בעוד שממשלות רבות ברחבי העולם רואות בימים אלה כיצד התשואות על איגרות החוב שלהן מטפסות, מדינה אחת - הכלכלה השנייה בגודלה באיחוד האירופי - הפכה בשבועות האחרונים לפנים האירופיות של משבר חוב אפשרי. עם יחס חוב-תוצר של יותר מ-117%, כלכלה מדשדשת וחוסר יציבות פוליטי, צרפת מובילה בימים אלה את המגמה המדאיגה של זינוק בתשואות על אג"ח ממשלתיות בקרב מדינות אירופה.
● יצטרף לאיחוד האירופי? המהלך של ראש ממשלת קנדה נגד טראמפ
● הפנטגון חושף: אלה ההפסדים בארבעת החודשים הראשונים של המלחמה מול איראן
התשואה על אג"ח צרפתיות לעשר שנים חצתה השבוע רף של קרוב לשני עשורים, והגיעה ל-4.54%. בחודש האחרון היא זינקה ב-30 נקודות בסיס לפחות, יותר מבכל מדינה אחרת בגוש האירו. למעשה, צרפת עקפה את איטליה ויוון, והיא משלמת כעת ריבית גבוהה יותר על החוב שלה. הסיכון שלה להיכנס לספירלת חוב, כאשר משקיעים מרחבי העולם מכוונים על האג"ח הצרפתי, הולך ועולה. בשנה שעברה שילמה צרפת כ-70 מיליארד דולר מהתקציב שלה על הריבית בלבד.
הצרות הכלכליות של צרפת לא התחילו השבוע. עמנואל מקרון, שנבחר לנשיאות לפני כעשור, על מצע של הבטחות לרפורמות כלכליות שיאיצו צמיחה, החל בעבודה הקשה של התמודדות עם הבעיות המבניות על ידי העמקת הגירעון. הוא הבטיח כי ההוצאה המוגדלת תשתלם בקרוב.
אבל אז הגיע משבר הקורונה. צרפת בחרה להעמיק את החוב שלה, כמו ממשלות אחרות, אבל בשיעור חד יותר. אחריו הגיע גל האינפלציה ומשבר יוקר המחיה. צרפת, בניגוד למדינות אחרות, מימנה בעשרות מיליארדי אירו את המאבק בו, עם מענקים, סבסוד אנרגיה וחימום והפחתות מסים. כאשר הגיע הזמן לקצץ בהוצאות הממשלתיות, מצא את עצמו מקרון כברווז צולע פוליטי, בלי יכולת ממשית לבצע שום דבר.
"קטסטרופה של חוב"
בשנה שעברה הגיעה צרפת לקו פרשת מים. ראש הממשלה הרביעי שמונה על ידי מקרון בכהונה הנוכחית, פרנסואה ביירו, נלחם בכל כוחו לצמצם את התקציב השנתי כך שיכלול גירעון של פחות מ-5%. הוא הפציר באופוזיציה, שהפכה בינתיים לשני קצוות פוליטיים המחזיקים ברוב המושבים בפרלמנט - הימין בהובלת מרין לה פן ("האיחוד הלאומי") וקואליציית שמאל בהובלת ז'אן לוק מלנשון ("צרפת הבלתי-כנועה") - להפגין אחריות, ונכשל. הוא הזהיר כי צרפת עומדת בפני "קטסטרופה של חוב בעתיד הקרוב", אך לא הצליח. גם בסקרי דעת קהל, הצרפתים היו נגד רפורמות פנסיה שהגדילו את גיל הפרישה, דרשו עוד ועוד התערבות ממשלתיות, והיו נגד צמצום ההוצאות.
ביירו התפטר, וכעת ראש הממשלה החדש, סבסטיאן לקורנו, זנח את היעד שהוגדר כקו אדום בתקציב לשנה הבאה. "גירעון של 5% או פחות הוא כבר לא אופציה", אמר שר האוצר שלו השבוע, "זה יהיה יותר". רק לשם השוואה, בכללי אמנת מסטריכט, שעל בסיסם הוקם האיחוד האירופי וגוש האירו, המדינות החברות מתחייבות לא לעבור גירעון שנתי של 3%, ויחס חוב-תוצר של 60%. צרפת לא עומדת בתנאי זה כבר שני עשורים לפחות.
בעוד שיש מדינות אחרות שנמצאות מבחינת הנתונים בצרות גדולות יותר, כמו יוון (יחס חוב-תוצר של 144%) ואיטליה (139%), מה שמעורר דאגה - ומה שהפך את האג"ח הצרפתיות ליעד לספקולנטים בחודש האחרון - הוא הכיוון המסתמן לכלכלה הצרפתית.
ישנם שני מועמדים מובילים, נכון לעכשיו, לכהן כנשיא צרפת אחרי הבחירות שיתקיימו באפריל-מאי הקרובים. זהו תפקיד רב-עוצמה, המאפשר פחות או יותר שליטה מוחלטת במדינה. מקרון הראה זו על ידי החלפת ממשלות תכופה, העברת תקציב ללא הצבעה בפרלמנט ועוד שלל צעדים המוקנים לנשיא צרפתי.
ולשני המועמדים יש רעיונות מופרכים מאוד לגבי הכלכלה הצרפתית. השבוע השיקה לה-פן, שמתכוונת להתמודד על נשיאות צרפת למרות שהורשעה בעבירות שחיתות, את הקמפיין שלה. זו תהיה הפעם הרביעית שבה מועמדת הימין, ששברה למרכז בשנים האחרונות, תתמודד על התפקיד. רוב הסקרים מעניקים לה בנקודת הזמן הנוכחית את הניצחון.
בנאום ההשקה היא הבטיחה לציבור המתוסכל בצרפת את הגדלת הפנסיות (מפלגתה מתנגדת להארכת גיל הפרישה) וליצור "אפליה מתקנת לאומית" לאזרחים צרפתים בתחומי העבודה, הרווחה והבריאות. היא גם הבטיחה לחתוך את המע"מ על דלק מ-20% ל-5%, כדי להקל על יוקר המחיה, אך לצמצם בכך את הכנסות הממשלה. לא ברור איך התקציב שתגיש ממשלה שתמנה יתמודד עם בעיית החוב.
חוב אירופי משותף?
מי שמדאיג אפילו יותר את השווקים הוא מועמד השמאל ז'אן לוק מלנשון. לפי הסקרים האחרונים למלנשון סיכוי סביר להעפיל לסיבוב ההצבעה השני. הוא הציע מצידו להקפיא את תשלומי הריבית על האג"ח הממשלתיות הצרפתיות המוחזקות על ידי הבנק המרכזי האירופי, כסוג של מחיקת חובות חלקית חד-צדדית. לדבריו, השוק העולמי יידע להתמודד עם ה"תספורת" הזו. אין כלכלנים רציניים שתומכים בהצעתו, שעלולה למוטט את המטבע המשותף. ראש הממשלה המכהן, לקורנו, אמר כי מדובר ב"הונאת הציבור בצורתה הטהורה ביותר".
התבטאויות אלו מדאיגות את המחזיקים באג"ח צרפת. בשלב זה, החברות בגוש האירו משמשת לה כמגן מפני ספקולציות על מטבע, אבל לא של החוב.
חלק מהתקווה שלה נתלית בחוב אירופי משותף, יוזמה שצרפת דוחפת יותר ויותר בנועזות - או מחוסר ברירה - בשנה האחרונה. אג"ח אירופיות משותפות יארזו את הסיכון הרב של צרפת יחד עם הסיכון הנמוך של גרמניה, הולנד ומדינות חסכניות אחרות (שעומדות בתנאי אמנת מסטריכט) ויורידו באופן מלאכותי את עלויות ההלוואה שלה.
דו"ח של ארגון ה-OECD מתווה לצרפת דרך לצאת מהמשבר: קיצוץ הוצאות ממשלתיות יחד עם רפורמות בשוק העבודה והפחתת מסים, שיגדילו את הכנסות הממשלה נטו, ביחד עם הארכת גיל הפרישה בשנתיים לפחות.
בינתיים, כל עוד אין מועמד מוביל בעל מדיניות כלכלית שיפגין אחריות פיסקאלית ויאמץ את המסקנות, האנליסטים סבורים שהסיכון למשבר חוב צרפתי רק יגבר. אם הבנק המרכזי האירופי יעלה ריבית כדי להתמודד עם האינפלציה הגואה-מחדש, עלויות החוב הצרפתי עלולות לצאת משליטה.
