על הבמה בכנס החברות המשפחתיות של גלובס הציגה סיגל שפירא, מנכ"לית יוליוס בר בישראל, פרדוקס שמלווה משפחות בעלות הון: הן מקדישות עשרות שנים לבניית העסק, אך נוטות להתייחס להעברת ההון והשליטה לדור הבא כאירוע חד־פעמי שמסתיים ביום החתימה.
אלא שכסף, מניות ונכסים יכולים לעבור מיד ליד ביום אחד, אמון, סמכות וזהות משפחתית נבנים במשך שנים. לדבריה, העברה בין־דורית היא תהליך מתמשך, ולכן מומלץ להתחיל בהכנת הדור הבא 10-15 שנה לפני העברת המושכות בפועל.
● הצל על הכיסא הריק: מדוע קשה לעסקים משפחתיים לגייס מנכ"ל חיצוני
● המומחה לעסקים משפחתיים מסביר: איך מעבירים אימפריה לדור שלא בנה אותה
לפי מדד המשפחות של יוליוס בר ל־2025 שהציגה שפירא, עסקים משפחתיים אחראים ליותר מ־70% מהתוצר העולמי, אך כמחצית מהמשפחות בעלות ההון הגבוה במיוחד אינן מחזיקות בתוכנית מסודרת להעברה בין־דורית. עד 2033 צפויים לעבור מדור הבייבי בום ליורשיו נכסים בהיקף של כ־30.9 טריליון דולר. ואולם, לדבריה, הצלחת התהליך אינה נמדדת רק בהעברת הנכסים, אלא גם בשימור הזהות המשפחתית. "רוב תשומת הלב ממוקדת בהצלחה העסקית", אמרה, בעוד שזהות משותפת היא עניין מופשט ומורכב יותר.
שפירא הציעה לשלב את הדור הבא בהדרגה, מחשיפה "רכה" לעסק ועד לקבלת סמכות ממשית. בשלב הראשון יכולים בני המשפחה הצעירים להשתתף בישיבות דירקטוריון כצופים, בלי להיות מעורבים בקבלת ההחלטות. בהמשך ניתן להפקיד בידיהם פרויקט מוגדר, שאותו יציעו, יבצעו ויציגו את תוצאותיו. כדוגמה סיפרה על בן למשפחה שהחליט להקים פעילות סביב נכסים דיגיטליים. לדור הוותיק לא היה ניסיון רב בתחום, אך דווקא העצמאות אפשרה לו לצבור ביטחון, לפתח מומחיות ולגבש זהות משלו בתוך המערך המשפחתי.
רק לאחר מכן מגיע שלב המעורבות הפורמלית, שעשוי לכלול חברות בדירקטוריון, זכויות הצבעה או דיבידנדים. לדברי שפירא, הכניסה למוקדי ההחלטה צריכה להתבסס על יכולת וניסיון, ולא על גיל, סדר לידה או עצם השייכות למשפחה. המטרה אינה לשכפל את המייסד, אלא להעניק ליורשים כלים שיוכלו להפנות את משאבי המשפחה לכיוונים חדשים ורלוונטיים
היום שאחרי המכירה: "חופש שאין לו מצפן"
שפירא התייחסה גם למכירת העסק כאסטרטגיה לגיטימית להעברה בין־דורית. לעיתים, לדבריה, זו דווקא ההחלטה שתשמור בצורה הטובה ביותר על העושר ועל היחסים במשפחה.
כדוגמה הציגה את יוליוס בר, שהוקם כעסק משפחתי. הדור השלישי הנפיק את הבנק בבורסה, ובדור הרביעי נמכר גרעין השליטה. למרות זאת, המורשת נשמרה: ניהול הון אישי ומשפחתי נותר בליבת פעילותו, ולתוכה שולבו גם הפילנתרופיה ואוסף האמנות המשפחתי. אלא שלמכירה עלול להיות מחיר רגשי כבד עבור המייסד, שהעסק הגדיר במשך שנים את זהותו, מעמדו וסדר יומו. לאחר תקופה ארוכה של הכנות ומשא ומתן, היום שאחרי העסקה עלול להביא עמו תחושת ריקנות. "אחד הלקוחות שלי השתמש במונח 'חופש שאין לו מצפן'", סיפרה שפירא.
כדי להתכונן לכך היא הציעה להתייחס לזהות האישית כמו לתיק השקעות מגוון, ולא כמניה יחידה. עוד לפני המכירה אפשר לבצע "הימורי למידה קטנים": להצטרף לדירקטוריון, להשיק פעילות פילנתרופית או לחקור נושא שמעורר עניין. כך המכירה אינה הופכת לסוף הדרך, אלא לפתיחתו של פרק חדש ובעל משמעות.
שתי מטרות ושלוש מלכודות
להעברה בין־דורית יש, לדברי שפירא, שתי מטרות מרכזיות: שמירה על העושר המשפחתי והגדלתו, לצד שמירה על לכידות המשפחה. בדרך אליהן ניצבות שלוש מלכודות. הראשונה היא היצמדות רגשית לנכס לא יעיל רק משום שהוא מזוהה עם המייסד או עם ההיסטוריה המשפחתית. השנייה היא התעלמות ממחלוקות ומציפיות מנוגדות בין בני המשפחה, שעלולות להתפרץ דווקא ברגע המכירה או ההעברה. השלישית היא היעדר תשתית ותיעוד, שעלול לעכב את התהליך, לפגוע בשווי העסק וליצור קשיים מול רשויות המס.
שפירא הדגישה כי ההחלטות העסקיות, המשפטיות, הפיננסיות והמיסויות חייבות להתקבל בתיאום. "אנחנו תופסים את התפקיד שלנו כמנצח על תזמורת", אמרה על עבודתם של מנהלי ההון לצד עורכי הדין ויועצי המס. למשפחות שאינן מוכנות להקים פמילי אופיס עצמאי, הכרוך בעלויות ובמורכבות תפעולית, היא הציעה מודל היברידי שבו ניהול ההון, תכנון הנזילות ותיאום הנכסים נעשים בסיוע גופים חיצוניים, בעוד השליטה נותרת בידי המשפחה.
"הכול צריך להיות כתוב"
לקראת סיום הציגה שפירא רשימת בדיקה למוכנות להעברת ההון. הסעיף הראשון הוא העלאת ההסכמות על הכתב. "לא הבטחות, לא מכתבי אהבה ולא רמיזות- הכול צריך להיות כתוב", אמרה. אחת הדרכים לכך היא חוקה משפחתית, שתגדיר תפקידים, תנאי הצטרפות לעסק, זכויות הצבעה, מדיניות דיבידנדים ומנגנוני יציאה.
לצד המסמכים נדרשת תקשורת פתוחה באמצעות פגישות משפחתיות קבועות, שבהן ניתן ללבן רגשות, מחשבות ופערים לפני שיהפכו למשבר. יש גם לשמור על שקיפות מבוקרת מול מנהלי העסק ולערב גורם מקצועי ואובייקטיבי, שיוכל להעריך את מוכנות הדור הבא ולסייע בבניית התשתית המתאימה.
לדברי שפירא, התהליך דורש זמן, כסף ומאמץ, אך עשוי ליצור נזילות, לפזר סיכונים ולאפשר למשפחה להקים מיזמים וזרועות פילנתרופיות. הוא גם מעניק לבני הדור הבא חופש לחקור תחומי עניין ומסלולי קריירה חדשים, תוך שמירה על תחושת ביטחון ושייכות. "אין פתרון אחד שמתאים לכולם", סיכמה. כל משפחה נמצאת במקום אחר, אך העברה מוצלחת מתחילה שנים לפני שהנכסים מחליפים ידיים, בבניית אמון, זהות משותפת ותשתית ברורה.
***גילוי מלא: הכנס בשיתוף LGA ישראל, KPMG , בנק יוליוס בר, המילטון ליין ישראל ומשרד עו"ד GAC
