גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

מזומן עכשיו, הפרשה מופחתת בעתיד: מה עומד מאחורי בליץ ההצעות לקצץ בפנסיה?

מילוי קופת המדינה או הקלה על הזוגות הצעירים? המדינה פתחה בשורת צעדים עם מכנה משותף: לחסוך פחות ולצרוך יותר ● אלא שהנימוקים נשארו מעורפלים, והכלכלנים חלוקים על ההשפעות שלהם ● וגם: האם בישראל באמת חוסכים יותר מדי ביחס לעולם?

שמואל אברמזון ואבי שמחון / צילום: יוסי זמיר, שלומי יוסף
שמואל אברמזון ואבי שמחון / צילום: יוסי זמיר, שלומי יוסף

גל של הצעות חדשות לפגוע בפנסיה של צעירים מגיע ממקומות שונים בירושלים. לצד הבטחות לגידול בצמיחה ולהגדלת הנטו של הצעירים בכ־500 שקל בחודש, מתגבשת מסה קריטית של מומחים הסבורים שעדיף לחסוך פחות כיום - גם במחיר פנסיה נמוכה יותר בעתיד.

בשבועות האחרונים עלו בזו אחר זו יוזמות להקטין את ההפרשות של חוסכים צעירים לפנסיה כדי להגדיל את הנטו החודשי. הנימוקים נעים בין תקווה לעידוד הצריכה והצמיחה לבין הקלה על זוגות צעירים בשלב לחוץ במיוחד בחייהם.

פרשנות | פתרון הממשלה ליוקר המחיה: פגיעה בפנסיונרים העתידיים
ראיון | הכלכלן הראשי באוצר קורא לקצץ בהטבות מס: נקבל יותר מסים מצריכה מאשר מחיסכון

המתקפה המשולבת כוללת את הצעת ועדת הארביטראז' לחשבון מרוכז לחסכונות שונים, דיונים חוזרים סביב הטבות המס בקרנות ההשתלמות - שהעלות שלהן מוערכת בכ־10 מיליארד שקל בשנה - ואת הצעת פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, לבטל את חובת הפרשת העובד לפנסיה עד גיל 40.

שמחון מבקש "לשחרר" לצעירים כ־500 שקל בחודש, במחיר פגיעה של כ־2,000 שקל בקצבה החודשית בפרישה. במקביל אמר ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר, כי "החיסכון בישראל חריג גם ברמת המשק כולו וגם ברמת משקי בית. לכן באוצר מתבססת ההבנה שקיימת מידה מסוימת של עודף חיסכון, שנשענת גם על סיבות מבניות".

חובת ההפרשה בישראל עומדת על כ־18.5% מהשכר עד גובה השכר הממוצע - 6% על חשבון העובד ו־12.5% על חשבון המעסיק. לדברי אברמזון, שיעור זה ממקם את ישראל במקום השני ב־OECD. בשוק ההון כבר מזהירים שמדובר בניסוי מסוכן במערכת שנבנתה במשך שנים.

"חיסכון הוא לא ערך"

הטיעונים שהועלו על ידי פרופ' שמחון נוגעים לכך שזוגות צעירים נמצאים בשיא ההוצאות הכלכליות שלהם, ולכן הגיוני לסייע להם בשלב זה בחיים ולא לחייב אותם להפריש לפנסיה. לדבריו בשיחה עם גלובס, "זה הדבר הראשון שאתה לומד במבוא לכלכלה - שחיסכון אמור לגשר על פערים של הכנסות", הוא מסביר. "כשיש לך הכנסות נמוכות והוצאות גבוהות, אתה לוקח הלוואות. כשיש לך הוצאות נמוכות והכנסות גבוהות, אתה חוסך. חיסכון הוא לא ערך כשלעצמו".

לפי הסימולציה שלו, שכרו נטו של עובד ממוצע עולה מכ־6,000 שקל בגיל 25 לכ־15,500 שקל סביב גיל 42, בעוד הקצבה הצפויה בפרישה גבוהה מהשכר נטו שלו לאורך רוב שנות העבודה. "ההוצאות הכי גדולות של אדם הן בשנות ה־30 וה־40 שלו, כי אז יש ילדים קטנים ויש משכנתא", אומר שמחון. "בגיל 70 אין ילדים קטנים וגמרת לשלם את המשכנתא. זה מטורף שאנחנו מחייבים אותו".

ההצעה מבטלת רק את הפרשת העובד עד גיל 40 ומשאירה את הפרשות המעסיק. התוצאה, לפי הסימולציה, היא תוספת של כ־500 שקל בחודש מול ירידה של כ־1,800 שקל בקצבה. שמחון מדגיש שהמהלך אינו כופה: "תן לאדם לבחור. אם אתה אדם סופר־זהיר, תמשיך - לא קרה כלום".

שחרור כסף "נעול"

ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה, ובעברו הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מגיע למסקנה דומה מכיוון אחר: לדבריו, החיסכון המוגבר אינו משיג את מטרתו ואף פוגע בשכבות החלשות, שבשמן נומקה מלכתחילה פנסיית החובה.

הטיעון שלו נוגע למבחני ההכנסה בביטוח הלאומי: עובד בשכר מינימום שצבר קצבה צנועה עלול לאבד השלמת הכנסה לקצבת זקנה שקל מול שקל. "בעצם המדינה ממסה את הפנסיה הזאת בשיעור של 100%. לא 80% ולא 70%", הוא אומר. "אתה מחייב אותם לחסוך לא כדי שזה יעזור להם, אלא כדי שהמדינה תוכל לא לשלם להם השלמת הכנסה".

בקצה השני של הסולם החובה מיותרת מסיבה הפוכה: "אם יש לך הכנסה גבוהה, אתה ממילא חוסך. כשמחייבים אותך לחסוך לפנסיה זה כמעט תמיד בא על חשבון חיסכון אחר". מכאן הוא מרחיב לקרנות ההשתלמות, ופוסל את הפטור על רווחי ההון: "זה עיוות רציני שאין לו שום היגיון כלכלי או חברתי. אין שום סיבה שמי שזכה לתשואה גבוהה לא ישלם 25% מס כמו בכל יתר האפיקים".

הכלכלן הראשי אברמזון לא הצטרף להצעה לבטל את ההפרשה, אך הצביע על אותו שורש. לדבריו "החיסכון בישראל חריג גם ברמת המשק כולו וגם ברמת משקי הבית", בין היתר בשל פנסיית החובה, הסדרי השכר במגזר הציבורי ותמריצי המס. חלק גדול מהתיק מנוהל על ידי גופים מוסדיים ולכן "נעול" ואינו מתורגם לצריכה.

הצעד שאברמזון מציע, בהינתן חובת ההפרשה לפנסיה, הוא קיצוץ בהטבות המס כ־40 מיליארד שקל בשנה בקרנות ההשתלמות וכ־13 מיליארד שקל בפנסיה. כלומר, שמחון מבקש להשאיר יותר כסף בכיס העובד הצעיר; האוצר מבקש להעביר חלק ממנו לקופת המדינה.

"פופוליסטי ולא מוסרי"

ד"ר יעל הדס, ראשת התכניות הבינלאומיות באוניברסיטת רייכמן ובעלת אתר "כלכלה לכל", תוקפת את ההנחה שלפיה יחס התחלופה בפנסיה מתקרב ל־100%. "זה לא מה שאני מכירה מהספרות האקדמית", היא אומרת. לדבריה, מחקרים מראים שבעשירונים העליונים יחס התחלופה יכול להתקרב ל־80%־90% עם קצבת הביטוח הלאומי, "אבל זה רק בעשירונים 9 ו־10". בעשירונים נמוכים יותר, לדבריה, האחוזים יורדים עד לעולם של 30%.

לדבריה, הבעיה נעוצה גם במבנה החוק: "החוק אומר שאתה צריך להיות מעל חצי שנה במקום העבודה כדי להתחיל לצבור. ומי מחליף הרבה מקומות עבודה? דווקא הכי חלשים. אז הם לא מתחילים לחסוך בכלל. החוק היטיב עם החזקים ועם הביניים, ומי שרצו להגן עליו נשאר באותו מצב".

הדס חולקת גם על הצגת העלות. "זה לא חיסור של 500 שקל בחודש (מהפנסיה). זה 500 שקל שעליו מופעלת ריבית דריבית במשך הרבה מאוד עשורים", היא אומרת. הפגיעה, לדבריה, מגיעה בשלב שבו קשה לתקן: "זה פוגע בך כשאתה מבוגר, כשכבר לא ייקחו אותך לעבודה, וכשיש יותר צרכים רפואיים... כל 1,000 שקל בקצבה הם משמעותיים".

מעבר לביקורת על ההנחות בסימולציה, התנגדותה עקרונית: "לפי כל המחקרים של הכלכלה ההתנהגותית, אנשים לא מסוגלים לתכנן קדימה. תגיד להם 100 שקל היום או 200 מחר - הם יבחרו ב־100 היום". לדבריה, "זו הצעה פופוליסטית ולא מוסרית". את הפתרון היא מחפשת בצמצום קצבאות למי שיכולים לעבוד ואינם עובדים, ובהקלה במס: "אפשר להקל על האזרח בדברים אחרים. אבל לא לקחת ממנו את העתיד שלו".

המדינה צפויה להתעשר?

מתנגד נוסף הוא עו"ד נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי השקעות. לדבריו, היוזמות מקלקלות מאמץ ארוך לתיקון עיוותי עבר. "היוזמה הזו נשמעת כמו ניסוי מסוכן ביותר בחסכונות הציבור... את מה שנבנה בעמל להבראת מערכת הפנסיה ובחינוך הפיננסי של הציבור לגבי חשיבות החיסכון - קל מאוד להרוס", אומר ספיר, ומזהיר כי הפגיעה בפנסיה מצטרפת לחוסר הוודאות סביב הביטוח הלאומי: "כעת היוזמה מעמידה חוסר ודאות גם ביחס לרובד השני עם הפגיעה המשמעותית המוצעת בחיסכון הפנסיוני".

לדברי ספיר, "תכליתה של היוזמה על פניו אינה טובת הציבור אלא מילוי קופת המדינה". ואולם, גורם בכיר במשק מטיל ספק בשיחה עם גלובס אם קופת המדינה תרשום הכנסות משמעותיות מההצעות שעלו.

הגורם אומר כי "המטרה של המציעים היא כנראה להקל על זוגות צעירים, רק השאלה מה המחיר שנובע מהפגיעה בקצבה החודשית בפנסיה. ממה שאני יודע יש הצעות דפרנציאליות נוספות בקנה, של חלק מהרגולטורים, שמציעות רק להקל עם השכבות החלשות לגבי חובת ההפרשה לפנסיה. לא ראיתי חישובים כמה מס המדינה תראה מזה, לא בטוח שאלה סכומים משמעותיים".

באשר לשיעור החיסכון הגבוה במדינה, ספיר חולק על הטענה שישראלים חוסכים יותר מדי: "בפועל, הציבור בישראל אינו מרגיש את ה'חיסכון הגבוה' הזה". לדבריו, השיעור הגבוה של עסקים קטנים ובינוניים שנסגרו והקושי של משקי בית לגבש הון עצמי לרכישת דירה מעידים אחרת. "הטענה שישראלים 'חוסכים יותר מדי' ולכן צריך לפגוע בתמריצים לחיסכון, שגויה לחלוטין".

לכן, לדבריו, "חרף החשיבות הגדולה שבהפחתת הגירעון וחשיבות כיסוי עלויות המלחמה, יש למצוא דרכים אחרות מאשר פגיעה נוספת בחסכונות הציבור שהושגו בעמל רב". מערכת הפנסיה הישראלית, הוא מסכם, היא "סיפור הצלחה שאסור לפגוע בו".

עוד כתבות

קניון שבעת הכוכבים בהרצליה / צילום: יח''צ

הלמ"ס מעדכנת את נתוני התוצר: המשק צמח ב־14.9% ברבעון השני

הלמ"ס עדכנה מעט מטה את אומדן התוצר הישראלי ברבעון השני מ־15.4% ל־14.9%, וכן את הפגיעה בצמיחה בעקבות המבצע באיראן ● העלייה ברבעון השני מיוחסת לריבאונד לאחר "שאגת הארי", ונרשמה בכל רכיבי התוצר המרכזיים, בהם הצריכה הפרטית, ההשקעות, היצוא והיבוא

מדד מחירי הדירות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מדד מחירי הדירות מדדה, השכירות מעיקה, ומוכרי היד שנייה מורידים מחירים

מחירי השכירות ממשיכים להעיק על השוכרים ועל מדד המחירים לצרכן, והלמ"ס השיקה החודש מדד מחירים חדש לדירות יד שנייה ● מה אומרים המדדים, איך משפיע המדד החדש על המדד הכללי, ואילו מחוזות מורידים את ירידות המחירים? ● גלובס עושה סדר

הצוללת האמריקאית הבלתי מאוישת שנפלה לידי איראן / צילום: ערוץ היוטיוב של Anduril industries

איראן השתלטה על טכנולוגיה ביטחונית אמריקאית. עכשיו היא תעתיק אותה

צוללת אמריקאית בלתי מאוישת נפלה בשלמותה לידי איראן, שכעת תוכל לבצע בה הנדסה הפוכה ולנסות להעתיק את הטכנולוגיה ● במקביל, חברת רחפנים ישראלית מסמנת את מזרח אירופה כשוק יעד, ואיחוד האמירויות מספקת לאנגולה מסוקים בלתי מאוישים בעסקה של מיליארד אירו ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בנייה / איור: גיל ג'יבלי

המצוקה בשוק הדיור: יזמים מקבלים היתרי בנייה - ולא מממשים אותם

מנתוני מינהל התכנון עולה כי עשר הערים שמובילות בהנפקת היתרי בנייה בשנה שעברה, מובילות גם בהיצע הדירות הלא מכורות ● בדיקת גלובס מעלה כי ככל הנראה בעיית היתרי הבנייה הלא ממומשים תימשך ואולי אף תחריף - והפעם לא בגלל מגפה או מלחמה, אלא בגלל היצע הדירות

שיתוף פעולה של אלביט ודיל הגרמנית. החימוש המשוטט סקייסטרייקר / צילום: דיל דיפנס

מפעל בגרמניה ופסי ייצור בקפריסין: התעשיות הביטחוניות הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה

בשעה שמדינות באירופה מחריפות את הצעדים הדיפלומטיים נגד ישראל, התעשיות הביטחוניות דווקא מעמיקות את אחיזתן ביבשת ● הזינוק בתקציבי הביטחון האירופיים לצד דרישות לוקליזציה נוקשות מניעים גל של עסקאות ענק, הקמת מפעלים ושותפויות אסטרטגיות - שמבטיחים את הידוק הקשרים גם מתחת לפני השטח

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

איראן במוקד: טראמפ ייפגש עם מנהיגי מדינות המפרץ

בשולי העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק ביום שלישי הבא טראמפ צפוי לקיים פגישה עם מנהיגי מדינות המפרץ, ולדון בצעדים הבאים במלחמה עם איראן ● לטענתו, קיבל מסרים ישירים מאיראן: "הם רוצים לעשות עסקה, נראה איך זה יתפתח" ● בישראל חוששים שהמשבר בין סעודיה לחות'ים ידחק אותם להסכם, כזה שישאיר את ישראל לבד במערכה מול החות'ים ● עדכונים שוטפים

ד''ר ליאור דוד־פור, סגן החשבת הכללית באוצר / צילום: לע''מ

בכיר באוצר: למרות פריצת תקציב הביטחון, יעד הגירעון יישמר

סגן החשבת הכללית באוצר, ד"ר ליאור דוד־פור, חושב שיעד הגירעון לא יושפע כתוצאה מהכוונה לפרוץ את התקציב עבור תוספת למערכת הביטחון כפי שנחשף בגלובס, כל עוד תהיה עד 19 מיליארד שקל ● עם זאת, תוספות של מאות מיליארדים יחייבו העלאות מסים: "צריך לעשות עוד צעדי התאמה"

איור: גיל ג'יבלי

איפה הכסף: המתכת היקרה שזינקה - ומשמשת אינדיקטור למצב הכלכלה העולמית

הכסף אמנם איבד במאות השנים האחרונות את מעמדו הדומיננטי בשוק המתכות היקרות, אך ממשיך להחזיק במאפיינים ייחודיים שהופכים אותו לנכס השקעתי ● מדוע זינק מחירו בשנתיים האחרונות - ואיך בכלל משקיעים בו? ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

חודש אוגוסט היה מוצלח למדי לחוסכים לטווח ארוך בישראל / אילוסטרציה: Shutterstock

"שוק המניות מתקשה לתפקד כך": מאחורי החודש שהפתיע והדרמה באג"ח

קרנות ההשתלמות הניבו באוגוסט 1.4% והמנייתיות 2.4% הודות לראלי בוול סטריט ● בדרך למכירתו: אלטשולר שחם ניצל את החשיפה הגבוהה לחו"ל ותפס את ההובלה החודשית ● תשואות האג"ח בארה"ב מאותתות למנהלי ההשקעות לצנן התלהבות בחודשים הבאים

אופיר קרני, מנכ״ל קבוצת דן / צילום: יונתן בלום

ב-180 מיליון שקל: דן תחבורה רוכשת את מסיעי שאשא

דן תחבורה חתמה על מזכר הבנות לרכישת חברת ההיסעים מסיעי שאשא תמורת 180 מיליון שקל ● מסיעי שאשא נחשבת לאחת החברות הגדולות בתחום ההיסעים ובין לקוחותיה נמנים משרד הביטחון, חברת החשמל וחברות ממשלתיות ● החברה מפעילה כ־200 כלי רכב ומגלגלת מחזור שנתי של כ־200 מיליון שקל

יו''ר ביחד נפתלי בנט. פרסום ברשתות החברתיות, 13.09.26 / צילום: רפי קוץ

האומנם משפחה חרדית לוקחת מהקופה הציבורית יותר משהיא תורמת לה?

בנט טען שבעוד שמשפחות חרדיות מקבלות מהמדינה יותר משהן נותנות, אצל משפחות לא חרדיות התמונה הפוכה • בדקנו מהם הנתונים, ואיך בכלל מחשבים אותם • המשרוקית של גלובס

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט: הפד מחק את העליות, הדאו ג'ונס צלל

המסחר, שנפתח באופטימיות, התהפך לחלוטין בעקבות המסר הניצי של הפד ● גהדאו ג'ונס נפל לשפל של 3 חודשים, הנאסד"ק מחק את הירידות ● התשואה ל-10 שנים ננעלה מעל ל-5% (שיא של 19 שנים) ● במקביל, מדד הפחד זינק ביותר מ-5% ● היום הגרוע ביותר לסקטור הבנקים מאז חודש פברואר בעקבות החשש מהמשך הידוק מוניטרי ● הדולר האמריקאי מזנק לשיא של חודש וחצי ● מניות אינטל זינקה בעקבות דיווח על מגעים ראשוניים לייצור שבבי זיכרון בארה"ב • מחירי הנפט ננעלו בירידה

שלמה בר, שמוביל את אס.טי.ג'י / צילום: איל יצהר

ייפגשו עם 100 מיליון שקל: השותפים השקטים לאקזיט של אלטשולר ושחם

לצמד המייסדים שימכרו את השליטה בפעילות הגמל והפנסיה של בית ההשקעות, יצטרפו גם בני משפחת בר, ילדיו של בעל השליטה בחברה הביטחונית אס.טי.ג'י ● הללו ימשיכו להחזיק בכ־10% מהפעילות הפרטית של אלטשולר שחם, ששווה מאות מיליוני שקלים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

אילו עסקים קטנים יהיו מוגנים מתובענות ייצוגיות? הכנסת דנה בתיקון החוק

ועדה משותפת של ועדות החוקה והכלכלה דנה היום באופן חריג בתיקון חוק תובענות ייצוגיות לשם הגנה על בעלי עסקים קטנים ● גורמי המקצוע חלוקים האם העסקים שיוחרגו מהחוק יהיו עם מחזור מכירות של עד 9 מיליון שקל או עד 20 מיליון שקל ● חבר הכנסת לשעבר אביר קארה: "אנחנו עושים היום טובה לכל אזרח במדינת ישראל"

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Shutterstock

העובדים גילו בשש בבוקר: המייל נחסם, אתם מפוטרים

אורקל החלה בסבב פיטורים נוסף, לאחר שמצבת העובדים שלה הצטמצמה בכ־21 אלף בתוך שנה ● במקביל, ענקית התוכנה והענן מתכננת השקעות של עד 95 מיליארד דולר בשנה בתשתיות, על רקע הביקוש לבינה מלאכותית

רועי מור ויונתי לוין, מייסדי לורה / צילום: רחל פרידמן

אל תלמדו אנגלית עם ChatGPT: אפליקציית לורה מגייסת 22 מיליון דולר

Loora, שהגיעה לכ־15 מיליון משתמשים בעולם, מציעה מורה פרטי וירטואלי לאנגלית שמותאם אישית ללומד ומשלב מודלים של GPT, קלוד ומודלים פתוחים ● החברה מגייסת 22 מיליון דולר, לאחר שהכפילה את הכנסותיה בשנה האחרונה ● רועי מור, מנכ"ל לורה: "עבור רוב העולם, אנגלית היא שער הכניסה לעתיד אחר לגמרי"

תומכים של החות'ים בתימן נוסעים ברכב טויוטה / צילום: ap, STR

הטנדרים שמתרבים בפקיסטן - ומדליקים נורה אדומה במזרח התיכון

כותרות העיתונים בעולם: תחקיר של הטיימס עוסק בדרכים שבהן אפשר לחזות פריצת מלחמה, מלזיה מעכבת מכולות שבדרך לישראל, ובמפלגה הדמוקרטית מתנגדים לעסקת הנשק הגדולה עם ישראל ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

לראשונה מאז 2007: כל מה שכדאי לדעת על הדרמה בשוק האג"ח

התשואה על אג"ח ארה"ב ל־10 שנים טיפסה לרמה הגבוהה ביותר מאז 2007, ועליית התשואות מתפשטת ליפן ולאירופה • ברקע: מחירי הנפט שחצו את רף 100 הדולר, האינפלציה הדביקה והציפייה להעלאת ריבית בארה"ב • וגם: ההסבר הפשוט של וורן באפט על הקשר בין מניות לתשואות ● הרקע וההשלכות, גלובס עושה סדר

צחי ארצי / צילום: כדיה לוי

עזב את לאומי לטובת נאוי וירוויח יותר ממנכ"ל הבנק

תנאי ההעסקה של צחי ארצי כמנכ"ל חברת המימון החוץ בנקאי יקנו לו תגמול בעלות שנתית של 4.6 מיליון שקל, כולל מענק חתימה של 600 אלף שקל ● משמש כיום כראש מערך הבנייה והנדל"ן בחטיבה העסקית של לאומי

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Ng Han Guan

מנכ"ל אנבידיה מסמן: זה התחום הלוהט הבא

ג'נסן הואנג מזהה בסייבר את אחד התחומים הבאים שייהנו מההאצה של מהפכת ה-AI, לצד רובוטים וכלי רכב אוטונומיים ● מניות הסייבר עשויות ליהנות מהגידול בהשקעות באבטחה מבוססת AI, ככל שהאיומים הופכים מתוחכמים יותר