בכירים במערך הדיפלומטי והביטחוני הבריטי הזהירו את הממשלה מפני ההשלכות של הטלת סנקציות על ישראל, כך לפי חשיפה של המגזין הבריטי "The Spectator". לפי המגזין, המסר שהעבירו דרגי המקצוע לממשלה לא היה בהכרח לוותר על הסנקציות, אלא פשוט לחכות: הבחירות בישראל יתקיימו ב־27 באוקטובר, וכל צעד בריטי לפני כן עלול להתערב, גם אם שלא במתכוון, בפוליטיקה הישראלית.
● בברלין קוראים לציבור לענוד מגן דוד - וזו הסיבה
● שינוי היסטורי: האיחוד האירופי מציע לקנדה להצטרף כ"חברה מיוחדת"
נזכיר כי את אותו הדבר אמר גם שר החוץ גדעון סער. לפי הכתבה, ב־11 באוגוסט התקשר אליו מקבילו הבריטי, אד מיליבנד, כדי להודיע שהסנקציות בדרך. לפי מקור דיפלומטי ששוחח עם ה"ספקטטור", סער ביקש ממנו להמתין עד לאחר הבחירות. שגרירות ישראל בלונדון העבירה מסר דומה למשרד החוץ: אם בעוד שבועות ספורים עשויה לקום בישראל ממשלה אחרת, למה לא לחכות ולראות?
בשבוע שעבר, כשראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם עמד מול הפרלמנט הבריטי ונדרש להסביר מדוע החליטה ממשלתו להטיל סנקציות על ישראל, הוא אמר כי הוא ושר החוץ שקלו את הסיכונים, התייעצו עם שירותי הביטחון ועם אנשי משרד החוץ והנציגויות הבריטיות בחו"ל, ובכל זאת החליטו לפעול. הסיבה, לדבריו, הייתה החשש מפני הקריסה הסופית של פתרון שתי המדינות, שלטענתו "גווע לנגד עינינו". מיליבנד הרחיק לכת עוד יותר, ובהודעתו לבית הנבחרים דיבר על "טיהור אתני".
מה שמעניין יותר הוא שהעמדה שסער ביטא בשיחה עם מיליבנד לא הייתה רק העמדה הישראלית. סיימון וולטרס, שגריר בריטניה בתל אביב ולשעבר מנהל תחום הביטחון הלאומי למזרח התיכון במשרד החוץ הבריטי, הזהיר באופן מפורש מפני פעולה מהירה. לפי הדיווח, גם היועץ לביטחון לאומי ג'ונתן פאוול חשב כך. פאוול, שהיה אחת הדמויות המשפיעות ביותר על מדיניות החוץ בתקופת קיר סטארמר, מצא את עצמו בסוגיה הגדולה הראשונה של עידן ברנהאם בצד שהפסיד בוויכוח.
החשש שלהם היה פשוט: נתניהו הגיע לישורת האחרונה של מערכת הבחירות במצב פוליטי לא נוח, וכל עימות עם ממשלה זרה יכול לספק לו בדיוק את מה שפוליטיקאי במצב כזה צריך - אויב מבחוץ.
שלושה מקורות שונים אמרו ל"Spectator" שהנקודה הזאת הובהרה לממשלה. מקור ביטחוני בכיר טען שמיליבנד רוצה לראות את נתניהו, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר מחוץ לשלטון, אך הוזהר במפורש שהסנקציות עלולות להשיג את התוצאה ההפוכה.
ברנהאם ומיליבנד החליטו להתקדם בכל זאת עם הסנקציות.
גם שירותי ביון הזהירו מההשלכות
החבילה שעליה הכריזו רחבה: איסור על יבוא מוצרים מההתנחלויות, החמרת הפיקוח על יצוא נשק, אפשרות להטיל סנקציות על אנשים וחברות המקיימים פעילות מסחרית ביהודה ושומרון, איסור לפרסם בבריטניה נכסים בהתנחלויות וסנקציות נגד חמישה בני אדם שהממשלה הבריטית מייחסת להם מעורבות בהסתה או באלימות נגד פלסטינים.
לפי ה" Spectator", במערכת הפוליטית הבריטית רווחת ההערכה שגם פוליטיקה מקומית הייתה חלק מהסיפור: לחץ מצד חברי פרלמנט בלייבור והחשש מאובדן מצביעים למפלגת הירוקים בבחירות הקרובות במחוזות הולבורן וסנט פנקראס.
סוכנות הביון הבריטית MI6, לפי התחקיר, לא אמרה לממשלה באופן חד משמעי "אל תעשו את זה". היא כן הזהירה שאחת התוצאות האפשריות תהיה פגיעה בשיתוף הפעולה המודיעיני עם ישראל. גורם המקורב לשירותי הביטחון תיאר תסכול גדול בתוך הארגון ואמר שההשלכות הונחו בפני מקבלי ההחלטות עוד לפני ההכרזה.
הגורמים ששוחחו עם המגזין היו ברורים בנקודה הזאת. אם לישראל יהיה מידע על מתקפה אסלאמיסטית שעומדת להתרחש בבריטניה, הוא יועבר. הבעיה נמצאת במקום אחר. יחסי מודיעין לא מורכבים רק מהתרעות על מחבל שנמצא בדרך לבצע פיגוע. חלק גדול מהערך שלהם נמצא בזרם המתמשך של מידע, שמות, קשרים, תנועות כספים, שיחות, ועוד. כאשר מערכת היחסים נפגעת, זה בדרך כלל המידע הזה שמתחיל להתייבש.
לפי גורמי מודיעין בריטים, קשה למצוא תחליף ליכולות הישראליות במזרח התיכון. לדבריהם, שירותי הביון של מדינות ערב לא נמצאים באותה רמה, ויש כאן גם סיבוך נוסף. מדינות במפרץ עצמן נהנות לעתים ממידע ישראלי שעובר אליהן בעקיפין דרך הבריטים.
גורם בלייבור ששוחח עם בכירים בקטאר, סעודיה ואיחוד האמירויות סיפר שאיש מהם לא חושב שהמהלך הגדיל את השפעתה של בריטניה. הרושם שקיבל היה הפוך. מבחינתם לונדון נעשית פחות רלוונטית, ובמסגרת זאת הוא טען שסעודיה וקטאר מצמצמות השקעות בבריטניה.
