עסקת כאל תלויה על בלימה. רשות התחרות, בהובלת עו"ד מיכל כהן, דורשת מאחורי הקלעים כי קבוצת יוניון של משפחת חורש תימנע ממינוי דירקטורים מטעמה בחברת כאל ככל שתושלם רכישת מניותיה מידי בנקי דיסקונט והבינלאומי. ביוניון, אף שהיו מוכנים לפשרות מגוונות, מתנגדים לדרישה כזאת, שבפועל תמנע מהקבוצה הרוכשת - שאמורה לשלם כ-4 מיליארד שקל עבור כאל - להכווין את עסקיה בהמשך.
● העסקה נחתמה: אלטשולר שחם ייפרדו מפעילות הגמל ויקבלו מיליארד שקל
● האזהרה של יועץ ההשקעות לרוכשי S&P 500 - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים
ככל הידוע, ברשות התחרות מתנגדים בתוקף שמנכ"ל יוניון, אייל גולן, ימונה לדירקטוריון כאל. אם הצדדים לא יגיעו להסכמות מאחורי הקלעים, הרשות עשויה להוציא דרישה פומבית חד משמעית לצורך מתן אישורה, מה שיוביל כנראה לפיצוץ העסקה.
כבר בשלב הנוכחי מדובר במבוי שעלול לעקב או להוביל לנפילת העסקה. אם עד נובמבר לא יגיעו הצדדים להבנות צפוי הסכם הרכישה להגיע לקיצו ממילא, מה שמקטין את סיכויי העסקה לצאת לדרך.
הדרישה הדרקונית של רשות התחרות נובעת מן המצב המורכב שנוצר בהשלמת העסקה. לקבוצת יוניון יש החזקה של 35% ברשת סופר פארם. ומנגד כאל מנפיקה כרטיסי אשראי לשופרסל, שמחזיקה ברשת הפארם השנייה בגודלה במשק - Be (בי). החשש הוא שהשלמת העסקה תוביל לזרימת מידע עצום לקבוצת יוניון, שלמעשה תשלוט כך ללא עוררין בנעשה בעולם הפארם בישראל. מכאן נובעות הדרישות מאחורי הקלעים למגבלות משמעותיות שיוטלו על יוניון.
מנגד, בדיסקונט - שנאלצים למכור את השליטה בכאל - הגיעו לעסקה הזאת לאחר שנתיים של מאמצים קדחתניים ואף לא מעט משאבי זמן וניהול שהושקעו לצורך קידום המכירה. העסקה נעשית כדי ליישם את חוק שטרום, שהורה לבנקים למכור את החזקותיהם בחברות האשראי. בעבר הנפיק הפועלים את ישראכרט, ולאומי מכר את מקס (בעבר: לאומי כארד) לכלל ביטוח.
כאל מתנהלת כבר מעל לשנה כמו במשחק שח-מט עסקי מורכב
אלא שבמקרה של כאל התמונה מורכבת. הבינלאומי, המחזיק במניות המיעוט (28%), מסכים למכירתה של כאל ליוניון-הראל. אבל אם זו לא תקרה, תרחיש הנפקה הופך למורכב. לפי הערכות במערכת הבנקאית, הבינלאומי, שבשליטת צדיק בינו, מתנגד בתוקף להנפקה - מה שלא יאפשר מהלך כזה דה-פקטו. דיסקונט ניסה לעניין בעבר קרנות השקעה זרות ולא הצליח למצוא אותן. כך שאם נופלת העסקה הנוכחית, הבנק מטיל ספק בשאלה אם יוכל בכלל למכור את כאל. בארץ לא קיימים גורמים רבים שיכולים לקנות חברה בשווי של כ-4 מיליארד שקל, ואם הם נמצאים, הם כנראה גם צפויים להערים קשיים על נושא ההגבלים העסקיים.
לכן בדיסקונט פנו במכתב לבנק ישראל ולמשרד האוצר ובו למעשה ביקשו הנחיות, כיצד לפעול לאור העובדה שהפלונטר מול רשות התחרות פוגע בסופו של דבר ביכולת של הבנק למכור את כאל. שם רמזו שהם רוצים לקבל היתר שלא למכור את כאל, אף שהיתר כזה לא יכול להתקבל מטעם בנק ישראל או האוצר, כי הוא לכאורה אינו עומד בדרישות החוק. מבחינת הבנק דחייה נוספת של שנים למכירת כאל איננה הפתרון, שכן לאחר ההתרחשויות הארוכות מול יוניון-הראל, התאבון של רוכשים פוטנציאליים נוספים התפוגג כנראה ממילא.
המצב הנוכחי כבר גרם נזקים. כאל, בניהולה של יפית גריאני, מתנהלת כבר מעל לשנה תחת אצטלת העסקה של מכירתה שלא יוצאת לדרך. הדבר דורש מגריאני לפעול כמו שחקנית במשחק שח-מט עסקי מורכב. מצד אחד, היא צריכה לתכנן ולנהל את החברה במבט קדימה, ומצד שני היא לא יודעת אם תוכל להפוך את כאל לבנק (רק תרחיש מכירה מלא שלה יאפשר זאת בנוחות). היא גם אינה יודעת בוודאות מי יהיו בעלי הבית החדשים, ולכן גם מה יהיו הרצון והדגש העסקי שלהם.
נזכיר כי בעבר רשות התחרות הכבידה רכישת חברת ישראכרט על ידי חברת הביטוח הראל, על ובסוף הובילה לפיצוץ העסקה. הפעם החשש שהראל תייצר מגבלות לרכישת כאל, הוביל להקטנת חלקה בקבוצה הרוכשת של כאל לנתח זניח. אבל הקשיים התעוררו דווקא מצידה של יוניון, שהצדדים ערב העסקה חשבו שתצליח לרכוש את כאל, משום שעיקר עסקיה הם בתחום הרכב (יבוא רכבי טויוטה), האופנה (רשת H&M) נכסי נדל"ן מניב ועוד.
יש לציין כי לא מעט אנשי עסקים מתמודדים עם קושי לרצות רגולטור ישראלי. בעבר, קבוצת דלק של תשובה, שנדרשה למכור את החזקותיה בהפניקס בשל חוק הריכוזיות, עמלה קשות והביאה מועמדים רבים (חמישה מועמדים שונים) לצורך קבלת אישור רשות שוק ההון. לבסוף הצליחה למכור את הפניקס לקרנות סנטרברידג' וגלטין במאי 2019.
