חודשים מחוץ לעסק, בן או בת זוג שנשארים לנהל את הבית כמעט לבדם, לקוחות שנעלמים ותוכניות שנדחות - כל אלה אינם מסתיימים בהכרח ברגע שחוזרים לארון המדים של אלפי בעלי עסקים ששירתו במילואים בשלוש השנים האחרונות. כאן רק מתחיל החלק המורכב. לחזור לשוק שהמשיך להתקדם, להבין מה נשאר מהעסק שהיה לפני המלחמה ולהחליט אם ואיך אפשר לבנות אותו מחדש.
● פה אחד: בג"ץ ביטל את החוק להקפאת מעצרי עריקים חרדים
● הבלוף והסכנה מאחורי הטבות הנדל"ן החדשות למילואימניקים
● התא"ל שמקים קיבוץ: "המיליארדים שנעשה יתחלקו בין החברים"
עמותת "דף חדש" נתנה לכמה מהם הזדמנות לשקם את מה שנשאר מהעסק שלהם. במסגרת שיתוף פעולה עם חמ"ל המילואים של חנוך דאום, היא מעניקה בשנים האחרונות ליווי עסקי למשפחות מילואים שכבר תהו אם בכלל כדאי להמשיך לנהל את העסק, או שמא עדיף לצאת לשוק העבודה כשכירים. הסיוע שהעמותה העניקה בחינם לשלושת העסקים שנפרט עליהם בכתבה הזו הגיע בנקודות שונות מאוד עבור כל אחד מהנעזרים בשירותי העמותה; מחברה שאיבדה את מקור ההכנסה שלה, ועד ליציאה לדרך קריירה חדשה, שהתקשתה להפוך למקור הכנסה יציב.
עוה"ד שעברה לכתיבה: "העסק שלי נפגע בגלל שאני לא הייתי בטוב"
קורל דרליצ'מן
אישי: בת 37, נשואה + 2, מתגוררת מכפר יונה
מקצועי: מנחת סדנאות ומועדון כתיבה לנשים
קורל דרליצ'מן עזבה את עולם עריכת הדין כבר לפני כמה שנים. עד גיל 30 עבדה בתחום התכנון והבנייה, ואז החליטה לשנות כיוון ולהתחיל לכתוב. המעבר לא היה חד. בתחילה כתבה תוכן עבור עסקים, בהמשך החלה להעביר סדנאות כתיבה לנשים, ולאורך השנים ניסתה להבין כיצד להפוך את הכתיבה ממקצוע שהיא אוהבת, לעסק ברור ויציב.
כשהמלחמה פרצה, בעלה דני, ביולוג ימי, גויס בצו 8 ושירת יותר מ-300 ימי מילואים. שני ילדיהם, בני 7 ו-5 כיום, היו אז צעירים עוד יותר. דרליצ'מן מספרת שהם התקשו להבין את ההיעדרות הממושכת של אביהם, שאלו שאלות והראו סימני מצוקה, בזמן שהיא ניסתה להחזיק את הבית ואת העסק במקביל.
"העסק שלי נפגע בגלל שאני לא הייתי בטוב", היא אומרת. "לא חשבתי על תוכנית עסקית ולייצר הכנסות". היא פנתה ל"דף חדש" כבר קודם, אבל במשך תקופה לא הרגישה שהיא מוכנה להיכנס לתהליך. רק באוקטובר 2025 התחילה ליווי של עשרה מפגשים עם חגי רון. באותה תקופה כבר הוציאה ספר ביכורים, אך עדיין לא ידעה בדיוק מה היא רוצה שהעסק יהיה.
"בית ספר מזורז לעסקים"
לדבריה, התהליך הרגיש כמו "בית ספר מזורז לעסקים". הם התחילו מהשאלה הבסיסית ביותר - מהי בעצם המטרה של העסק - והגיעו למסקנה שהכתיבה אינה המוצר בפני עצמו, אלא כלי לתהליך אישי.
מתוך העבודה הזו נולד מועדון כתיבה אינטואיטיבית לנשים, שנפגש מדי שבוע בזום, ונבנו תוכנית עסקית, יעדים ומודל עבודה קבוע יותר.
לפני כן, היא מספרת, העסק התנהל "חודש ככה וחודש ככה", עם הרבה סטרס וחוסר ודאות. גם ההתנהלות הכספית המשפחתית לא הייתה מסודרת: היא ובעלה לא הסתכלו מספיק על התזרים ולא תמיד ידעו מה צפוי בהמשך.
הם אומנם לא נגררו להלוואות, אך לדבריה היו "מאוד לא מאופסים".
מאז, ההכנסה מהעסק עלתה והפכה יציבה יותר, והיא מצליחה לצפות טוב יותר את החודשים הבאים. גם בבית, שניהם מעורבים יותר בניהול הכלכלי.
"עד הליווי עם חגי פשוט עשיתי דברים שאני אוהבת. כתבתי, העברתי סדנאות, אבל לא באמת הסתכלתי על זה כעל עסק שצריך תוכנית, יעדים והכנסה קבועה. יחד זיהינו מה ה'למה' של העסק שלי ומה בדיוק אני רוצה לתת לנשים דרך הכתיבה, ומשם בנינו תוכנית עסקית, יצרנו מועדון והתחלנו לעבוד עם יעדים. היום יש לי הרבה יותר יציבות, אני יודעת לצפות קדימה ולהבין מה אמור להיכנס ומה אני צריכה לעשות כדי להגיע לשם.
"מעבר לכלים העסקיים, חגי עזר לי מאוד במקום של האמונה בעצמי. הרבה פעמים כשמישהי אומרת לי לא, במיוחד במעמד מכירה, אני מייד לוקחת את זה למקום של הערך שלי ושואלת את עצמי אם אני בכלל יכולה לעזור לה. באחת הפעמים חגי עצר אותי ואמר לי: 'את מבינה שאת משנה חיים?'. הלכתי אחר כך לדף שבו אני כותבת לעצמי את השינויים שנשים עוברות במועדון, וקראתי את זה מחדש. פתאום הבנתי שלא נתתי לעצמי מספיק קרדיט על מה שאני עושה, ושאם אני לא מאמינה בערך של הדבר הזה, יהיה לי הרבה יותר קשה גם להסביר אותו לאחרות".
היום היא ממשיכה את הליווי מכיסה. השלב הבא הוא ריטריט כתיבה אינטואיטיבית לנשים, שרוב המקומות בו כבר נמכרו. אחרי שנים שבהן ניסתה לדייק את המעבר מעריכת דין לכתיבה, ואחרי תקופה שבה המלחמה טרפה שוב את הקלפים, היא מסכמת את השינוי כך: "ברור לי מה אני עושה, מי קהל היעד שלי ומה הוא צריך".
