ראסל אלוונגר מנהל 22 שנה את יצרנית השבבים האנלוגיים טאואר, וממש לא נמאס לו. הוא עבר עם החברה תהפוכות גדולות, ממצב של סף פשיטת רגל, דרך עסקת מכירה לאינטל שהתבטלה ברגע האחרון ועד הקפיצה לשווי שיא.
לפני כמה חודשים אמר אלוונגר בראיון לגלובס: "גם אם הייתי פורש, לא הייתי עוזב את החברה, אלא נותן למישהו אחר הזדמנות להיות מנכ"ל. אלה החיים שלי. אני נהנה מהמקום שבו אנו נמצאים וממה שאנחנו עושים, וחוזר הביתה שמח בכל יום".
דירוג המנהלים של גלובס הוא עוד סיבה עבורו לשמוח, שכן אלוונגר התברג בצמרת. מנכ"ל טאואר זכה לציונים גבוהים בכל הפרמטרים במדד האיכותי שדירגו גופי ההשקעה הגדולים במשק. אך מה שהזניק אותו למקום הראשון הוא ביצועי המניה. במדד הכמותי מניית טאואר הציגה תשואה עודפת בפער ניכר ממדד הייחוס שלה (ת"א טכנולוגיה) ומיתר החברות במדד ת"א 125. בחודש יוני אף הפכה החברה לזמן קצר לישראלית הגדולה בעולם במונחי שווי שוק.
כך נראה שגם בעלי המניות בטאואר יעדיפו שאלוונגר, שהחברה בניהולו ייצרה להם ערך רב, יישאר בתפקידו ולא יפרוש. במצב החיובי שבו היא נמצאת היום קל לשכוח לאיזו חברה הוא נכנס במאי 2005. לטאואר היו אז חובות עצומים לבנקים, היא שרפה מזומנים והייתה רחוקה מרווחיות, עם חשש גדול בשוק שלא תוכל להחזיר את החובות שלה.
"לא הצטרפתי לחברה כושלת, לטאואר אין מנטליות כזאת, יש לה את היכולת להשתפר", הוא הבטיח בראיון לגלובס זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, משפט שאולי נתפס אז יותר כמו ניסיון לשכנע את המשקיעים והעובדים והרבה פחות כמו הבטחה שתתקיים בעתיד.
אלוונגר (71) נשוי ואב לארבעה, וילדיו ונכדיו חיים בארה"ב. לפני שהגיע לטאואר עבד בחברת המוליכים למחצה פיליפס סמיקונדקטורס, והיה סגן נשיא באפלייד מטיריאלס. מי שעשה את החיבור בינו לבין טאואר היה אלי הררי, מייסד חברת סנדיסק, שהייתה אז בעלת מניות בטאואר, ושהכיר אותו מאפלייד. אלוונגר סיפר בעבר שראה שהמצב הפיננסי בטאואר "לא חיובי", אבל "האנשים פנטסטיים וגם כוח המו"פ", ולכן החליט לקבל את התפקיד. הוא העריך אז שהחברה תוכל להגיע להכנסות של מיליארד דולר ולהיות רווחית בתוך עשור, מה שאכן קרה.
השחרור מהחוב וההתרחבות ביפן
בשנותיו בתפקיד אלוונגר הוביל בטאואר כמה מהלכים מרכזיים שהביאו אותה לעמדתה הנוכחית. אחד המוקדמים בהם היה רכישת חברת השבבים האמריקאית ג'אז בעסקת מניות ב-2008. שתי החברות היו אז הפסדיות, ובשוק הרימו גבה על העסקה, אבל טאואר זיהתה בחברה הנרכשת טכנולוגיות מעניינות לתחום השבבים (RF ו־SiGe), שצמחו בהמשך.
באותן שנים טאואר התמודדה עם עננה מעיקה: שטרי ההון שהחזיקו הבנקים. לאומי והפועלים היו נושים מרכזיים שלה, עם יותר מחצי מיליארד דולר חוב שנלקח כשהחברה השקיעה בהקמת אתר ייצור השבבים השני שלה בישראל, פאב 2.
ב־2008-2006 הבנקים הלכו לקראת החברה והמירו חלק מהחוב לשטרי הון שניתן יהיה להמיר למניות, דחו את תשלום הקרן והפחיתו את הריבית. במקביל מי שהייתה אז בעלת השליטה בטאואר, החברה לישראל, הזרימה 100 מיליון דולר לחברה.
החשש בשוק שהבנקים ימירו את שטרי ההון למניות (ויובילו לדילול של בעלי המניות הקיימים) הכביד על המניה כמה שנים. אך לבסוף, על רקע השיפור בטאואר, היא גייסה אג"ח ופרעה את מלוא החוב לבנקים ב־2016.
מהלך משמעותי אחר בכהונת אלוונגר נוגע ליפן. זה התחיל עוד ב־2013, בהקמת מיזם משותף לייצור שבבים עם פנסוניק (TPSCo), וב־2019 חלקה של פנסוניק נמכר לחברת Nuvoton.
השנה טאואר ונובוטון ביצעו ארגון מחדש של נכסי המיזם, וטאואר קיבלה בעלות מלאה על מפעל 300 המ"מ והודיעה על כוונה להרחיב אותו. לאחרונה התקבל אישור מממשלת יפן שתתמוך בהרחבה, ותיתן מענקים בכמיליארד דולר (מתוך השקעה שמוערכת ב־3 מיליארד דולר).
הרחבת הייצור ביפן תגדיל את כושר הייצור של טאואר בתחום הסיליקון פוטוניקס, שהפך למנוע צמיחה מרכזי של החברה בזכות התפתחות ה־AI: מדובר בטכנולוגיה שבה משתמשים באור להעברת נתונים בתוך השבב, והוא מציג ביצועים מהירים יותר שתואמים לדאטה סנטרים.
לאחרונה טאואר עדכנה שהיא מצפה לחצות את רף מיליארד הדולר בקצב מכירות שנתי של סיליקון פוטוניקס במהלך הרבעון הרביעי של השנה הנוכחית. התחום ימשיך לצמוח גם בשנה הבאה: הביקושים לשבבי החברה בתחום זה באו לידי ביטוי בהודעת טאואר מוקדם יותר השנה שחתמה על חוזים בשווי של 1.3 מיליארד דולר עם לקוחות בתחום הסיליקון פוטוניקס ל־2027.
ההרחבה הצפויה של הייצור ביפן תתמוך ביכולת של טאואר לענות על הביקושים. בעקבותיה הגדילה החברה באופן משמעותי את היעדים הפיננסיים שהציבה לעצמה ל־2028 - הכנסות של 3.6 מיליארד דולר, עלייה מיעד ההכנסות הקודם שעמד על 2.8 מיליארד דולר, ורווח נקי של 1.2 מיליארד דולר, לעומת יעד קודם של 750 מיליון דולר. לשם השוואה, בשנת 2025 טאואר הציגה הכנסות של 1.57 מיליארד דולר ורווח נקי של 220 מיליון דולר. תחזית האנליסטים היא ששנת 2026 תסתיים עם הכנסות שיתקרבו ל־2 מיליארד דולר.
שוק נוסף שמהווה מנוע צמיחה לטאואר קשור לשיתוף פעולה של החברה עם מארוול. השנה הודיעו החברות על אבן דרך בשותפות ביניהן, שבמסגרתה הן סיפקו יחד ללקוחות יותר מ־5 מיליון שבבי תקשורת אופטית קוהרנטית, המבוססים על פלטפורמת הסיליקון פוטוניקס של טאואר. השתיים מפתחות יחד גם את הדור הבא של הטכנולוגיה, שמתאימה לקישוריות מהירה בין מרכזי נתונים עבור AI.
במקביל החברה פעילה בתחום נוסף, TFLN, שהוא חומר מתקדם שמתחבר לפרוסת הסיליקון, שוק שאלוונגר העריך שיכול להגיע לבדו ל־1.2 מיליארד דולר. טאואר גם דיווחה לפני כמה חודשים על פתרון לתחום צריכת ההספק החשמלי שמשפר את יעילות שבבי ושרתי AI. כמו כן, יש לה שיתוף פעולה עם ענקית התחום, אנבידיה: טאואר היא אחד הספקים המרכזיים שלה בתחום התקשורת האופטית מבוססת הסיליקון.
ומה לגבי התרחבות בישראל? "הייתי שמח לבנות מפעל חדש נוסף בישראל - אבל יש שאלה לגבי האופן שבו הממשלה תסייע", אמר אלוונגר בראיון לגלובס באפריל השנה, אחרי הרחבת המפעל ביפן ותוכנית להקמת מפעל בהודו שלא יצאה לבסוף אל הפועל.
העסקה שלא קרתה
כאמור, ב-2022 טאואר הייתה אמורה להימכר לאינטל תמורת 5.4 מיליארד דולר, לפי מחיר של 53 דולר למניה, שהיה אז גבוה ב־60% מהמחיר בנאסד"ק. עם זאת, מועד להשלמת העסקה חלף בקיץ 2023, ואינטל לא קיבלה את כל האישורים הרגולטוריים הנדרשים להשלמת העסקה (בשל עיכוב מצד הרגולטור הסיני), וכך תוקף העסקה פג והיא בוטלה.
אלוונגר סיפר בעבר בראיון לגלובס שציפה להשלמתה. אך בדיעבד זה השתלם בגדול לבעלי המניות בטאואר. אמנם במשך זמן מה מניית טאואר דשדשה, אך מאפריל 2025 המניה התחילה לטוס ועלתה יותר מפי עשרה עד לשיא האחרון בחודש יוני, שממנו נחלשה וירדה ב־30%. לשם השוואה, מדד השבבים של פילדלפיה עלה בכ־307% בין אפריל 2025 ליוני 2026, וירד מאז בכ־18%. גם כך היא אחת מכוכבות השנה החולפת בבורסה, וכאמור הגיעה לצמרת דירוג ביצועי המניה. ב־12 החודשים האחרונים מניית טאואר זינקה כ־220% ומתחילת השנה היא הוסיפה כ־80%.
בראיון לגלובס לפני כמה חודשים אלוונגר נשאל אם חשב כשהצטרף לחברה ב־2005 שהיא תהפוך לאחת החברות הגדולות בבורסה בתל אביב, והשיב בכנות: "לא חשבתי שזה יקרה, אבל גם לא חשבתי שלא. זה פשוט לא היה הדבר המרכזי שהעסיק אותי. זה לא שלא האמנתי שהיא תוכל להיות בין חמש הגדולות בתל אביב, אבל טאואר הייתה אז עם הפסד גדול ותזרים שלילי מפעילות, אז קודם היינו צריכים לטפל בסוגיות האלה. לקח לחברה עשר שנים להגיע למיליארד דולר הכנסות ולרווח כפי שהצהרתי כשהגעתי, ונדרשה תוכנית אגרסיבית מאוד להגיע לזה, היא הייתה במצב גרוע ממש".
למרות הירידה האחרונה מהשיא, האנליסטים שמסקרים את מניית טאואר ממשיכים להמליץ עליה, ומחיר היעד הממוצע שהם נוקבים בו גבוה ב־42% מהמחיר הנוכחי, עלייה שהיא תוכל לעשות כבר בשנה הקרובה.
