הישראלים נוהרים לשוק ההון והנכסים הפיננסיים שלהם הגיעו לשיא כל הזמנים, כשגל משקיעים חדשים וצעירים פוקד את הבורסה וחשבונות המסחר העצמאיים נפתחים בהמוניהם. במצב כזה, התיאוריה הכלכלית השגורה של "אפקט העושר" אמורה הייתה להוביל לצריכה מרובה - אלא שבישראל היא פוגשת משק עמיד אך מורכב, שמתמודד עם מסים, ריבית גבוהה, נדל"ן מצונן וצריכה שמושפעת מעימותים צבאיים.
● השנה העברית הסתיימה עם תשואות פנומנליות בת"א. מי המדד שהוביל?
● התא"ל שמקים קיבוץ: "המיליארדים שנעשה יתחלקו בין החברים"
אם אפקט העושר כל כך חזק, מדוע הוא לא יצר זינוק חד יותר בצריכה?
למי שייכים חסכונות של 7.5 טריליון שקל
7.5 טריליון שקל - זהו השווי ההיסטורי ושובר השיאים של תיק הנכסים הפיננסי של הציבור הישראלי ברבעון הראשון של 2026, זאת לאחר זינוק של 19% בתוך שנה, כאשר העלייה הדרמטית הזו מיוחסת בין היתר לשוק המניות שנסק ובמיוחד בישראל. מדובר על תוספת של כ־1.2 טריליון שקל - כחצי טריליון שקל יותר מסך השכר השנתי ששולם לשכירים בישראל. היקף תיק הנכסים כה עצום, שהוא משתווה ל־350% מהתמ"ג בישראל.
מה זה אפקט העושר?
מצב שבו החסכונות מטפסים על הנייר ונגרמת תחושת עושר שמאפשרת להגדיל את הצריכה, גם אם השכר לא עלה וגם אם לא נפדה כסף מהתיק
תיק הנכסים מורכב הן ממשקי בית והן מחברות ריאליות ופיננסיות, וכולל את כלל החסכונות וההשקעות הפיננסיים. חלק הארי של התיק (כשליש ממנו) מורכב מכסף ששוכב בעו"ש ובפיקדונות, נכסים פיננסיים בחו"ל ומניות בארץ היוו כ־18.5% כל אחד, והיתר מתחלק בין אג"ח ממשלתיות ומק"ם, אג"ח חברות ונכסים אחרים. נכסי נדל"ן, שפעמים רבות מהווים את הנכס הגדול ביותר של משקי הבית, אינם כלולים בתיק. המוסדיים מנהלים כ־46% מהתיק והיתר מוחזק על ידי הציבור במישרין.
ניתן להעריך שחלק משמעותי מהסכום הזה משויך למשקי בית בישראל, שכן הגופים המוסדיים מנהלים את כספיהם של משקי בית בעיקר, וכן לנוכח נתוני בנק ישראל שמעידים על כך שכשליש מהכסף שנמצא בחשבונות העו"ש ובפקדונות משויך למשקי הבית. אז הישראלים עשירים יותר, לפחות על הנייר, אבל כמובן שלא באופן שווה.
כך, מנתוני בנק ישראל עולה כי לכ־3.2 מיליון ישראלים יש אשראי מכל סוג שהוא, כאשר למעלה ממחציתם (55%) פגשו את המינוס בחשבון הבנק שלהם במהלך שנת 2025. בתוך קבוצה זו, ל־20% יש הלוואה פעילה נוספת, ל־14% נוספו גם הלוואה וגם משכנתא, ול־7% יש משכנתא פעילה לצד המינוס. מדובר ככל הנראה בנתוני חסר, שכן הם מתבססים רק על מי שמופיעים במאגר האשראי ולא ביקשו להימחק ממנו - תופעה שהופכת לנפוצה בקרב בעלי מצב כלכלי רעוע.
מסמכים קודמים של הבנק הראו שהאוברדראפט הוא לא מנת חלקם רק של העשירונים התחתונים, כך שבישראל יש גם אנשים אמידים ששווי ההשקעה שלהם מטפס בעוד שהם במינוס בחשבון הבנק.
מעגל הקסמים של שוק ההון
מלבד נסיקת שוק ההון אפשר למנות סיבות נוספות ארוכות טווח יותר. אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, מסביר שעד לשנת 2020 ערב הקורונה הייתה עלייה קלה ועקבית בהיקף החסכונות, אבל היום הוא נמצא במרחק של כ־2 טריליון שקל מאותו קו מגמה שהיה עד פרוץ המגפה.
"תיק המניות התחיל לעלות כי לאחר שהממשלות בכל העולם הזרימו בקורונה כסף באמצעות תמיכות הן למגזר פרטי והן למגזר העסקי, בישראל הכסף המשיך לזרום מהממשלה למשק גם בעקבות המלחמה", הוא מסביר. "בסופו של דבר כספי הממשלה נחתו בחשבונות של משקי הבית ושל חברות עסקיות. הזרמת הכסף הובילה גם לעלייה ברווחיות של חברות, כי הכספים שמשקי בית לא חסכו נוצלו לצריכה פרטית שהעלתה את רווחיותן, ובהתאמה שוק המניות התחיל להגיב ולעלות. מאחר שהשוק עלה, אנשים הגדילו חשיפה לנכסים מסוכנים יותר באופן שהעלה אותו עוד יותר במעגל קסמים".
סיבה נוספת נעוצה בכניסתם של ישראלים רבים לשוק ההון - ובמיוחד צעירים. מחקר של הבורסה לניירות ערך משנת 2024 גילה שכמעט רבע מהמשקיעים הפעילים שנבחנו הם בגילי 18-29. יואל נווה, שכיהן ככלכלן הראשי במשרד האוצר, מוסיף בפשטות כי "להשקיע בבורסה הפך לספורט לאומי, והצעירים עושים את זה בהמוניהם. צריך לזכור שזה דור שלא ראה מפולת בשוק המניות וקשה להפנים שמה שעולה עשוי לרדת - ולרדת חזק".
איך אפקט העושר מתבטא בנתוני המאקרו
הספרות הכלכלית דנה רבות באפקט העושר, מצב שבו החסכונות שלנו מטפסים - ואפילו שהם מטפסים על הנייר, הם גורמים לנו תחושת עושר שמאפשרת להגדיל את הצריכה גם אם השכר לא עלה וגם אם לא פדינו ולו שקל אחד מהתיק. האפקט הזה מספק לנו תחושת ביטחון פסיכולוגית כך שההוצאה הכספית לא תלויה במימוש ההשקעה, והנכסים הללו גם מאפשרים מינוף באמצעות נטילת הלוואות מהבנקים וחברות הביטוח.
זבז'ינסקי ניתח את סקר אמון הצרכנים של הלמ"ס ומצא ירידה משמעותית בשיעור המשיבים שהכנסותיהם עולות על הוצאותיהם - מ־40% בסוף 2021 ל־28% במרץ האחרון. במקביל, נרשמה עלייה בשיעור אלו שהוצאותיהם שוות להכנסותיהם, מ־36% ל־47%. כלומר - ישראלים רבים התחילו לחסוך פחות, ייתכן מאוד בגלל שהרגישו שהם "עשירים יותר" בעקבות העליות בבורסה. תופעה זו מוכרת גם במדינות אחרות. בארה"ב לדוגמה, שיעור החיסכון של משקי בית בשפל היסטורי.
ואולם נתוני המאקרו של ישראל מציגים תמונה מורכבת בהרבה, ונשאלת השאלה באיזה אופן אפקט העושר בא לידי ביטוי בהם. הצריכה הפרטית גדלה לפני הקורונה בכ־4.2% מדי שנה. בשנת 2020 עם משבר הקורונה היא ירדה בכ־7% והריבאונד בשנים 2021-2022 הקפיץ אותה ב־11% וב־7% בהתאמה. ב־2023 בעקבות פרוץ המלחמה הצריכה ירדה ב־0.6%. שנת 2024 התאפיינה בעלייה נאה של 4.2% אך השנה שעברה הסתיימה עם עלייה של 2.9% בלבד.
לעומת זאת, התוצר הישראלי כמעט וחזר לקו המגמה כאשר השנה שעברה הסתכמה בצמיחה של 3.5% בתוצר, לעומת 3.7% ערב המלחמה.
יואל נווה, לשעבר הכלכלן הראשי באוצר / צילום: איל יצהר
בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ציינו לאחרונה שגם במחצית הראשונה של השנה הנוכחית - שכללה רבעון שבו התרחשה מלחמה מול איראן ("שאגת הארי") ורבעון נוסף של ריבאונד בנתוני הצמיחה - רואים היחלשות בצריכה הפרטית בהשוואה למחצית הקודמת (שגם היא כללה רבעון אחד של מלחמה מול איראן ולאחריו רבעון ריבאונד). בהשוואה בין שתי המחציות הללו, הצריכה הפרטית ירדה בכ־0.4%.
יחד עם זאת, ויקטור בהר, הכלכלן הראשי בבנק הפועלים, מציין שבממוצע שנתי הצריכה עלתה בכל שנה מאז 2023 ב־3%, אמנם עלייה מתונה מזו שנראתה ערב מלחמת "חרבות ברזל", אך לדבריו "צריך לזכור שהמרכיב הכי תנודתי בצריכה הן הטיסות, והשמיים נסגרו בחלק מהתקופה הזו".
השמיים הסגורים השפיעו על הצריכה. נתב''ג בעת ''שאגת הארי'' / צילום: ap, Ohad Zwigenberg
לעומתו, נווה אומר ש"אין התפוצצות בצריכה בישראל והצמיחה די נמוכה כשמנטרלים את פעילות אנבידיה. שווי הנכסים של הציבור הוא פונקציה של שוק ההון שנמצא בראלי, אבל בכלכלה הריאלית רואים צמיחה אנמית והרבה אנשים שקשה להם כלכלית גם היום".
אז איך זה שהחסכונות של הישראלים שנמצאים בשיא לא התרגמו לאפקט עושר שהביא להתפוצצות בצריכה ולהנעת המשק כולו? מומחים ששוחחו עם גלובס מעלים ארבע סיבות עיקריות והמלחמה היא רק אחת מהן.
המציאות הישראלית: מלחמה, ריבית ומסים
צמיחת תיק הנכסים של הציבור הגיעה די במקביל לפרוץ מלחמת חרבות ברזל, ונמשכה במקביל לעליות החדות בבורסה הישראלית לאחר מבצע הביפרים בלבנון, מבצע "עם כלביא" מול איראן והפסקת האש בעזה והחזרת החטופים. היא גם הגיעה במקביל לתקופת אינפלציה עולמית בעקבות מלחמת רוסיה־אוקראינה, באופן שחייב בנקים מרכזיים ברחבי העולם להעלות ריבית. ואילו בעוד שבאירופה ובארה"ב החלו להוריד ריבית, בישראל היא נותרה יציבה על רקע המלחמה עד שהחלה לרדת בהחלטותיו האחרונות של בנק ישראל.
הריבית הגבוהה מצד אחד הפכה אפיקי חיסכון כמו קרנות כספיות ופיקדונות לאטרקטיביים יותר, אך מן הצד השני היא ייקרה באופן משמעותי את האשראי והמשכנתאות באופן שצמצם את הכסף הפנוי לצריכה. בד בבד, כדי לממן את הוצאות המלחמה, הממשלה הטילה גזירות שונות על הציבור כמו הקפאת מדרגות מס הכנסה, קיצוץ בשכר לעובדי מדינה וייקור דמי הביטוח הלאומי.
בנק ישראל התייחס לכך בדוח האחרון שפרסם אודות השנה שעברה, ובו צוין כי "אמנם הצריכה הפרטית גדלה בשיעור מעט נמוך משל התוצר, אך הצריכה השוטפת גדלה בדומה לתוצר. הצריכה הפרטית הושפעה לחיוב מהעלייה החדה בערך תיק הנכסים הפיננסיים ומהתרחבות היצע האשראי, ולשלילה מהירידה בהכנסה הפנויה בשל העלאת שיעורי המס וכן מהגידול בריבית הריאלית במהלך השנה".
נגיד בנק ישראל, אמיר ירון / צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת
במילים פשוטות יותר, ניתן להסביר שעליית תיק הנכסים והחסכונות סייעה לישראלים "לסחוב" את התקופה ולהתגבר על יוקר המחיה. אותה צריכה שוטפת כוללת תשלומי שכר דירה, דלק, סופרמרקט וכד'. הצריכה השוטפת הייתה עמידה יותר, בעוד שרכישות של מוצרים בני־קיימא כמו מכוניות או ריהוט היו חלשות יותר, ולכן סך הצריכה גדל בקצב מתון.
בלי אפקט העושר הצריכה דרכה במקום
לדבריו של זבז'ינסקי ממיטב קשה למדוד מה היה קורה אילולא אפקט העושר, אבל "סביר להניח שהצריכה הייתה צומחת עוד פחות. ברור שאם יש מלחמה הצריכה יורדת, ובמצב כזה שבו אנשים לא יכולים לצרוך כמו בעבר הם חוסכים יותר, משקיעים יותר וזה מעלה עוד יותר את שווי התיק - ובהמשך גורם לאפקט עושר".
לדבריו, "זה מאוד עזר למשק בשש השנים האחרונות ובלי זה היינו במקום אחר. אבל זה גם גורם סיכון כי אם מחר השווקים יורדים כי התפוצצה בועת AI למשל, זה יכול להשפיע מאוד על הצריכה. אותו האפקט של עלייה בצריכה על חשבון הקטנת חיסכון שוטף בזמן שצרכנים מרגישים 'עשירים' כאשר הבורסה עולה, עלול להתהפך ולגרום לפגיעה קשה בצריכה הפרטית. בנוסף, יש לזכור שאפקט העושר פועל בדיליי ולכן העליות שהיו בתחילת השנה הנוכחית עוד ישפיעו בהמשך".
העושר העתידי של עובדי ההייטק כבר משפיע על ההחלטות שלהם
מעל 400 אלף איש מועסקים בתעשיית ההייטק בישראל, כ־11% מכלל כוח העבודה במשק. עובדים אלה נהנים לרוב משכר גבוה מהממוצע, וכחלק מהתגמולים שלהם, רבים מהם מקבלים גם תגמול הוני - אופציות או מניות חסומות, שעשויות להיות שוות הרבה מאוד כסף.
ניתוח שפרסם מוקדם יותר השנה מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, הראה שבסוף 2025 עובדים ישראלים החזיקו באופציות שנמצאות "בתוך הכסף" ובמניות חסומות, ששוויין אז התקרב לכ־150 מיליארד שקל. גם אם הסכום השתנה מאז (על רקע שינויי שערי שקל-דולר, שינויי מחירי מניות, אקזיטים שבוצעו וכדומה), סביר להניח שעדיין מדובר בסכום משמעותי. זה סכום שמשפיע על "אפקט העושר" בקרב אותם עובדי הייטק, מה שעשוי לתמוך בצריכה הפרטית שלהם, ובמידה מסוימת גם על שוק הנדל"ן.
"אופציות ומניות לעובדים יכולות לייצר אפקט עושר הרבה לפני שהכסף מגיע לחשבון", אומר דור פנחס, מנהל משותף בדסק חו"ל בלידר שוקי הון. "בחברות הייטק, מקובל שחלק מחבילת התגמול ההונית נפרסת על פני ארבע שנים, כך שהעובד בונה ציפייה לקבלת סכומים משמעותיים בעתיד, כל עוד הוא נשאר בחברה ושווי ההחזקה נשמר. בתקופות חיוביות בשוק ההייטק, הציפייה הזו יכולה להשפיע על החלטות כלכליות כבר היום".
כך למשל, פנחס מציין שעובד שרואה מולו שכר גבוה וחבילת מניות או אופציות ששוויין "על הנייר" משמעותי, מרגיש בטוח יותר לקחת התחייבויות גדולות - למשל רכישת דירה, ובמיוחד בעסקאות 20/80 שבהן חלק גדול מהתשלום נדחה למועד מאוחר יותר".
הסיכונים והמלכודות בדרך
עם זאת הוא מדגיש כי "הבעיה היא שחלק מהעושר הזה מותנה ולא ודאי. אם העובד מפוטר או עוזב, הוא בדרך כלל מאבד את החלק שטרם הבשיל; ובמקרה של אופציות, גם החלק שכבר הבשיל לא בהכרח שווה כסף אם מחיר המניה ירד מתחת למחיר המימוש. כך עשוי להיווצר פער משמעותי בין העושר שהעובד רואה 'על הנייר' לבין הכסף שבסופו של דבר יגיע לידיו. עובד שבנה את רמת הצריכה או את ההתחייבויות שלו על בסיס ההנחה שהתגמול העתידי ימשיך להגיע עלול למצוא את עצמו עם רמת הכנסה ועושר הנמוכה משמעותית מהציפיות", אומר פנחס.
באשר להשפעה ברמת המאקרו, פנחס אומר שהאפקט הופך משמעותי יותר בתקופות של ירידות רוחביות בסקטור: "במצב כזה, אפקט העושר פועל בכיוון ההפוך: הציפיות להכנסה עתידית יורדות, תחושת הביטחון הכלכלי נפגעת ומשקי הבית עשויים לצמצם צריכה או להימנע מהתחייבויות חדשות. בישראל, שבה להייטק משקל משמעותי בכלכלה ורמות השכר בענף גבוהות, ירידה רוחבית כזו יכולה לחרוג מעבר לעובדים עצמם ולהשפיע גם על הצריכה ועל שוק הדיור".
הטיעון הזה מקבל תוקף גם מדוח בנק ישראל. לפי המודל שפותח בבנק עולה שללא העלייה בנכסים קצב הגידול בצריכה ב־2025 היה נמוך בכ־1.7 נקודות אחוז. כלומר, אילולא אפקט העושר - הצריכה הפרטית כמעט ולא הייתה צומחת כלל.
"התיאוריה ה כלכלית מדברת על כך שהצריכה מושפעת בראש ובראשונה מרמת ההכנסה וזה טריוויאלי, אבל השכר לבדו לא מסביר את העובדה שלמרות מלחמה וחוסר ודאות הציבור המשיך לצרוך", מסביר בהר מבנק הפועלים. "לכן אי אפשר לשלול שיש אפקט עושר משמעותי. בתקופות של אי ודאות היית מצפה מהציבור להגדיל את החיסכון, וצריך לזכור שגם היו פה העלאות מסים ובכל זאת הצריכה עלתה".
מחקרים של בנק ישראל מהעבר הצביעו על כך שמלחמות לאו דווקא שוחקות את הצריכה, לנוכח ריבאונד מיד לאחריה לצד קניות אונליין, הנחות וצריכה הקשורה במלחמה (למשל: מזון, גנרטורים וכד'). ואולם, המלחמה הנוכחית שנמשכת כבר שנים שונה מהותית מאלו שהיו לפניה.
עד כמה "תרמה" הירידה בשווי נכסי הנדל"ן
"תיק הנכסים של הציבור לא כולל את הנכס הכי גדול שיש למשפחה בישראל והוא הדירה", מזכיר נווה. "אנחנו רואים את השוק מתנדנד בחוסר ודאות ומחירים יורדים. זה משפיע על תפיסת הציבור ועל מצבו, כי כשמחירי הדיור עולים אנשים שיש בבעלותם דירה מרגישים יותר עשירים, וזה משתנה".
מחקר של בנק ישראל משנת 2017 העלה מודל לבחינת אפקט העושר במגוון רחב של תחומים והשפעתו על הצריכה, והוא משמש כמודל הרווח גם כיום. המודל בחן שורה של משתנים ועד כמה הם משפיעים על הצריכה לטווח הקצר ולטווח הארוך.
כשבוחנים את שינוי הרכישות של הציבור בטווח הארוך רואים שהמשתנה הכי מובהק הוא שכר מעבודה ואחריו הנכסים הפיננסיים שהוא מחזיק. המשתנה הבא הוא הסחר העולמי ולבסוף ערך הדירות.
לעומת זאת, בטווח הקצר לא נמצאה השפעה מובהקת סטטיסטית של הכנסות מעבודה לצריכה בטווח הקצר. המשתנה המוביל נהפך להיות ערך הנכסים הפיננסיים, לאחר מכן ערך הדירות (אך במובהקות סטטיסטית גבולית) ולבסוף הסחר העולמי שמשפיע רק במעט.
כלומר, ערך הדירות אכן משפיע על אפקט העושר אבל במידה מוגבלת לעומת תיק הנכסים הפיננסיים שמשפיע באופן רב יותר. המודל גם בחן איך משפיעים מענקים ותשלומים מהמדינה על ההחלטה לצרוך, ונמצא שאלו משפיעים בעיקר בטווח הקצר.
אפקט העושר לא הביא לרכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock
הכלכלן והחוקר ארנון ברק שכתב את המודל של בנק ישראל אומר לגלובס שהעלייה בתיק הנכסים השנה אכן חריגה. "על סמך המודל היינו מצפים לראות קפיצה בצריכה הפרטית, אבל מה שגיליתי הוא הקשר ארוך הטווח בין הצריכה להכנסה הפנויה. היו שנים מאז תחילת המלחמה שבהן ההכנסה הפנויה לא כל כך עלתה, אך הצריכה הפרטית כן טיפסה. ייתכן שהייתה 'קפיצה מעל הפופיק', שמתישהו צריך לשלם אותה. כלומר, היה כאן מקרה של תיקון טעות שקרה דווקא בזמן שבו היינו יכולים לראות אפקט עושר משמעותי יותר".
ובחזרה לנדל"ן, בהר אומר כי "אני חושב שהמנטליות של ישראלים היא כזו שאם יש ברשותם דירה אחת הם לא רואים בירידה במחירים שינוי בעושר, ואולי יש פה אוכלוסיות אחרות שכן מרגישות את זה - כמו אלה שמינפו את עצמם בדירות להשקעה, או מי שביטלו הסכמי רכישת דירה והפסידו כסף. אבל אלו תופעות שיחסית עדיין בשוליים".
הוא מציף סוגיה אחרת: אפקט העושר לא הביא לרכישת דירות חדשות. "ייתכן שסיבה לכך הוא שינוי דורי - הדור הצעיר לא רואה בדירה בסיס להשקעה שלו, והוא מאמין ששוק ההון יכול לתת לו אלטרנטיבה טובה יותר. לכן, גם אם מישהו עשה כסף בשוק ההון הוא לא רץ לרכוש איתו דירה עם משכנתא, הוא יכול לשים את הכסף במסלול חסר סיכון ועדיין להגיע לתשואה של 4%".
חלק מהחיסכון הוא בכלל כפוי
כשבוחנים את אפקט העושר, ברור שההשפעה של חיסכון ארוך טווח לפנסיה שמטפס בעקבות העליות בשוק ההון לא דומה להשפעה של חיסכון נזיל שמטפס כך. למעשה כ־22% מתיק הנכסים של הציבור משויך לקרנות הפנסיה ו־14% נוספים לקופות הגמל וההשתלמות. פוליסות הביטוח מהוות 10% נוספים.
"חלקו של תיק הנכסים של הציבור לא נזיל כי הכסף יושב בקרנות פנסיה וקופות גמל שאינן נזילות, אז גם אם יש לך פנסיה שמטפסת לא תרוץ לקנות רכב חדש", אומר בהר. "חלק גדול מהאוכלוסייה לא נסמך על נכסים פיננסיים אלא על פנסיה שעולה, ואותה הוא יקבל בעוד 20-30 שנה. במובן הזה מדובר בצעד מבריק של המדינה שמבטיח חיסכון גם לשכבות החלשות יותר".
נווה מוסיף כי "החיסכון הכפוי ברמה יחסית גבוהה בישראל, והוא משפיע על הבורסות המקומיות כי יש למוסדיים העדפת בית - וזה מנפח את הנכסים הפיננסיים".
ואולם, גם אם המומחים חלוקים על עוצמת אפקט העושר על הכלכלה הישראלית, הם מסכימים שיש לו גם חסרונות כבדי משקל שצריך לתת עליהם את הדעת. "כשאנחנו מדברים על חסכון ואפקט העושר צריך תמיד לזכור שיש כאלה שיש להם וכאלה שאין להם, זה לא מחולק שווה בשווה. ואלה שיש להם רק פנסיית חובה, אין להם חסכונות. זו נקודה שמגדילה פערים חברתיים כי כשהנכסים עולים נהנים אלה שיש להם נכסים", אומר זבז'ינסקי.
בהר מונה שתי תופעות בעיתיות: "אחת היא שאי אפשר לסמוך על בורסות שתמיד יעלו. יש כל מיני חוכמולוגים שמתלבשים על המגמה וחושבים שלא צריך לעבוד כי הבורסות תמיד יעלו והחסכונות תמיד יעלו ואפשר לצאת לפרישה מוקדמת כי התיק יעלה בשנה ב־10%. מגמות מהסוג הזה יכולות להוריד את שיעור ההשתתפות בשוק העבודה, ולא בכל שנה הבורסות יעלו ככה - למרות שאנחנו ברצף חריג של עליות".
לדבריו, "התופעה הבעייתית השנייה היא שמדובר בכסף שהוא על הנייר והוא יוצר אי שוויון מאוד גדול בעושר, אפילו יותר מבהכנסות משכר עבודה. העשירונים התחתונים לא חוסכים ורוב העושר הולך לעשירונים העליונים, וזהו צעד שמגדיל את אי השוויון בצריכה".
המתכנן הפיננסי תומר ורון מסביר ש"נראה שאי אפשר לזהות את עוצמת אפקט העושר רק באמצעות השאלה האם הצריכה בשיא. אולי שאלת ההמשך המעניינת היא גם מה הייתה רמת הצריכה בלי העלייה הגדולה בשווקים, איפה היינו עומדים אז?
"אבל האפקט הזה כנראה לא עומד לבדו, משקי בית גם מנהלים תזרים ומשכנתא, ויש גם את הסנטימנט הכללי שאנחנו חווים. כלומר מצד אחד הבורסה עלתה בחדות, וגם יש יותר אפשרויות אשראי, אך מצד שני יש גם צעדים ואירועים ממתנים כמו ריבית לא נמוכה בהשוואה לעבר, מחירי דירות שכבר לא טסים למעלה כל שנה ואף יורדים, גזירות מס שהקטינו את ההכנסה הפנויה, המלחמה המתמשכת שחווינו וחוסר הודאות בעולם כולו. אלו גם דברים שיכולים גם להשפיע", מסכם ורון.
כתבות
ני"ע
