המורדים החות'ים בתימן השלימו היום (ו') הישג גדול עם השתלטותם על באב אל־מנדב, שער הכניסה והיציאה הדרומי של הים האדום. לכן, נשאלות השאלות מה הביא את החות'ים לכבוש את המיצר? כמה הוא חשוב? והאם זה עשוי להשפיע על ישראל? גלובס עושה סדר.
מה הביא את החות'ים לכבוש את המיצר?
מלחמת האזרחים בתימן התחדשה בחודשים האחרונים, תוך כדי המצור האמריקאי המתמשך על איראן. החות'ים גובים כבר תקופה מחירים כבדים, בראש ובראשונה, מריאד: קצב הפקת הנפט הסעודי צנח ב־1.9 מיליון חביות ביום לכ־6.24 מיליון חביות ביום. כך לפי נתוני אופ"ק. צניחה כזו של 23% היא דרמטית לקרטל כולו, שהרי ערב הסעודית היא המפיקה הגדולה ביותר מבין חברותיו.
מעבר לכך, במשטר האייתוללות נזקקו לדרך שבה הם יגבו מחיר ישיר מארה"ב, ומצאו זאת בשילוב בין מחירי הנפט לבין שיבוש שרשראות האספקה הבינלאומיים. הבנצ'מרק ברנט נושק מחדש לרף ה־110 דולר לחבית, לראשונה מזה חודשיים, והמשמעות הישירה של השתלטות החות'ים על באב אל־מנדב, היא שביכולתם למנוע מעבר במקום.
עד כמה באב אל־מנדב חשוב?
זהו מיצר חשוב מאוד, אף שאינו באותו שיעור השפעה על הסחר העולמי כמו הורמוז. בעוד שיעור הורמוז מתוך הסחר הבינלאומי בנפט עמד על כ־25% עד המלחמה, בבאב אל־מנדב עברו כ־10%. כשעוסקים בגז טבעי מונזל (LNG), הנתונים עמדו על כ־20% ועל כ־8% בהתאמה. כלומר, שניהם משמעותיים, קל וחומר יחד. על כן, באופן מעשי, איראן שולטת כעת במעבר של כ־35% מהנפט וכ־28% מה־LNG ברחבי העולם.
האם זה עשוי להשפיע על ישראל?
בהחלט כן. סחורות מאסיה מגיעות לישראל דרך באב אל־מנדב, ובהיקפים גדולים: מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי כ־33% מכלל יבוא הסחורות של ישראל, להוציא יהלומים, היה מאסיה. בעקבות כך ניתן לומר כי לחות'ים ולפטרוניהם בטהרן ישנה אפשרות לשבש חלק בלתי מבוטל מהסחר הבינלאומי של ישראל, כי כ־99% מתוכו מתבצע דרך הים.
מהי האפשרות החליפית לבאב אל־מנדב?
במידה ולא מעוניינים לשוט דרך באב אל־מנדב, בקו אסיה-אירופה נדרש שיט דרך כף התקווה הטובה, ועקיפת אפריקה משם. המשמעות היא הארכת משך השיט בין המזרח הרחוק לבין אירופה בלפחות שבועיים. המצור שהחות'ים כבר הטילו בים האדום במהלך חרבות ברזל, לימד שההתארכות הייתה למשך שבועות רבים יותר, בשל מחסור בספינות, וכי על כל קו הובלת סחורות שכזו מתגלגלות עלויות של כמיליוני דולרים נוספים עבור דלק, משכורות וביטוח.
מהן ההשלכות על מחירי האנרגיה?
ישנן השפעות מיידיות כדוגמת הברנט שהגיע שוב לסביבת ה־110 דולר לחבית, אבל ישנן גם השפעות על הצרכן בקצה, שהן תוצאה של תהליכים מתמשכים. דוגמה לכך מתקבלת בימים אלה בתחנות הדלק ברחבי ארה"ב, שבהן המחיר הממוצע הארצי לגלון סולר עומד על יותר מ־6 דולר. זה אירוע שלא קרה מעולם ולא נוצר מרגע אחד, כי אם מהתמשכות סביבת מחירי האנרגיה בעולם.
האם טראמפ צפוי להגיב?
נראה כי לפי שעה, איראן ושלוחותיה מנצלות את ההבנה כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ רוצה להימנע בכל דרך מהסלמה כוללת נוספת, בטרם בחירות האמצע בנובמבר. דיווחים מסויימים אף מצביעים כי נסיך הכתר הסעודי מוחמד בן סלמאן פנה אליו לסיוע מול האתגר החות'י, ולא קיבל מענה. בסיכומו של דבר, רק אם נשיא ארה"ב יזהה עד בחירות שההשפעה של האירועים במזרח התיכון על הצרכנים האמריקאים היא קולוסלית, הוא יתערב. אחרת, הוא עשוי לדחות את הקץ.
