לאחר שנשיא צרפת עמנואל מקרון פעל להצרת צעדיהן של החברות הביטחוניות הישראליות, רבות מביניהן מציגות בתערוכה יוקרתית בפולין. בה בעת, המלחמה באיראן מעוררת חששות בממשל האמריקאי כיצד לסגור את הבור התקציבי. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
21 חברות ביטחוניות ישראליות מציגות בתערוכה בפולין
שלושה חודשים בלבד חלפו מאז שנשיא צרפת, עמנואל מקרון, דאג לסגור תצוגות של חברות ישראליות בתערוכת יורוסאטורי בפריז, כפי שנחשף בגלובס, לא פחות מ־21 חברות מציגות השבוע בתערוכת MSPO הגדולה בפולין, שנפתחה ביום שלישי השבוע ותסתיים מחר (ו'). החברות הללו כוללות, בין השאר, את רפאל והתעשייה האווירית מבין הגדולות, חברות בינוניות אך משמעותיות מאוד בשוק הבינלאומי כדוגמת אירונאוטיקס ואורביט, וכן קטנות יותר כמו D-Fend או רובוטיכאן.
מעבר לכמות החברות הישראליות המרשימה, ניכר גם גיוון במוצרים שהן מסוגלות לספק: רפאל היא חברה מובילה בעולם בהיבטי ההגנה האווירית והטילים הטקטיים עם סדרת ספייק; אירונאוטיקס מייצרת אמצעים מסוגים שונים ולייעודים שונים בהם, למשל, מל"ט MALE מדגם דומינייטור, עם משך פעילות של 20 שעות ומשקל המראה מרבי של 1,900 ק"ג; וחברת סנטריקס שמייצרת טכנולוגיות נגד רחפנים, שאונדס רכשה בנובמבר האחרון, הייתה זו שנבחרה לאבטחת המונדיאל שיתקיים בקיץ הקרוב בארה"ב, בקנדה ובמקסיקו.
התערוכה מתקיימת בעת שפולין ממצבת עצמה כגורם בולט באירופה, עם תקציב ביטחון היסטורי של כ־200 מיליארד זלוטי (כ־53.8 מיליארד דולר) ב־2026. לא בכדי כ־1,000 חברות מכל העולם מגיעות ל־MSPO. זה כולל את לוקהיד מרטין מהענקיות הבינלאומיות, וכן יריבות מובהקות של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובמיוחד חברות רבות מצרפת (ספראן, KNDS) ומטורקיה (אסלסאן, MKE ורוקטסאן).
הממשל האמריקאי מחפש מענה לבור התקציבי מאיראן
הקונגרס האמריקאי יוצא לפגרה, אבל במחלקת התקציבים של מזכירות ההגנה האמריקאית שוברים את הראש כיצד עד סוף שנת הכספים הם יצליחו להשיג את התקציבים, שיגבו את העלויות המבצעיות החריגות שנוצרו כתוצאה מהלחימה המתמשכת באיראן ב־2026. חברת בית הנבחרים הדמוקרטית הבכירה, רוזה דה־לאורו, תקפה את הפנטגון, שלדבריה מבצעים "ניסיון סודי לגזול" מיליארדי דולרים ממרכזי בריאות לאומיים, בעזרת "הסכם בין־סוכנויות".
בארה"ב מדווח כי לצד חצי שנה של לחימה אינטנסיבית באיראן, הזינוק בהוצאות הפנטגון גם נבע מפריסות נרחבות של המשמר הלאומי בתוך המדינה, עליית מחירי הדלק, ואי־החזר הוצאות מלא ממזכירות הגנה המולדת למזכירות ההגנה, על פעולות להגנת הגבולות. ביוני נמסר מהבית הלבן לחברי הקונגרס כי תידרש תוספת של 67.1 מיליארד דולר לתקציב הביטחון 2026, ואילו מזכיר ההגנה פיט הגסת' הסביר כי כתוצאה מהלחימה באיראן - יידרשו 37.5 מיליארד דולר עד ספטמבר.
סוגיה נוספת שנדרשים בפנטגון לטפל בה, היא עלויות הייצור. לפי מזכירות ההגנה האמריקאית, עלויות הייצור של שלוש הגרסאות של מטוסי F-35 עלו בכמעט 11%. דובר תוכנית ה־F-35 סיפר לאתר ברייקינג דיפנס, כי עלות ההמראה והנחיתה הממוצעת של F-35A קונבציונלי עלתה בתוך שנתיים מכ־82.5 מיליון דולר ל־92 מיליון דולר (11.5%). שיעורי התייקרות דומים נרשמו ב־F-35B ל־121.4 מיליון דולר, וב־F-35C ל־110.8 מיליון דולר.
סינגפור תפרוס את מטוסי ה־F-35 שלה, אבל בארה"ב
סינגפור היא מדינה זעירה, בעלת שטח של כ־720 קמ"ר בלבד, שיושבת במיקום אסטרטגי בצומת הימית החשובה בעולם: הקצה הדרומי של מיצר מלאקה, שמקשר בין ים סין הדרומי לבין האוקיינוס ההודי, ודרכו חוצים כ־30% מהסחר הימי העולמי. ריבוי האינטרסים במרחב ביחס לשטחם הקטן הביא את המדינה הזעירה ליצור צבא אדיר ממדים במושגים שלה, ובעל יכולות מתקדמות ביותר - כולל רכישה של מטוסי F-35. לצד זאת, המדינה הזו מפעילה טכנולוגיות ישראליות, לדוגמה מל"ט הרמס 900 מתוצרת אלביט.
עם זאת, הייחודיות שלה מביאה אותה גם להכין תוכניות ייחודיות בכל הנוגע לפריסת הכוחות. דוח שפרסמה לאחרונה מזכירות ההגנה האמריקאית ממחישה את המשמעויות המבצעיות של רכישת מטוסי הדור החמישי למדינה האסיאתית הזעירה, את לוחות הזמנים המתוכננים לאספקות, ואת מיקומי הפריסה העתידיים יוצאי הדופן. החוזה לרכישת 20 מטוסי קרב חמקניים עומד על כ־4.059 מיליארד דולר, כדי להחליף את מטוסי ה־F-16 לאורך העשור הבא, וכחלק מתוכנית המודרניזציה הנרחבת של הסינגפורים עד 2040.
באופן מפתיע למדי, 12 מטוסי F-35B סינגפוריים יוצבו, דווקא, בבסיס חיל האוויר בפורט סמית' ארקנסו, כשהראשון מביניהם צפוי להיות מסופק כבר בשנת הכספים 2026. העיתון סטרייטס טיימס מדווח כי ההכשרות לטייסים הסינגפורים על המטוסים החמקניים יתבצעו באותו הבסיס בדיוק. שמונת המטוסים הנוספים, מדגם F-35 יועברו פיזית לסינגפור, ויוצבו בבסיס חיל האוויר הסינגפורי טנגה, החל מהרבעון האחרון של שנת הכספים 2029.
חברת הבת של אלביט השיקה מערכות נחילי רחפנים
ענף בלתי המאויישים בעולם צובר תאוצה מאז פלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022, בעוד שבישראל הוא קיבל דחיפה מאז 7 באוקטובר 2023 וההבנה הגוברת כי לא די ברחפנים - הם נדרשים להיות מתוצרת מקומית ובעלי רמה טכנולוגית גבוהה במיוחד. בצל זאת, חברת "פיוז" של אלביט חשפה שורת כלים מתוצרתה שעובדים במודל של One2Many. כלומר, מתקפות נחיל שבהן באופן מתואם תוקפים יחדיו שורת כלים, במה שמאתגר את מערכות ההגנה האווירית.
הפורטפוליו של פיוז נועד לתת מענה לשורת משימות נפוצה של רחפנים, בהם כלי סיורים ותקיפה בלתי מאויישים, מערכות נחילים, מערכות שממוקמות על הקרקע, ורחפנים שייעודים לסביבה אורבנית. מערכת ההפעלה האחודה בכלים של פיוז היא "דומיניון- X", שמאפשרת ניהול משימות במתארים נטולי תקשורת לוויינית (GNSS), בעזרת משימה משותפת, ושילוב מידע בין הפלטפורמות לטובת מימוש היעדים.
מסקרנות הן מערכות הרחפנים "ת'ור", "אינטרה- X" ו"מגני- X", שלוחמים יכולים לשאת בתרמילם, לפרוס ולהוציא אותם לפעולה - כשמאותו רגע אלו פועלים באופן אוטונומי לחלוטין. אלו נועדות למשימות סיור, מעקב, רכישת מטרות, שימוש כתחנות ממסר, לוחמה אלקטרונית, ואף משימות לוגיסטיות.
