בשנה האחרונה התכנסו עשרות מבכירי הביומד בישראל ובארה"ב ל־100 ימי מפגש, כדי לדון בשאלה איך מסירים את החסמים של התעשייה המקומית. המפגשים הניבו לא רק דוח המלצות, אלא תוכנית קונקרטית, שהשלב הראשון שלה הוא הקמת קרן פילנתרופית למסחור טכנולוגיות מכל האוניברסיטאות בארץ. הקרן מתכוונת לגייס 500 מיליון דולר.
● שאלות ותשובות | קטלנית ב-97% מהמקרים: כל מה שכדאי לדעת על האמבה בכנרת
● הפרופ' שמצא פתרון לשאלה שהעולם מתחבט בה כבר 60 שנה
מי שמוביל את היוזמה וישמש כיו"ר הקרן הוא סמואל מועד, שעד 2020 היה בכיר בתאגיד התרופות העולמי Bristol Myers Squibb (BMS) והוביל את הכיוון האסטרטגי שלה, כולל רכישת הענק של חברת סלג'ין. אחרי פרישתו התמקד בפעילות בישראל כ־Venture Partner בקרן aMoon, והשתלב בדירקטוריונים של כמה חברות ישראליות. הוא גם התנדב לפעילות במיזם 8400 - רשת בכירי הביוטק הישראלי - שבמסגרתה נערכה סדרת המפגשים.
מועד גייס את ד"ר ענת כהן דייג לתפקיד מנכ"לית הקרן. כהן דייג הייתה המנכ"לית המוערכת של חברת קומפיוג'ן וכיום מכהנת כיו"ר שלה, והיא תמשיך בתפקיד זה במקביל לתפקידה במיזם החדש.
שיתוף פעולה בין מתחרים
15 מוסדות אקדמיים כבר נכנסו כשותפים למיזם, בשיתוף פעולה ייחודי בין גורמים מתחרים. ביניהם מכון ויצמן, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, והאוניברסיטאות בר־אילן, בן גוריון וחיפה. נוסף עליהם, הצטרפו מוסדות רפואיים כמו קופות החולים כללית ומכבי, ובתי החולים שיבא, איכילוב, שערי צדק, בילינסון, רמב"ם והדסה.
המיזם, ללא מטרות רווח, ייקרא Israel National Biotech Innovation Center (INBI), והוא יפעל באופן פרואקטיבי לאיתור פרויקטים באוניברסיטאות שיכולים להוביל את תעשיית מדעי החיים בישראל. אחרי שהפרויקטים הללו יעברו את התהליך המקובל בחברות המסחור של האוניברסיטאות (שבהן הקרן אינה מתחרה), INBI תפעל בשני אפיקים כדי לגשר על הפער בין השלב האקדמי למוכנות לשלב המסחרי: הקמת חברות סטארט־אפ ומתן רישיון למסחור לחברות פארמה.
המיזם החדש מתכוון להשתמש בכל הקשרים של רשת המומחים שהקימה אותו כדי להגיע לגורמים המובילים בעולם במטרה לייעץ ולכוון את החברות, להשיג להן מימון ולחבר אותן עם החברות המובילות בתחומן. בנוסף, החברות הצעירות יוכלו ליהנות מהכסף שאמורה לגייס INBI.
"במהלך הקריירה שלי ב־BMS, למדתי להסתכל על כל שרשרת הערך של החדשנות במדעי החיים כדי להבין היכן ההזדמנויות, היכן נקודות הכאב, איפה נוצר ערך והיכן נאבד ערך", אומר מועד בשיחה עם גלובס. "כשפרשתי לפנסיה לפני שש שנים, בכירים רבים באקוסיסטם הישראלי התייעצו איתי, וצמחה אצלי תשוקה להשתמש ברקע שלי כדי לעזור לישראל. הבנתי שנדרשת שותפות הרבה יותר חזקה ובת קיימא בין ישראל לארה"ב בתחום, ויצרנו את פרויקט הליקס - שבו השתתפו 40 בכירים מתעשיות מדעי החיים האמריקאית והישראלית. הבנו שיש פוטנציאל עצום באקדמיה בישראל, שלהערכתנו מנוצל רק כחצי ממנו".
בהליקס השתתפו אנשים שהובילו פרויקטים דומים בעבר, אומר מועד ומספק דוגמאות: "האנשים שהקימו את מכון ברוד בבוסטון (השותפות למדעי חיים יישומיים של הרווארד ו־MIT, ג"ו), או כאלה שהיו חלק מתוכנית ספארק של סטנפורד (שנועדה לעזור לאקדמאים בתחום להפוך את ההמצאות שלהם ליישומיות, ג"ו). בנוסף, השתתפו אקדמאים שהסבירו למה לדעתם הרעיונות שלהם לא יושמו כפי שהיו רוצים. בישראל, עד כה המוסדות פעלו באופן עצמאי, ודווקא כאן ברור שאין להם את הגודל והמומחיות לעשות זאת לבד".
"פילנתרופיה תהיה הבסיס"
כהן־דייג מתארת איך תיראה הפעילות השוטפת של הארגון. "נפעל באופן פרו־אקטיבי ונזהה חידושים שאנחנו מאמינים שיכולים להפוך למוצרים מובילים. ועדה שנקים תבחר אותם ותייצר עבורם תוכנית ייחודית להשבחת ערך. אם חברת המסחור כבר הצליחה למסחר את הפרויקט היטב בלעדינו - מצוין. אבל הם יודעים שחלק מהפרויקטים טובעים בפער בין אקדמיה ותעשייה, שהולך וגדל".
ציינתם שהמיזם זקוק ל־500 מיליון דולר לאורך עשר שנים. כבר התחלתם לגייס את הכסף?
מועד: "כדי לגייס את הכסף היינו צריכים להראות שיש לנו את שיתוף הפעולה מהמוסדות המובילים וגם צוות שיודע מה הוא עושה. כעת אנחנו פונים לפילנתרופים בעלי חזון שרוצים לקדם בריאות אנושית ואת ישראל. הממשלה יכולה להיות שותפה חשובה - משרד האוצר, הכלכלה, רשות החדשנות. אנחנו מתואמים איתם ומדברים על האפשרות שהם ייתנו לנו מימון משלים שיעזור לפרויקט להמריא, אבל הפילנתרופיה תהיה הבסיס. כשיהיו הצלחות, גם ההון הפרטי יגיע לתוך החברות שלנו".
מהם לוחות הזמנים של המיזם?
כהן־דייג: "נכריז על החברות הראשונות שנבחרו בעוד שנה".
מועד: "בעוד שנה יהיו לנו חברות וכסף מובטח לעשור. ומשם, אנחנו מצפים לתוצאות במהירות".
