על רקע הבחירות, בג"ץ הוציא צו ביניים המקפיא מינויים לפי חוק מח"ש החדש. כך, לא ניתן יהיה למנות מנהל למחלקה או חברים בוועדה לבחירת המנהל.
החוק מעביר את המחלקה מהפרקליטות למשרד המשפטים, תחת אחריותו הישירה של שר המשפטים.
● היועמ"שית לבג"ץ: עצרו את יישום חוק מח"ש
● פה אחד: בג"ץ ביטל את החוק להקפאת מעצרי עריקים חרדים
ההחלטה התקבלה בדעת רוב של נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטת דפנה ברק-ארז, נגד דעתו החולקת של המשנה לנשיא נעם סולברג.
"לאחר שנתנו דעתנו הן לעמדת העותרים והייעוץ המשפטי לממשלה, התומכים במתן צו ביניים בשל ההשלכות המיידיות על פעילותה של המחלקה לחקירות שוטרים ובשל תקופת הבחירות, והן לעמדת הכנסת ושר המשפטים, המתנגדים לכך תוך הדגשת מעמדה של חקיקת הכנסת - ניתן בזאת צו ביניים".
העותרים הם התנועה לאיכות השלטון ו־23 רבי-ניצבים וניצבים לשעבר, יחד עם העמותות "האקדמיה למען ישראל דמוקרטית" ו"בשער".
שר המשפטים יריב לוין מסר בתגובה: "החלטת בג״ץ היא הוכחה לתסכול שחשים קומץ שופטי בג״ץ, המנסים להיאחז בקרנות המזבח. לאחר שאיבדו את שליטתם בוועדה לבחירת שופטים ועל נציב התלונות על השופטים, מנסים שופטי המיעוט הפוליטי בעליון להגן על המוסד הכושל של מח״ש, בשיטת חבר מגן על חבר".
מהתנועה לאיכות השלטון, מהעותרות, נמסר: "מדובר בהחלטה חשובה שעוצרת בשלב זה את קידום מנגנוני המינוי שעליהם התרענו בעתירה. מח"ש חייבת להיות גוף מקצועי, עצמאי וחופשי מהשפעה פוליטית. אסור שהפתרון יהיה הכפפת הגוף שאמור לחקור שוטרים לדרג הפוליטי. חשוב להדגיש: זה צו ביניים ולא הכרעה סופית בעתירות. נמשיך במאבק המשפטי עד להכרעה".
שליטה אפקטיבית במינויים
החוק צפוי להיכנס לתוקף בכנסת הבאה, אך היועצת המשפטית לממשלה הודיעה לבג"ץ כי קידום מינוי מנהל למח"ש גורם כבר עתה למימוש החוק. "בפועל, הוועדה האמונה לפי התיקון על המינויים והפיטורים מוקמת בימים אלה, תוך יצירת מוקדי שליטה פוליטיים על תהליך המינוי וסיום הכהונה". היועמ"שית הצטרפה לעותרים נגד החוק ונגד יישומו באמצעות מינוי ראש מח"ש, עד להחלטה כוללת בעתירה.
החוק החדש מעביר את המחלקה מהפרקליטות למשרד המשפטים, תחת אחריותו הישירה של שר המשפטים. מנהל המחלקה ימונה באמצעות ועדת מינויים שימנה שר המשפטים או מנכ"ל משרדו, שהוא איש אמונו.
מנהל מח"ש יכהן תקופה אחת של שש שנים. בראש הוועדה הממנה יעמוד מנכ"ל משרד המשפטים או נציגו, והרכבה יכלול עורך דין העוסק בייצוג נאשמים במשפטים פליליים, שימונה על ידי שר המשפטים בהתייעצות עם הסנגור הציבורי הארצי; שופט עליון או מחוזי בדימוס, שימונה על ידי יו"ר הוועדה לביקורת המדינה בכנסת; אדם בעל ניסיון בחקירות, שימונה על ידי נציב שירות המדינה בהתייעצות עם מנכ"ל משרד המשפטים; ונציב שירות המדינה או נציגו. בכך, יש רוב למי שנבחרו בידי שר המשפטים או מנכ"ל משרדו. דרך זו מקנה לשר שליטה אפקטיבית במינוי העומד בראש הגוף ובהפסקת כהונתו.
