יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד מסרב לפתיחת תקציב המדינה לתוספות לביטחון - כך נכתב בהודעה שהפיצה לשכתו. עוד נכתב בהודעה כי במסגרת עדכון ביטחוני, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש מלפיד לפתוח את חוק התקציב כדי להעביר עוד כספים למערכת הביטחון. הבקשה הגיעה על רקע הקרבה לבחירות והצורך בחקיקה דרך ועדת ההסכמות המורכבת מנציגי הקואליציה והאופוזיציה.
● אבי שמחון מציע: לבטל את חובת ההפרשה לפנסיה עד גיל 40
● ראיון | הכלכלן הראשי באוצר קורא לקצץ בהטבות מס: נקבל יותר מסים מצריכה מאשר מחיסכון
לפי הודעת לשכת לפיד, הוא השיב לנתניהו במעמד הפגישה: ״אני בעד ההצעה ותומך בהעברת הכספים, כי צריך לחזק את צה"ל, אבל המקור התקציבי לא יכול להיות העלאת מסים למעמד הביניים ומשרתי המילואים שאליה אתה מוביל. במקום זה תכניסו להצעה ביטול של הכספים הקואליציוניים המושחתים ועשרות מיליארדי השקלים שאתם מעבירים היום למימון ההשתמטות החרדית - ונתמוך בהצעה גם בכנסת".
כפי שנחשף בגלובס, נתניהו מקדם את פתיחת תקציב המדינה כדי להוסיף עשרות מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון, וכן לעגן בתקציב את תוכנית התעצמות הרכש הצבאי בסך 400 מיליארד השקלים שהוא מקדם.
"אנחנו מצויים בטרילמה פיסקלית"
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התייחס ליוזמה בראיון לגלובס שפורסם לאחרונה ומתח ביקורת על הכוונה לשריין תקציבי עתק לביטחון בתקציב ובתקופה כזו. "אנחנו מצויים בטרילמה פיסקלית", אמר הנגיד. "כל ממשלה שתקום צריכה להנהיג מדיניות תקציבית מאוזנת: החזרת יחס חוב-תוצר למסלול יורד, ואנחנו צריכים לייצר כריות ביטחון פיסקליות. מימון צורכי הביטחון מבלי לדחוק הצידה הוצאות אזרחיות חיוניות. גם אם תקציב הביטחון יעלה, אין דבר כזה שאין מגבלת תקציב, ואין ארוחות חינם. זה יבוא לידי ביטוי בהמשך במיסוי או בהקטנת הוצאות אזרחיות אחרות או במיסוי עתידי, ריביות ואינפלציה".
לכן, הסביר ירון, "בתוך תקציב הביטחון בהגדלות כאלה והשפעה פוטנציאלית כזו, חייבים לנסות להתייעל ככל האפשר. הנדבך השלישי הוא סופר-חשוב לישראל, והוא השקעה במנועי צמיחה עיקריים בחינוך, תשתיות תחבורה ודיור. זה האתגר עבור כל ממשלה שתיכנס, ולכן גם כרגע צריך לנסות להיות צנועים ככל האפשר ולעשות אך ורק מה שצריך בתחום ההשקעות בביטחון - כדי שדרגות חופש יישארו לכל ממשלה שתתכנס בעתיד".
התוכנית שהתחילה בסכום של 350 מיליארד שקל לרכש צבאי, נוספת על תקציב הביטחון השוטף שכבר הגיע השנה ל-158 מיליארד שקל. מתוך תוכנית ההתעצמות, 100 מיליארד שקל אמורים להגיע מתוכנית התייעלות בצבא וכן ממקורות חיצוניים לתקציב כמו הנפקת חברות ביטחוניות ממשלתיות.
בכל אופן, את 300 מיליארד השקלים הנותרים בממשלה כבר החלו לממש, אף שמדובר בשלהי הקדנציה. כך, כבר אושרו באופן דחוף 40 מיליארד שקל לטייסות ולפי דיווחים עוד עשרות מיליארדים, שעליהם הצבא כבר התחייב לרכש עתידי.
כמו כן אושרו מתוכו 12.5 מיליארד שקל למשרד החוץ, 7 מיליארד שקל לשיקום הדרום וכ-100 מיליארד נוספים ל"ביטוח" של רכש עתידי אם הסכם ה-MOU החדש לא יכלול השתתפות כספית של האמריקאים.
בנוסף לכך כאמור, הסכום שמעוניין ראש הממשלה להוסיף למערכת הביטחון כבר השנה לתקציב השוטף, לפי מקורות עדיין לא הוסכם אבל מוערך בעשרות מיליארדי שקלים, ישמש לטובת רכישת אמצעי לחימה ובעיקר פגזי טנקים, ארטילריה ופצמ"רים לאחר שבמערכת הביטחון הזהירו שקווי הייצור בחברות ביטחוניות נעצרות בחודש הבא, ועל כן יש לאשר במהירות את התוספת התקציבית. בנוסף, הרכש צפוי לכלול גם חימושי אוויר ומיירטים.
לא יהיה מדובר בעדכון הראשון של תקציב הביטחון מאז הוא אושר בממשלה. תקציב הביטחון נקבע עת אושר תקציב המדינה בממשלה בחודש נובמבר האחרון על 111 מיליארד שקל, כשהתקציב כבר הגיע לאישור הכנסת בעיצומו של מבצע "שאגת הארי", והוא האמיר ל-143 מיליארד שקל.
מאז, במערכת הביטחון טענו לפער של 40 מיליארד שקל מול הצרכים, ונוספו עוד 15 מיליארד שקל שנשמרו ברזרבה להוצאות ביטחוניות, כך שהתקציב נכון להיום עומד על 158 מיליארד שקל, ומדובר בכמעט פי שלוש מתקציב הביטחון ערב המלחמה.
למרות זאת, במערכת הביטחון טוענים כי התקציב לא מספיק ביחס לדרישות הקבינט ומשימותיו, הכוללות לצד היערכות לעימות עם איראן, גם החזקת רצועות ביטחון בסוריה, בלבנון ובעזה.
