכנס למסלול הכשרה, לשנות מסלול חיים ואז לגלות שבעוד כמה שנים האחים יכולים להחליף אותך".
לדבריה, דור המייסדים חושש מאובדן שליטה ומהצורך לבחור דור ניהולי ממשיך, ויש לו פחד לגדל דור מפונק, התלבטות כמה לתת ומתי וכן חשש מחשיפת היקף ההון לילדים.
הסכמי ממון לדור הבא
אחת הסיטואציות הקשות הן הסכמי ממון לדור הבא. לפי גינסבורג, הקשיים הם שיבוש איזונים זוגיים, מתחים בין בית עשיר לבית פחות עשיר וצורך בהסכם הוגן שלא יתמרץ פרידה.
לדבריה, "אפשר לעשות הסכם בעלי מניות בתוך הצוואה ולכפות על הילדים שמי שרוצה לקבל מניות צריך לחתום על ההסכם. אנחנו רוצים להגן על הנכסים העתידיים. אפשר לקבוע שהילדים יחתמו על הסכם ממון כתנאי לקבלת הירושה. זה יותר קל - כי אז 'זה לא אני, זה אבא'".
נושא אחר הוא מצב בו המייסד אינו כשיר. עו"ד גינסבורג מסבירה כי "ייפוי-הכוח המתמשך חייב לדבר גם את שפת המשפחה. ייפוי-הכוח יתכתב עם ה-Family Governance הכללי של המשפחה. כאשר יש מייסד שהוא לא כשיר, זה אירוע לעסק. בצד הפרקטי, ייפוי-הכוח חייב לקבוע כללים: מי מחליט איך, איפה הוא חותם, האם בכל דבר צריך להתייעץ".
עניין נוסף שיש לטפל בו הוא הסכם בעלי מניות. "הסכמים כאלה מייצרים לנו את היציבות של המשפחה לאורך שנים. זה תקף גם בחברות ציבוריות וגם בחברות פרטיות. בחברות ציבוריות - הנושא של שליטה הוא מהותי וקיצוני: מי יכול למנות דירקטורים, האם ניתן למנות אנשים מטעמי ואיך ממנים. בחברה פרטית אני בסרט אחר, לא פחות קל. מצד אחד יש לנו הרבה מאוד כסף, מצד שני חשבון הבנק לא מלא. איך נפגשים עם כסף? שיהיה מספיק כסף לכולם. איך דואגים שיהיה כסף".
לסיום אמרה גינסבורג כי בכל העברה בין-דורית יש נכסים בלתי נראים - פחד ואמון. "אם נטפח הימנעות, שתיקה וחשש - הפחד יגדל. אם נטפח שיח, בהירות ומנגנונים - האמון יגדל. זה לב העניין - לא רק איך מעבירים נכסים, אלא איך שומרים על המשפחה לצד ההון. זו המורשת".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף LGA ישראל, KPMG, בנק יוליוס בר, המילטון ליין ישראל ומשרד עו"ד GAC
