איחוד האמירויות מעמיקה את האחיזה שלו בכלכלה האירופית: במהלך ביקורו הממלכתי הראשון אי פעם של נשיא האמירויות מוחמד בן זאיד בגרמניה, הכריזה המדינה על חבילת השקעות בהיקף של 40 מיליארד אירו בגרמניה. ההשקעות יתמקדו בתעשייה, טכנולוגיה, תשתיות דיגיטליות ואנרגיה, ויכללו בין היתר הקמה של מרכזי דאטה מתקדמים בהספק כולל של כ־1 ג’יגה־ואט.
● ראיון | "עובדים על פס ייצור של הפתעות": מפתח כיפת ברזל על איראן, הלייזר והעתיד
● באפט רכש אותה לפני עשור. עכשיו זה סוף סוף משתלם
ההכרזה מגיעה בשעה שגרמניה מנסה להאיץ השקעות ולשקם את התעשייה שלה לאחר שנים של צמיחה חלשה, עלויות אנרגיה גבוהות ותחרות גוברת מסין. עבור האמירויות, מדובר במהלך שמרחיב את האסטרטגיה להפנות את הון העתק שנצבר מנפט וגז להשקעות חדשניות ולתפוס אחיזה ביבשת אירופה.
לפי ממשלת גרמניה, לאמירויות כבר יש השקעות משמעותיות במדינה, ובהן השקעה של כ־15 מיליארד אירו של זרוע האנרגיה XRG בחברת כימיקלים.
לצד התחייבות ההשקעה נחתמו 29 הסכמים ומזכרי הבנות בין חברות גרמניות ואמירתיות, בשווי כולל של יותר מ־9.3 מיליארד אירו. בין התחומים הבולטים: אנרגיה מתחדשת, גז טבעי, תשתיות ואחסון אנרגיה.
קנצלר גרמניה פרידריך מרץ הגדיר את ההשקעה "סימן עוצמתי" לאמון של משקיעים בינלאומיים בגרמניה כיעד להשקעות וחדשנות.
ומה זה אומר עבור ישראל? ההשקעה עשויה לחזק מגמה שכבר מתפתחת מאז הסכמי אברהם: האמירויות ממקמות את עצמן כגשר בין הון מהמפרץ, הטכנולוגיה הישראלית והשוק האירופי. אם ההשקעות האמירתיות בגרמניה יתמקדו, כפי שמתוכנן, ב-AI, דאטה, אנרגיה ותעשייה מתקדמת, עשויות להיווצר גם הזדמנויות לחברות ישראליות להשתלב בפרויקטים אירופיים דרך השותפות האמירתית - במיוחד בתחומים שבהם ישראל מחזיקה ביתרון טכנולוגי. במובן הזה, הסיפור אינו רק על הכסף שאבו דאבי מכניסה לגרמניה, אלא על האפשרות שהיא הופכת בהדרגה לצומת פיננסי וטכנולוגי שמחבר בין ישראל, המפרץ ואירופה.
