גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

בפתח תקווה, בנתיבות, ובראשל"צ: באילו שכונות מחירי השכירות דווקא יורדים

על רקע עלייה בשכר הדירה הממוצע בארץ, יש מקומות שבהם ההיצע הגדול של דירות להשכרה דוחף את המחירים למטה, וביניהם שכונת רמות יורם בנתיבות, שכונת נוריות בראשון לציון, ושכונות נוספות בפתח תקווה ובמודיעין ● בין הגורמים: בניית שכונות ענק חדשות, דירות מסובסדות שנמכרו בהגרלות וריבוי פרויקטים של התחדשות עירונית

שכונת רמות יורם בנתיבות. ''56 דירות המוצעות להשכרה במקביל'' / צילום: אייל תגר
שכונת רמות יורם בנתיבות. ''56 דירות המוצעות להשכרה במקביל'' / צילום: אייל תגר

מחירי השכירות הממוצעים בארץ עולים בהתמדה כבר כמה שנים. במדד המחירים האחרון שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לגבי יולי 2026, בלט סעיף הדיור באופן מיוחד - בשכר הדירה עבור שוכרים שחידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.6%, ועבור שוכרים חדשים (דירות שבהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. אלא שכאשר בוחנים את המצב באזורים מסוימים מתקבלת תמונה מורכבת יותר.

המצוקה בשוק הדיור: יזמים מקבלים היתרי בנייה - ולא מממשים אותם
מדד מחירי הדירות מדדה, השכירות מעיקה, ומוכרי היד שנייה מורידים מחירים

"שוק השכירות הישראלי אינו מקשה אחת, אלא מורכב למעשה ממאות 'מיקרו־שווקים'. באזורים מסוימים יש תופעה של הצפה זמנית של דירות חדשות. זאת אינה תופעה חדשה, אך היא בהחלט בולטת ושכיחה יותר כיום", מעיד ניר שמול, מנכ"ל קבוצת שניר לשיווק נדל"ן ומנכ"ל החברה לפיתוח והתחדשות עירונית.

לדברי שמול, "מבדיקות שטח שערכנו ניתן לראות את התופעה באופן מובהק בכמה אזורים. דוגמה בולטת היא שכונת רמות יורם בנתיבות, שם זיהינו כ־56 דירות המוצעות להשכרה במקביל, מצב שהוביל לכך שדמי השכירות המבוקשים נמוכים בכ־300 עד 500 שקל בחודש ממחיר השוק הריאלי.

"דוגמה נוספת היא שכונת נוריות בראשון לציון, שבה נבנו דירות רבות במקביל. נכון להיום מוצעות שם כמעט 80 דירות להשכרה, והמחירים, בהשוואה לחודשים קודמים, משקפים ירידה של כ־300 עד 600 שקל לדירה בחודש".

כך, למרות לפחות שלוש שנים של עלייה מתמדת במחירי השכירות הממוצעים בישראל, וביקוש עולה לדירות להשכרה - על רקע מחירי הקנייה הגבוהים בשוק המגורים - נראה כי יש כמה וכמה מקומות שלפחות באופן זמני יש בהם עודף היצע - שבתורו מוביל להתפשרות של בעלי הדירות, עד כדי הורדת מחירים.

הדוגמאות שהציג שמול, בנתיבות ובראשון לציון, הן רק שתיים מיני רבות, ואפשר למצוא מקומות עם היצע גדול להשכרה גם בירושלים, במודיעין, בפתח תקווה ובמקומות נוספים. בכל המקרים מדובר בתופעה נקודתית - במקומות ספציפיים שבהם נוצר היצע כזה, מסיבות שונות - וזמניות, עד שהשוק "סופג" את ההיצע.

"תוכנית 'מורדות ארנונה' בירושלים היא דוגמה מובהקת למצב שבו מסירה מרוכזת של דירות יוצרת בבת אחת שוק חדש", מוסיפה רוית קרודו, בעלת רווית נכסים המתמחה בשכונת ארנונה ובדרום ירושלים, וחברת לשכת המתווכים בעיר.

שכונת ארנונה בירושלים / צילום: איל יצהר

לדברי קרודו, "התוכנית הוסיפה יותר מ־50% למספר הדירות בשכונת ארנונה, מהן 778 במסגרת מחיר למשתכן, ונוספו גם מתחמים של שכירות ארוכת טווח, לצד דירות שנרכשו בשוק החופשי למטרות השקעה.

"גם שכונת קריית היובל בירושלים היא אזור שכדאי לעקוב אחרי מה שקורה בו בהקשר הזה: במתחם הראשון של שדרות היובל אוכלסו כבר 130 דירות, וכעת החל אכלוס מתחם נוסף הכולל בסך הכל 226 דירות; בשכונה פועל גם מתחם נפרד של מאות דירות להשכרה ארוכת טווח, ובמקביל מתקדמים פרויקטים נוספים של 425 דירות ברחוב הנטקה ו־146 דירות ברחוב אורוגוואי, לצד אלפי יחידות הנמצאות בשלבים שונים של תכנון ואישור".


1 הגורמים

מהתחדשות עירונית ועד שכירות ארוכת טווח

הדוגמאות לעיל ממחישות את ה"הצפה" המתרחשת בימים אלו בכמה שכונות, אך מה גורם לכך - והאם זה נפוץ מבעבר?

"אנחנו מזהים את תופעת ה'הצפה' הזמנית של דירות חדשות בשלושה סוגים של מוקדים", מציין שמול. "ראשית, בשכונות חדשות המאופיינות בבנייה רחבת היקף של אלפי דירות ששווקו בעיקר במסגרת מבצעי הפריסייל למשקיעים; שנית, בפרויקטים רוויי דירות של 'מחיר למשתכן', שם זוכים רבים אינם מייעדים את הדירה למגוריהם האישיים, אלא מוציאים אותה לשוק השכירות ושוכרים במקביל נכס אחר; ושלישית, במיזמים גדולים של התחדשות עירונית, שם חלק ניכר מבעלי 'דירות התמורה' הם למעשה משקיעים שרכשו את הדירות הישנות מראש כדי שיבשילו לפינוי־בינוי, ועם קבלת המפתח הם מוציאים אותן בבת אחת לשוק השכירות או למכירה. גם הבשלתם של פרויקטים להשכרה ארוכת טווח מכניסה לתחרות עוד עשרות דירות לשכירות".

"תופעת ה'הצפה' המקומית של דירות אכן קיימת, ויש כמה גורמים שיוצרים אותה", מוסיף איציק לוי, יו"ר לשכת מתווכי הנדל"ן הארצית. "למשל, נקודת זמן ספציפית שבה פרויקט גדול או כמה בניינים חדשים מקבלים טופס 4 (טופס אכלוס - י.נ) בו־זמנית, או יציאה עם כמות גדולה של דירות להשכרה ארוכת טווח, כמו שקרה לאחרונה ב'מורדות ארנונה' בירושלים. דווקא בהתחדשות העירונית, לפחות כיום, זה קורה פחות משום שחלק גדול מהדירות חוזר לבעלי הדירות המקוריים".

"בפרויקט תמ"א קטן של בניין אחד מתווספות בדרך כלל מעט דירות", מסכימה קרודו. "בחיזוק ותוספת לפי תמ"א 38, הדירות החדשות נמצאות לרוב בקומות העליונות ומשווקות במחירים גבוהים יחסית. במקרה כזה ההשפעה על שוק השכירות המקומי מוגבלת. התמונה משתנה בפרויקטים גדולים של הריסה ובנייה, בפינוי־בינוי של כמה מתחמים או בהקמת שכונה חדשה. כאשר מאות דירות נמסרות בפרק זמן קצר, וחלק משמעותי מהן מיועד להשכרה, בהחלט יכולה להיווצר בועת היצע מקומית".

ניר שמול יו''ר עמותת שניר / צילום: תומר פדר

רוית קרודו, בעלת רווית נכסים / צילום: שמוליק כהן

2 ההשפעה

הורדת מחירים או התאמת ציפיות?

מה קורה בשכונה או אפילו ברחוב ספציפי כאשר לפתע ההיצע גדל בעשרות ואולי אף במאות אחוזים? זה מתחיל בכך שבעלי הדירות מתקשים למצוא שוכרים, ודאי במחירי השכירות שנהגו לבקש עד לאותה נקודת זמן - וזה יכול להגיע עד כדי הפחתה בדמי השכירות, לכל הפחות לזמן מסוים.

"כאשר עשרות דירות המוצעות להשכרה נכנסות לשוק בו־זמנית באותו בניין או מתחם, נוצרת תחרות ישירה בין בעלי הדירות", מסביר לוי, "וכל חודש שבו הדירה עומדת ריקה, פירושו הפסד ישיר של כ־8.3% מההכנסה השנתית מכלל השכירות.

איציק לוי, יו''ר לשכת מתווכי הנדל''ן / צילום: עמרם דניאל

"בשל כך בעלי דירות מעדיפים 'להתפשר' ולהתגמש במחיר, ולהוריד את שכר הדירה ב־5% עד 10%, ובלבד שיבטיחו שוכר מיידי ויימנעו מחודשי ריקנות. היבט זה מתחדד לאחר עונת השיא של הקיץ - יולי-אוגוסט - אז בעלי הדירות פוגשים ביקושים נמוכים יותר, וגמישות המחיר נדרשת עוד יותר כדי לסגור חוזה".

"בעלי הדירות בהחלט נאלצים להוריד מחירים", מוסיף שמול. "ברגע שנמסרות בבת־אחת עשרות דירות כמעט זהות, באותה שכונה או אפילו באותו הרחוב, נוצרת תחרות ערה של עשרות משכירים על כל שוכר פוטנציאלי. כדי לא להותיר את הדירה ריקה, בעלי הדירות נאלצים להתפשר על שכר הדירה, והירידה אכן מגיעה לשיעורים של 5% ויותר.

"הפתרון של רוב בעלי הדירות בסיטואציה הזו הוא השכרה בחוזה לטווח קצר של שנה במחיר המופחת, מתוך אסטרטגיה להעלות ולשפר את המחיר בחזרה - מייד כשתקופת ההצפה והחוזים הראשוניים יסתיימו".

קרודו רואה את הדברים בצורה מעט אחרת: "חשוב להבחין בין ירידת מחירים לבין התאמת ציפיות למחיר שהשוק מוכן לשלם", היא אומרת. "אם ניקח לדוגמה, שוב, את תוכנית 'מורדות ארנונה', הרי ששם חלק מבעלי הדירות ציפו לקבל מחירי שכירות הדומים לארנונה הוותיקה, אבל השוכרים יצרו מהר מאוד הבחנה בין שני האזורים.

"כיום, לדירות במורדות ארנונה יש תמחור משלהן. בדירות 4 חדרים, למשל, מרבית המחירים המבוקשים במורדות ארנונה נעים סביב 7,400 עד 7,900 שקל בחודש, בעוד בדירות מקבילות בחלקים המבוססים יותר של ארנונה רואים בדרך כלל מחירים הנעים סביב 8,000 עד 9,000 שקל. כאן הפער יכול להתקרב לכ־10%. בעל דירה שמתמחר גבוה מדי, עשוי להידרש להפחתה של 5% עד 10%, ולעיתים מעט יותר".

3 ההשפעה על כלל השוק

"תופעה שולית וזמנית שאינה נפוצה"

בתקופה שבה מחירי השכירות על דירות רק הולכים ועולים, עם ישראל מחפש "בנרות" אחר מקומות שבהם דווקא מתרחשת ירידה - והוא עשוי למצוא אותם בנקודות הללו שבהן השוק מוצף בדירות בבת־אחת.

אך האם לעובדה שהתופעה הזו נפוצה יותר היום, יש השפעה משמעותית על השוק כולו? כאן ההסכמה גורפת: ההשפעה אינה יוצאת מגבולות המתחם, הרחוב או השכונה.

"ברמה הכללית והארצית, שוק השכירות בישראל מתאפיין בביקושים גבוהים מההיצע, ומחירי השכירות ממשיכים לעלות בחודשים האחרונים", אומר לוי. "ההשפעה של הצפת דירות במקום מסוים היא ממוקדת מאוד, והמגמה הכללית נשארת מגמה עולה: ההצפה הנקודתית אינה משנה את השוק, העירוני או הארצי. הנחות או התפשרויות במחיר נשארות תחומות לאותם מתחמים שבהם יש עודף היצע רגעי. זו תופעה שולית וזמנית, שנכון להיום, אינה נפוצה בהיקף נרחב.

"אני לא רואה בכך ירידה רוחבית במחירי השכירות, אלא בעיקר תיקון של תמחור התחלתי שלא תאם את השוק. כאשר עשרות דירות דומות מתחרות באותו שוכר, השוק מסביר לבעל הדירה את המציאות די מהר".

"מדובר באירוע ממוקד לשכונה או למתחם הספציפי שחווה את הצפת המלאי, ואין לו השלכה על השוק הכללי", מוסיף שמול. "מאחר שמדובר בדירות חדשות באזורים מתפתחים, מלאי הדירות הזמין 'נבלע' ונספג בשוק המקומי בתוך כמה חודשים. מרגע שהמלאי העודף נגמר, המחירים באותו אזור שבים למגמת עלייה. לפיכך, ל'בועות' ההיצע הזמניות הללו אין באמת השפעה על תמונת המאקרו של מחירי השכירות ברמה הארצית, ואפילו לא על הממוצע העירוני של אותה עיר".

קרודו אף מציינת כי בטווח הארוך, אותן דירות חדשות אשר "מציפות" ברגע נתון אזור מסוים ואולי מובילות זמנית לירידות מחירים - יכולות בעתיד דווקא להועיל לו ולתדמיתו.

לדבריה, "מניסיון העבר, אזורים חדשים שהיו בתחילת דרכם מובחנים וזולים יותר, נטמעו בהדרגה בשכונות ואף תרמו לעליית המעמד שלהן. כך קרה בארנונה הצעירה לדוגמה. בטווח הארוך, בנייה חדשה מכניסה אוכלוסייה חדשה, מסחר, מוסדות חינוך ותשתיות - ואף מבליטה את החסרונות של הבניינים הישנים. היא דווקא יכולה לחזק שכונה קיימת".

עוד כתבות

החות'ים בצנעא / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

המשבר בין סעודיה לחות'ים - וההזדמנות לישראל

ישראל מקיימת דיונים בימים האחרונים ובוחנת האם ניתן למנף את העימות בחצי האי ערב להרחבת שיתוף הפעולה עם סעודיה ● פרטים חדשים על טיהור המנהרות ברכס עלי טאהר: כוחות הקומנדו ויהל"ם כיתרו כ-50 מחבלים, חשפו את מתחם הפיקוד המרכזי של יחידת בדר וסיכלו ניסיונות להעביר אספקה ברחפנים ● זעם באיראן על ארה"ב: "טרפדה" את המפגש החשוב על השליטה במצר הורמוז ● שורה של מדינות גינו את שיגור הכטב"ם לעבר מכה אתמול ● החות'ים טוענים כי תקפו את בסיס חיל האוויר בח'מיס מושייט ● חוסל מח"ט רפיח וראש מערך המבצעים של חמאס ● עדכונים שוטפים

עו''ד גיא נאמן ועו''ד לילך קינן, מייסדי משרד ה-AI החדש / צילום: אמיר חרודי

שישה שותפים עוזבים את הרצוג ומקימים משרד עורכי דין מבוסס AI

עו"ד גיא נאמן, לשעבר ראש מחלקת צווארון לבן ופתרונות מיוחדים במשרד הרצוג, ועו"ד לילך קינן מקימים עם ארבעה שותפים נוספים משרד חדש במודל AI-Native • כ־80% מעורכי הדין במשרד יהיו שותפים ועורכי דין בכירים, והטכנולוגיה תשמש למחקר, אנליזה ועיבוד מידע, כאשר לדבריהם היא אינה "תוספת לפעילות הקיימת, אלא חלק מהתשתית שעליה בנוי המודל המקצועי והעסקי"

יאיר לוינשטיין (מימין), גילעד אלטשולר וענת כנפו תבור / צילום: צילום מסך מהוובינר

גילעד אלטשולר לסוכני הביטוח: "טעות להוציא את הכסף, קחו אוויר וסבלנות"

באלטשולר שחם כינסו וובינר בזק בניסיון לבלום גל פדיונות נוסף בעקבות העברת השליטה: "זה אותו צוות ניהול השקעות" ● לוינשטיין: "לא עבר חתול שחור בינינו"

ליפ בו טאן, מנכ''ל אינטל / צילום: Reuters, Laure Andrillon

שיתוף פעולה עם SK Hynix: הדיווח שמקפיץ את מניית אינטל

SK Hynix ואינטל במגעים לייצור שבבי זיכרון בארה"ב ● המהלך עשוי לחזק את פעילות ייצור השבבים עבור חברות אחרות של ענקית השבבים

מערכת הסוואה של ספקטרל איקס / צילום: שי ודניאל רז

עסקה עם נאט"ו: ספקטרל איקס תספק מערכות הסוואה בכ-35 מיליון שקל

חברת הדיפנס-טק מקיסריה חתמה על עסקה לאספקת עשרות מערכות הסוואה מתקדמות למדינה אירופית ● הניסיון שנרכש בצה"ל ואיומי הרחפנים באוקראינה מזניקים את הביקוש הגלובלי למוצריה

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

ב-11 מיליון שקל: טרמינל איקס בדרך לרכוש את השליטה בסוהו

טרמינל איקס חתמה על מזכר הבנות לרכישת 50.01% מרשת העיצוב והלייף סטייל SOHO ● העסקה משקפת לרשת שווי של כ־22 מיליון שקל, ואם תמומש תצטרף לשורת הרכישות שביצעה טרמינל איקס בשנים האחרונות

קווין וורש, יו''ר הפד / צילום: Reuters, Sha Hanting/China News Service/VCG

הפד מעלה את הריבית ב-0.25% - לראשונה מזה שלוש שנים

לאחר תקופת המתנה של יותר משלוש שנים שבה לא התרחשה העלאת ריבית, הפדרל ריזרב מעלה את הריבית ב-0.25% לטווח של 3.75%-4.00% ● המהלך מונע מזינוק מחירי הנפט וממדד מחירים חם באוגוסט ● בפד מאותתים: עוד העלאת ריבית השנה ● תשואות האג"ח מזנקות לשיא של כמעט שני עשורים, והיו"ר וורש מבהיר: "הסרנו הרחבה מוניטרית, הכלכלה מתחזקת"

אוהד יאסין / צילום: Netanel tobias

השם שסומן כמועמד מוביל למנהל המו"פ הבא של מיקרוסופט ישראל

לגלובס נודע כי אוהד יאסין בן ה־47, המשמש כיום כסגן נשיא במיקרוסופט העולמית, עשוי להחליף את מיכל ברוורמן־בלומנשטיק שפורשת מתפקידה

שמואל אברמזון ואבי שמחון / צילום: יוסי זמיר, שלומי יוסף

מה עומד מאחורי בליץ ההצעות לקצץ לנו בפנסיה?

מילוי קופת המדינה או הקלה על הזוגות הצעירים? המדינה פתחה בשורת צעדים עם מכנה משותף: לחסוך פחות ולצרוך יותר ● אלא שהנימוקים נשארו מעורפלים, והכלכלנים חלוקים על ההשפעות שלהם ● וגם: האם בישראל באמת חוסכים יותר מדי ביחס לעולם?

יאיר מגיד / צילום:  צילום פרטי

גילה את שוק ההון בגיל 26: "אם הייתי משקיע רק במדדים הייתי משתעמם"

יאיר מגיד גדל במשפחה מרובת ילדים, והחל לעבוד מגיל 13. כמעט עשור אחר כך גילה שהכסף שחסך בעבודה יכול לייצר לו עוד כסף ● לצד עסק שפתח בתחום החינוך, הוא משקיע במדדים ומניות בעיקר דרך אפליקציה, שמאפשרת לו "להרגיש שהוא שולט בהכול"

אפקט העושר לא הביא לרכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

ירידה של 10% בקצב האכלוס: הערים שמובילות בהיצע הדירות שבבנייה

תל אביב עקפה את ירושלים והובילה את התחלות הבנייה בישראל עם 7,611 דירות בשנה האחרונה, ואחריה ירושלים וחיפה ● למרות היקף גבוה של היתרי בנייה והתחלות בנייה, גמר הבנייה ירד ב-9.7% ברבעון השני ● השלמת הפרויקטים ומסירת הדירות מתעכבות מסיבות של מחסור בכוח אדם וטכנולוגיות בנייה

הפד מעלה ריבית. צילום: שאטרסטוק / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

שינוי כיוון בארה"ב: למה הפד חזר להעלות את הריבית ואיך ההחלטה עשויה להשפיע על ישראל?

אחרי רצף החלטות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי, הפדרל ריזרב תחת היו”ר קווין וורש מעלה את הריבית לרמה של 3.75%־4.00%, בהתאם לציפיות השווקים ● אולם מדובר בצעד שמסמן תפנית במדיניות ● למה הצעד התרחש דווקא עכשיו, איך ישפיעו האינפלציה ומחירי האנרגיה על ההלוואות והחסכונות, והאם מחכה לאמריקאים העלאה נוספת עוד השנה?

הבורסה בלונדון, בריטניה / צילום: Shutterstock

החוזים בוול סטריט מאותתים על התאוששות לאחר החלטת הריבית; אירופה נצבעת בירוק

אירופה המדדים המרכזיים נסחרים בעליות שערים ● החוזים העתידיים בארה"ב רושמים עליות ומתקנים את הירידות מאמש ● מגמה מעורבת באסיה ● התשואות על אג"ח ארה"ב ל-10 שנים נסוגות מעט אל מתחת לרף ה-5% ● מחירי הנפט מתקררים לאחר שממשל טראמפ ניסה להרגיע את החששות מאספקת האנרגיה ● וגם: הדיבידנד של מיקרוסופט הופך אותה לאטרקטיבית מתמיד: במורגן סטנלי צופים זינוק של 22%

איור: גיל ג'יבלי

איפה הכסף: המתכת היקרה שזינקה - ומשמשת אינדיקטור למצב הכלכלה העולמית

הכסף אמנם איבד במאות השנים האחרונות את מעמדו הדומיננטי בשוק המתכות היקרות, אך ממשיך להחזיק במאפיינים ייחודיים שהופכים אותו לנכס השקעתי ● מדוע זינק מחירו בשנתיים האחרונות - ואיך בכלל משקיעים בו? ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

עופר רוזנבאום על רקע הטלגרם של דניאל עמרם / צילום: תמונה פרטית, צילום מסך

מנהל הקמפיין של בן גביר קונה את עמוד האינסטגרם של דניאל עמרם

עופר רוזנבאום ירכוש 60% מ"דניאל עמרם", לפי שווי של 10 מיליון שקל ● לגלובס נודע כי עמרם צפוי להמשיך לנהל את הפלטפורמה, אך לקבוצת רוזנבאום תהיה היכולת לקדם את התכנים הרלוונטיים לה וללקוחותיה

מרוקו - מרקש / צילום: דובי זכאי

הישראליות חוזרות למרקש: מה קורה למחירי הטיסות?

בחודש שעבר, אחרי כמעט שלוש שנים במהלכן לא היו טיסות ישירות בקו ת"א-מרקש, חזרה לראשונה ארקיע לקו ● עד אמצע נובמבר יחלו לפעול בקו גם ישראייר וארקיע, ולאחר מכן גם סאן דור תיכנס ● יש לציין כי למרות חזרת הטיסות הישירות, הזמינות עדיין מוגבלת בחלק מהימים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Ng Han Guan

מנכ"ל אנבידיה מסמן: זה התחום הלוהט הבא

ג'נסן הואנג מזהה בסייבר את אחד התחומים הבאים שייהנו מההאצה של מהפכת ה-AI, לצד רובוטים וכלי רכב אוטונומיים ● מניות הסייבר עשויות ליהנות מהגידול בהשקעות באבטחה מבוססת AI, ככל שהאיומים הופכים מתוחכמים יותר

מייסדי Mind Security / צילום: אוהד קאב

חברת הסייבר MIND גייסה 72 מיליון דולר לפי שווי של 300 מיליון דולר

החברה הישראלית, שמפתחת מערכת להגנה על מידע ארגוני בעידן ה־ AI, השלימה סבב B בהובלת קרן הסייבר Crosspoint Capital Partners ● לפי גורמים, הסבב בוצע לפי שווי של כ-300 מיליון דולר, ולפי הערכות, היקף ההכנסות השנתיות החוזרות של החברה כבר עומד על סכום בן שמונה ספרות ● מאז הקמתה ב-2023 גייסה MIND יותר מ־112 מיליון דולר

אביחי מנדלבליט, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה / צילום: תמר מצפי

נתניהו מבקש לזמן את מנדלבליט להעיד במשפטו לפני הבחירות

ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקש לזמן לעדות במשפטו את היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט למשך שבעה ימי עדות ● מנדלבליט היה זה שהורה על העמדתו לדין של נתניהו ● לטענת ההגנה, מנדלבליט לא אישר לפתוח בחקירה כנדרש בחוק יסוד הממשלה

רועי מור ויונתי לוין, מייסדי לורה / צילום: רחל פרידמן

אל תלמדו אנגלית עם ChatGPT: אפליקציית לורה מגייסת 22 מיליון דולר

Loora, שהגיעה לכ־15 מיליון משתמשים בעולם, מציעה מורה פרטי וירטואלי לאנגלית שמותאם אישית ללומד ומשלב מודלים של GPT, קלוד ומודלים פתוחים ● החברה מגייסת 22 מיליון דולר, לאחר שהכפילה את הכנסותיה בשנה האחרונה ● רועי מור, מנכ"ל לורה: "עבור רוב העולם, אנגלית היא שער הכניסה לעתיד אחר לגמרי"