למרות הנהירה של משקיעים צעירים (ריטייל) לשוק ההון בשנים האחרונות, העלייה החדה במספר חשבונות המסחר שנפתחים בבתי השקעות וכוחם הגדל של משפיעני הרשת, מתברר כי הפעילות המסורתית של הבנקים בישראל בתחום הייעוץ אינה נפגעת - ההיפך מכך.
● על סף פיצוץ: דיסקונט בצעד נואש להצלת העסקה למכירת כאל
● קרפור מתקרבת לבורסה: הגישה תשקיף לקראת הנפקה
נתונים שאספה מחלקת ההשקעות ברשות ני"ע על פעילות מערכי ייעוץ ההשקעות בבנקים, מלמדים כי ב-2025 נמשכה מגמת הגידול במספר החשבונות המיועצים בבנקים ובהיקפם. מדובר בכ-337 אלף חשבונות מיועצים (עלייה של 2%), המנהלים נכסים בשווי כ-485 מיליארד שקל - עלייה של 16% ביחס לסוף שנת 2024.
מדובר בשנה שלישית ברצף של צמיחה בשווי הנכסים המיועצים בבנקים, אשר נובעת הן מעליית ערך הנכסים והן מהגידול במספר החשבונות המיועצים. השווי הממוצע של חשבון מיועץ בבנקים עמד על 1.44 מיליון שקל, עלייה של כ-13% מסוף 2024.
הבנקים, קובעת רשות ני"ע, ממשיכים לשמש כשחקן המרכזי בתחום הייעוץ להשקעות, ולמעשה מהווים את שער הכניסה המרכזי של הציבור לשוק ההון. מערכי הייעוץ בבנקים ממוקדים בהמלצות על השקעות מקומיות, וכ-83% משווי הנכסים בחשבונות המיועצים מתמקדים בני"ע ובנכסים פיננסיים הנסחרים בבורסה בת"א.
עם זאת, בכל הקשור להכנסות מעמלות קנייה ומכירה על פעולות שביצעו הלקוחות המיועצים, הללו גבוהות יותר כשמדובר במניות הנסחרות בחו"ל. אשתקד הן הסתכמו ב-89 מיליון שקל (26% מסך עמלות הקנייה והמכירה), לעומת 44 מיליון שקל עמלות בגין פעולות במניות בת"א.
הכנסות מאג"ח קונצרניות
קנייה ומכירה של אג"ח קונצרניות בארץ מייצרות לבנקים הכנסות מעמלות כמעט כמו בפעילות מניות בארץ (37.7 מיליון שקל). לעומת זאת, ההכנסות מעמלות בגין מכירה וקנייה של אג"ח ממשלת ישראל נמוכות משמעותית מהאג"ח הקונצרניות - 14.7 מיליון שקל.
ניתן לשער שהסיבה לכך היא שהציבור נחשף אליהן בעקיפין דרך קרנות הנאמנות, וכנראה מעדיף להימנע מלרכוש אותן באופן ישיר, אפילו כשמדובר בפעילות מיועצת.
בסך הכול גבו אשתקד הבנקים עמלות קנייה ומכירה מהלקוחות המיועצים בסך של 344 מיליון שקל, עלייה של 13% משנה קודמת.
ברשות ני"ע מציינים, כי לצד עמלות אלה נהנו אשתקד הבנקים מהכנסות אדירות נוספות מהלקוחות המיועצים: 507 מיליון שקל בגין עמלות הפצה של קרנות נאמנות אקטיביות ו-553 מיליון שקל מדמי ניהול של חשבונות ניירות ערך. בסך הכול מדובר בעמלות של 1.4 מיליארד שקל.
מרבית החשבונות המיועצים כיום בבנקים הם בהיקף של בין חצי מיליון למיליון שקל (77 אלף חשבונות, 23% מהחשבונות) ובין 1 מיליון ל-2.5 מיליון שקל (עוד 83 אלף חשבונות, 25% מהם).
32 אלף חשבונות (9%) הם בהיקף בין 2.5 ל-5 מיליון שקל (9%), ו-16 אלף (5%) הם של מעל לחמישה מיליון שקל.
נתח הקרנות צומח
באשר להרכב התיק של הלקוחות המיועצים, הללו החזיקו אשתקד תיק שהורכב מ-34% קרנות נאמנות אקטיביות (לרוב מוטות למניות ולאג"ח קונצרניות), 24% קרנות כספיות, 13% קרנות פסיביות (קרנות מחקות וקרנות סל), 13% אג"ח, 5% מניות, והיתרה בקרנות זרות, בפיקדונות מובנים, בנגזרים ובמק"מ.
חלקן של קרנות הנאמנות צומח בהתמדה בחשבונות המיועצים, מ-64% מהיקף החשבונות ב-2021 ל-72% השנה. מדובר בנתון המעיד על פריחתן של קרנות הנאמנות בישראל, המנהלות כיום סכום שיא של 860 מיליארד שקל. הקרנות הכספיות, שהפכו ללהיט של המשקיעים בשנות עליית הריבית, היוו אשתקד 43% מרכיב הקרנות בתיקים המיועצים.
בבנקים פועלים כיום 1,068 יועצי השקעות, בעוד שבשנת 2021 פעלו 1,360. עוד מציינת הרשות, כי אשתקד נרשמה ירידה נוספת של כ-10% במספר החשבונות המיועצים הקטנים (עד 300 אלף שקל), שעמד ב־2025 על 83 אלף חשבונות.
