1התיקים הולכים ומצטברים
מה רואים בגרף? מלאי התיקים הפתוחים משמעו מספר התיקים התלויים ועומדים בבתי המשפט. לאחר שנתיים בהן נצפתה מגמת ירידה במספר התיקים פתוחים, עם כניסתו של לוין ב-2023 זינק מלאי התיקים הפתוחים בבתי המשפט בכ-13.5%.
● כמה התקדמנו תחת יואב קיש במשרד החינוך?
● כמה התקדמנו תחת בצלאל סמוטריץ' במשרד האוצר?
● כמה התקדמנו בגזרת הביטחון הלאומי תחת איתמר בן גביר?
● כמה התקדם משרד האנרגיה תחת אלי כהן?
ב-2025 הגיע מספר התיקים לנתון שיא של כ-501,000 תיקים, המהווה עלייה של כ-14.5% ביחס לנתון בכניסת לוין לתפקיד. זאת על אף שבשנת 2024 נצפתה ירידה במספר התיקים הפתוחים ביחס לשנת 2023.
מה הסיבות? המחסור בשופטים - שעוד נדבר עליו בהמשך - החמיר את העומס על המערכת וגרם לכך שיהיו יותר תיקים על פחות שופטים. במהלך התקופה בה לא כונסה הוועדה לבחירת שופטים חל גידול משמעותי במספר ההליכים שמתנהלים בבתי המשפט המחוזיים.
מנתונים השוואתיים עולה כי מספר התיקים לנפש בישראל גבוה יחסית בחלק מהערכאות והתחומים. ועדיין, בהשוואה עולמית, הנתונים מצביעים על כך שמערכת המשפט הישראלית עובדת ביעילות ביחס למדינות אחרות.
מה לוין עשה בעניין? שר המשפטים הוביל שורת מהלכים וחקיקות שנועדו לקצר את משך ההתדיינות ולייעל את ההליכים, וביניהם: קיום דיוני קדם-משפט ודיונים בתביעות קטנות בוועידת וידאו (VC), ביטול תפקיד המזכיר המשפטי והעברת תביעות קטנות להכרעה על בסיס כתבי טענות.
2אמון הציבור השתפר
מה רואים בגרף? בעשור האחרון חלה ירידה משמעותית באמון הציבור במערכת המשפט, מ-58% ל-48% בלבד. בשנתיים הראשונות לכהונת לוין הגיע אמון הציבור במערכת המשפט לשפל של 42%-43%, אך בשנת 2025 עלה המדד לנתון של כ-48%.
מה הסיבות? במכון הישראלי לדמוקרטיה מסמנים את תקופת הקורונה כאחת מנקודות השבר של אמון הציבור במערכת בתי המשפט. ד"ר שוקי פרידמן טוען כי הקורונה האיצה את תהליכי ירידת האמון של הציבור ככלל במוסדות השלטון המרכזיים, וביתר שאת בקרב הציבור הימני והדתי; וד"ר נדיב מרדכי מצביע על הירידה באמון בבית המשפט בקרב מחנה השמאל, שחש אכזבה מהאופן שבו בית המשפט הגן על זכויות וחירויות.
ומה קרה בשנותיו של לוין שלמרות ביקורתו החריפה על המערכת, האמון דווקא עלה? מניתוח נתונים שבוצע במכון עולה כי מי שסבורים שהשלטון הדמוקרטי בסכנה - נותנים יותר אמון בבית המשפט העליון.
מה לוין עשה בעניין? לפי לוין, הוא הוביל שורת חקיקות שיביאו בין היתר לעלייה באמון הציבור במערכת המשפט, ובהם קביעת חובת נוכחות סנגור בחקירת קטינים ואנשים עם מוגבלות, צעד ראשון בדרך לקביעת חובה דומה בכלל החקירות. בנוסף הוא חוקק ביוזמת ובהובלת לוין ביטול הלכת אפרופים של אהרן ברק - מהלך שלשיטת לוין "יחסוך זמן התדיינות יקר ויביא לוודאות משפטית".
3לוין סירב לכנס את הוועדה, והמחסור בשופטים התגבר
מה רואים בגרף? בין השנים 2019-2016 הייתה נתונה מערכת השיפוט במצב של איוש מלא, אך בשנים 2021-2020 חל זינוק במספר התקנים הלא מאוישים של שופטים. ב-2022 הנתון ירד משמעותית, אך ב-2023 הוא זינק - ונשאר ברמות גבוהות מאז.
מה הסיבות? באוגוסט 2015, כחמישה חודשים לאחר הבחירות של אותה שנה, כונסה הוועדה לבחירת שופטים לאחר 9 חודשים של קיפאון. במשבר הפוליטי שהחל ב-2019 לא הוקמה הוועדה, ולא מונו שופטים. רק בספטמבר 2020 כונסה הוועדה שוב (וכינוס נוסף היה בדצמבר אותה שנה), והוועדה לבחירת שופטים הוקמה שוב עם כינון ממשלת השינוי ביוני 2021.
ב-2023, לאחר שנכנס לתפקיד ועל רקע כוונתו לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, לוין נמנע מלכנס את הוועדה במשך כמעט שנה, עד לנובמבר 2023. במהלך מחציתה הראשונה של שנת 2024 קיימה הוועדה מספר ישיבות, אשר במסגרתן מונו כ-160 שופטים ורשמים לערכאות השונות, שהיו מועמדים מוסכמים על כלל הוועדה. בתוך כך, לא אוישו כלל התקנים החסרים.
בינואר 2025 כונסה הוועדה לבחירת שופטים, אך מאז היא לא כונסה עד מאי 2026, אז בג"ץ הורה ללוין לכנס את הוועדה. בינתיים הצטברו 51 תקנים לא מאוישים, ואחרי כינוס הוועדה שנכפה על לוין, המספר ירד ל-34.
במשך כל שנותיו של לוין כשר המשפטים, לא מונו לבית המשפט העליון שופטים חדשים, למרות פרישתם של ארבעה שופטים בתקופת כהונתו. לכן, כיום הרכב בית המשפט העליון מונה 11 שופטים בלבד, לעומת 15 בתקופה שקדמה ללוין.
וכאן חשוב לציין נתון נוסף: מספר השופטים בישראל נמוך ממילא לעומת מדינות אירופה; בעוד שבישראל מכהנים 8.3 שופטים לכל 100,000 תושבים, החציון במדינות אירופה עומד על 17.6 שופטים לכל 100,000 תושבים.
מה לוין עשה בעניין? לדברי לוין, הוא הוסיף עשרות תקני שיפוט ומינה 290 שופטים חדשים, המהווים כשליש ממצבת השופטים כולה.
