לפני שנתיים, עמדה חטיבת החדשנות של אינטל בתחום הראייה התלת-ממדית, שזכתה לשם RealSense, על סף סגירה. באותה תקופה, עמדה אינטל בעין הסערה - המנכ"ל הקודם, פט גלסינגר, נלחם על הישרדותה של החברה אל מול הפסדים נערמים, ביקורת ציבורית גוברת ותהליכי פיטורים וקיצוצים שפגעו בכל אחד מקווי המוצר של החברה. גלסינגר העדיף למכור או לסגור כל פעילות שאיננה נמצאת בליבת החברה - מעבר לייצור שבבים עבור חברות אחרות - ובכלל זה נסגרה גם גרנולייט הישראלית, חברת סטארט-אפ שפיתחה תוכנה לניהול פעילות ענן, לאחר שנמכרה ב-2022 תמורת 650 מיליון דולר לאינטל.
● ה-AI ברח מהמעבדה של חברה ישראלית. מי אשם?
● הקרן הסודית מדובאי שהשקיעה במאסק בזמנים הקשים - והתעשרה מהנפקת SpaceX
גם מעבדת החדשנות רילסנס, בניהולו של הישראלי נדב אורבך, הייתה מועמדת לסגירה, אך המנכ"ל הישראלי והעובדים, בעצה אחת עם גלסינגר עצמו, החליטו לחלץ את החברה ולמכור אותה לקבוצת משקיעים פרטית - אחת מהן היא אינטל עצמה, באמצעות קרן ההון סיכון שלה, המיועדת להשקעה בחברות סטארט-אפ.
ביולי 2025 גייסה רילסנס כסטארט-אפ 50 מיליון דולר בהובלת קרן הון סיכון טייוואנית שסירבה למסור את שמה, אינטל קפיטל, ענקית השבבים הטייוואנית מדיהטק, וחברת המצלמות הגרמנית Dormakaba; מאז, היא חתמה על שיתוף-פעולה עם אנבידיה והפכה לאחת מיצרניות חיישני הראייה הבולטים בשוק הרובוטיקה, עם מעל למחצית מנתח השוק של הרובוטים היומנואידים (דמויי אדם), הרובוטים התעשייתיים בתמחור גבוה והזרועות הרובוטיות.
היום (ג') מודיעה החברה האמריקאית קוגנקס (Cognex) על רכישת רילסנס במעל ל-600 מיליון דולר, מהם 500 מיליון דולר במזומן לבעלי המניות ולמשקיעים - תשואה של 500% עבור המשקיעים הטייוואנים ואינטל קפיטל מלפני 14 חודשים בלבד. בשנה שעברה, השקיעו בעלי המניות 50 מיליון דולר לפי שווי חברה של 102 מיליון דולר בלבד.
עוד במסגרת העסקה, צפויה קוגנקס להקצות לעובדי החברה חבילת מענקים במניות, מזומן ואופציות בהיקף כולל של כ-106 מיליון דולר. לפי ההערכה, לפחות 80 מעובדי החברה בישראל יקבלו למעלה ממיליון שקל כל אחד. בחברה מועסקים כיום 180 איש, מהם 140 בישראל - ומתוכם 110 עובדים שהגיעו מאינטל.
כאשר פוצלה מאינטל, הייתה רילסנס חברה הפסדית שמכניסה כ-7-8 מיליון דולר ברבעון, או כ-30-40 מיליון דולר בשנה. עד סוף השנה, צפויה החברה לרשום הכנסות של 80-90 מיליון דולר, כאשר החברה על פי ההערכה רווחית - דבר שתרם להחלטת קוגנקס לרכוש אותה ולהפכה לחטיבה עצמאית בה.
"מייצרים את שכבת התפיסה התלת-ממדית המובילה בעולם"
בתוך שנה וחצי, הפכה רילסנס לסיפור הצלחה שמייצר ומוכר מצלמה תלת-ממדית לרוב חברות הרובוטיקה הגדולות - למעט טסלה שמהמרת על מצלמה דו-ממדית ואלגוריתם שמעבד אותה לראייה תלת-ממדית.
בין לקוחותיה של רילסנס: חברות רובוטים יומנואידים כמו בוסטון דיינמיקס (שנמצאת כיום בבעלות קוריאנית), ענקית היומנואידים הסינית יוניטרי, FieldAI ואניגמה - רבים מהם גם עבור כלבים רובוטיים; חברות רובוטים למחסנים כמו יוניברסל רובוטס, לוקוס רובוטיקס - שמתקינה רובוטים במחסני הלוגיסטיקה של DHL או סימבוטיקס שמייצרים רובוטים עבור וולמארט; חברות המתמחות בזרועות רובוטיות כמו אינבולט; ורובוטים חקלאים כמו אלה המיוצרים על ידי תבל רובטיקיס הישראלית או אקו רובוטיקס.
רבים מההסכמים הגיעו אליה, בין השאר, בזכות שיתוף-הפעולה ההדוק עם אנבידיה, שמסייעת להפיץ את הפתרון שלה בקרב לקוחותיה. לפי נדב אורבך, החברה הישראלית מייצרת את שכבת התפיסה התלת-ממדית המובילה בעולם - גם בהיבט של נתח שוק". אורבך ממשיל את המערכת לקורטקס האנושי: מעין מערכת משולבת חומרה ותוכנה המתחברת למצלמות של אינטל, אנבידיה או קוואלקום, משלבת חיישני ראייה - כולל אינפרה אדום - בעלת יכולת עיבוד תמונה וניתוח שלה, כאשר את פעולת ההסקה מבצעת התוכנה של אנבידיה.
שורשיה של רילסנס ביוזמה פנימית של אינטל להיכנס לתחום התפיסה התלת-ממדית בשנים 2010-2011, והובלה בין השאר על-ידי אישים כמו רוני פרידמן (כיום מנכ"ל אפל ישראל הפורש), מולי אדן - שהיה אז נשיא אינטל ישראל ונתן חסות לפעילות, ושגיא בן-משה, ישראלי שהפך לסגן נשיא באינטל וניהל את הפעילות עד שפרש מהחברה כדי להקים חברת מצלמות משלו. תחת פעילות רילסנס, נרכשה החברה הישראלית אינויז'ן - מעין מתחרה לפריימסנס בראשית העשור הקודם - וחברה אמריקאית בשם טיזיקס, אך היחידה העסקית בימיה באינטל מעולם לא הוכיחה רווחיות והתקשתה להשיק מוצר שייצר התלהבות בשוק.
לאחר עזיבתו של בן-משה, הועבר לארה"ב אחד העובדים הבכירים שלה, נדב אורבך, כדי לנהל את החברה - אך זה מספר כי רק כאשר הגיע לניו יורק - הבין כי היחידה עומדת לקראת סגירה. "ישבתי על ארגז בבית והבנתי שהגעתי לנהל חטיבה ששכחו להגיד לי שהיא נסגרת", נזכר אורבך בשיחה עם גלובס. "אינטל נכנסה לסחרור כלכלי, ולפני שהחליפה מנכ"ל היא החליטה לסגור את חטיבת החדשנות - במקביל לסגירת פעילויות אחרות כמו גרנולייט למשל, כדי להתמד בעסקי ליבה. נפגשתי עם גלסינגר והסברתי לו את הפוטנציאל העסקי שטמון בחברה (רילסנס - א"ג). הוא אמר לי: אם תגייס הון חיצוני, אתמוך בך ואינטל קפיטל תשקיע. פט גלסינגר נותר חבר ואני גייסתי 53 מיליון דולר. רכשנו את רילסנס כנכס - אינטל נותרה משקיעה, אבל קנינו את השליטה ממנה לפני 14 חודשים - בתזמון מושלם לנסיקתו של תחום הרובוטיקה. עשינו שיתוף-פעולה עם אנבידיה ונכנסנו לתחום הרובוט האנושי, הכלבים הרובוטיים והרכב האוטונומי".
"אחת העסקאות היחידות שקיבלו אישור מארבעה מנכ"לים"
בשנה האחרונה, בין השאר בעידוד אנבידיה, הגיעה תעשיית הרובוטיקה לקדמת הבמה והשיח הציבורי. אילון מאסק מקדם את הרובוטים היומנואידים "אופטימוס" תחת טסלה בתור עתיד החברה, ואילו אמנון שעשוע מוכר את מנטי רובוטיקס ב-900 מיליון דולר למובילאיי שאותו ניהל עד לאחרונה. המתחרה הגדולה של טסלה בתחום. פיגיור איי. אי (Figure AI) גייסה מיליארד דולר לפי שווי של 39 מיליארד, וגם חברות אחרות כמו אפטרוניק או סקיד גייסו מאות מיליונים למערכות משלימות. אפילו אביגדור וילנץ, משקיע השבבים הסדרתי, גייס 165 מיליון דולר לפי שווי של 1.6 מיליארד לסטארט-אפ חדש בשם Lyte, שהוקם בידי כמה ממייסדי פריימסנס לפיתוח "מוח" חדש לרובוטים.
תהליכי האישור שניהל אורבך מול אינטל לא עברו בצורה חלקה. למעשה, חילופי ההנהלה התכופים העבירו על חלום הפיצול של אורבך. "בוקר אחד אני מתעורר, ועומד לפגוש את גלסינגר כדי לקבל חתימה סופית לאישור העסקה ומגלה בחדשות שאינטל נפרדה ממנו והאישור שלי שווה לקליפת השום", מספר אורבך. "ואומרים לי - אולי נמכור את הפעילות הזו למישהו אחר. היה לי הסכם חתום ומסמך עקרונות - אבל איבדתי את המנכ"ל שהעניק לי חסות לכך. אז אישרתי את העסקה מול מישל ג'ונסון (אז מנכ"לית זמנית), אבל אמרו לי שצריך לאשר את העסקה גם מול סמנכ"ל הכספים דייב זינסנר. לקחו לנו כמה שבועות כדי להפגש, אבל קצת לפני הפגישה מודיעים לי שליפ בו טאן נכנס לתפקיד המנכ"ל. אמרו לי: טוב שיש לך אישורים מהצמרת, אבל טאן מאשר אישית מעתה והלאה כל עסקה באינטל, לך דבר איתו - וכך קרה. זו היתה אחת העסקאות היחידות שקיבלו אישור מארבעה מנכ"לים, ולמרות זאת, קיבלנו בסופו של דבר תמיכה יפה מאינטל שסיפקה קרקע נוחה להצליח עליה".
כחלק מהפיצול, מכר אורבך שתי פעילויות מתוך החטיבה - מוצר שעסק בתרגום לשפת סימנים ופעילות התראפיה - מעין טיפול המבוססת על מצלמות ומזכירה את שיטת ביופידבק.
היום, לאחר שהחברה שילשה את הכנסותיה ופעלה לגייס הון כחלק מסיבוב פרטי טרום-הנפקה, היא נרכשת, כאמור, על-ידי קוגנקס, חברת מוצרי ראייה ממוחשבת לצרכים תעשיתיים שנסחרת לפי שווי של 10 מיליארד דולר ומגלגלת כמיליארד דולר בשנה.
קוגנקס (Cognex) חולשת בפועל על שוק סורקי הברקוד לרשתות המרכולים הגדולות בארה"ב והיא מחזיקה בשוק של מצלמות לפעילויות של קמעונאות ואפילו מצלמות המגלות פגמים על גבי שבבים - פעילות המתחרה באפלייד מטריאלס. החברה האמריקאית חיפשה במשך זמן מה להתרחב לשוק מוצרי הרובוטיקה וחיפשה לצורך כך מנוע צמיחה. במשך חודשיים, היא בדקה את רילסנס, תהליך שכלל נסיעות תכופות לישראל וביקורים של ישראלים בבוסטון - עד שהשתיים הגיעו להסכמה על כך שרילסנס תשמש כחטיבה נפרדת, ותעסיק גם את אנשי השיווק והמכירות של החברה הישראלית. "הם מאוד רצו לפתוח מרכז פיתוח בישראל - ועשו איתנו סיור מעמיק בירושלים, הם מאוד נרגשים על כך", מספר אורבך.
ובשנה שבה ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות כמו סנדיסק, אינטואיט, זום אינפו ולינקדאין סוגרות את מרכז הפיתוח שלהן בישראל על רקע המלחמה המתמשכת, השקל היקר ושכר העובד הישראלי שנחשב לגבוה בעולם, בקוגנקס הולכים בכיוון ההפוך. "לא הייתי צריך לעשות הרבה עבודת מכירה בנושא כי ההנהלה כבר הגיע מראש עם יחס ורגש חיובי לישראל", אומר אורבך. "השקל הגבוה הוא אתגר - אבל הם לא הסתכלו רק על הנתון הזה, אלא התייחסו לסך הרווחיות של החברה, שיעור הצמיחה שלה והמומנטום שבו היא נמצאת. קשה אומנם להביא חברות בינלאומיות לפתוח כאן מרכז, אבל אם אתה מביא ערך מוסף עם טכנולוגיה וערך משמעותי, זה משהו שבא בחשבון".
