ההתקשרות בין הצדדים החלה כאשר דיוויד עמר, בנו של ג'קי עמר, שייסד את חברת ורסו, פגש את הזמר עומר אדם כאשר זה שהה במיאמי ב-2016, ובין השניים נרקמו יחסי ידידות. במרץ 2018 נפגש דיוויד עם עומר אדם ואביו והם דנו באפשרות להשיק את המותג בישראל על ידי עומר אדם, כאשר הרווחים יתחלקו בין הצדדים שווה בשווה.
● הזמין חופשה בבוקינג - וגילה כי מדובר ב"אתר בנייה פעיל". איזה פיצוי יקבל?
● ביהמ"ש פינה משפחה שהתגוררה יותר מעשור ברמת השרון. זו הסיבה
מאוחר יותר נחתם הסכם בין החברה של עומר אדם (חברת P.A.I Production) לבין ורסו, ובהתאם לו הפך עומר לפרזנטור של המותג, כאשר ורסו הדגישה כי ההסכם לא נתן לאדם זכויות במותג.
במסגרת תהליך השיווק, שהושקעו בו מאות אלפי דולרים, התקבל הרושם כי הלקוח הישראלי מעדיף למדוד את המשקפיים בטרם הרכישה, ולכן היה צורך לחפש אתרים מתאימים להקמת חנויות בישראל. אז התחדד הצורך בהתקשרות עם רשת ישראלית למכירת משקפיים, ועל רקע זה נחתם הסכם עם חברת אופטיקנה.
ההסכם קבע כי לחברת אופטיקנה ניתן רישיון לא בלעדי ומוגבל לשימוש בסימן המסחר של ורסו לצורכי פרסום ושיווק, כששאר הזכויות בסימן שמורות לבעליו. ורסו ציינו כי החל מסוף 2019 עלתה האפשרות כי החברות יהפכו לבעלות במותג, ועלתה האפשרות כי תינתן לאופטיקנה הרשאה לעצב ולייצר מוצרים בסין, ואף הוכנו טיוטות הסכם, אך אלו לא הבשילו לחוזה.
לאחר שחברת אופטיקנה השיקה את "קולקציית הקיץ" של המותג ורסו בליווי קפיין של עומר אדם, ורסו טענה שאופטיקנה השתמשה במאפיינים הפוגעים במותג, עשתה שימוש בפלסטיק, וייצרה מוצרים ללא הסכמת החברה.
ורסו העריכה את הנזק שנגרם לה ב-10 מיליון שקל. לטענתה, אופטיקנה הפיקה רווחים בהיקף 3 מיליון שקל שלא כדין, וכי היא גרמה לוורסו לאבד את שירותיו הבלעדיים של אדם - דבר שהוביל לפגיעות כספיות.
בית המשפט קיבל את שלוש התביעות
מנגד, הגרסה של אופטיקנה הייתה שונה בתכלית, והיא אף הגישה תביעה נגד ורסו, שבמסגרתה טענה כי שיתוף הפעולה הראשוני בין ורסו לחברה של אדם נחל כישלון משום שלא היה להם ניסיון קודם בשיווק מוצרי אופטיקה בישראל, וכי זו הסיבה שפנו מלכתחילה לחברת אופטיקנה.
לטענתה, חברת אופטיקנה קיבלה את זכות ההפצה הבלעדית של המותג בארץ, לצד הזכות לפתח מוצרים וקולקציות נוספות הנושאים את שם המותג, וכי היא השקיעה מיליוני שקלים בפרסום. אלא שאז התגלה כי המלאי שנרכש היה פגום, וכי אין אפשרות לספק חלקי חילוף, ולכן היה ברור, כך נטען, שעל אופטיקנה לייצר קולקציה חדשה.
כתוצאה מכך, הצדדים ניהלו משא ומתן שהוביל לכריתת הסכם משולש, שלפיו שליש מהזכויות הקנייניות במותג יירכשו על ידי אופטיקנה. החברה טענה כי ורסו בחרו להתנער מן ההסכמות וכי ביטול המערכת ההסכמית מהווה הפרת חובת תום לב, ודרשה פיצוי של 13 מיליון שקל מוורסו ומדיוויד. גם החברה של עומר אדם הגישה תביעה כנגד ורסו ודיוויד עמר, שבה נטען כי הוצגו מצגים שונים שלא היו נכונים ביחס לניסיון של ורסו ולמוניטין שלה.
בית המשפט קבע כי התביעה של ורסו נגד P.A.I של עומר אדם ואופטיקנה התקבלה, ושחברת אופטיקנה תשלם 2.1 מיליון שקל לוורסו; מנגד, אופטיקנה זכתה ב2.9 מיליון שקל בתביעה נגד ורסו, שאותם ישלמו הנתבעים (חברת ורסו ודיוויד) ביחד ולחוד. קרי, אופטיקנה תקבל פיצוי נטו של 800 אלף שקלים; גם התביעה שהוגשה מטעם החברה של עומר אדם (P.A.I) התקבלה, ונקבע כי הנתבעים (דיווד עמר וורסו) יפצו אותה ב-866 אלף שקלים.
אופטיקנה יוצגה על ידי עורכי הדין דוד חמו, ערן פרזנטי ז"ל ויעל ליטוין ממשרד מ. פירון ושות';
חברת P.A.I של עומר אדם יוצגה על ידי עורכי הדין אמיר אלטשולר ועדי אמיתי ממשרד אלטשולר, עורכי דין ונוטריון;
מטעם ורסו נמסר כי הם לומדים את ההחלטה.
