לפני קצת יותר משנה, המליץ במדור זה גיא אלמוג, מנהל תחום יועצי ההשקעות בבנק ירושלים, שלא להוריד את הרגל מהגז בכל הנוגע לחשיפה למניות בארץ ובעולם, והדגיש העדפה ברורה לשוק הישראלי. המספרים בהחלט עמדו לצידו: מאז מדד תל אביב 125 זינק ב-36%, ומדד S&P 500 עלה ב-26%. אלמוג רשם הצלחה יפה גם בהמלצה על מניות הפיננסים המקומיות ועל תחום האנרגיה המתחדשת, שהיו ממובילי העליות.
● הבנקים אופטימיים לגבי הענף. האם זה הזמן להשקיע במדדי הנדל"ן?
● יותר מ־26 מיליארד דולר: ההשקעות הזרות בישראל בשיא כל הזמנים
עם זאת הוא מבקש להדגיש כבר בהתחלה כי "אנחנו לא נביאים ולא יודעים מתי הזמן המדויק להיכנס ולצאת מהשוק. לחפש דברים לוהטים, או לנסות להיכנס בדיוק בתחתית ולצאת בשיא - אלה מהלכים שהרבה פחות נכונים בהסתכלות לטווח ארוך".
הוא מדגים בכך ש"מי שנכנס יום לפני הנפילות במגפת קורונה (מינוס 30%, נ"א) חווה רכבת הרים מפחידה, אך כשהאירוע הסתיים הוא כבר פגש רמות מחירים גבוהות בהרבה. אותו הדבר באינפלציה והירידות של שנת 2022, וגם במכסים של טראמפ או במלחמה עם איראן וסגירת מצר הורמוז".
התובנה למשקיעים מבחינת אלמוג, היא ש"שוק ההון נוטה להקצין אירועים גם לטובה וגם לרעה. בפעם הראשונה שפוגשים אירוע התגובה חדה מאוד, אחר כך פחות חזקה ובפעם השלישית התגובה מינורית. צריך להיות סבלניים ולזהות את מקסימום הסיכון האישי שאנו יכולים לסבול לטווח הארוך".
בהתייחס למגמת עליית התשואות באג"ח הממשלתיות של ארה"ב, שעלו באיגרות ל-10 שנים לרמה של 4.7% והארוכות יותר לכיוון 5.3%, בהשפעת הגירעון העצום של ארה"ב, 40 טריליון דולר, אלמוג מציע לעקוב אחרי ההתפתחויות בנושא. עם זאת מודה שכרגע אין ממש מה לעשות: "אני לא יודע להגיד מה יהיה הטריגר שיגרום לפיצוץ, אם בכלל יגיע. הרי גם לפני 3 שנים היינו אומרים אותו דבר. לכן נדרש לעקוב".
ובמבט מקומי, הוא מעריך שהשקל ימשיך להתחזק בטווח הארוך, כשלדבריו בדולר "הכיוון כרגע הוא למטה. כל התנאים אומרים שהדולר צריך להמשיך להיחלש. יש כניסת דולרים מאסיבית בהייטק. בשנה שעברה היקף ההשקעות הזרות כאן היה 26 מיליארד דולר, וזה המשיך גם השנה ברבעון הראשון. רואים עלייה בכמות הסטארט-אפים שנפתחו. בנק ישראל התערב השנה ברמות שער של 2.8 שקלים כדי לקנות זמן, אך אני לא בטוח שהוא יכול לשנות מגמה ארוכת טווח. משקיעים מקומיים שרוכשים מדדים כמו S&P 500, אינם מודעים לעיתים לפגיעה שהדולר עלול להסב לתשואה שלהם, ולכן כדאי לרכוש נכסים מנוטרלי מטבע".

יותר חשוב מהרכב התיק - להתמיד בשוק
לפני הרכבת התיקים, אלמוג שוב מדגיש כי הבחירה בין תיק שמרני לאגרסיבי נשענת על היכולת הפסיכולוגית של המשקיע לשאת תנודתיות: "הכי חשוב זה להתמיד, בטווח הרחוק יגיעו דברים מפחידים שיורידו את השוק. מי שצריך להוריד טיפה סיכון כדי שיוכל להחזיק בשוק ההון הרבה יותר זמן, זה מעולה".
בתיק למשקיע סולידי אלמוג מקצה 15% למניות בישראל דרך מדדי ת"א 125 והסקטורים פיננסים ואנרגיה ירוקה, 10% למניות בארה"ב, בחלוקה שווה של 5% למדד S&P 500 ו-5% לנאסד"ק, מנוטרלי מט"ח. ברכיב האג"ח אלמוג מקצה 40% לאג"ח קונצרניות בישראל, 25% לאג"ח ממשלת ישראל במח"מ 5 עד 10 שנים, ו-10% הנותרים לאג"ח קונצרניות בחו"ל.
למשקיע אגרסיבי אלמוג מקצה 50% למניות בישראל, ובארה"ב 15% למדד S&P 500 ו-15% לנאסד"ק. עוד 5% הולכים למדד מניות השבבים (SOXX) ו-5% להודו (למדד המרכזי), מאחר ש"היא קצת מזכירה את ישראל אך שונה בביצועים (לא סיפקה תשואה ב-5 השנים האחרונות, נ"א)". כך, שההמלצה הזו בשנה שעברה פחות הצליחה לו. את יתרת התיק, 10%, הוא משקיע באג"ח קונצרניות בישראל, או 5% לאג"ח ו-5% במזומן לטובת ניצול הזדמנויות.
בבחינת הסקטורים המועדפים, אלמוג ממשיך לסמן את ענף הפיננסים המקומי כהזדמנות מרכזית. "התמחור אמנם כבר אינו זול כפי שהיה, אך הבנקים וחברות הביטוח צומחים משנה לשנה, ובמכפיל רווח 10-12 המניות עדיין זולות יחסית", הוא מנמק. עוד הוא מזכיר ש"חברות הביטוח הציגו תשואה להון של 20% ומעלה, וגם בתי ההשקעות מגדילים את הנכסים. ברור שחלק נובע מהעליות בשוק ההון אך יש גם צמיחה משמעותית בפעילויות הליבה (ביטוחים שונים, חסכונות לטווח ארוך, אשראי ועוד, נ"א). נכסי הציבור עומדים על כ-7.7 טריליון שקל, והמוסדיים מנהלים חצי מכך.
"ברבעון הראשון השנה לבדו נרשם גידול של כ-55 מיליארד שקל בנכסים. פנסיית החובה ייצרה הרבה מאוד הפקדות, כלומר כסף שזורם וצריך להשקיע", הוא מוסיף. "המנוף התפעולי של הגופים הללו גדול מאוד. במילים אחרות, הרבה מזה יורד לשורה התחתונה, כי לא צריך את אותן תשומות על כל שקל חדש שנכנס, כמו על השקל הראשון. בנוסף, הגופים יתמכו בפיתוח התשתיות בישראל, כדי לסגור את הפער הגדול מול מדינות ה-OECD, מה שוודאי נראה אחרי הבחירות. לכן יש הרבה מאוד ערך בפיננסים לטווח הבינוני-ארוך".
סקטור נוסף שאלמוג ממליץ עליו הוא האנרגיה הירוקה. "צריך הרבה חשמל לדאטה סנטרים עבור מיזמי AI, וזה בנוסף לחשמל לתחבורה כמו רכבים, תחבורה ציבורית, רכבות ועוד. כלומר הביקוש לחשמל צפוי להמשיך ולגדול. מן העבר השני, הרבה תחנות כוח מיועדות לגריטה, ולוקח זמן להקים חדשות. הביקוש כל כך משמעותי וגדול, לכן הביקוש לאנרגיה ירוקה הוא ודאי כמעט ב-100%. כולם אומרים 'רק תביא ותבנה', וגם מחירי הציוד למתקנים יורדים לאורך השנים. לכן זה מקום מאוד נוח לטווח הבינוני ארוך".

הסייקל בשבבים יימשך לנצח?
בהביטו לשוקי חו"ל, מעבר למדדים הרחבים אלמוג מתמקד בסקטור השבבים: "זהו סקטור תנודתי ומחזורי, וכעת השיח הוא האם הסייקל הנוכחי יימשך לנצח. אני סבור שצריכים להיות זהירים, אבל לפי הדוחות האחרונים של אנבידיה וברודקום, רואים שהביקושים ממשיכים. מניות השבבים מהוות אופציה על מדד נאסד"ק וכרגע עדיין נכון להיות שם".
את תרומת ה-AI אלמוג מזהה גם בתחום הפארמה, כש"יש מגזרים שלמים שנהנים מכך בשקט, כמו תחום התרופות והרפואה, שבו זמני הפיתוח מתקצרים באופן משמעותי".
** אין באמור ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם, או משום עצה או המלצה לרכישה או מכירה של מוצר פיננסי כלשהו




















