גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

דרישה חריגה מחברת החשמל: שלמי על העיכובים בהקמת תחנות הכוח - בלי לגלגל על הצרכנים

רשות החשמל תסרב להכיר בעלות של 230 מיליון שקל בשל עיכובים של חברת החשמל בהקמת תחנות הכוח החדשות במתחם "אורות רבין" בחדרה - לאחר שנקבע כי חלק מהעיכובים נבעו מ"אירועים פנימיים, התנהלות מול ספקים וניהול לוחות זמנים" ● שאר הנזק יוטל בכל זאת על צרכני החשמל ● חברת החשמל: "העיכוב מכוח עליון, ההחלטה לא מידתית"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' בחדרה / צילום: Shutterstock
תחנת הכוח ''אורות רבין'' בחדרה / צילום: Shutterstock

רשות החשמל, הרגולטור הקובע את מחירי החשמל לצרכנים, תסרב להכיר בעלות של 230 מיליון שקל בשל עיכובים של חברת החשמל בהקמת תחנות הכוח החדשות שבנתה במתחם "אורות רבין" בחדרה.

עיכובים אלה, שנמשכו מעל שנתיים, יצרו למשק נזקים של מיליארדי שקלים, אך על-פי רשות החשמל - רובם נבעו מעיכובים מוצדקים בשל תקופת הקורונה והמלחמה. ובכל זאת, חברת החשמל גם התעכבה בשל "אירועים פנימיים, התנהלות מול ספקים וניהול לוחות זמנים שבאחריות החברה".

● מודל צרפתי או הולנדי? הדוח שמציף את הקרב על החשמל בישראל
● מכון המחקר של הכנסת: הפרטת תחנות הכוח הורידה את מחיר החשמל במעל 10 מיליארד שקל

במצב רגיל, העלויות של חברת החשמל מושתות באופן מלא על הצרכנים דרך מחירי החשמל. אך הפעם, חברת החשמל תיאלץ לשלם 230 מיליון שקל מכיסה, ללא השלכה על מחיר החשמל לצרכנים. שאר הנזק יוטל בכל זאת על צרכני החשמל.

לאחרונה נכנסו לפעולה שתי יחידות ייצור חדשות במתחם חברת החשמל בחדרה, אולי האחרונות שחברת החשמל תקים. הקמתן נקבעה כבר ברפורמה הגדולה במשק החשמל ב-2018 שפתחה את המשק לתחרות מצד המגזר הפרטי בייצור החשמל, וחברת החשמל מכרה תחנות שברשותה והפסיקה לבנות חדשות, זאת מלבד שתי יחידות הייצור האמורות. אלא שההקמה של יחידות ייצור אלה, הקרויות מחז"ם 70 ומחז"ם 80, סבלו מעיכובים רבים ומאירועים חיצוניים, שהביאו לכך שבנייתן הסתיימה שנתיים וחצי ושנתיים ועשרה חודשים אחרי הזמן, בהתאמה.

הנזק המשקי מעיכובים אלה אדיר ונמדד במיליארדים: ייצור חשמל מתחנות כוח ישנות ופחות יעילות הביא לעלות עודפת של מיליארד שקל, 2.8 מיליארד שקל נוספים נוספו בעלויות סביבתיות, כ-500 מיליון שקל נוספים בשל גידול בהוצאות על הפרויקט ועוד כ-280 שקל בשל תשלומי ריבית על המימון של הפרויקט לאורך זמן. בסך-הכול, מדובר על כ-4.6 מיליארד שקל שהמשק הישראלי ניזוק מהם כתוצאה מכך.

אירועים חיצוניים - אבל לא רק

עיכובים אלה, על-פי חברת החשמל, נגרמו בשל אירועים שלא בשליטתה כמו מגפת הקורונה ומלחמת "חרבות ברזל". מבקר המדינה, שפרסם לאחרונה דוח על עיכובים אלה, קיבל חלקית את הטענות, אך הוסיף כי "רק בינואר 2022, כחצי שנה לפני המועד שבו הייתה חברת החשמל אמורה לסיים את הקמת יחידה 70 ולהתחיל בהפעלתה המסחרית, היא דיווחה על עיכובים בפועל של כשלושה חודשים בהקמת היחידה בשל מגפת הקורונה".

גם רשות החשמל מקבלת חלקית את הטענה הזאת, ולדבריה "בבחינת גורמי העיכוב, הרשות הכירה בכך שחלק מהעיכובים בלוח הזמנים והחריגות בעלויות נגרמו מאירועים חיצוניים שאינם בשליטת החברה (כגון מגפת הקורונה, מלחמת 'חרבות ברזל' ומבצע 'עם כלביא'), ובגין תקופות העיכובים אלה הרשות הכירה לחברה בעלויותיה".

אולם לגבי החלקים שבשליטת החברה - לרבות התנהלות מול ספקים וניהול לוחות זמנים שבשליטת החברה, עלויות ריבית והשקעה בסך של כ-230 מיליון שקל - לא יכירו לחברת החשמל בעלויות, והיא תיאלץ לשאת בהן על חשבונה. עם זאת, חשוב לציין כי חברת החשמל היא חברה ממשלתית, והכנסות שלה מגיעות, בדרך כזו או אחרת, מהציבור הרחב.

נציין גם כי חברת החשמל נמצאת לאחרונה במאבק פוליטי לגבי המשך קיומה כיצרנית חשמל ולא רק פורסת תשתית. עיכובים כאלה פוגעים במטרתה להמשיך ולהתחרות כיצרנית.

על-פי רשות החשמל, חברת החשמל מקבלת "תשואה נאותה על ההון העצמי המשקפת נטילת סיכונים", בסך כולל של כ-4.5%, לעומת 3% בלבד על פרויקטים חסרי סיכון. ועל כן, כשהסיכונים מתממשים באשמת החברה - עליה לשאת בעלויות. סך עלות יחידות הייצור עומדת על כ-5.3 מיליארד שקל, ורשות החשמל החליטה להכיר בכ-5.1 מיליארד שקל בעלויות שיושתו על צרכני החשמל. ההחלטה תעלה כעת לשימוע להערות הציבור.

חברת החשמל: החלטה "לא מידתית"

מחברת החשמל נמסר בתגובה: "המחז"מים ב'אורות רבין' סיימו הליכי רישוי ותכנון בתוך כשנה ממועד החלטת הממשלה כמתוכנן. יחד עם זאת, זמן ההקמה התארך בשל נסיבות 'כוח עליון' שהתרחשו לאורך הפרויקט, רובן ככולן אינן בשליטת חברת החשמל, כגון: מגפת הקורונה, מלחמת 'חרבות ברזל', עיכובים בעטייה של הוועדה המקומית לתכהון ובנייה במתן תעודת גמר מסיבות הקשורות באתר הפחם ולא בפרויקט, עיכובים בביצוע בדיקות הקבלה של מנהל המערכת עקב הצורך לספק אנרגיה למערכת בזמן מלחמה ועוד טרם סיום בדיקות הקבלה, דבר שלא היה קורה בתחנה פרטית. בנוסף, הפרויקט סבל ממאות ליקויים בציוד וריקולים בעטיו של ספק הטורבינות, והחברה מגבשת תביעה בגין עיכובים אלה כנגד הספק.

"בהינתן כל האמור לעיל, הפרויקט בוצע במסגרת התקציב המתוכנן ובזמן סביר בהשוואה בינלאומית, בשים לב לבנצ'מרק בינלאומי. עוד יצוין כי השוק הפרטי קיבל בגין המלחמה והקורונה ארכות של 18.5 חודשים.

"בהינתן שהיחידות סיפקו אנרגיה במהלך המלחמה עוד בטרם הוכרזו מסחריות, ובהינתן שפרויקטים הרבה פחות מורכבים טכנולוגית (סולאריים ופיקרים) התעכבו, כך שאי-ההכרה בעלויות בגין כל חריגות הלו"ז בהינתן מורכבות הפרויקט אינה מוצדקת, סבירה ומידתית בעיני החברה, והיא תשקול צעדיה בהקשר זה".

פורום יצרני החשמל: "כתב אזהרה ברור"

מפורום יצרני החשמל הפרטיים נמסר: "ממצאי רשות החשמל ומבקר המדינה הם כתב אזהרה ברור שמעיד יותר מכל דבר אחר על הצורך להוצאת חברת החשמל ממקטע הייצור לחלוטין. דווקא בפרויקט הדגל שהוחרג עבורה במסגרת הרפורמה, חברת החשמל איחרה ביותר משנתיים וחצי, חרגה במאות מיליוני שקלים והותירה את המשק תלוי זמן רב יותר ביחידות פחמיות ישנות ומזהמות. העלות הכוללת מוערכת על-ידי רשות החשמל ומבקר המדינה בהיקף של לפחות 4.6 מיליארד שקל שיוטלו על ציבור משלמי החשמל.

"גם ההחלטה שלא להכיר לחברת החשמל בכ-230 מיליון שקל אינה מוחקת את העלות ואינה מחזירה לציבור את הכסף. את המחיר הזה ישלם בסופו של דבר הציבור: אם לא באמצעות תעריף החשמל, הרי באמצעות הפגיעה בחברת החשמל, שהיא חברה ממשלתית בבעלות הציבור. לכך מצטרפים, כאמור, מיליארדי שקלים של עלויות עודפות שכבר נגרמו למשק כתוצאה מהעיכובים, ובהן המשך הייצור היקר בפחם והנזקים הסביבתיים והבריאותיים. כך או כך, הציבור משלם את מחיר הכישלון.

"המסקנה המתבקשת היא יישום מלא של הרפורמה: מיקוד מונופול חברת החשמל במשימה הלאומית של פיתוח רשת ההולכה והחלוקה, הוצאתה באופן מלא ממקטע הייצור ולאפשר לשוק התחרותי להקים את כושר הייצור הדרוש למשק".

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: לע''מ

בהשפעת אנבידיה: S&P העלתה את תחזית הצמיחה של ישראל

סוכנות הדירוג פרסמה סקירה חדשה על ישראל, שלא כוללת דירוג אשראי ● פעילות אנבידיה בישראל העלתה את תחזית הצמיחה ל־2026 ול־2027 ● ב-S&P צופים כי הלחץ התקציבי יישאר גבוה בעקבות הוצאות הביטחון הגבוהות

אייזינגר מוניקה ינקו / צילום: איל יצהר

חברת הבילינג מיוקנעם שנמכרת בפרמיה של 50%

החברה שנמכרת אחרי יותר מ-26 שנה בנאסד"ק,תירכש על-ידי חברת Enghouse Systems שנסחרת בבורסה הקנדית לפי שווי של כמיליארד דולר קנדי ● מייסדת החברה, מוניקה ינקו: "העסקה מספקת ערך משכנע לבעלי המניות וממצבת את עסקינו להמשך הצלחה"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: גו לייב

האינפלציה בארה"ב הפתיעה לרעה. האם היא תרחיק את הורדת הריבית בישראל?

מדד המחירים האמריקאי עלה מעבר לתחזיות וחיזק את ההערכות להעלאת ריבית נוספת בדצמבר ● במזרחי טפחות מזהירים מפני ההשלכות על החלטת בנק ישראל, ובדיסקונט מצביעים על גורם נוסף שמשפיע על השקל בעוצמה חריגה בהשוואה למטבעות אחרים

יוני אסיא, מייסד ומנכ''ל איטורו / צילום: יח''צ eToro

ירידה בהיקפי המסחר פגעה בתוצאות איטורו ברבעון השלישי, המניה נופלת במסחר המוקדם

החברה, שמספקת פלטפורמת מסחר באפיקים שונים, הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות תמורת עד 250 מיליון דולר

שינה עם מכשיר להזרמת אוויר / צילום: Shutterstock

הפרדוקס של דום הנשימה: מדוע הטיפול גורם לחלק מהמטופלים להעלות משקל?

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון גילו כי החנק הלילי מותיר בגוף "זיכרון מטבולי" ושינויים הורמונליים - גם לאחר שהוא נרפא ● מתברר שהמאמץ לנשום שורף קלוריות - ולאחר שהבעיה נפתרת, הגוף מתקשה להיגמל מהמנגנונים שגרמו לו להמשיך לרוץ לצלחת ● מדעי אריכות החיים

אנטנות גילת לווינים / צילום: יח''צ

דחיית אספקות ועיכובים בתעשייה הובילו להורדת תחזית ההכנסות של גילת לשנה זו - המניה יורדת

החברה הציגה הכנסות נמוכות מהתחזיות ורווח גבוה מהן ברבעון השלישי ● המנכ"ל עדי צפדיה: השינויים בשוק מחזקים את הכיוון האסטרטגי - בניית מגזר הפעילות הביטחונית

ירון ירקוני, בעלי רשת ארקפה / צילום: צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב Arcaffe

מצטרף חדש למרוץ לרכישת ארקיע: הבעלים של רשת ארקפה

רשת ארקפה שבבעלות ירון ירקוני נמצאת בשלב בדיקת נאותות מתקדם מול ארקיע, וככל הידוע היא ניגשת למהלך לבדה, ללא קבוצת רוכשים לצידה ● בשבוע שעבר נחשף בגלובס כי גם חברת ישראייר שבשליטת רמי לוי מתעניינת ברכישת ארקיע

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

גם כשהמדדים מדשדשים העמלות זורמות - רווחי הבורסה זינקו ב-37% ברבעון שחלף

הבורסה בתל אביב מסכמת רבעון חזק נוסף: ההכנסות ברבעון השלישי עלו ב-19% והרווח הנקי זינק ב-37% ● בתשעת החודשים הראשונים של השנה צמחו ההכנסות ב-31% והרווח הנקי ב-74% ● הגאות במסחר, הזינוק בהנפקות והצטרפותם של משקיעים חדשים ממשיכים לתדלק את פעילות הבורסה, וגם את חגיגת האופציות לבכיריה ולעובדיה

ניר זוהר, נשיא ומנכ''ל משותף חברת Wix / צילום: אלן צצקין

ביצת הזהב של Wix מתקרבת לקצב הכנסות של 250 מיליון דולר; והתפקיד החדש של ניר זוהר

חברת בניית האתרים Wix דיווחה על הכנסות של 570 מיליון דולר ברבעון השלישי ורווח מתואם של 69.3 מיליון דולר, מעל תחזיות האנליסטים ● פעילות חברת Base44 שנרכשה ב-2025 ממשיכה להציג ביצועים חזקים ● במקביל לתוצאות, החברה הודיעה כי הנשיא ניר זוהר ישמש כמנכ"ל משותף

גילעד אלטשולר, יאיר לוינשטיין, קלמן שחם / צילום: סם יצחקוב, איל יצהר

לראשונה מאז חתימת העסקה - באלטשולר שחם מתחילים להפריד כוחות

קלי אימר סיני דוברת קבוצת אלטשולר שחם, הודיעה היום לעיתונאים על פיצול בטיפול התקשורתי של הקבוצה ● שלום תל אביב של זמיר דחב"ש ורינת פרידמן, יקבלו לראשונה את הטיפול בפעילות החדשה בהובלת יאיר לוינשטיין ● משרדו של איתי בן חורין ימשיך לטפל בפעילות הפרטית בהובלת גילעד אלטושלר ורן שחם

צילום: Amnon Horesh

היזמת יוצאת 8200 חושפת חברת הסייבר עם גיוס של 50 מיליון דולר

חברת הסייבר הישראלית Bay, בהובלת היזמת יובל זכריה, פיתחה מערכת שנועדה למנוע מסוכני בינה מלאכותית לבצע פעולות מסוכנות בארגונים ● בין המשקיעים: אסף רפפורט, מנכ"ל וויז ● החברה מעסיקה כ-35 עובדים, רובם בישראל

נועה תמיר / צילום: ריאן פרויס

מנכ"לית כלכליסט נועה תמיר פורשת

נועה תמיר מסיימת את תפקידה כמנכ"לית כלכליסט, על רקע טלטלה נרחבת בצמרת העיתון ושינויים במבנה הניהולי של קבוצת ידיעות אחרונות ● עזיבתה מצטרפת לפרישת בכירים נוספים ● במקביל, גם ב-ynet הודיע אתמול העורך הראשי על פרישתו, במהלך שהצית סבב מינויים וגיוסים נרחב

אושרת דוד, סגנית החשכ''ל / צילום: אוהד נייפריס

אחרי שלוש שנים: הסגנית הבכירה לחשכ"ל התפטרה

אושרת דוד, סגנית בכירה לחשב הכללי ומנהלת חטיבת התשתיות והפרויקטים, תסיים את תפקידה בסוף השנה לאחר כשלוש שנים באוצר ● לפי גורמים בממשלה, ברקע להחלטתה גם מתיחות מול החשבת הכללית

יו''ר הכנסת אמיר אוחנה, הליכוד. פרסום ברשת איקס, 15.11.26 / צילום: רפי קוץ

מתי נהוג לבחור את יו"ר הכנסת?

יו"ר הכנסת היוצאת אמיר אוחנה הגיב לצעדים להחליף אותו - וטען כי זו שבירה של כללי המשחק המקובלים • הנתונים מראים שההתנהלות של גוש איזנקוט די דומה לעבר • המשרוקית של גלובס  

השבוע בביומד / צילום: עיצוב: נטלי פורטי

ה-FDA מזהיר: תרופות הרזיה עלולות להגביר סיכון למחלת עיניים נדירה

מינהל המזון והתרופות האמריקאי הודיע כי ידרוש מחברות הפארמה להזהיר את הציבור כי תרופות ההרזיה עלולות להגביר את הסיכון ללקות במחלת העיניים הנדירה NAION ● רבעון נוסף של צמיחה לקמהדע ● האלגוריתם שמעריך את הסיכוי לבניית רצף DNA רעיל ● ואיך המלחמה מחריפה את בעיית הסוכרת ● השבוע בביומד

מטה חברת המים מקורות שברחוב לינקולן בתל אביב / צילום: איל יצהר

מקורות תשדרג את מערכת המים בקזחסטן

מקורות חתמה על הסכם לשדרוג משמעותי של מערכת המים במחוז אבאי בקזחסטן ● מדובר במחוז מדברי בעל שטח עצום של יותר מפי 8 ממדינת ישראל, ובו מתגוררים שם כ-600 אלף בני אדם בלבד ● הסכם שיתוף הפעולה צפוי להכניס למקורות ולחברות ישראליות נוספות עשרות מיליוני דולרים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

דיווח: כך פעלה רשת הברחות השבבים של אנבידיה שהקימה המרגלת הסינית עם קרובי משפחתה

תחקיר חדש חושף כיצד רשת חברות הקשורה לאליס הואנג סייעה לפי החשד בהזרמת מעבדי אנבידיה בשווי מיליארדי דולרים לסין, דרך שותפה מועדפת של החברה ובניגוד למגבלות הייצוא האמריקאיות

ראשי המפלגות וסמלי השלטון בהשבעת הכנסת ה-26 / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

השבעת הכנסת ה-26: 120 ח"כים הצהירו אמונים

בטקס חגיגי 120 חברי הכנסת הצהירו אמונים ● ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא נאום חריג ובו קרא להקמת ממשלת אחדות וביקר הקמת ממשלה של גוש השינוי עם המפלגות הערביות ● סיעת ישר הגישה מעל 61 חתימות להחלפת יו"ר הכנסת ● איזנקוט בישיבת הסיעה לקראת השבעת הכנסת: לא נקפל את הדגל של שירות צבאי ולאומי לכל האזרחים

ניב סרנה, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: ענבל מרמרי

ניו-מד שוקלת הפקת נפט בוונצואלה

החברה הודיעה כי היא בוחנת רכישה של 60% מחברת הפקת נפט במדינה, שמחזיקה בשדות נפט עם בארות מפיקים ונכסי נפט ביבשה ובים ● ונצואלה נפתחה לחברות נפט זרות לאחר שהנשיא לשעבר ניקולאס מאדורו נתפס במבצע של הכוחות המיוחדים של ארה"ב מוקדם יותר השנה

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

אפקט שופינג IL: הקניות באונליין זינקו, החנויות הפיזיות שילמו את המחיר

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי הגידול המשמעותי ביותר נרשם בענפי הקוסמטיקה, מחשבים ותיירות