במועצה הלאומית לכלכלה, בראשות פרופ' אבי שמחון, קוראים לבטל את חובת ההפרשה לפנסיה עד גיל 40, באופן שיוביל לתוספת של 500 שקל לעובד בממוצע חודשי בשכר הנטו, אך יקצץ בממוצע כ-2,000 שקל מהקצבה החודשית לפנסיה לאחר גיל הפרישה.
● ראיון | הכלכלן הראשי באוצר קורא לקצץ בהטבות מס: נקבל יותר מסים מצריכה מאשר מחיסכון
● אפקט העושר: כמה התעשרנו השנה, וכמה מזה על הנייר?
לעמדת המועצה, "ההצעה נשענת על כך שההוצאות הגדולות הכרוכות בהקמת משפחה, בגידול ילדים ובתשלומי משכנתא מתרכזות בשנות העבודה הראשונות, שבהן ההכנסה עדיין רחוקה משיאה, ולכן אין היגיון לחסוך בשיעור שכופה החוק הקיים דווקא בגיל שבו הצרכים בשיאם. הממצאים מראים כי במצב הקיים הקצבה הצפויה בגיל הפרישה גבוהה מההכנסה החודשית נטו לאורך מרבית שנות העבודה, וכי מרבית העובדים צפויים להגיע לפרישה עם הכנסה פנסיונית הדומה לשכרם ערב הפרישה ואף גבוהה ממנו. מבנה ההפרשות הקיים יוצר אפוא ביטחון גבוה בגיל הפרישה, אך במחיר של פגיעה ברווחה על פני מחזור החיים כולו".
שלושה רבדים לפנסיה
בשנת 2008 החילה הממשלה את הרפורמה לחובת הפרשות לפנסיה, הכוללת כיום כ-18.5% מהשכר ועד לגובה השכר הממוצע במשק. 6% על חשבון העובד, 6.5% על חשבון המעסיק ו-6% נוספים על חשבון המעסיק המיועדים לפיצויים.
מערכת הפנסיה מורכבת משלושה רבדים: הראשון הוא קצבת אזרח ותיק המשולמת על ידי הביטוח הלאומי. הקצבה היא בסך 1,736 שקל, כאשר במחקר של המועצה הלאומית לכלכלה נטען כי בעקבות תוספות ותק היא מגיעה לכ-2,600 שקל בחודש. הרובד השני הוא הפנסיה, והרובד השלישי כולל חסכונות פרטיים.
במחקר נכתב כי מצבם הכלכלי של הקשישים טוב יחסית, כשהכנסתם עומדת על 105% מההכנסה הממוצעת, וזהו השיעור הגבוה במדינות ה-OECD, שבהן הממוצע עומד על 88% בלבד.
המחקר: פגיעה בצעירים בשנות העבודה הראשונות
מהמחקר עולה כי הפנסיה החודשית הממוצעת, כולל קצבת ותיק נטו היא 16,600 שקל, ואולם בחמישון הנמוך היא צונחת ל-6,300 שקל. כן נטען כי הקצבה הצפויה בגיל הפרישה גבוהה משכרו של העובד לאורך מרבית שנות עבודתו, ובפרט עד גיל 40, "התקופה שבה ניצבים בפני העובד אתגרים כלכליים משמעותיים כגון רכישת דירה וגידול ילדים".
לעמדת הכותבים, "מבנה ההפרשות הקיים יוצר ביטחון יחסי גבוה בגיל הפרישה, אך במחיר של פגיעה ברווחת הצעירים בשנות העבודה הראשונות, שבהן ההכנסה הפנויה נמוכה, והצרכים בשיאם".
לכן ממליצים שם לבטל את חובת ההפרשה לפנסיה של העובד עד גיל 40, מה שיוסיף להם 500 שקל מדי חודש. עם זאת, הדבר יעלה בגיל פרישה: הפנסיה החודשית (נטו) כולל קצבת אזרח ותיק תצנח מ-16,600 שקל בממוצע ל-14,800 אלף שקל בלבד לפי הסימולציה שביצעו הכותבים.
ההסתדרות: "פגיעה בביטחון הכלכלי של דור שלם"
מהסתדרות העובדים הכללית נמסר בתגובה כי "ההסתדרות מתנגדת לכל ניסיון להחליש את החיסכון הפנסיוני של העובדים בישראל באמצעות הצעות שמבטיחות הקלה רגעית ושיפגעו בביטחון הכלכלי של דור שלם של עובדים. דווקא שנות העבודה הראשונות הן השנים הקריטיות ביותר לחיסכון הפנסיוני, שכן הן נהנות מהיתרון המשמעותי של ריבית דריבית לאורך עשרות שנים. ויתור על הפרשות העובד משמעותו פגיעה ממשית בחיסכון העתידי ובקצבה שתעמוד בעת הפרישה.
"כבר היום כ-21% מהגמלאים בישראל חיים מתחת לקו העוני, וכ-20% נשענים על השלמה הכנסה מביטוח הלאומי. עם העלייה בתוחלת החיים, משמעות ההצעה היא פגיעה בחיסכון הפנסיוני שתביא לזינוק במספר הגמלאים בישראל הזקוקים לסיוע מהמדינה בעתיד. לפני שמפריחים בלוני ניסוי והצעות מרחיקות לכת לציבור, יש לפנות לגורמים החתומים על ההסכמים הפנסיוניים ועם נציגי העובדים".
