גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

דרישה חריגה מחברת החשמל: שלמי על העיכובים בהקמת תחנות הכוח - בלי לגלגל על הצרכנים

רשות החשמל תסרב להכיר בעלות של 230 מיליון שקל בשל עיכובים של חברת החשמל בהקמת תחנות הכוח החדשות במתחם "אורות רבין" בחדרה - לאחר שנקבע כי חלק מהעיכובים נבעו מ"אירועים פנימיים, התנהלות מול ספקים וניהול לוחות זמנים" ● שאר הנזק יוטל בכל זאת על צרכני החשמל ● חברת החשמל: "העיכוב מכוח עליון, ההחלטה לא מידתית"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' בחדרה / צילום: Shutterstock
תחנת הכוח ''אורות רבין'' בחדרה / צילום: Shutterstock

רשות החשמל, הרגולטור הקובע את מחירי החשמל לצרכנים, תסרב להכיר בעלות של 230 מיליון שקל בשל עיכובים של חברת החשמל בהקמת תחנות הכוח החדשות שבנתה במתחם "אורות רבין" בחדרה.

עיכובים אלה, שנמשכו מעל שנתיים, יצרו למשק נזקים של מיליארדי שקלים, אך על-פי רשות החשמל - רובם נבעו מעיכובים מוצדקים בשל תקופת הקורונה והמלחמה. ובכל זאת, חברת החשמל גם התעכבה בשל "אירועים פנימיים, התנהלות מול ספקים וניהול לוחות זמנים שבאחריות החברה".

מודל צרפתי או הולנדי? הדוח שמציף את הקרב על החשמל בישראל
מכון המחקר של הכנסת: הפרטת תחנות הכוח הורידה את מחיר החשמל במעל 10 מיליארד שקל

במצב רגיל, העלויות של חברת החשמל מושתות באופן מלא על הצרכנים דרך מחירי החשמל. אך הפעם, חברת החשמל תיאלץ לשלם 230 מיליון שקל מכיסה, ללא השלכה על מחיר החשמל לצרכנים. שאר הנזק יוטל בכל זאת על צרכני החשמל.

לאחרונה נכנסו לפעולה שתי יחידות ייצור חדשות במתחם חברת החשמל בחדרה, אולי האחרונות שחברת החשמל תקים. הקמתן נקבעה כבר ברפורמה הגדולה במשק החשמל ב-2018 שפתחה את המשק לתחרות מצד המגזר הפרטי בייצור החשמל, וחברת החשמל מכרה תחנות שברשותה והפסיקה לבנות חדשות, זאת מלבד שתי יחידות הייצור האמורות. אלא שההקמה של יחידות ייצור אלה, הקרויות מחז"ם 70 ומחז"ם 80, סבלו מעיכובים רבים ומאירועים חיצוניים, שהביאו לכך שבנייתן הסתיימה שנתיים וחצי ושנתיים ועשרה חודשים אחרי הזמן, בהתאמה.

הנזק המשקי מעיכובים אלה אדיר ונמדד במיליארדים: ייצור חשמל מתחנות כוח ישנות ופחות יעילות הביא לעלות עודפת של מיליארד שקל, 2.8 מיליארד שקל נוספים נוספו בעלויות סביבתיות, כ-500 מיליון שקל נוספים בשל גידול בהוצאות על הפרויקט ועוד כ-280 שקל בשל תשלומי ריבית על המימון של הפרויקט לאורך זמן. בסך-הכול, מדובר על כ-4.6 מיליארד שקל שהמשק הישראלי ניזוק מהם כתוצאה מכך.

אירועים חיצוניים - אבל לא רק

עיכובים אלה, על-פי חברת החשמל, נגרמו בשל אירועים שלא בשליטתה כמו מגפת הקורונה ומלחמת "חרבות ברזל". מבקר המדינה, שפרסם לאחרונה דוח על עיכובים אלה, קיבל חלקית את הטענות, אך הוסיף כי "רק בינואר 2022, כחצי שנה לפני המועד שבו הייתה חברת החשמל אמורה לסיים את הקמת יחידה 70 ולהתחיל בהפעלתה המסחרית, היא דיווחה על עיכובים בפועל של כשלושה חודשים בהקמת היחידה בשל מגפת הקורונה".

גם רשות החשמל מקבלת חלקית את הטענה הזאת, ולדבריה "בבחינת גורמי העיכוב, הרשות הכירה בכך שחלק מהעיכובים בלוח הזמנים והחריגות בעלויות נגרמו מאירועים חיצוניים שאינם בשליטת החברה (כגון מגפת הקורונה, מלחמת 'חרבות ברזל' ומבצע 'עם כלביא'), ובגין תקופות העיכובים אלה הרשות הכירה לחברה בעלויותיה".

אולם לגבי החלקים שבשליטת החברה - לרבות התנהלות מול ספקים וניהול לוחות זמנים שבשליטת החברה, עלויות ריבית והשקעה בסך של כ-230 מיליון שקל - לא יכירו לחברת החשמל בעלויות, והיא תיאלץ לשאת בהן על חשבונה. עם זאת, חשוב לציין כי חברת החשמל היא חברה ממשלתית, והכנסות שלה מגיעות, בדרך כזו או אחרת, מהציבור הרחב.

נציין גם כי חברת החשמל נמצאת לאחרונה במאבק פוליטי לגבי המשך קיומה כיצרנית חשמל ולא רק פורסת תשתית. עיכובים כאלה פוגעים במטרתה להמשיך ולהתחרות כיצרנית.

על-פי רשות החשמל, חברת החשמל מקבלת "תשואה נאותה על ההון העצמי המשקפת נטילת סיכונים", בסך כולל של כ-4.5%, לעומת 3% בלבד על פרויקטים חסרי סיכון. ועל כן, כשהסיכונים מתממשים באשמת החברה - עליה לשאת בעלויות. סך עלות יחידות הייצור עומדת על כ-5.3 מיליארד שקל, ורשות החשמל החליטה להכיר בכ-5.1 מיליארד שקל בעלויות שיושתו על צרכני החשמל. ההחלטה תעלה כעת לשימוע להערות הציבור.

חברת החשמל: החלטה "לא מידתית"

מחברת החשמל נמסר בתגובה: "המחז"מים ב'אורות רבין' סיימו הליכי רישוי ותכנון בתוך כשנה ממועד החלטת הממשלה כמתוכנן. יחד עם זאת, זמן ההקמה התארך בשל נסיבות 'כוח עליון' שהתרחשו לאורך הפרויקט, רובן ככולן אינן בשליטת חברת החשמל, כגון: מגפת הקורונה, מלחמת 'חרבות ברזל', עיכובים בעטייה של הוועדה המקומית לתכהון ובנייה במתן תעודת גמר מסיבות הקשורות באתר הפחם ולא בפרויקט, עיכובים בביצוע בדיקות הקבלה של מנהל המערכת עקב הצורך לספק אנרגיה למערכת בזמן מלחמה ועוד טרם סיום בדיקות הקבלה, דבר שלא היה קורה בתחנה פרטית. בנוסף, הפרויקט סבל ממאות ליקויים בציוד וריקולים בעטיו של ספק הטורבינות, והחברה מגבשת תביעה בגין עיכובים אלה כנגד הספק.

"בהינתן כל האמור לעיל, הפרויקט בוצע במסגרת התקציב המתוכנן ובזמן סביר בהשוואה בינלאומית, בשים לב לבנצ'מרק בינלאומי. עוד יצוין כי השוק הפרטי קיבל בגין המלחמה והקורונה ארכות של 18.5 חודשים.

"בהינתן שהיחידות סיפקו אנרגיה במהלך המלחמה עוד בטרם הוכרזו מסחריות, ובהינתן שפרויקטים הרבה פחות מורכבים טכנולוגית (סולאריים ופיקרים) התעכבו, כך שאי-ההכרה בעלויות בגין כל חריגות הלו"ז בהינתן מורכבות הפרויקט אינה מוצדקת, סבירה ומידתית בעיני החברה, והיא תשקול צעדיה בהקשר זה".

פורום יצרני החשמל: "כתב אזהרה ברור"

מפורום יצרני החשמל הפרטיים נמסר: "ממצאי רשות החשמל ומבקר המדינה הם כתב אזהרה ברור שמעיד יותר מכל דבר אחר על הצורך להוצאת חברת החשמל ממקטע הייצור לחלוטין. דווקא בפרויקט הדגל שהוחרג עבורה במסגרת הרפורמה, חברת החשמל איחרה ביותר משנתיים וחצי, חרגה במאות מיליוני שקלים והותירה את המשק תלוי זמן רב יותר ביחידות פחמיות ישנות ומזהמות. העלות הכוללת מוערכת על-ידי רשות החשמל ומבקר המדינה בהיקף של לפחות 4.6 מיליארד שקל שיוטלו על ציבור משלמי החשמל.

"גם ההחלטה שלא להכיר לחברת החשמל בכ-230 מיליון שקל אינה מוחקת את העלות ואינה מחזירה לציבור את הכסף. את המחיר הזה ישלם בסופו של דבר הציבור: אם לא באמצעות תעריף החשמל, הרי באמצעות הפגיעה בחברת החשמל, שהיא חברה ממשלתית בבעלות הציבור. לכך מצטרפים, כאמור, מיליארדי שקלים של עלויות עודפות שכבר נגרמו למשק כתוצאה מהעיכובים, ובהן המשך הייצור היקר בפחם והנזקים הסביבתיים והבריאותיים. כך או כך, הציבור משלם את מחיר הכישלון.

"המסקנה המתבקשת היא יישום מלא של הרפורמה: מיקוד מונופול חברת החשמל במשימה הלאומית של פיתוח רשת ההולכה והחלוקה, הוצאתה באופן מלא ממקטע הייצור ולאפשר לשוק התחרותי להקים את כושר הייצור הדרוש למשק".

עוד כתבות

סניף של רשת סיטי מרקט / צילום: יח''צ

סיטי מרקט מוכרת 11 סניפים לרשת החדשה "100 ומעבר" בכ-35 מיליון שקל

בתוך כך, סיטי מרקט תפתח שישה סניפים חדשים בהשקעה של כ-20 מיליון שקל ● עבור רשת "100 ומעבר", שהוקמה רק בתחילת השנה, מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית בפריסה, לאחר שעד כה התמקדה בעיקר בסניף גדול באשדוד

חדר אירוח של רשת מלונות ''מטיילים''. ''אנטי־תזה לתרבות הבנייה הישראלית'' / צילום: צילום איה בן עזרי

להרכיב מלון כמו רהיט מאיקאה: טכנולוגיות הבנייה מתקדמות, וישראל נשארת מאחור

בעוד שבעולם בונים בניין בשנתיים, בישראל משך הזמן כפול ● בשטח יש סטארט–אפים שמפתחים טכנולוגיות מתקדמות ויוזמות לתיעוש הבנייה, אבל בארץ הרגולציה והתקינה מכבידות, ובשוק טוענים שגם היזמים אינם ממהרים לאמץ שיטות חדשות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

הנאסד"ק זינק במעל 2% לשיא חדש; מניות השבבים קפצו בהובלת מטא ואינטל

הנאסד"ק קפץ בכ-2.3% ● איתות של טראמפ על פתיחת צוהר לדיפלומטיה הצניח את מחירי הנפט והזניק את מניות הטכנולוגיה בוול סטריט ● אינטל ומטא זינקו בחדות, חברת השבבים AMD חצתה לראשונה את רף שווי השוק של טריליון דולר ● הביטקוין זינק לשיא של מעל שמונה חודשים, והמשקיעים תוהים אם "חורף הקריפטו" נגמר

פורטרטים מתוך הספר / צילום: דייוויד שלכטר

הצלם האמריקאי שראיין 100 ישראלים: "גיליתי כמה ישראל מורכבת ופרועה - ואני רק רוצה לדעת יותר"

דייוויד שלכטר מצא את עצמו בישראל בעיצומה של מלחמה ● מכאן הוזנק פרויקט חלומותיו: ספר המאגד פורטרטים וסיפורים של 100 ישראלים, שמשקפים את הפרופיל הדמוגרפי של המדינה - מניצולת שואה בת 95 ועד עולל ביום מילתו

משכנתא / איור: Shutterstock

מאחורי השיא בהיקף המשכנתאות: מה קרה לריביות ומאיזה מסלול הלווים ממשיכים להתרחק?

שנת השיא בשוק המשכנתאות נמשכת עם 10.9 מיליארד שקל באוגוסט ● הלווים נוהרים למסלול הפריים, מעדיפים ריבית קבועה לא צמודה - וממשיכים להתרחק מהמסלולים הצמודים למדד ● שלוש הערות על הנתונים שפורסמו השבוע

הפגנה נגד מפלגת הימין הקיצוני AfD, לאחר הניצחון בסקסוניה־אנהלט / צילום: Reuters, Christian Mang

7 מיליון מבקשי מקלט נהרו לאירופה והולידו מפץ פוליטי

בלב הפוליטיקה האירופאית עומדת שורה של נושאים חדשים, הכוללת הגירה, זהות לאומית ואקלים ● בזמן שבמפלגות הקיצון הפופוליסטיות מטיבים למנף את הנושאים הבוערים, וכך זכו בבחירות הכלליות בשבדיה השבוע ובבחירות למדינת המחוז בסקסוניה־אנהלט בגרמניה, מפלגות המרכז הותיקות נותרות מאחור ● והחשש הגדול: תנועת המטוטלת הפוליטית עשויה להפוך למהירה ולחדה הרבה יותר

פרופ' ניר ברזילי במעבדה במכון איינשטיין לחקר ההזדקנות / צילום: באדיבות המצולם

החוקר שבדק 850 בני מאה בחיפוש אחר הסוד לאריכות ימים

פרופ' ניר ברזילי, ראש מכון אלברט איינשטיין לחקר ההזדקנות ומי שנכנס לאחרונה לרשימת חוקרי הלונג'ביטי הבולטים של המגזין TIME, מספר בראיון לגלובס מה גילה על בני 100, אילו תרופות עשויות לדחות את מחלות הזיקנה ועל הניסוי הגדול שעדיין מחכה למימון ● כמי שגדל בחיפה והגיע לצמרת המחקר, ברזילי מדבר גם על הדרך שלו לשמור על זהות ישראלית ויהודית בארה"ב

עו''ד ורו''ח ורד אולפינר / צילום: דורון לצטר

"השותפה הסמויה" בהשקעה: כך תוכלו לחסוך תשלומים מיותרים לרשות המסים

השקעה בנדל"ן דורשת מחקר, ידע והבנה ● היא דורשת גם תכנון, ובעיקר כשבוחנים אותה בהיבט המיסוי למדינה ● מה השתנה בתחום, ואילו חוקים וכללים צריך להכיר ולהביא בחשבון לפני הרכישה?

המפלגה החדשה שעשויה להכריע את גורל הבחירות

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש, ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? ● והפעם: הנתון שיכריע את ההובלה הגושית, והלקח הכואב שהמפלגות הקטנות צריכות ללמוד

יעקב ויינשטיין / צילום: אייל טואג

בגיל 76 הסוחר הוותיק עדיין נהנה מכל רגע ומזהיר ממה שעומד לקרות בשווקים

יעקב ויינשטיין, שחוגג 50 שנה בשוק ההון "ונהנה מכל רגע", צופה המשך עליות בוול סטריט בשנים הבאות, עד למפולת בסוף העשור הנוכחי ● הוא מסביר מדוע שוק האג"ח במשבר טוטלי, למה הזהב יזנק בעוד עשרות אחוזים, ובאיזה מטבע יש היום הזדמנות גדולה ● וגם: הלקח שלו מנפילת אלטשולר שחם: "מנהלים בשוק המוסדי למדו שעדיף להיות ממוצע ולא להתבלט"

טראמפ וממדאני בפגישתם בניו יורק טרם העצרת הכללית באו''ם / צילום: ap

הנאומים יהיו רק חלק מהסיפור: העצרת הכללית השנתית של האו"ם נפתחת

מנהיגי העולם יגיעו השבוע לעצרת האו"ם בניו יורק: נתניהו, טראמפ ופזשכיאן צפויים להשתתף, אבו מאזן ייאלץ לנאום מרחוק ● נתניהו צפוי לנאום בעצרת ולהיפגש עם מזכיר המדינה רוביו ● טראמפ ופזשכיאן יציגו עמדות מנוגדות בנוגע למלחמה ולסוגיית הגרעין האיראני ● גם ראש עיריית ניו יורק זוהרן ממדאני תופס השנה מקום מרכזי, לאחר שפגש את טראמפ ואח"כ המשיך לתקוף את נתניהו

מימין לשמאל: ירון זולצבכר, מייסד ומנכ''ל היי ליפט, שרית שגב מנהלת סקטור תעשייה, מסחר ומלונאות בחטיבה העסקית בבנק הפועלים וברוך פרנס מייסד סקייליין עגורנים / צילום: Aviad Tevel Studios

אקזיט ענק: השליטה בחברת העגורנים נמכרת לפי 340 מיליון שקל

ברוך פרנס מכר את השליטה (75%) בחברת העגורנים סקיי ליין להיי ליפט של ירון זולצבכר, אמנון אמר וחברת התשתיות הציבורית עלמא יסודות ● במסגרת המהלך ישקיע גוף מוסדי בהיי ליפט 67 מיליון שקל, המשקפים הצפת ערך משמעותית לעלמא של משפחת מירילשווילי

הבורסה בפרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

ירידות קלות באירופה; החוזים בניו יורק יציבים

מחירי הנפט עברו לירידות: כי איראן הציעה לפתוח מחדש את מצר הורמוז אם ארה"ב תסיר את המצור ● החוזים בוול סטריט יציבים לאחר הזינוק שנרשם אתמול ● וגם: הנתון שעשוי להדליק נורה אדומה נוספת בוול סטריט

ערן גולן, מנכ''ל מימון ישיר / צילום: עופר חג'יוב

תמורת 38 מיליון שקל: האקזיט הפיננסי של נבחרת כוכבי השוק

עזרא עטר, מאיר אוזן, עליזה כהן ושמואל מסנברג מוכרים למימון ישיר את השליטה בחברת מימון הנדל"ן סיגמא סיטי

קים ג'ונג־און בוחן את המל''טים החדשים / צילום: קוריאה הצפונית

מישראל לצפון קוריאה: קים ג'ונג און בוחן העתקת מל"טים

קים ג'ונג און ביקר במפעלי תעשייה ביטחונית בצפון קוריאה, ובהם מפעל שמייצר מל"טים הדומים מאוד ל"הארופ" הישראלי ● הדמיון מעלה חשד להנדסה הפוכה של המל"ט, לצד חיקויים צפון־קוריאניים של מערכות ישראליות ואמריקאיות נוספות ● קים הורה להרחיב את ייצור המל"טים ולשלב בהם בינה מלאכותית

מימין: תמר בר־אילן ויותם שגב, מייסדי סייארה / צילום: מנש כהן

גולדמן זאקס בהשקעת ענק בחברת הסייבר הישראלית סייארה

ההשקעה מרחיבה את הסבב שבו הוערכה חברת אבטחת המידע ב־12 מיליארד דולר ביוני האחרון ● לפי "וול סטריט ג'ורנל", החברה גייסה 1.94 מיליארד דולר בתוך 15 חודשים ● המנכ"ל יותם שגב: החברה נערכת להנפקה, אך אינה ממהרת לצאת לבורסה

שמעון בן צבי 38, גבעתיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

מחיר שיא לפרויקט בן 20 בגבעתיים: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים?

דירת 5 חדרים, בשטח של 123 מ"ר בקומה שביעית, שאוכלסה ב־2003, נמכרה תמורת 5.85 מיליון שקל ● הדירה צופה לפארק, והפרויקט נמצא במרחק הליכה מהקאנטרי ומהקניון

גניבות קריפטו / צילום: Shutterstock

החשבון שלו הראה יתרה של 20 מיליון דולר, אבל הוא לא הצליח למשוך אותם

אדם שהשקיע 1.1 מיליון דולר בפלטפורמת קריפטו חשף השבוע את סיפורו המטלטל ב־MarketWatch ● אז לאן נעלם הכסף? ● ההמלצה, התעלומה והתלונה לרשויות

מפעל התפלת מים שורק / צילום: איל יצהר

אחרי כמעט חודש: האצות בים התיכון מתמעטות, מתקני ההתפלה חוזרים לפעילות מלאה

האצות המיקרוסקופיות שהגיעו ממצרים שיבשו את פעילותם של חמישה מתוך ששת מתקני ההתפלה בישראל • כעת העכירות יורדת, שורק א' כבר חזר לפעילות מלאה, ושורק ב' צפוי להצטרף אליו בקרוב • אם המגמה תימשך, רוב יכולת ההתפלה צפויה לשוב לתפוקה מלאה

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

ה-Ai ברח מהמעבדה של חברה ישראלית. מי אשם?

גוגל מצטרפת ל-OpenAI ואנתרופיק ומודה שמודל הבינה המלאכותית שלה יצא מסביבת הניסויים האטומה של אירגיולר ופעל על דעת עצמו ברשת ● למרות חלוקת האחריות על המחדל, הסטארט-אפ הישראלי נהנה מחשיפה פומבית של רשימת הלקוחות הגדולה ביותר שניתן לבקש ● התקריות מוכיחות כי בהיעדר סטנדרט ורגולציה מחייבת, ענקיות הטכנולוגיה קובעות בעצמן את התזמון והקריטריונים לדיווח על כשלים מסוכנים