כשטרוויס רוגאץ התכופף מעל ערימת צואה מהבילה בחצר ביתו באיווה, הוא שמע משהו נשבר. הלשוניות שחיברו את היעה למתקן החדש שלו לאיסוף צואת כלבים נשברו.
רוגאץ, בן 35, ניגש בצייתנות למלאכת ניקוי הדשא מה"מתנות" שהשאירו כלביו, ג'נגו וסקאוט, כששקית ניילון כרוכה סביב אצבעותיו. אבל הוא עדיין לא היה מוכן להשליך את היעה שעלה לו 30 דולר ולכן השתמש במדפסת התלת־ממד שלו כדי ליצור חלק חלופי בהתאמה אישית.
● WSJ | הבינה המלאכותית הכניסה את תעשיית הוצאות הספרים לכאוס
● WSJ | "חופשות המסתורין" בהן אין לכם מושג לאן אתם טסים
"פשוט הדפסתי אותו הבוקר, תיקנתי את המתקן ועכשיו הוא עובד מצוין", אמר רוגאץ, מפקח שרטוטים בחברת בנייה. לדבריו, המתקן כעת אפילו חזק יותר משהיה קודם.
רוגאץ הוא חלק מקבוצה הולכת וגדלה של אנשים שפונים למדפסות תלת־ממד למטרות פרקטיות במיוחד. הם מפעילים את המדפסות בבתיהם, בספריות מקומיות או בסדנאות יצירה קהילתיות ומדפיסים מנעולים לדלתות, צירים לרהיטים, מכלי אחסון וחלקים למכשירי חשמל.
לדברי חובבי התחום, כשהם מייצרים את החלקים בעצמם, הם יכולים לחסוך את הטרחה והעלות הכרוכות בחיפוש אחר פריטים שלעתים קשה למצוא. הנה כמה טיפים שיעזרו לכם להתחיל.
לתקן
מדפסת התלת־ממד של קורי מילר היא למעשה חנות כלי העבודה הפרטית שלו. הוא התחיל עם מדפסת שעלתה 100 דולר וייצר חפצים קטנים כמו קישוטים לחג המולד ופאזלים, אך מאז השתדרג למדפסות יקרות יותר שבעזרתן הוא מבצע מגוון תיקונים בבית.
כשידית השחרור בספה שלו נשברה, האינסטינקט הראשון של מילר היה לחפש חלק חלופי באמזון. אבל במקום לשלם 30 דולר עבור חתיכת הפלסטיק, הוא הוציא כמה סנטים על חומר גלם למדפסת והדפיס פתרון מותאם בעצמו. הידית המתוקנת עדיין עובדת, ארבע שנים לאחר מכן.
מילר, בן 41 שעובד כטכנאי תכנון בחברת פלדה בלין שבמיזורי, ייצר גם כיסוי מגן לקצה החד של מטאטא הדחיפה במוסך שלו. עכשיו הוא יכול לאחוז בידית בנוחות בזמן שהוא מטאטא את רצפת הבטון המאובקת, בלי להיזהר מהקצה החד. "כיף לתקן את הדברים הקטנים שמעצבנים אותך", הוא אומר.
להתחיל מתבנית
אף שלמילר יש רקע מקצועי בשרטוט, הוא בודק תחילה מאגרים חינמיים של עיצובים דיגיטליים בחיפוש אחר תבניות מוכנות. אם הוא לא מוצא את מה שהוא צריך או שאינו מרוצה מהאפשרויות הקיימות, הוא מתכנן את החלק בעצמו.
כך כריס אדקוק, בן 54, פתר בעיה שהתעוררה במטבח. כשכפתור הבקרה במיקסר היקר שלו נשבר, אדקוק חיפש פתרון שניתן להדפיס ודגם שעליו יוכל להתבסס. הוא הוריד תבנית שמשתמש אחר יצר, שלח אותה למדפסת והרכיב את החלק החדש על המיקסר. לדבריו, התיקון עלה לו סנטים בודדים, הרבה פחות מהסכום שיצרנית המכשיר הייתה גובה ממנו.
אדקוק גם מתכנן ומייצר בעצמו פריטים רבים, בהם סט מתלים לכניסה לבית עם מדף מובנה למשקפיים, פתח לפליטת אוויר חם מהמזגן ומהדק שמחזיק חלקים במקומם בעת הרכבת ארונות ורהיטים אחרים. למי שרוצה להתקדם מעבר לשימוש בתבניות, הוא ממליץ להתחיל להתנסות בתוכנות תכנון בעזרת מחשב כמו Tinkercad החינמית של אוטודסק.
ובאשר למדפסת עצמה, כשתהיו מוכנים להתקדם מהמדפסת שבספרייה המקומית, אדקוק, שמתגורר בצפון קרוליינה, ממליץ להשקיע בדגם של מותג כמו Bambu Lab. ברשותו דגם P2S, שמחירו עשוי להגיע ל־800 דולר. דגמים זולים יותר של Bambu, Creality ו־Elegoo עולים כ־200 דולר.
ניסוי וטעיה
הדפסה בתלת־ממד היא תהליך הדרגתי של ניסוי ולמידה, ועיצובים מורכבים יותר עשויים לדרוש כמה סבבים של תיקונים והתאמות.
חומרים שונים, בהם שרף נוזלי וסוגים שונים של סיבי הדפסה, מתאימים לשימושים שונים. מדריך אחד ממליץ למתחילים להתחיל בסיב העשוי מחומצה פולילקטית (PLA), חומר שנחשב בדרך כלל ללא רעיל ומיוצר בעיקר מעמילן תירס או מקני סוכר.
לאחר מכן צריך להביא בחשבון את המבנה, הצורה והגודל. דן מילר, מפתח תוכנה בן 43 מראלי שבצפון קרוליינה, הדפיס ווים לתליית בננות מתחת לארון, אך גילה שהם אינם חזקים מספיק כדי לשאת משקלים מסוימים.
כשתיקן את מחברי הפלסטיק במוטות התמיכה של מכונת הכביסה שלו, שמתפקדים בדומה לבולמי זעזועים במכשיר, הוא הדפיס תחילה חלק לניסיון, ביצע בו התאמות ורק לאחר מכן הדפיס את שאר החלקים. הוא משתדל שלא לבזבז חומר הדפסה, אך חלקים קטנים בדרך כלל אינם מייצרים הרבה פסולת.
סנדי גינתר משתמש במדפסת תלת־ממד כדי לייצר אביזרים בהתאמה אישית שעוזרים לו לשמור על הסדר בבית.
גינתר, מנהל תפעול בססקצ'ואן שבקנדה, מנהל רשימה מתעדכנת של פריטים שהוא רוצה ליצור. בין הלהיטים הגדולים שלו עד כה נמצאים מתקן לחגורות ומתקן למגבות מתחת לכיור. "כמה שזה נשמע טיפשי, זה אחד מהדברים הקטנים האלה שאנחנו משתמשים בהם בכל יום", הוא אומר על מתקן המגבות.
נכון, הוא יכול לקנות מוצרים דומים בחנות מקומית, אבל לדבריו הם עלולים להיות רעועים ולא להתאים בדיוק למקום המיועד להם. לעומת זאת, מגשי הסכו"ם שייצר בעצמו מותאמים בדיוק לאורך הכפות והסכינים שלו.
מאט סוואניגן, בן 37, תכנן מנעול בהתאמה אישית לזוג דלתות צרפתיות שהכלב שלו נהג להתנגש בהן. ארבע גרסאות מאוחר יותר, המתקן כבר חזק מספיק כדי לעמוד במלוא עוצמתו של לני, כלב לברדור מעורב בן 8.
סוואניגן, בעל עסק קטן מצ'סטרפילד שבמישיגן, מתגאה בתהליך היצירה. "אני חושב שזה די מגניב כשאני רואה דברים ברחבי הבית ואומר לעצמי, 'כן, אני הדפסתי את זה. אני הכנתי את זה'".
כתבה זו תורגמה על ידי גלובס באופן בלעדי מתוך The Wall Street Journal. לינק לכתבה המקורית באנגלית.
