נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הציעה היום (ד') רשמית לקנדה להצטרף לאיחוד האירופי במעמד של "חברה מיוחדת" (Associate Member) - לראשונה בתולדות הארגון. פון דר ליין אמרה את הדברים במהלך נאום "מצב האיחוד" השנתי שלה, כאשר ראש ממשלת קנדה מארק קרני נמצא בקהל בפרלמנט האירופי בשטרסבורג.
● יצטרף לאיחוד האירופי? המהלך של ראש ממשלת קנדה נגד טראמפ
● "דולר מול דולר": התשובה הקנדית למכסים של טראמפ
● הקנדי שמוביל את התרחקות אירופה מארה"ב
לא ברור עדיין מה יכלול המעמד החדש של קנדה, ומה תהיה הדרך שלה להצטרף לארגון, אך מדובר באינטגרציה עמוקה בתחומי הסחר החופשי, התנועה החופשית וגם התקינה והעבודה. לפי הערכות, מדובר ביחסים הדוקים יותר, או דומים לאלה של מדינות כמו איסלנד ונורבגיה, החברות באזור הכלכלי האירופי.
"היחסים יהיו ברמה הגבוהה ביותר האפשרית", אמרה פון דר ליין. "אני רוצה לעבוד איתכם על פתיחת הדלת עבור קנדה להיות 'החברה המיוחדת' הראשונה באיחוד האירופי", הוסיפה.
מחר (ה') צפוי קרני עצמו, שמקדם את הנושא מאחורי הקלעים בשבועות האחרונים, לשאת דברים בפני הפרלמנט.
הזלזול ומלחמת הסחר של טראמפ
הרקע למהלך הדרמטי המתרקם הוא מלחמת הסחר המחריפה בין קנדה לארה"ב, והצורך המסתמן של המדינה הצפון-אמריקאית לחבור לגוש כלכלי מרכזי, על רקע דעיכה אפשרית של ארה"ב כשוק צרכני הזמין לה.
האיחוד האירופי הוא הגוש הכלכלי השני בגודלו בעולם (אחרי ארה"ב), עם כ-450 מיליון תושבים ב-27 מדינות חברות ועם תמ"ג מצרפי של כ-23 טריליון דולר בשנה. הצעד צפוי לעורר זעם בוושינגטון ואולי אף להחמיר את העימות הכלכלי בין הצדדים.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לא הסתיר בשנתיים האחרונות את הזלזול שלו בקנדה. הוא קרא לה "המדינה ה-51" בארה"ב, הגדיר את ראש הממשלה שלה כ"מושל" בלבד, הציע לספח אותה, להשתלט עליה, ואף פירסם בשבוע שעבר איור שבו המדינה "צבועה" בצבעי הדגל האמריקאי, כמו גם מקסיקו, איסלנד וגרינלנד.
בשבועות האחרונים החריפה מלחמת הסחר בין המדינות, וטראמפ הטיל מכסים של עד 50% על חלק גדול מהיצוא הקנדי לארה"ב.
אוטווה, שמנסה להראות לארה"ב כי יש לה אלטרנטיבות, יצרה קשר מיידי עם בריסל בניסיון לדון בהידוק היחסים. מהלך אסטרטגי כזה של התקרבות כה משמעותית לאיחוד האירופי עשוי לנתק את קנדה מהשותפה החשובה ביותר שלה (כשני-שלישים מהיצוא הקנדי כיום הם לארה"ב), שהיא גם בעלת ברית צבאית ותיקה.
נכון להיום, היצוא הקנדי לארה"ב עומד על כ-400 מיליארד דולר בסחורות בלבד, לעומת יצוא של כ-40 מיליארד דולר בסחורות לאיחוד האירופי. כדי להצדיק את המהלך, קרני הציע כי קנדה תקבל מעמד מיוחד של "שותפה מיוחדת" - לא חברה באיחוד האירופי, אבל מדינה הנהנית מסחר חופשי, ואולי אף מתנועה חופשית של עובדים ותושבים.
שליחו למגעים הונחה "לבחון את האפשרויות השאפתניות ביותר, שאינן מגיעות לכדי חברות מלאה", לפי הדיווחים. קרני גם יצר קשר אישי בחודשים האחרונים עם רוב המנהיגים של 27 המדינות החברות באיחוד כדי לקדם את האפשרות של אינטגרציה עמוקה הרבה יותר.
רעידת אדמה של ממש
באיחוד האירופי מדובר ברעידת אדמה של ממש. אם קנדה תחבור לגוש מבחינה כלכלית, הרי שהיא תהפוך בין-לילה למדינה עם הכלכלה הרביעית בגודלה בו, אחרי גרמניה, צרפת ואיטליה. לקנדה יש עתודות אנרגיה, מחצבים, מינרלים ומתכות נדירות, העשויות לסייע לגוש האירו להבטיח את עתידו מבחינה טכנולוגית, ועשויות להבטיח לקנדה שוק יצוא יציב ואמין.
שותפות חדשה בין המדינות תכלול שיתוף-פעולה באזור הארקטי, כולל יצירת נתיב סחר חדש שיתוחזק על-ידי שוברות קרח באזור המתחמם, כמו גם הנחת כבלי תקשורת חדשים בין אירופה לקנדה, שיתופי-פעולה מחקריים, מתן גישה לחברות ביטחוניות קנדיות לבום ההצטיידות הצבאית הגדול של אירופה ואפילו חילופי סטודנטים וחוקרים כחלק מתוכנית "אראסמוס פלוס" האירופית.
קרני, ציין ה"וול סטריט ג'ורנל" בסוף השבוע, למד באירופה, פגש את אשתו בבריטניה ועמד בראש בנק אנגליה במשך שבע שנים, כך שקשריו ל"יבשת הישנה" הדוקים.
"לקנדה יש עתודות עשירות של נחושת, מוליבדן, אלומיניום, ניקל, ליתיום, קובלט ויסודות נדירים אחרים וכן את המכרות, מתקני ההתכה ובתי הזיקוק המסוגלים לעבד אותם", אמר בכיר אירופי לאתר "פוליטיקו" בסוף השבוע, כדי לציין את היתרונות של מהלך אפשרי שכזה.
כהוכחת רצינות, קנדה אף שוקלת לקחת חלק בקרן הלוואה מיוחדת שיעמיד האיחוד האירופי לאוקראינה על סך כ-90 מיליארד דולר, אשר נועדה להציל את המדינה מפשיטת רגל - כך דיווח ה"פייננשל טיימס".
