היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מתייצבת לצד 11 העתירות שהוגשו לבג"ץ נגד חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי, וקוראת לבית המשפט להוציא צו ביניים שיקפיא את החוק שעבר בוועדה המיוחדת בראשות ח"כ גלית דיסטל אטבריאן. בין העותרים נמצאים קשת 12, חדשות 12, עמותת הצלחה, ארגון העיתונאים וגופים נוספים. השר קרעי מיוצג בהליך בנפרד, שכן עמדת המדינה שמציגה היועמ"שית מנוגדת לחלוטין לעמדתו.
● בג"ץ לקרעי: חתום על המינויים שפסלת למועצת התאגיד תוך שבוע
● כבר לא "ערוץ זעיר": הרשות השנייה הודיעה לערוץ 14 על שינוי מעמדו
בעמדת היועמ"שית מודגש כי הליך החקיקה לווה בצבר חריג וקיצוני של פגמים מהותיים, החל משלב גיבוש ההצעה בממשלה ללא אישור הייעוץ המשפטי לממשלה, ועד להליך הבזק בכנסת. לפיה, פגמים אלה רמסו את זכות ההשתתפות של חברי הכנסת והביאו לפגיעה חמורה באיזון המוסדי בין הרשויות.
לפי התגובה, הדיונים בוועדה המיוחדת בראשות ח"כ גלית דיסטל אטבריאן התנהלו תחת שליטה בפועל של שר התקשורת שלמה קרעי, שהכתיב נוסחים ושינויים מהותיים ללא תשתית עובדתית, תוך התעלמות שיטתית מהתרעות הייעוץ המשפטי לכנסת והצרת צעדיהם של חברי הוועדה.
עוד נכתב והודגש שההצעה פוצלה בשלביה האחרונים, במסגרתה הוצא מהחוק פרק האכיפה כולו והוכנסו שינויים דרמטיים, ובראשם העלאת הרף להגדרת "רישיון זעיר" מ־80 מיליון שקל ל־2 מיליארד שקל, מהלך שפוטר בפועל את הערוצים המסחריים הגדולים (קשת 12 ורשת 13) מהחובה להחזיק בחברת חדשות נפרדת ועצמאית.
הפגישה עם קרעי לפני שלוש שנים
במסגרת העתירה של חדשות 12, שעתרה לבג"ץ בטענה לפגיעה אנושה בעצמאות העיתונאית, צורף תצהיר של המנכ"ל אבי וייס. בתצהיר חשף וויס פגישה שקיים בפברואר 2023 עם שר התקשורת קרעי, שבה, לפי הנטען, אמר השר במפורש כי בכוונתו לשנות את החוק כך שראש הממשלה נתניהו יוכל להתקשר לבעלי הרישיון כדי "להשפיע על התוכן המשודר", וכי בעלי הרישיון "לא יוכלו עוד לסרב לקבל את פניותיו ויפעלו בהתאם".
בחדשות 12 טוענים כי שיחה זו ממחישה את תכליתו הפסולה של החוק, שנועד לבטל את ההפרדה המבנית בין בעל השליטה המסחרי למערכת החדשות ולחשוף את העיתונאים ללחצים פוליטיים ומסחריים ישירים.
היועמ"שית מתריעה כי כניסת ההסדרים לתוקף, בהם ביטול מגבלות הבעלות הצולבת, התרת פרסומות בכבלים ובלוויין וקידום ועדת איתור למועצה החדשה, עלולה לחולל שינויים בלתי הפיכים בשוק התקשורת, דווקא ערב תקופת בחירות ובעת רגישות מוגברת לפגיעה בחופש העיתונות ובחופש הביטוי. משכך, נקבע כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לעיכוב החוק, וכי יש להקפיאו באופן גורף כדי למנוע יצירת עובדות מוגמרות ואי-ודאות רגולטורית עד להכרעה הסופית בעתירות.
למעשה, נטען שישנם ארבעה פגמים מרכזיים: הצעת חוק מורכבת ורגישה שהגיעה לכנסת בלי השלמת עבודת המטה הממשלתית; הליך פרלמנטרי אשר, למרות היקפו הפורמלי, לא אפשר השתתפות ממשית בצמתים מרכזיים; פגיעה ביכולת הייעוץ המשפטי לכנסת לבצע את תפקידו (ואף נרשמו אירועים חריגים מול הייעוץ המשפטי לוועדה); ושליטה חריגה של שר התקשורת בעבודת הוועדה ובהכרעות המסורות לה. מכאן מסקנתה כי נפגעו גם זכות ההשתתפות של חברי הכנסת וגם האיזון המוסדי בין הממשלה לכנסת, "באופן היורד לשורשו של הליך החקיקה", ולכן סיכויי העתירות "גבוהים במיוחד".
נזכיר, מיד לאחר אישור החקיקה בכנסת, השופט עופר גרוסקופף הוציא צו ארעי המקפיא את כניסתן לתוקף של ההוראות המיידיות בחוק, בהן הקלות לבעלי רישיונות זעירים, איסור בלעדיות בתכני ספורט ועוד. המטרה: למנוע קביעת מסמרות ומצב בלתי הפיך אם החוק ייכנס לתוקף. עם זאת, כל ההוראות שצפויות להיכנס לתוקף בהמשך השנה, לא הוקפאו.
מנגד, בערוץ החדשות i24NEWS פנו לבג"ץ בדרישה לדחות על הסף את הבקשות להקפאת החוק, והזהירו כי מתן צו ביניים יגרום להם נזק כספי כבד של עשרות מיליוני שקלים ויפגע אנושות בהמשך פעילותם. בתגובה שהגיש הערוץ נטען כי מי שעומד מאחורי העתירות הם גופי התקשורת החזקים והוותיקים המבקשים לשמר את כוחם המונופוליסטי ולבלום תחרות הוגנת.
לטענתם, החוק נדון במשך חודשים ארוכים באופן מעמיק, והחשש מפני פגיעה בעצמאות החדשות הוא ספקולטיבי, שכן הדין הקיים מוסיף לחול במלואו בתקופת המעבר. עוד הדגישו בערוץ כי הקפאת החוק דווקא בערב בחירות תפגע ישירות בפלורליזם ובזכות הציבור להיחשף למגוון דעות.
משר התקשורת שלמה קרעי נמסר בתגובה: "בג"צ מנסה ליטול לעצמו בכוח הזרוע את סמכויות הממשלה ושריה ואת סמכויות החקיקה של הכנסת. אין להם מנדט לזה. מדובר ביחסי הון שלטון עיתון הגובלים בפלילים: בג"צ והמודחת מאתרגים את תקשורת התעמולה בניגוד לחוק והיא מאתרגת אותם בחזרה. לא לעולם חוסן. הלכה למעשה, צווים הניתנים בחוסר סמכות ובניגוד לחוקי המדינה משוללי תוקף".
