בתחילת יולי התעוררה סערה ציבורית, לאחר שמ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן, טען שהורים לילדים על הרצף האוטיסטי רואים באבחנה סוג של "אקזיט". "אנשים כותבים ברשתות החברתיות שהם עשו אקזיט, עקצו את הביטוח הלאומי כי הילד הוכר עם אוטיזם", אמר כהן.
ההתבטאות הפומבית הזו השליכה על שורת מהלכים שביצע המוסד לביטוח לאומי בשנה האחרונה, שעוררו לא מעט מחלוקות במסגרת ניסיונו של המוסד להיאבק בתופעה קיימת של מעשי הונאה.
● שלוש שנים אחרי: נפגעי 7 באוקטובר עלולים לאבד זכות לפנסיית נכות
● פתרון הממשלה ליוקר המחיה: פגיעה בפנסיונרים העתידיים
כעת נודע לגלובס, כי הביטוח הלאומי מחזיק בסוג של "רשימה שחורה", שבמסגרתה סומנו על ידי המוסד שורה של אנשי מקצוע בתחום הבריאות. הכוונה היא שמדובר במאבחנים שעלה חשד שהאבחונים שהם מבצעים אינם כשרים ושיש חשד שזויפו. בדרך כלל, הכוונה כאן לאבחונים שבוצעו באופן פרטי ולא באופן מוסדי כמו שמבוצעים בין היתר בקופות החולים או דרך משרד הרווחה.
לפי נתוני הביטוח הלאומי, מאז 2018 הוכפל בכל ארבע שנים מספר הילדים על הרצף האוטיסטי. בשנים האחרונות נחשפו כמה פרשות הונאה, שעסקו באבחונים ובאישורים מזויפים עבור ילדים על הרצף האוטיסטי, כדי לקבל במרמה לכאורה קצבאות ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי. באחת הפרשות, שכונתה "ערוץ הילדים", הוגשו גם כתבי אישום, בספטמבר 2025, נגד חמישה נאשמים בעבירות של מרמה וזיוף שיטתיים כלפי הביטוח הלאומי, בהיקף של מיליוני שקלים.
זו לא הייתה הפרשה היחידה, והניסיונות "לרמות" את המערכת קיימים. עם זאת, בדצמבר 2025 התרחש אירוע יוצא דופן, שהוביל גם את בתי הדין לעבודה למתוח ביקורת חריפה על המוסד שאחראי על תשלום הקצבאות בישראל.
שלילה בלי הוכחה
באותו חודש דצמבר שיגר הביטוח הלאומי מסרונים, ולאחר מכן גם מכתבים, להורים לילדים על הרצף האוטיסטי, ובהם נכתב כי קצבת ילד נכה שלהם נשללה בטענה למה שהוגדר "מידע מוטעה". גורמים המעורים בנושא ציינו שמספר הילדים שהקצבאות שלהם נשללו במסגרת הפרשה שמכונה "ילד פלא" נאמד באלפים, ובמסגרתה נעצרו חשודים באזור ירושלים והמרכז. בביטוח הלאומי מכחישים, וטוענים כי מדובר ב־400 מקרים בלבד.
השווי המוערך של הקצבאות שנשללו נאמד בעשרות מיליוני שקלים בחודש במצטבר. יש לציין כי בדיונים בבתי הדין לעבודה טענו נציגי הביטוח הלאומי כי הפרשה חוסה תחת צו איסור פרסום. עם זאת, במשטרת ישראל אישרו לגלובס כי אין צו איסור פרסום, ומסרו: "בוצעה חקירה מקצועית ויסודית, שבמסגרתה נחקרו כמה חשודים, ובסיומה הועברו ממצאי החקירה לעיון ולהחלטת הפרקליטות".
תחקיר שפורסם באתר שווים בפברואר 2026 חשף שהחלטת הביטוח הלאומי לשלול את הקצבאות נעשתה מבלי שהמוסד סיפק הוכחות בכל אחד מהמקרים. הביטוח הלאומי הוציא לפועל את המהלך במסגרת תקנה 17 בתקנות הביטוח הלאומי, שמאפשרת למוסד להקפיא מיידית תשלום קצבה.
מאז חודש דצמבר, עשרות תיקים הגיעו לפתחם של בתי הדין לעבודה ועשרות ילדים כבר קיבלו את קצבתם בחזרה. השופט דניאל גולדברג מבית הדין האזורי בירושלים קבע באחד התיקים כי השימוש בתקנה 17 על ידי הביטוח הלאומי לא אפשרית, משום שלא סופקו הוכחות שהובילו לקבלת ההחלטה. בפסיקה נקבע כי הביטוח הלאומי היה מחויב לפעול לפי תקנה 7, שמתייחסת למקבלי קצבת ילד נכה ולא לקצבה כללית כמו בתקנה 17, שם הביטוח הלאומי יכול להתריע ולחייב משפחות לספק ראיות, ורק לאחר בחינה יוחלט אם לשלול את הקצבה.
"אחרי 700 פניות שקיבלנו, הפסקנו לספור", סיפר לגלובס עורך הדין שמעון אטיאס, שמטפל בעשרות ילדים שקצבתם נשללה. "תמיד יש רמאים ותמיד יהיו עשבים שוטים". עו"ד ערן כהן, שהצטרף לעטיאס ומטפל גם הוא בתיקים המדוברים, הוסיף: "אני רואה את זה כמלחמה אישית כדי להחזיר לילדים האלה את הקצבה. ילד שלא מקבל קצבה, בסוף לא עושה טיפולים וזו פגיעה ישירה בילד עצמו".
"הרשימה השחורה"
אותה "רשימה שחורה" של מאבחנים שמחזיק הביטוח הלאומי לא נחשפה לציבור. "רשות מנהלית צריכה להיות שקופה ולתת את כל המידע לציבור. הם מכשילים אנשים", אמר עטיאס. כהן מוסיף: "לדעתי, אין להם ראיות והם חשופים לתביעה מצד אותם מאבחנים אם יפרסמו אותה".
"כמה כבר יצליחו להשיג את הקצבה שלהם בחזרה? נגיד שיהיו 800 מתוך אלפי הילדים. חלק ניכר מהמשפחות הללו הן משפחות מעוטות יכולת, חלק לא יכולות לשכור עורך דין או שזו אוכלוסייה חרדית שלא יודעת מה זה אתר ביטוח לאומי", סיכם עטיאס.
גם עו"ד איתן פלג מתמודד עם לא מעט תיקים של ילדים שקצבתם נשללה בחודש דצמבר. "להגיד שכולם זייפו, זה כמו שאני אגיד שכל הוועדות הרפואיות מזויפות", תקף פלג. "מי שנתפס והוכח שהוא רימה צריך להיענש בכל הכוח, אבל אני דורש להציג ראיות לגבי כל ילד וילד. אסור בתכלית האיסור לגעת בילד שאובחן כדת וכדין, ולדעתי, ההיקפים של הרמאות קטנים בהרבה ממה שביטוח לאומי הציג. בעיניים שלי, פרשת הזיוף והמרמה זו מכה קלה בכנף לביטוח לאומי. אבל הם רואים בזה הצדקה להחמיר את המדיניות", הסביר עורך הדין.
הנוהל הפנימי הסודי
כוונת פלג בהחמרת המדיניות, לדבריו, נעוצה בנוהל פנימי שנקרא "אורות אדומים". לדבריו עד לפני שלוש שנים, כל מי שהיה מגיש את האבחונים כדין, גם מוסדיים וגם פרטיים, הביטוח הלאומי היה מאשר זאת כמעט אוטומטית, לפי הוראות חוזרי מנכ"ל של הבט"ל ומשרד הבריאות, למעט במקרים חריגים.
עם זאת, לפני שלוש שנים חלה תפנית. "רופאים בוועדות של הביטוח הלאומי החלו לציין מושגים כמו 'לפי התקנון' או 'לפי ההנחיות'", מספר עו"ד פלג. "מצד אחד יש אבחונים פרטיים שהגיעו מההורים ומצד שני אבחון מוסדי. רופאים החלו לכתוב שיש צורך לתת עדיפות לאבחון המוסדי".
יש לציין כי בחוזרים הרשמיים אין כלל התייחסות להעדפה של אבחון מוסדי על פני אבחונים פרטיים. פלג הבחין שהתופעה חוזרת על עצמה והחל לחפור. בשלב הראשון החלו ילדים להיות מזומנים לוועדות של הביטוח הלאומי. "עד לפני שלוש שנים כמעט ולא היה דבר כזה", הסביר פלג. "היום, כמעט כולם מוזמנים לוועדה".
בשלב השני, עד לפני השינוי, רק במקרים חריגים היו מפנים ילדים למאבחן של המוסד לביטוח לאומי. כיום, הדבר הפך כמעט לנחלת הכלל. השלב השלישי הוא האבחון של מאבחן בביטוח הלאומי. "מצב שחוזר על עצמו הוא שכשיש אבחון פרטי מול אבחון של מאבחן הביטוח הלאומי, מעדיפים את חווה"ד של הבט"ל", טוען פלג. "גם היו מקרים שבהם נקבע אוטיזם לילדים עם אבחונים מוסדיים בלבד, אבל הבט"ל דרש שמאבחן מטעמם יבחן את הילד, והוא שלל אבחנות".
"קיימת רשימת מאבחנים"
לאחר שביולי קיבל השופט טל גולן מבית הדין האזורי לעבודה בחיפה את הנוהל לעיניו בלבד, בחודש אוגוסט הוא הוציא החלטה המאשרת לראשונה את קיומו של נוהל "אורות אדומים".
מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "אין בסיס לטענות. בדצמבר 2025, הביטוח הלאומי הקפיא תשלום קצבאות ב־400 מקרים, שבהם עלה חשש כי המסמכים שעליהם התבססה הזכאות אינם אותנטיים. מעבר לכך, מרגע הקפאת התשלום הובהר כי ניתן להמציא מסמכים חדשים, והם ייבחנו בהתאם. גם המונח 'רשימה שחורה' אינו קיים בביטוח הלאומי ולא משקף את המציאות. קיימת רשימת מאבחנים שלגביהם עלה חשד, שהועברה למשרד הבריאות - הגוף האמון על רישוי הרופאים וכשירותם. לגבי נוהל 'אורות אדומים', מדובר בנוהל עבודה פנימי, הכפוף להגנת הפרטיות, ולכן לא נוכל לפרט עליו בפומבי".
ממשרד הבריאות נמסר: "המשרד מקיים קשר שוטף עם המוסד לביטוח לאומי כאשר עולות שאלות ביחס לאיכות או למהימנות של אבחונים. במקרי חשד להתנהלות פלילית, הטיפול מועבר לגורמי אכיפת החוק ובמקרי חשש להתנהלות מקצועית בלתי תקינה ניתן לפנות לוועדות האתיקה הרלוונטיות. כשעולה חשש שאיש מקצוע אינו מוסמך לבצע אבחון, או שאינו פועל בהתאם לכללים המקצועיים, המשרד פועל בהתאם לסמכויותיו, לרבות בירור מקצועי ועדכון הגורמים הרלוונטיים".
