האם חלוקת דיבידנד לבעלי המניות בקרדן ישראל, ובהם יוסף גרינפלד, ימים ספורים לאחר אישור הסדר הנושים בהליך פשיטת הרגל שלו מהווה הסתרת נכסים, כפי שטען הנאמן? בית המשפט המחוזי בתל אביב סבר שלא.
עם זאת, נקבע כי עודפי מכירת מניות קרדן ישראל וחלוקת הכספים ממנה ייעשו בהתאם להוראות הסדר הנושים, כך ש-80% מהכספים יגיעו לגרינפלד ו-20% יועברו לקופת ההסדר.
● סכסוך ענק במגדל היוקרה בתל אביב: תביעות הדדיות של מעל מיליארד שקל
● בצעד חריג: בית המשפט שלל את הווטו של בעל מניות ומינה דירקטורית חיצונית
לאחר שש שנים מהמועד שבו אישר בית המשפט את הסדר הנושים בהליך פשיטת הרגל של יוסף גרינפלד, פנה הנאמן על נכסיו לבית המשפט בבקשה לחייבו לשלם לקופת הנאמן סכומים נוספים, ובהם 10 מיליון שקל לקופת ההסדר. אחת הטענות שהעלה הנאמן נגעה לכך שגרינפלד הסתיר עלייה בהכנסותיו ולא דיווח עליה לנאמן בזמן אמת, ולכן עליו להעביר לקופת ההסדר חיוב חודשי בסך 30 אלף שקל, כפי שנקבע בהסדר.
הטענה השנייה נגעה לדיבידנד שאושר בדירקטוריון קרדן ימים ספורים לאחר אישור הסדר הנושים, בתקופה שבה גרינפלד כיהן בדירקטוריון. לטענת הנאמן, אילו עובדה זו הייתה נלקחת בחשבון במסגרת ההסדר, היה ניתן להעביר סכומים משמעותיים נוספים לקופת ההסדר.
הטענה המרכזית של הנאמן הייתה כי גרינפלד, שכיהן כיו"ר דירקטוריון קרדן בזמן גיבושו ואישורו של הסדר הנושים, הסתיר מנושיו את העובדה שקרדן עתידה לחלק דיבידנד לבעלי מניותיה בסכום כולל של 85 מיליון שקל. באותה תקופה, עם השלמת הסדר החוב, המניות שוחררו בחזרה לגרינפלד, והוא, ולא קופת ההסדר, היה זכאי לקבל את הדיבידנד שלושה ימים לאחר מכן.
גרינפלד החזיק ב-18.85% ממניות קרדן ישראל, שבעדן התקבל הדיבידנד, ובמונחים כספיים מדובר בסכום כולל של 16 מיליון שקל. לטענת הנאמן, אילו הנושים היו יודעים מלכתחילה כי גרינפלד, החייב, עתיד לקבל את הדיבידנד, הם היו מעכבים את ביצוע ההסדר בשלושה ימים, כך שהדיבידנד היה מוקנה לקופת ההסדר.
מנגד, טען גרינפלד כי לא הייתה לו השפעה על עיתוי חלוקת הדיבידנד בקרדן, וכי האפשרות לחלוקת דיבידנד כזה הייתה ידועה לנאמן כבר מתחילת תקופת ההסדר. לדבריו, הנאמן לא פעל בזמן אמת להורות על ביטול ההסדר בשל טענה זו. עוד נטען כי לנושים לא הייתה זיקה לדיבידנד, שכן מניות קרדן היו משועבדות לטובת הלוואה שהעמידה חברת המזרח לאחזקות לגרינפלד, עוד בטרם נחתם ההסדר, כדי שיוכל לפרוע את חובותיו.
"תרחיש אפשרי שהיה לעיני הנושים"
בית המשפט דחה את בקשת הנאמן הנוגעת לעודפי מכירת המניות, מכמה טעמים. ראשית, נקבע כי לא מדובר בנכס שגרינפלד הסתיר מנושיו. "אכן יש הבדל בין חייב המסתיר נכס שבבעלותו ועליו לא הצהיר בפני הנאמן ונושיו ובאופן טבעי יש בהסתרה זו כדי לעכב את הגשת הבקשה, לבין מצב בו מדובר בנכס ידוע לכל והקושי המועלה קשור באפשרות מימושו או בעיתוי מימושו".
עוד נקבע כי "הנכס בדמות מניות שהחזיק גרינפלד" היה ידוע לנאמן ולנושים, וכי לגרינפלד התאפשר לפדות מניות אלה ולהוציאן ממסת הנכסים שלו.
כמו כן, הוסכם כי גרינפלד ישעבד את המניות שנפדו לטובת חברת המזרח לאחזקות כחלק מהסדר עתידי בניהם אשר יתגבש מחוץ להסדר הנושים ומקורותיו לא יהיו חלק ממנו.
בית המשפט הזכיר כי הוראות ההסדר הנוגעות לאפשרות קבלת דיבידנדים בגין מניות קרדן הוחרגו מההסדר, למעט 20% שיועברו לקופת ההסדר. "מכאן עולה כי המונחים 'הברחת נכס או הסתרתו מפני נושים', מחייבים הוכחה כי הנכס הרלוונטי, הוא הדיבידנד, לא נזכר בהסדר הנושים וכי החייב פעל להסתיר או לדחות את מועד חלוקת הדיבידנד וכי הייתה לו שליטה על מועד זה, דברים שלא הוכחו כלל וכלל". בעניין זה סבר בית המשפט כי היה מצופה מהנאמן להציג תשתית ראייתית לכאורית לביסוס טענות כאלו וכי זו לא הונחה.
עוד התייחס בית המשפט לאופי הנושים, כטעם המצדיק שלילת הטענה להסתרת נכסים. "מרבית נושיו של החייב הינם נושים מתוחכמים אשר היו מודעים בזמן אמת למשמעות של ההסכמות אליהם הגיעו עם החייב והיו מודעים לאפשרות חלוקת הדיבידנד", או לכל הפחות "היו צריכים לצפות אפשרות כזו".
בכל זאת, התייחס בית המשפט לעיתוי חלוקת הדיבידנד בקרדן ממש בסמוך לשחרור מניות החייב לידיו, עיתוי שיש בו כדי "להעלות אי נוחות", ואולם, לגישת בית המשפט "מדובר בתרחיש אפשרי שהיה לעיני הנושים". גם את טענת העלייה בהכנסה הפנויה של גרינפלד בית המשפט דחה, נקבע כי בהחלטת בית המשפט נקבע כי ההכנסה של החייב פחתה ולכן הופחת צו החיוב וכי לפי הצהרת החייב לא חל שינוי בהכנסותיו. ככל שהנאמן היה סבור שיש מקום לשנות מההחלטה או כי חל שינוי בהכנסות גרינפלד היה עליו לפעול בזמן אמת ולא להמתין לסיום תקופת הסדר הנושים.
הליך פשיטת הרגל של יוסף גרינפלד נפתח בשנת 2015. במסגרתו מונה עו"ד עופר שפירא למנהל מיוחד ולאחר מכן כנאמן לנכסיו של החייב ובהמשך הורחבו סמכויותיו גם על חברות פרטיות בבעלתו: טלרומית בע"מ, טלרומית אחזקות פיננסיות (1999) בע"מ וטלרומית יזמות בע"מ.
בשנת 2018 גיבש הנאמן הסדר נושים, שזכה להסכמת הנושים ואושר בהחלטת בית המשפט. ההסדר נשען על מניות חברת קרדן ישראל בע"מ, שהיו אחד מנכסיו העיקריים של החייב. גרינפלד החזיק ב-27 אלף מניות, ישירות ובאמצעות חברה שבבעלותו. חלק מהמניות הללו היו משועבדות לבנקים, בהם בנק לאומי, ולנושים נוספים.
במסגרת ההסדר צוין כי לגרינפלד היו מניות גם בחברת קרדן NV, חברה ציבורית שנסחרת בהולנד ובישראל, וכי הייתה בבעלותו דירת מגורים במגדלי אקירוב בתל אביב.
בבקשה לאישור הסדר נושים צוין כי גרינפלד ישלם ויעביר לקופת ההסדר 50% מכל מענק או דיבידנד מכל סוג שיתקבל בידיו עד תום תקופת ההסדר, זאת לא כולל דיבידנדים שיקבל ממניות קרדן ישראל, ממכירת מניות קרדן ישראל או הדירה. ביחס למניות קרדן ישראל נקבע בהסדר כי 20% מהכספים יועברו לקופת ההסדר.
