מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו בפועל, אורי שרף, הודיע למנכ"ל ערוץ 14, אריאל אדרי, על שינוי רשמי במעמדו של הערוץ מבעל רישיון זעיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה.
על-פי ממצאי הרשות, הכנסותיו הרלוונטיות של הערוץ בשנת 2025 חצו את רף 80 מיליון השקלים - התקרה המרבית הקבועה בחוק להגדרה כרישיון זעיר.
● מועצת הרשות השנייה אישרה: ערוץ רשת 13 יימכר לאסף רפפורט
● בג"ץ פסל את מינויה של ד"ר יפעת בן חי שגב ליו"ר מועצת הרשות השנייה
בעקבות שינוי המעמד, יחולו מעתה על ערוץ 14 כלל החובות והדרישות הרגולטוריות המוטלות על ערוצי הטלוויזיה המרכזיים בישראל, מהן הוא היה פטור עד כה. עם זאת, בהתאם להוראות המעבר הקבועות בחוק, חלק מהחובות החדשות ייכנסו לתוקף מדורג ולא יחולו במלואן כבר בשנה הנוכחית.
מערוץ 14 לא נמסרה תגובה.
סנקציות כספיות וסיווג הכנסות שנוי במחלוקת
ממכתבו של מנכ"ל הרשות השנייה עולה תמונה של עימות ממושך בין הגוף המפקח לבין הערוץ. שרף ציין כי החל מחודש ינואר 2026 פנתה הרשות פעמים רבות לערוץ 14 בדרישה להמציא את הנתונים הכספיים הנדרשים לבחינת המעמד, והעניקה ארכות חוזרות ונשנות. מאחר שהנתונים לא נמסרו בזמן, נקטה הרשות שלושה הליכי אכיפה נפרדים שכללו הטלת עיצומים כספיים על הערוץ.
עוד מתברר כי גם לאחר שהועברו הנתונים לבסוף, התגלעה מחלוקת חריפה בנוגע לאופן חישובם: ברשות גילו כי הערוץ סיווג מחדש חלק מהכנסותיו כ"הכנסות מדיגיטל" - סיווג שעשוי היה להשאיר אותו מתחת לרף ההכנסות המגביל. כאשר הערוץ נדרש להציג אסמכתאות, תחשיבים והבהרות לסיווג זה, המידע לא סופק. בהמשך אף הודיעה הנהלת ערוץ 14 על "השעיית שיתוף-הפעולה" עם ההליך. בעקבות זאת הבהירה הרשות לערוץ כי חלה עליו חובה חוקית למסור את המידע, ומשלא עשה כן - המעמד נקבע על בסיס הנתונים והמידע שהיו בידי הרשות.
כך נכתב במכתב: "בנסיבות האמורות, ובפרט משלא הוצגה תשתית המאפשרת לבסס את סיווגן מחדש של ההכנסות האמורות כ'הכנסות מדיגיטל', בחנה הרשות את הכנסות הערוץ על בסיס המידע המצוי בידיה. בחינה זו העלתה כי הכנסות הערוץ לשנת 2025, הרלוונטיות לעניין סעיף 71ו לחוק, עולות על 80 מיליון שקל. לפיכך, ערוץ 14 אינו בעל רישיון זעיר, והוא מסווג כבעל רישיון רגיל".
מאחורי הקלעים: עשרות מיליוני שקלים שנצבעו כ"הכנסות מדיגיטל"
מאחורי ההחלטה הדרמטית עומד עימות חריף שהחל בינואר 2026, אז נדרש ערוץ 14 להעביר את נתוני הכנסותיו לשנת 2025. לגלובס נודע כי בערוץ גררו רגליים וביקשו דחיות והארכות שוב ושוב, עד שברשות פקעה הסבלנות, ונפתחו הליכי אכיפה. במסגרת זו הוטלו על הערוץ קנסות כספיים בסך 160 אלף שקל בפועל (75 אלף שקל ו-85 אלף שקל), לצד קנס נוסף של 100 אלף שקל על-תנאי.
הלחץ הכלכלי נשא פרי, והערוץ העביר לבסוף את הנתונים. עם זאת, לגלובס נודע כי בערוץ 14 סיווגו מחדש עשרות מיליוני שקלים כ"הכנסות מדיגיטל" - מהלך שנועד לכאורה להשאיר אותו באופן מלאכותי מתחת לרף 80 מיליון השקלים, שכן רק ההכנסות מהטלוויזיה נדרשות לפי החוק. כשהרשות דרשה אסמכתאות ותחשיבים המאמתים כי אכן מדובר בהכנסות דיגיטל אותנטיות, ערוץ 14 בחר להודיע על הפסקת שיתוף-הפעולה. בהיעדר הוכחות לסיווג הדיגיטלי, סירבה הרשות לקבל את הנתונים, שקללה את מלוא ההכנסות, וקבעה כי הערוץ ייגרע מרשימת הרישיונות הזעירים.
המשמעות: השקעות ביצירה מקורית וחובת הקמת חברת חדשות עצמאית
לשינוי המעמד מרישיון זעיר לרישיון רגיל יש השלכות כלכליות ומבניות כבדות-משקל על ערוץ 14. על-פי החוק, שנת 2026 תשמש אומנם כ"שנת חסד" שבה יחולו הוראות מעבר מקלות, אולם החל משנת 2027 יידרש הערוץ ליישר קו עם כללי הרגולציה החלים על ערוצי הברודקאסט הגדולים.
במוקד החובות החדשות עומדת חובת השקעה של כ-15% מכלל הכנסות הערוץ ביצירה ישראלית מקורית וסוגה עילית (סרטי תעודה, דרמה והפקות מקור) - סעיף תקציבי כבד בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה, שממנו היה פטור עד כה.
בנוסף, הערוץ, שעיקר לוח שידוריו נשען על תוכניות אקטואליה, יחויב להקים חברת חדשות נפרדת הכפופה למבנה ניהולי ורגולטורי עצמאי המופרד מהנהלת הערוץ עצמו. לצד אלה, יוטלו על ערוץ 14 גם חובות שידור מיוחדות, ובהן הפקת תוכנית ייעודית בשפה הערבית ושילוב כתוביות בערבית בחלק מרצועות השידור.
