תשעה אזרחים ישראלים נעצרו בטורקיה במסגרת מבצע נרחב נגד רשת ההונאה במוקדים טלפוניים בהיקף של 266 מיליון דולר. בפשיטה נרחבת אתמול נעצרו חשודים רבים, שבהם גם ישראלים, כך דווח באתר החדשות middleeasteye. עוד נטען כי כל העצורים עבדו במוקד שירות לקוחות.
משרד החוץ מסר הערב כי אתמול התקבלו דיווחים על מעצרם של כמה אזרחים ישראלים בטורקיה בחשד למעורבות בפעילות פלילית, "ככל הנראה כחלק מגל מעצרים רחב יותר". במשרד ציינו כי הם מטפלים באירוע ופועלים לוודא שזכויותיהם של האזרחים הישראלים נשמרות.
● ה-FBI חשף פרטים חדשים על הונאת המיליונים של היזמת הישראלית
● משבר אמון בטורקיה: הבורסה באיסטנבול צללה והמסחר הושהה
המשטרה, בשיתוף ארגון המודיעין הלאומי הטורקי (MIT) ואינטרפול, פשטו על מאות כתובות באיסטנבול ובמחוז מוגלה שבדרום-מערב המדינה במסגרת חקירת רשת בין-לאומית שכונתה "אימפריית ההונאה". המעורבים ברשת חשודים בהונאת קורבנות באמצעות הונאות השקעה שבוצעו בטלפון, בהיקף של כ-266 מיליון דולר.
לפי החקירה, הרשת פעלה במשך כעשור בכמה מדינות. מפעיליה שכנעו קורבנות להשקיע באמצעות פלטפורמות השקעה שנשלטו על ידי הרשת, ולאחר מכן הציגו בפניהם רווחים מזויפים כדי לגרום להם להעביר סכומים נוספים. הכספים הועברו, לפי החשד, לחשבונות בנק בחו"ל ולארנקי מטבעות קריפטוגרפיים. חלק מהקורבנות איבדו סכומים של עשרות ואף מאות אלפי דולרים.
לפי הודעת משרד התובע הציבורי הראשי באיסטנבול, ארגון ההונאה נוהל על ידי אזרחים ישראלים, שמינו תחילה מנהלי פעילות במדינות שונות, אשר תוארו בהודעה כ"ברוני הונאה ישראלים". הישראלים יצרו לכאורה חברות פיקטיביות, הונו משקיעים ובסופו של דבר גזלו את כספם.
הארגון שנוהל על ידי ישראלים נמנע במכוון מלהונות אזרחים ישראלים או אמריקנים, ובמקום זאת התמקד בקורבנות במלזיה, באיחוד האמירויות, ברוסיה, בסינגפור, בבריטניה, בקנדה, באוסטרליה, באירלנד, בסין, בשווייץ, בבלגיה, בשוודיה ובקוריאה הדרומית - לצד מדינות אחרות. יותר מ-200 איש נעצרו ונחקרו במסגרת הפרשה.
במסגרת החקירה, כך נטען, זיהו הרשויות בטורקיה את אחד החשודים המרכזיים ברשת כאדם בעל אזרחות ישראלית - המחזיק גם בדרכון פורטוגלי. לפי הרשויות, חלק מהרשתות שפעלו מישראל העבירו את פעילות מוקדי השירות שלהן לטורקיה, בין היתר על רקע המתיחות בין המדינות.
על פי הרשויות בטורקיה, המפעילים הקימו חברות קש שהוצגו כמוקדי שירות לקוחות וגייסו עובדים דוברי שפות שונות, ובהן יפנית, הינדית, צרפתית וספרדית. העובדים חולקו לתפקידים שכונו "סוכני המרה" ו"סוכני שימור", ועברו הכשרה שכללה, לפי החקירה, הנחיות כיצד לבנות זהות בדויה ולרכוש את אמון הקורבנות.
עוד עולה מהחקירה כי העובדים נדרשו להשתמש בשמות בדויים ולספר על עצמם סיפורים מומצאים, ובחלק מהמקרים אף לטעון שהם בוגרי אוניברסיטאות יוקרתיות. לפי הרשויות, לפני תחילת העבודה הם עברו גם בדיקות פוליגרף שנועדו לזהות קשרים אפשריים לגופי ביטחון או אכיפת חוק.
במוקדים נקבעו גם כללים נוקשים לעובדים, ובהם איסור לדבר עברית בתוך המשרדים. לפי החקירה, העובדים השתמשו בזהויות שונות והציגו עצמם כנציגים של פלטפורמות השקעה ששמותיהן הוחלפו באופן תדיר. אחד הכללים, לפי הרשויות, אסר על העובדים לפנות לאזרחים ישראלים.
החקירה בטורקיה נמשכת, והרשויות ממשיכות לבדוק את היקף הפעילות ואת זרימת הכספים ברשת. מעצרם של החשודים אינו מעיד כשלעצמו על אשמתם, והם עומדים בחזקת החפות.
